מנחות כג - ט"ז בשבט, 3 בפברואר
from דף יומי לנשים - הדרן
דף נלווה רבי יוחנן וריש לקיש נחלקו במקרה שבו נתנו שמן על הקומץ של מנחת חוטא, שאינה אמורה להתערב בשמן. רבי יוחנן פוסל, אך ריש לקיש אינו פוסל, שכן הוא סובר שאין לערב את השמן עם המנחה לפני נטילת הקומץ, אך הקומץ עצמו יכול (ואף ראוי) להתערב במעט שמן. רבי יוחנן מביא מקור תנאי להקשות על עמדתו של ריש לקיש, אך הקושי מיושב. רבא שואל שאלה לגבי קומץ שחלק מהשמן שבו נספג בתוך חתיכת עץ. האם ניתן להקטיר את שניהם יחד כדי להבטיח שכל שמן הקומץ יוקטר, או שמא הדבר לא יועיל כיוון שהעץ נפרד לגמרי מהקומץ? רבינא מקשה על רבא שהרי הנושא כבר ידוע כמחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש. אך הם מסבירים מדוע השאלה יכולה להישאל לשתי השיטות. המשנה מסבירה מה לעשות בשלושה מקרים שונים של תערובות מנחות שהיו בשלבים שונים – או שתי מנחות לפני שנקמץ הקומץ, או קומץ עם מנחה אחרת שטרם נקמץ ממנה קומץ, או קומץ שנתערב בשיריים. רב חסדא ורבי חנינא נחלקו בתוך שיטת רבי יהודה ש"מין במינו אינו בטל", כפי שהובנה על ידי רבי חייא, שדברים נחשבים לאותו המין אם מצבו של האחד יכול להשתנות ולהיות כמו השני. רב חסדא אומר שהדבר נקבע לפי המין המבטל, ורבי חנינא אומר לפי המין המתבטל. שלושת המקרים במשנתנו ומקור רביעי לגבי מצה מובאים כקושיות על אחת או שתי הדעות, אך כולן מיושבות.
Embed this episode
No transcript yet.