מירית בוכריס בן צור | לא יצאת מהרחם שלי אבל יצאת מהלב שלי. סיפור אופטימי על אימוץ ועוצמה

מירית נמסרה לאימוץ כשהייתה בת שלושה שבועות לזוג שאימץ שני ילדים וגידל אותם באהבה גדולה."מאומצת היא לא מילה גסה" אומרת מירית ומחייכת, "אני *נפלתי* במקום הכי טוב שיכולתי ליפול"הוקסמתי מול העוצמה, הבגרות, האופטימיות וקבלת המציאות בשלווה והבנה שיש רק לאותם ברי מזל שזכו לראות את החיים דרך משקפיים ורודים.מולי ישבה בחורה צעירה בת 30, נשואה באושר אמא לשלושה ילדים שהחיוך לא יורד לה מהפנים.בגיל 18 בעידוד הוריה המאמצים היא פותחת את תיק האימוץ ופוגשת את אמא הביולוגיתלא, זה לא "מרקו פגש את אמא שלו" ולא "צ׳יקיטיקס"אחרי שנים זכתה לפגוש את אביה הביולוגי - אתם חייבים לשמוע מה היא רשמה לאבא שמעולם לא פגשה בהודעה הראשונה וכדי לדעת איך הסיפור הזה מסתיים תצטרכו להקשיב לראיון הקסום הזה.מבטיחה לכם שתופתעו:-)בראיון קצר נגענו בהרבה נושאים:מה היתרון שהיא רואה בבית ובהורים שהיא זכתה להם?המורכבות של האמת והיכולת שלנו לקבל את עצמנו בתוכה איך אפשר להתייחס לכל סיטואציה ממקום חיובילמה עדיף לגדול בבית יציב וחזק גם אם לא להורים ביולוגיים במידה וזה לא מתאפשר״ריבוי משפחות״ - הגדרה חדשה שמצאה חן בעיניי, מאמינה שתאהבו גםוכמה חוסן נבנה בחיינו כשאנחנו חיים במקום של שקיפות, אהבה וחום זה שידור חשוב לכל מי שרוצה לאמץ ומפחד לכל מי שנמצא בצד השני ומתלבט לגבי ההמשך ולמי שמפחד לפתוח את תיק האימוץ, יש מקום לאופטימיות"קשר דם הוא לא מה שמביא איתו אהבה ויוצר משפחה, אלא אהבה מביאה משפחה"מירית השלימה את הפאזל של החיים שלה ואני בטוחה שיש לכולנו מה ללמוד מהבחורה הצעירה הזאת.סיפור מפתיע ואופטימי ברובו :-)https://www.facebook.com/mirit.bentzur