פרק 149 - עד שאפשר שוב לנשום: על גירושים, אבהות והדרך חזרה לעצמך - עם עידן פנר

יש לי לפעמים תחושה שאנשים חושבים שגברים עוברים גירושים הרבה יותר בקלות מנשים. שהם ממשיכים הלאה מהר יותר. שהם פחות נשברים. שפחות כואב להם. אבל זה פשוט לא נכון. ולפעמים אפילו להפך. מה שכן, הרבה פעמים הם הרבה פחות משתפים. פחות מדברים על מה שקורה להם בפנים. פחות אומרים שהם מפחדים. שהם מתגעגעים. שהם לא יודעים איך נראים החיים שלהם עכשיו. שהם קמים בבוקר ומתפקדים, אבל בפנים הכול עוד מטולטל. בפרק החדש אני מארחת את עידן פנר, אבא גרוש, לשיחה מאוד אישית. לא שיחה על איך נכון להתגרש. לא עצות. לא תיאוריה. אלא הצצה חשופה ואמיצה למה שקורה לגבר כשהזוגיות מסתיימת והחיים משתנים בבת אחת.  מה קורה כשמבחוץ הוא ממשיך לעבוד, להיות אבא, להיות בן זוג, להחזיק את החיים, אבל בפנים הוא עדיין מנסה להבין מה קרה לו.  איך ניגשים לגישור כשעוד נמצאים בתוך הכאב.  איך נראית אבהות כשהילדים כבר לא איתך כל יום.  איך נראים החיים כשחצי מהזמן אתה בכלל נמצא רחוק מהם, בלב ים.  ומה קורה אחרי שהכול כביכול נגמר, אבל בפנים עוד לא באמת התחלת לנשום.  ודיברנו גם על המוסיקה ועל הכתיבה. על המקום שהן קיבלו בתוך התקופה הזאת. על הדרך שבה הן איפשרו לו להוציא החוצה דברים שלא תמיד היו להם מילים. ועל איך, לאט לאט, הן הפכו להיות חלק מהריפוי. אני חושבת שזה פרק חשוב דווקא בגלל שאין בו ניסיון להיות חזק. יש בו גבר שמוכן לדבר על המקומות שאנחנו לא תמיד שומעים גברים מדברים עליהם. על כאב. על בדידות. על אבהות. על אהבה. על פרידה. ועל הדרך למצוא את עצמך מחדש. פרק שהוא הצצה חשופה ואמיצה למה שקורה בפנים, עד שאפשר שוב להתחיל לנשום. האזנה נעימה ומועילה!  איילת