מנחות צח - ב' באייר, 19 באפריל
from דף יומי לנשים - הדרן
רבי יוחנן מסביר שהמונח "אמה בינונית" פירושו שישה טפחים. מונח זה מרמז על קיומה של אמה גדולה יותר. המשנה במסכת מידות (א:ג) מובאת כדי להסביר שהיו שני קני מידה במקדש, אשר הונחו בלשכה בפתח הר הבית (שם הייתה צורה של שושן הבירה). שניהם היו גדולים יותר מהאמה הבינונית שבה השתמש משה בבניית המשכן: האחד היה ארוך יותר בחצי אצבע, והשני באצבע. המטרה הייתה למנוע מעילה בשוגג על ידי האומנים במקדש; כיוון שהיו מקבלים תשלום לפי המידה המדויקת, אם היו טועים ומייצרים כלי קטן במעט, היו נהנים בטעות מכספי ההקדש. האמה הקצרה יותר שימשה למלאכת זהב וכסף, והארוכה יותר לשאר חומרי הבניין. הפסוקים בויקרא (כד:ה-ו) מתארים בדיוק כמה לחמים היו בלחם הפנים, כמה מערכות היו על השולחן וכמה לחמים היו בכל מערכת. מדוע כל התיאורים המפורטים הללו היו נחוצים? באילו כיוונים פנו הארון, המנורה והשולחן בתוך החדר, ובאיזה חלק של החדר הם הונחו?
Embed this episode
No transcript yet.