להתגרש עם ילדים - עם איילת רוזן ישראלי

יש דמות אחת בעולם הגירושים שכמעט תמיד מעוררת רגשות. לפעמים חשש. לפעמים קנאה. לפעמים כעס. האישה החדשה בחייו של האבא. זו שמגיעה לאסוף מהחוג. מכינה ארוחת ערב. נמצאת בחגים. מטיילת עם הילדים. והופכת, לאט לאט, לחלק מהחיים שלהם. עבור חלק מהאימהות זה מעורר הרבה מאוד שאלות וחששות: מה יהיה המקום שלי עכשיו? האם הילדים שלי יאהבו אותה? האם היא תנסה לחנך אותם? האם היא מבינה שהיא לא אמא שלהם? ומצד שני, גם לאמא המשלבת יש לא מעט חששות: איך נכנסים למשפחה שכבר קיימת? איך בונים קשר עם ילדים שלא בחרו בי? איך מוצאים מקום בלי להרגיש שאני דורכת למישהי אחרת על המקום? ובאמצע, נמצאים הילדים. ילדים שלא מחפשים לבחור צד. לא מחפשים תחרות. לא מחפשים להחליט מי יותר חשובה. הם רק רוצים להרגיש שמותר להם לאהוב את כל האנשים המשמעותיים בחיים שלהם. ויש גם את האבא של הילדים, שמוצא את עצמו בין שתי נשים ובינן לבין הילדים. בפרק החדש בפודקאסט אירחתי מור רביב ניר, יזמית, יוצרת תוכן, מאמנת רגשית ומייסדת קהילת אמא משלבת - הקהילה הראשונה והגדולה בישראל לנשים בזוגיות עם הורה לילדים מנישואים קודמים, ומחברת הספר מאמא חורגת לאמא משלבת. דיברנו על - ✅המקום של האמא המשלבת, על הפחדים של האמא הביולוגית ✅מה באמת עוזר לילדים להרגיש בטוחים בתוך המציאות החדשה. ✅ מור שיתפה מה הפתיע אותה כשנכנסה בעצמה למשפחה משולבת. ✅ מה רוב הנשים לא מבינות על התפקיד הזה לפני שהן נכנסות אליו. ✅ מהן הטעויות הנפוצות שאימהות משלבות עושות בתחילת הדרך. ✅ למה היחסים עם האמא הביולוגית לבין האמה המשלבת כל כך טעונים לפעמים ✅מה התפקיד של האבא/בן הזוג בתוך כל זה. ✅ ובעיקר דיברנו על איך אפשר לבנות מקום לעוד מבוגר משמעותי בחיי הילדים, בלי שאף אחד יצטרך לאבד את המקום שלו. וכמובן נשמח לשמוע מה לקחתם מהפרק הזה, ושתהיה האזנה נעימה ומועילה  איילת

יש רגעים בפרידה, שבה ילדים מאבדים הרבה יותר מבית אחד.אני מלווה לא מעט הורים מהקהילה ורואה מצבים שלא מדברים עליהם מספיק.שתי נשים. כל אחת ילדה ילד. והילדים גדלו יחד כאחים.ואז מגיעה הפרידה.ופתאום - כל אחת רוצה את הילד שלה.והילדים? נפרדים.מהאח שלהם. מהשיגרה שלהם. מהמשפחה שהם הכירו.וזה רגע שלא אמור לקרות.כי עבור הילדים - אח הוא אח. משפחה היא משפחה.בפרק החדש בפודקאסט ולרגל חודש הגאווה, אני מארחת את דידי זלצר, עורכת דין ומגשרת, ממקימות הלקיניקה למשפחה של האגודה למען הלהט"ב.דידי שימשה כעורכת דין באגודה ומלווה עשרות זוגות מהקהילה במיסוד זוגיות, הקמת משפחה ובפרידות, ובפרק הזה דיברנו על אחד הנושאים הכי מורכבים שיש -איך נכון לבנות הורות בקהילה מההתחלה, כשיש רק הורה ביולוגי אחד אבל שני הורים שמגדלים את הילדים בפועל.מה חשוב להסדיר כבר בהתחלה, משפטית ורגשית, כדי להגן על הילדים בעתיד?מהן הטעויות הכי נפוצות אצל זוגות בתחילת הדרך, שמובילות לקונפליקט בפרידה?מה קורה לילדים כשמפרידים ביניהם, למרות שהם גדלו כאחים? ומה אומרים המחקרים.איך מתייחסים להורה הלא ביולוגי בפרידה, גם משפטית וגם רגשית.איך נמנעים ממאבקים כאלה בפרידה? וומה עושים כשכבר נמצאים שם.זה פרק חשוב, על ילדים, ועל הורות,כזה שכל הורה - לא רק מהקהילה - יכול לקחת ממנו משהו לחיים.כי בסוף.. זו לא שאלה של מי צודק,זו שאלה של איזה עולם אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו.הפרק כבר באוויר, מוזמנים להקשיב לו. האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים,איילת

יש רגע כזה בתחילת תהליך גירושים עם ילדים, שבו הכול מרגיש מאוד לא ברור. אולי כבר דיברתם על פרידה. אולי רק אחד מכם חושב על זה.אולי כבר יש עורכי דין או מגשר, ואולי עדיין לא. אבל בתוך כל הבלבול הזה, רוב ההורים שואלים את עצמם בדיוק את אותן שאלות: איך בכלל מתחילים?מה צריך לעשות קודם?על מה חשוב לדבר לפני שנפרדים?מה חייבים לקחת בחשבון כשיש ילדים?ואיך עוברים את התקופה הזאת בלי לפרק להם את תחושת הביטחון? בפרק החדש בפודקאסט דיברתי על כל הדברים שחשוב שיהיו בתוך תהליך גירושים עם ילדים.לא מהצד המשפטי, אלא מהצד של החיים עצמם. של ההורות. של הילדים. דיברתי על תקופת הביניים הזאת, כשהכול עוד לא סגור אבל הילדים כבר מרגישים שמשהו קורה. על השלבים שחשוב לעבור בדרך. על ההסכמות שכדאי להגיע אליהן עוד לפני שחותמים על הסכם. על מה חשוב לדעת לפני שקובעים זמני שהות. על הדברים שחשוב לשים לב אליהם אצל הילדים תוך כדי התהליך. ועל ההפרדה שכל כך חשוב לעשות בין הזוגיות שנגמרת לבין ההורות שצריכה להמשיך גם אחריה. ודיברתי גם על משהו שאני באמת מאחלת שכל הורה ישמע מוקדם יותר: השיחה עם הילדים היא לא ההתחלה ולא הסוף. היא רק חלק אחד מתוך תהליך הרבה יותר גדול. אז בשביל זה הקלטתי את הפרק הזה. כדי לעשות קצת סדר בתוך תקופה שמרגישה לפעמים כמו סערה. וכדי להזכיר שאפשר לעבור את הדרך הזאת אחרת, בצורה ששומרת גם על הילדים וגם עליכם .האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים !איילת

איך בדיוק עושים את זה? איך גם להיות שם בשביל הילדים, וגם לבנות מחדש יציבות כלכלית? זו אחת השאלות הכי לא מדוברות אחרי פרידה. ואני פוגשת את השאלה הזו כמעט בכל שיחה עם הורים אחרי פרידה.ולפעמים היא לא נאמרת בקול… אבל היא שם כל הזמן. כולם מדברים על הילדים.על זמני שהות. על רגשות. אבל בפנים… יש עוד שאלה שמלווה כל כך הרבה הורים: איך אני הולך להחזיק את החיים האלה עכשיו? איך אני מצליח גם לפרנס, גם לאסוף את עצמי, וגם להיות הורה נוכח, רגוע, יציב? והחדשות הטובות הן, שזה לא חייב לבוא אחד על חשבון השני. ובדיוק על המקום הזה דיברתי בפרק החדש עם מיטל צ'סנר, מלווה עסקים בהדכרות ובקורסים להרוויח טוב, לא על חלומות גדולים באוויר, אלא על המציאות האמיתית: איך מתחילים מחדש כשאין ודאות, איך בונים הכנסה כשאין גב, ואיך לא מוותרים על עצמך בדרך. כי בסוף, זה לא או הילדים או ההכנסה. זה גם וגם.ואפשר לבנות את זה. לאט. בדיוק. בדרך שמתאימה לך. ואם את מרגישה שאת מחזיקה הכל לבד עכשיו -הפרק הזה ייתן לך קצת סדר, קצת בהירות, וקצת אוויר לנשימה נ.ב. מיטל מלווה בעיקר נשים אז דיברנו על נשים, אבל הפרק מופנה ומיועד לנשים וגברים!האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים!איילת

יש רגעים כאלה, שהילדים לא אומרים הרבה, אבל המשפטים הקטנים שהם כן אומרים… חותכים בבטן. אם היא באה - אני לא באה אליך. אבל, זה לא באמת משפט על בת הזוג.זה על המקום של הילד בתוך כל השינוי הזה.וזה קורה בדיוק ברגעים הכי רגישים - כשהחגים מתקרבים ופתאום הכל מרגיש אחר, בימי שישי, כשהלב רוצה את המוכר והבטוח, כשמתחילים לחשוב על מעבר לגור יחד, או אפילו בהחלטות קטנות כמו לבוא להורה השני כשהבן או בת הזוג שם. אלה רגעים שבהם הילדים לא תמיד יודעים להסביר מה עובר עליהם, אבל הם מרגישים הכול.השבוע הזמנתי לפודקאסט את גלית הלר - מאמנת ומטפלת לזוגיות ומשפחה בפרק ב', ודיברנו בדיוק על הרגעים האלה, שבהם הילדים מתנגדים, מתרחקים, מציבים תנאים, ואנחנו כהורים נשארים עם סימני שאלה.איך מגיבים בלי להילחם?איך לא לוקחים את זה אישית, למרות שזה פוגע?איך רואים את מה שמסתתר מתחת להתנהגות? כי מתחת למשפטים האלה יש ילד שמנסה לשמור על עצמו.ילד שמפחד לאבד מקום.ילד שלא תמיד יודע להגיד “קשה לי”. ודיברנו גם על הטעויות הכי נפוצות שהורים עושים שם, ועל הדרך להישאר ההורה שהילד צריך, דווקא ברגעים האלה.לא מושלם. לא תמיד יודע מה נכון. אבל כזה שלא מוותר על הקשר. אם גם אצלכם יש רגעים כאלה, אם גם אתם שומעים משפטים שמערערים אתכם מבפנים, הפרק הזה בשבילכם. האזנה נעימה ומועילה ושיהיה לנו סופשבוע נעים,איילת

יש פרקים שאני מקליטה ואני מרגישה שהם לא רק עוד ידע אלא ממש הזדמנות לעצור רגע ולקחת שליטה. ככה הרגשתי בשיחה שלי עם עו"ד ומגשרת עידית אלפנדרי-מאיר. דיברנו על צוואות, הסכמי ממון, ייפוי כוח מתמשך - דברים שרובנו דוחים. שמים בצד. כי זה לא נעים, כי זה מרגיש רחוק, כי “יהיה בסדר”. אבל דווקא כשנמצאים בתהליך של פרידה או אחרי גירושים זה כבר לא משהו רחוק. זה החיים שלנו. וזו האחריות שלנו. כי בסוף, כל הדברים האלה הם לא רק מסמכים משפטיים. הם הדרך שלנו להגיד: אני לוקחת שליטה על העתיד. על העתיד של הילדים שלי. על העתיד הכלכלי שלי. על מה יקרה אם משהו ישתנה, אם משהו יקרה, אם החיים ייקחו תפנית. ומה שמאוד חזק בפרק הזה, זה להבין שאם אנחנו לא מחליטים, מישהו אחר יחליט במקומנו. המערכת. החוק. לפעמים אנשים שלא היינו בוחרים בהם. וכשיש ילדים בתוך התמונה זה כבר לא רק עניין שלנו. זה על השקט שלהם. על היציבות שלהם. על זה שהם לא ימצאו את עצמם בתוך חוסר ודאות או מאבקים שלא קשורים אליהם. אני יודעת שזה לא נושא שקל לפתוח. אבל יש משהו מאוד מרגיע בלדעת שסידרנו את הדברים. שחשבנו קדימה. שלא השארנו סימני שאלה. בפרק הזה אנחנו מדברות על הכול בגובה העיניים - צוואות, הסכמי ממון וייפוי כוח מתמשך - למה זה חשוב ומתי, מה זה אומר בפועל, מתי נכון לעשות את זה, ואיך ניגשים לזה בלי פחד. אם אתם בתוך תהליך פרידה או כבר אחרי, ואתם רוצים לבנות לילדים שלכם מציאות ברורה, יציבה ובטוחה יותר - זה פרק שכדאי לכם להקשיב לו. ואולי הכי חשוב -לא כדי לפחד ממה שיכול לקרות, אלא כדי לבחור מראש איך הוא ייראה.  האזנה נעימה ומועילה ושיהיה לנו סופשבוע רגוע, איילת

יש רגע כזה, כשהפרידה כבר שם,ופתאום מגיעה השאלה הגדולה - איך מחלקים את הזמן עם הילדים? ואז הרבה פעמים ישר קופצים לטבלאות, ימים, חצאים. אבל רגע לפני שמחליטים - חשוב לעצור. כי זמני שהות הם לא רק לוח שנה.הם החיים של הילדים שלכם.התחושה שלהם של יציבות, שייכות וביטחון. ואין מודל אחד נכון.יש ילדים עם צרכים שונים, ויש אתכם, עם היכולת (או הקושי) לשתף פעולה. בפרק החדש בפודקאסט, יחד עם המגשרת בתאל בר גיורא,אנחנו מדברות בדיוק על זה -העקרונות שחשוב להכיר לפני שמקבלים החלטות על זמני שהות. כדי שלא תקבלו החלטות רק כי ככה כולם עושים, אלא כי זה נכון לילדים שלכם. אם אתם שם עכשיו, או עוד רגע מגיעים לשם - הפרק הזה יכול לעשות סדר ולהרגיע קצת. כי בסוף, זה לא כמה ימים הם אצל כל אחד מכם.זה איך הם מרגישים בתוך החיים החדשים שלהם.האזנה נעימה ומועילה ושיהיה סופשבוע שקט איילת

אז נכון שלפני יומיים עלה פרק חדש לפודקאסט, אבל אנחנו בימים לא שיגרתיים של מלחמה ואני מקשיבה לכם ושומעת על הרבה קשיים של הורים עם הילדים בבית. עם הילדים הצעירים, עם המתבגרים.גם כשאין קונפליקטים בין ההורים.סיר הלחץ הזה מייצר מריבות וויכוחים וקשיים אצל הורים ואצל ילדים והיום החלטתי לדבר על הנושא הזה כדי לנסות לייצר קצת יותר שקט בכמה שיותר בתים.אז הזמנתי היום לפודקאסט את עדי הרפז - פסיכותרפיסטית ,יועצת משפחתית ומנחת הורים, שחיה, נושמת ומדברת יחסים בין הורים לילדים, לשיחה שהמטרה שלה לייצר שלום ושקט בתוך הבית כשמסביב מלחמה (ולא רק כשיש מלחמה). האזנה נעימה וסופשבוע רגוע איילת

ימי מלחמה. אין שיגרה.כשהורים מסתדרים - הם מסתדרים לפעמים קצת יותר בתקופות כאלה.כשהורים בקונפליקט - הוא לפעמים מקצין באווירה המתוחה הזו.הורים גרושים, פרודים וגם נשואים לפני פרידה מתמודדים עם המון בימים האלה.אני פוגשת אתכם בשבועיים האלה, ביחד פותרים מחלוקות ומנסים להגיע לפתרונות לטובתכם ולטובת הילדים שלכם, ואני רואה כמה קשה לכם.יש המון מחלוקות ודילמות על זמני שהות ומעברים, הרבה ויכוחים מעל הראש של הילדים ובסופו של דבר- אני רואה שני הורים שאוהבים ודואגים לילדים שלהם.אז החלטתי להקליט פרק על כל זה - על ההתנהלות ההורית ועל זמני שהות בתקופת המלחמה, בתקווה שהמילים שלי יכניסו קצת טוב וקצת סדר לכאוס ולמחלוקות בין הורים. והרבה יותר שקט לילדים.האזנה נעימה ומועילה ושיהיה לנו סופשבוע שקט איילת

האם לספר לילדים למה התגרשנו? זו שאלה שחוזרת שוב ושוב אצל הורים – בעיקר כשהילדים כבר “גדולים”.יש רצון לשקיפות, יש כאב שרוצה הכרה, ויש גם מחשבה ש“הם כבר בוגרים, אז הם יכולים להכיל”.   אבל כאן עולה הדילמה:האם לספר על הבגידה? על הקשיים? על מה שבאמת קרה בינינו?או שאולי עדיף להשאיר את זה בינינו כהורים, ולא לערב את הילדים, גם אם הם בני 18, 25 או 30?   בפרק החדש של הפודקאסט - להתגרש עם ילדים, אני נכנסת לעומק הסוגיה הזו:מה קורה לילדים כשאנחנו משתפים אותם ביותר מדי מידע,למה זה מערער אותם גם בגיל מבוגר,ואיך אפשר להיות כנים מבלי להעמיס עליהם את הכאב שלנו. זה פרק על גבולות, על אחריות הורית, ועל הבחירה לשמור לילדים שלנו – בכל גיל – את המקום שהם צריכים: להיות ילדים, ולא שותפים לגירושים שלנו. אני מזמינה אתכם להקשיב, לחשוב, ולמצוא את הדרך הנכונה עבור המשפחה שלכם.ושיהיה לנו סופשבוע שקט ורגוע,איילת

היום אני פונה אליכם, הורים שאומרים לי - אבל כל שיחה שלנו הופכת לריב, אי אפשר לדבר על שום דבר. ניסיתי כבר הכל...אתם מנסים הכל, לדבר עם ההורה השני, לפעמים גם לא לדבר, לשקול מילים, לדבר פחות, אבל זה לא באמת עובד.ואתם מתייאשים. הרי ההורה השני לא ישתנה. אז מה זה יעזור?ובאמת, צריך להגיד את זה גם כאן - יש מקרים שבהם הוא לא באמת משתנה. אבל אתם משתנים. והתקשורת ביניכם משתנה.והרי זו המטרה שלך בסופו של דבר, לא?מאחר ויש לי הרבה מה להגיד על הנושא הזה אז הקלטתי על זה פרק בפודקאסט שלי.הנה קישור להאזנה לפרק -זהו פרק חשוב שבו אני מדברת על - מה ההבדל בין תקשורת הורית לתקשורת זוגית. איזו שאלה חשובה אנחנו לא שואלים את עצמנו לפני שאנחנו מדברים. האם באמת צריך שניים לטנגו גם בתקשורת הורית? איך זה שהתקשורת משתנה גם בלי שהצד השני משתנה? מה חשוב לזכור לפני שמדברים, בפרט במצבים טעונים. ניסיתם הכל וזה פשוט לא עובד - יש לי מה להגיד לכם על זה.איך כל זה משפיע על הילדים ואיך תראו את זה בהתנהגות שלהם. זה פרק אופטימי לכל מי שעייף מלחכות שההורה השני ישתנה כדי שהתקשורת תשתנה.האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע רגוע איילת

יש מחקר אחד על זוגיות שאני חוזרת אליו שוב ושוב. כי הוא שם זרקור על משהו שרובנו חווים אבל לא תמיד יודעים לקרוא לו בשם. המחקר של ג’ון גוטמן על מה באמת מנבא פרידה וגירושים. ג'ון גוטמן חקר זוגות במעבדה שנראתה כמו דירה רגילה, שבה הם דיברו, רבו וחיו זמן קצר בזמן שהוא תיעד הכול - שיחות, שפת גוף ותגובות רגשיות. במקביל הוא מדד גם מדדים פיזיולוגיים כמו דופק, לחץ דם והזעה, ואז עקב אחרי הזוגות שנים קדימה כדי לבדוק מי נשאר יחד ומי נפרד, ומה בדפוסי התקשורת חזה את זה מראש. והמשפט שהכי נשאר איתי ממנו הוא פשוט: זה לא כמה קשה. זה איך מדברים כשקשה. רוב הגירושים לא מתחילים ביום אחד. הם נבנים לאט. בין המילים. בין הטונים. ביום יום. בין הרגעים שבהם כבר אין כוח להסביר ואולי גם אין מי שיקשיב. וכשאני מסתכלת על המחקר הזה אני לא רואה רק זוגות נשואים. אני רואה הורים רגע לפני פרידה, אני רואה הורים שכבר גרושים ומנסים לדבר על הילדים בלי שזה יתפוצץ, ואני רואה אנשים בפרק ב’ שאומרים לעצמם בשקט: הפעם אני רוצה שזה יהיה אחרת. הדפוסים שגוטמן מדבר עליהם לא נעלמים עם הגירושים. הם לפעמים פשוט עוברים לוואטסאפ, לשיחות קצרות, לשתיקות ארוכות. והשאלה הגדולה היא לא מי צודק או מי אשם אלא איזו שפה הילדים שלנו שומעים ואיזו שפה אנחנו לוקחים איתנו לקשר הבא. השבוע הקלטתי פרק חדש בפודקאסט על המחקר של גוטמן ועל החיבור שלו לגירושים, לתיאום הורי ולפרק ב’. זה פרק שלא בא רק ללמד אלא בעיקר לעזור לראות דברים שלפעמים אנחנו לא רואים. ולבחור אחרת, אם רוצים. האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע רגוע איילת

הורים שואלים אותי: “אבל עוד לא סיפרנו להם שאנחנו נפרדים, אז למה הם פתאום לא נרדמים?”ויש גם: “מאז שעברנו לשני בתים הכל התבלגן. השינה, ההירדמות, הלילות.” ושוב ושוב עולה אותה תחושה:משהו השתנה,גם בלי מילים,והילדים מגיבים. פתאום ילד שכבר ידע להירדם לבד - מתקשה.פתאום יש יותר יקיצות, יותר צורך בנוכחות, יותר בלבול סביב השינה. ובין שני בתים זה לפעמים מורכב עוד יותר: הרגלי שינה שונים, ציפיות שונות,ולא פעם גם חוסר הסכמה בין ההורים - אחד רוצה ללמד הירדמות עצמאית, השני מרגיש שזה לא הזמן. בפרק החדש בפודקאסט אני מארחת את אודיל רוזנפלד - מדריכת הורים בגישת אדלר, יועצת שינה ויועצת גמילה מחיתולים, לשיחה מרתקת ופרקטיתעל שינה בשני בתים ואיך פרידה משפיעה על השינה של ילדים.דיברנו על -  מהם הרגלי שינה נכונים לפי גיל, כמה שעות ילדים באמת צריכים לישון, למה פרידה משפיעה על השינה ואיך זה נראה, האם חשוב שההורים ינהגו אותו דבר בנושא השינה, איך מכינים ילד לשינה בבית החדש או עם ההורה שהוא פחות רגיל להירדם איתו לקראת הפרידה של ההורים ולמה זה כל כך חשוב, איך מלמדים הרגלי שינה גם כשאין הסכמה בין ההורים.ועוד. זה פרק חשוב שמנסה לחבר בין ידע למציאות ובעיקר לתת להורים יותר בהירות בנושא שמרגיש לפעמים הכי מבלבל.האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים! איילת

כשאחד כבר החליט, והשני עדיין לא שם. יש רגע כזה בפרידה שאחד כבר יודע בלב שזה נגמר, והשני בכלל לא מוכן לשמוע את המילה הזו. לא רוצה גישור. לא רוצה תהליך. רק רוצה שהכול יחזור למה שהיה. ומי שנמצא בצד שכבר החליט - מרגיש תקוע. כי איך אפשר להתקדם כשאין הסכמה אפילו להתחיל לדבר? בפרק החדש בפודקאסט אני מדברת על פרידה חד צדדית, ועל השאלה שהכי הרבה הורים שואלים אותי: איך מדברים עם הצד שלא מוכן? איך לדבר בלי שכל שיחה תהפוך לריב? איך מתקדמים בתהליך בלי להגיע למלחמות? ואיך שומרים על הילדים בתוך כל זה? זה פרק על גבולות, על אחריות הורית גם כשכואב, ועל דרך כן להתקדם - גם אם לא הכול קורה בקצב שהיינו רוצים. אם זה המקום שאתם נמצאים בו עכשיו, הפרק הזה בשבילכם. האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע רגוע  איילת

“הוא כל היום בטלפון.” “אצלה מותר הכול.” “אני מגבילה והוא משחרר.” “זה כבר נראה כמו התמכרות.” הרבה הורים למתבגרים מרגישים אבודים מול המסכים, והורים גרושים לפעמים אפילו יותר. כי כשאין שני בתים עם אותם גבולות, המסך הופך בקלות לשדה קרב. עם הילד, ועם ההורה השני. אני פוגשת את זה הרבה בתקופה האחרונה, בהדרכות הורים, בתיאום הורי אז בפרק החדש של הפודקאסט אירחתי את רן בראון, מנהל מכון מתבגרים, לשיחה מרתקת על מסכים, על משחקי מחשב, על התמכרויות, על הורות למתבגרים ועל מה שבאמת קורה שם מתחת לפני השטח. דיברנו על- מה המסכים באמת נותנים למתבגרים האם אפשר בכלל להגביל זמן מסך למתבגרים ואיך עושים את זה מה זה הרובלוקס הזה ומה עושים איתו מה עושים כשההורים לא מסכימים ובכל בית יש כללים אחרים ומה אם הוא יעדיף ללכת להורה השני כי שם יש פחות מגבלות ואיך אפשר להציב גבולות למתבגרים בנושא המסכים בלי להרוס את הקשר איתם ובלי לפגוע בהם חברתית. זה פרק להורים שעייפים ממאבקים, שדואגים לילדים שלהם באמת, ורוצים להבין איך להיות עבורם עוגן גם בעולם דיגיטלי, וגם בתוך מציאות משפחתית מורכבת. אני מזמינה כל הורה להקשיב לפרק הזה (גם אם הילדים עוד לא מתבגרים) ובעיקר להזכיר לעצמנו שמאחורי כל מסך יש ילד שמבקש קשר . האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע נעים  איילת

היום בפודקאסט אנחנו נוגעים באחד הנושאים שהכי מערערים הורים אחרי פרידה - מזונות.מהם מזונות, מה הם כוללים, איך מחשבים אותם, עד איזה גיל משלמים מזונות, מה עושים כשהילד בצבא, מה קורה אם ההורה שצריך לשלם לא משלם, ומה אומר השינוי החדש לגבי בית הדין הרבני?ועוד שאלות ששאלתם.אני פוגשת כל כך הרבה הורים שאומרים לי שהם לא מבינים בזה כלום ומפחדים לטעות. והאמת? כל השאלות האלה לגיטימיות. כולן.אז בפרק הזה הזמנתי את אוריאן הוימן, עורכת דין ומגשרת לדיני משפחה וירושה, ועשינו קצת סדר. דיברנו על המושגים, דיברנו על הפסיקה ועל מה נהוג ובכלל, על מה חשוב לילדים בתוך הדבר כזה.ובעיקר - דיברנו על איך אפשר לדבר על כסף אחרי פרידה בלי להפ7וך את זה לעוד זירת מלחמה כי בסוף הילדים שלנו צריכים אותנו לא רק כדי לשלם עליהם, אלא כדי שנישאר הורים יציבים. גם כשזה לא פשוט.מקווה שהפרק הזה יעשה לכם סדר בבלבול ויפתח דלת לשיח אחר.ושיהיה לנו סופשבוע נעים ושקט איילת  

כשנפרדים, במיוחד בהתחלה, הכול כל כך רגיש.הכול משתנה – הבית, השגרה, הביטחון והלב סוער.ובתוך כל זה, כשיש פחדים, כעסים או תחושת איום – הכי קל ליפול לטעויות שדווקא מקשות על הדרך, על ההורות, ועל היכולת לשמור על הילדים רגועים ובטוחים. בפרק החדש של להתגרש עם ילדים ישבתי לשיחה פתוחה עם דניאל הרוש, מגשר בכיר, מומחה בגישור גירושים, ודיברנו על כל מה שזוגות מתחרטים עליו אחר כך.על הטעויות שנראות רגע קטנות – אבל יוצרות פערים שקשה מאוד לגשר עליהם בהמשך.   המטרה שלנו בפרק הזה היא אחת – לעזור לכם להימנע מהטעויות האלה.להראות שיש דרך אחרת.דרך שקטה יותר, רגועה יותר, כזו שלא משאירה אחריה אדמה חרוכה – אלא מאפשרת לבנות משהו חדש וטוב יותר, גם כשזה לא קל.   דיברנו על:איך נכון להתחיל תהליך גירושים ואיך לא.מהן הטעויות שהילדים הכי נפגעים מהן, ולפעמים נעשות מחוסר מודעות.מה קורה כשמספרים לילדים על הפרידה מוקדם מדי או מאוחר מדי.איזה טעויות הורים עושים עם הילדים כשמגיעה זוגיות פרק ב'.מהי הטעות הכי גדולה של הורים שנמצאים בקונפליקט בגירושים.ועוד... זה פרק שכל הורה בתהליך פרידה צריך לשמוע.כי חשוב לעשות את זה נכון מההתחלה, כדי שהילדים שלכם יוכלו לגדול בשקט, גם כשאתם כבר לא יחד.האזנה נעימה וסופשבוע נעים,איילת

הוא לא מתעלם ממך. הוא פשוט איבד ריכוז באמצע המשפט שלך. והיא לא שכחה בכוונה – היא באמת שכחה. כשאחד ההורים (או שניכם) מתמודדים עם הפרעת קשב, גם התקשורת הכי פשוטה על הילדים יכולה להפוך למתישה. הודעות שמתפספסות, תיאומים שנשכחים, מילים שנאמרות באימפולסיביות ופתאום כל שיחה נגמרת בתחושת תסכול. אבל זו לא אדישות. זו לא חוסר אכפתיות. זה מוח שעובד אחרת. בפרק החדש בפודקאסט, אני מדברת על איך הפרעת קשב משפיעה על התקשורת בין הורים גרושים, ואיך אפשר לבנות שפה אחרת: רגועה, מותאמת, שמבינה את הצרכים של שני הצדדים ובעיקר של הילדים. נגעתי שם גם במה שקורה בתיאום הורי, במה שעובר על הורה עם הפרעת קשב, ובמה שההורה השני צריך לדעת כדי שהדיאלוג ביניהם לא יהפוך לשדה קרב. אם אתם מרגישים שהשיחות שלכם מתפזרות, ששום דבר לא נסגר עד הסוף, או שאתם פשוט מתעייפים מהתקשורת - זה פרק שכדאי מאוד לשמוע. אז קחו את סוף השבוע הזה לנשום רגע, לחשוב על דבר אחד, או מילה אחת שאתם יכולים לשנות – ולראות איך כל השיחה משתנה. מאחלת לכם שתמצאו בפרק הזה משהו אחד קטן שיעזור לכם לנשום, להבין, או לראות אחרת. ושיהיה סופשבוע נעים ושקט ❤🙏 איילת

אם יש דבר אחד שחוזר אצל כל זוג שנפרד שאני מלווה - זה הפער הזה שבין הצורך במסגרת ברורה לבין הצורך בגמישות. אחד מהם אומר - "זה ה שככתוב בהסכם" והשני - "החיים הם לא הסכם. צריך גם לדעת לזרום". ולפעמים, זה מתנגש. והמתח הזה חודר גם לתוך היום יום של הילדים. בפרק החדש בפודקאסט אני מדברת על המקום העדין הזה - למה כל אחד מההורים באמת צודק - גם אם הם לא מסכימים. איפה הילדים נכנסים בתוך הפער הזה. איך אפשר לשמור על הסכם וגם על גמישות וזרימה. ומתי דווקא לא נכון להתגמש. זה פרק עמוק ויש בו הרבה כלים מעשיים להחזיק תקשורת מיטיבה בין שני בתים - גם כשלא רואים את הדברים אותו דבר. ואם הפרק הזה דיבר אליכם, אשמח שתספרו לי מה לקחתם ממנו וכמובן תעבירו הלאה להורים שאתם יודעים שהוא יכול לעזור להם  האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע שקט, איילת

איך אפשר להיות הורים ביחד גם כשאתם לא סובלים אחד את השניה? יש פרידות עצובות, יש פרידות שקטות, ויש גם כאלה שעדיין רועמות מבפנים.כאלה שכל הודעה מההורה השני מקפיצה את הלב, שכל מפגש עם הילדים מציף כעס, שכל שיחה קטנה הופכת למלחמה. ובכל זאת – יש ילדים.והם לא בחרו בזה.הם לא בחרו את המריבה, את הכאב, את השתיקות, את המשקעים. אז איך אפשר להמשיך להיות הורים ביחד גם כשאתם בקונפליקט?איך מגנים על הילדים מהסערה, בלי לאבד את עצמנו בדרך?ומה עושים כשהמשפחה מסביב מוסיפה שמן למדורה, או כשעולה השאלה הכי קשה: האם אני צריכה לסבול ולהשפיל את עצמי רק בשביל הילדים? בפרק החדש של הפודקאסט להתגרש עם ילדים אני פותחת את כל השאלות האלו.מדברת אתכם בגובה העיניים על הכאב, על הפחד, על הכעס – וגם על התקווה.כי אפשר. אפשר להיות הורים טובים, גם כשאתם לא חברים.אפשר לשמור על הילדים, גם כשאתם לא בטוב. אני מזמינה אתכם להקשיב לפרק ולמצוא שם רגעים שיחזקו אתכם, שיעזרו לכם לנשום עמוק ולזכור – שאתם לא לבד.האזנה נעימה ומועילה  איילת

לא הרבה הורים יודעים שיש דרך נוספת להתגרש – כזו שמפחיתה את המלחמות ומחזירה לכם שליטה. היא נקראת גירושין בשיתוף פעולה (או בכינויה גשת"פ). זה לא גישור, שבו מגשר אחד מנסה לעזור לשני הצדדים להגיע להסכמות. זה גם לא בית משפט שבו שופט מחליט עבורכם. בגירושין בשיתוף פעולה – לכל צד יש עורך דין שמייצג אותו, ובאמצעות צוות רב תחומי, של אנשי מקצוע שמוכשרים כולם לתהליך של גירושין בשיתוף פעולה הם פועלים יחד עד ליצירת הסכם שמתחשב בצרכים של הצדדים והילדים. והכל מתוך הידברות, מתוך כבוד ומתוך הסתכלות על טובת הילדים. בפרק החדש בפודקאסט אני מארחת את אוריאן הוימן, עורכת דין לדיני משפחה, מגשרת לגירושין וחברה בארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה, שמביאה איתה המון ניסיון וידע מהשטח ובעיקר מסדירה פרידות בדרך הסכמית ובנתיבי שלום. ביחד אנחנו מסבירות מה זה בדיוק ההליך הזה, למי הוא מתאים, מה היתרונות שבו – וגם מה האתגרים. אם אתם בתחילת הדרך, מתלבטים איך נכון להתגרש, או פשוט רוצים להכיר אפשרויות שונות – הפרק הזה הוא בשבילכם. האזנה נעימה ומועילה  ושיהיה לנו סופשבוע נעים ושקט. איילת

החגים מתקרבים והשאלה הזו עולה כמעט אצל כל הורה גרוש - איפה הילדים בחג?זו שאלה כל כך פשוטה אבל היא נושאת איתה כל כך הרבה קושי ובלבול ולפעמים גם כאב.כל הורה רוצה את הילדים אצלו - לשבת איתם סביב השולחן, לשמוע אותם שרים, להרגיש שהמשפחה שלמה.אבל מה מרגישים הילדים בתוך המצב הזה? בעיקר אם הוא מתוח.איך אפשר להגיע להסכמות כשלנו כל כך קשה?ואיך משדרים לילדים ביטחון ושמחה גם כשזה לא בדיוק כמו שחלמנו?בפרק החדש בפודקאסט אני נכנסת לעומק של הנושא הרגיש הזה -מה חשוב להורים לדעת, מה הילדים מרגישים, ואיך אפשר להגיע להסכמות ולבות מסורות חדשות - כאלה שמביאות איתן גם אופטימיות.כי חג הוא לא רק איפה יושבים, אלא איזו תחושה הילדים שלנו לוקחים איתם מהחג הזה.האזנה נעימה ומועילהושתהיה לנו שנה טובה באמתוחגים שמחים, רגועים ואופטימיים איילת

היא לא יכלה לדמיין שהיא תהיה שוב בזוגיות. היא לא האמינה שהיא תוכל להרגיש שלמה שוב.היא הרגישה שכל העולם שלה מתפרק.אבל היא כן האמינה בצעד קטן בכל פעם.והיא עשתה את זה!והיום? היא בזוגיות אוהבת ומדוייקת, עם עסק משגשג, עם מקצוע חדש ומשמעותי ובעצמה גם מלווה נשים בתהליכי שינוי, כולל בתהליכי פרידה.הזמנתי אותה להתארח בפודקאסט שלי כי חשוב לי שאתם - נשים וגברים, שנמצאים היום בנקודת השבר, תשמעו ממנה - ממישהי שהיתה בדיוק שם,כדי שתדעו שזה אפשרי.כדי שתזכרו שהשבר הזה, כמה שהוא כואב, הוא לא סוף הסיפור.הוא לפעמים התחלה.שיום אחד יכול להגיע רגע שבו הלב שוב פתוח - לאהבה, לשמחה, לחיים עצמם.אז... קבלו את שני אוסישקין -אמא, מעצבת ומתכננת פנים, מאמנת אישית, בת זוג, חברה ועוד המון דברים שהיא תספר עליהם בעצמה כאן בפרק.בעיני היא השראה של ממש לכל אישה ולכל גבר שנמצאים בתהליך פרידה.האזנה נעימה ומועילה ושיהיה לנו סופשבוע שקט,איילת

יש רגעים אחרי פרידה, שבהם כל תקשורת מרגישה כמו הליכה על ביצים. כשהלב עוד פצוע, כשכל הודעה ממנו מעוררת סערה, כשאין אוויר - אבל צריך לתאם ולדבר על הילדים. אז איך בכלל משתפים פעולה במצב כזה? איך אפשר לדבר על החוג של הילדה, כשכל מילה מזכירה בגידה או כאב או פשוט געגוע? בפרק החדש של הפודקאסט להתגרש עם ילדים אני מדברת בדיוק על הרגעים האלה. על הרגעים שבהם אנחנו עוד לא שם - אבל הילדים כבר כאן. והם צריכים שנחזיק בשבילם את ההורות. גם כשכואב. ✅ למה זה בסדר שהלב עוד לא בשל - אבל חשוב לבנות שפה הורית. ✅ איך מתחילים לתקשר כשכל דבר עוד מדמם מבפנים. ✅ מה חשוב (לשני הצדדים) להבין כשזה קורה. ✅ איך להתייחס להורה שקשה לו לשתף פעולה כי הפרידה עוד טריה, גם כשלך זה מאוד חשוב. ✅ ולמה דווקא בתקופות הכי קשות - נוצרת ההורות הכי עמוקה. זה פרק שלא מדבר על שלמות ועל "מה צריך". הוא מדבר על אומץ. על היכולת לבחור נכון - גם כשאנחנו הכי לא במקום. ואם זה נוגע בכם - אתם לא לבד. תכתבו לי. תשלחו את הפרק הלאה להורים אחרים שזקוקים לו. האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע שקט ואופטימי, ❤ 🙏 איילת

איך עוזרים לילדים לפתח חוסן בגירושים? ואיך אנחנו יכולים לגלות את הכוחות שלנו דווקא שם, במקום שכל כך מתערער? כשהלב נסדק, כשהמשפחה משתנה, כשהשגרה מתפרקת – נדמה לפעמים שהאדמה רועדת מתחת לרגליים. שלנו, ושל הילדים שלנו. דווקא ברגעים האלה – מתחיל המסע שלנו לבניית החוסן. זה לא קורה ביום.חוסן הוא לא רק מולד, אלא משהו שנבנה – במעשים הקטנים, בנוכחות שלנו, בדרך שבה אנחנו מדברים, מחזיקים, מרגיעים, מאפשרים. בריאיון המיוחד הזה אירחתי את אורית ניצן – מאמנת אישית לחוסן ולהשגת יעדים, ודיברנו יחד על אחת השאלות הכי עמוקות שאני פוגשת מהורים בתהליך הפרידה:איך לעזור לילדים שלנו להתמודד? להתחזק? לא להישבר? דיברנו גם עלינו – על המקום שלנו כהורים, על מה קורה לנו כשהם מתקשים להתמודד, כשהלב שלהם כואב, ואיך אפשר להחזיר לעצמנו תחושת מסוגלות, דווקא כשכל כך קל להרגיש אבודים. זה פרק עם המון כלים פרקטיים והמון תקווה. אז אם את או אתה מתמודדים עם גירושים – או מלווים ילד שחווה פרידה של ההורים – הפרק הזה בשבילכם. אני ממש ממליצה לשמוע אותו עם דף ועט ליד… כי הוא מלא בתובנות ובכלים שכדאי לזכור. ואם הוא נגע בכם – שתפו אותו עם הורה שצריך לשמוע בדיוק את זה. לפעמים זה משנה את כל ההתמודדות.אז קבלו את הפרק ה - 120 בפודקאסט!ושיהיה לנו סופשבוע נעים ושקט איילת

הפרק הזה הולך לגעת בנקודה הכי רגישה של הורים גרושים ומתגרשים.הדילמה שכל הורה מכיר.אני שנים עושה הכל בשבילם. התחשבתי. ויתרתי. השארתי את עצמי מאחור. אבל עכשיו... אני מרגישה שהגיע הזמן לדאוג גם לעצמי.מותר לי? ואם כן - עד כמה? האם זה יבוא על חשבון הילדים?ובכלל, עכשיו כשאנחנו מתגרשים, מי קודם - אני או הילדים?אז אם גם אתם מרגישים לפעמים שאתם חיים את החיים שלכם בשביל הילדים, אבל משהו חסר לכם בפנים,ואם אתם מרגישים שאתם לא בטוחים איך למצוא את האיזון בין האחריות ההורית שלכם לבין הצרכים האישיים שלכם,תקשיבו לפרק הזה.האזנה נעימה ומועילה ושיהיה לנו סופשבוע שקט,איילת

כשהתהליך המשפטי נמשך והסערה שולטת, יש נטיה לחשוב שהילדים ימתינו עד שהדברים יסתדרו ואז נעשה סדר בכל הבלגאן בבית.ואני פוגשת לא מעט מקרים כאלה בזמן האחרון.אבל האמת היא, שהם לא מחכים.הם צריכים אותנו עכשיו. יציבים, מכילים, ומובילים.ואפשר לעשות הפרדה בין ההליך המשפטי לבין ההורות שלכם ולהיות ההורים שלהם ביחד, גם עכשיו. בפרק השבוע דיברתי על איך להיות ההורים שהילדים שלכם זקוקים להם, גם בתוך הקושי והמורכבות. על חשיבות ההובלה ההורית, על שמירה על שיגרה רגשית, ועל איך אפשר לתת להם תחושת ביטחון גם כשאתם בעצמכם עוברים תקופה מאתגרת. כי הילדים שלכם צריכים אתכם עכשיו. האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע שקט,איילת

גירושים זה לא רק עניין של שני הורים – זו סערה שמשפיעה על כולם.הילדים חווים שינוי גדול, ההורים מתמודדים עם פרידה ומורכבויות חדשות – וגם המשפחה המורחבת מרגישה את ההשלכות.סבים, סבתות, דודים, דודות – כולם רוצים לעזור, אבל לא תמיד יודעים איך. "אני מרגיש שאני צריך לתמוך, אבל לא רוצה להתערב יותר מדי.""אני לא יודע איך להיות שם בשביל הנכדים שלי מבלי לפגוע באף צד.""מה אם אני לא מסכים עם הדרך שבה ההורה השני מתנהל?" בפרק הזה אנחנו הולכים לדבר על המקום של המשפחה המורחבת בגירושים: איך באמת אפשר לעזור להורים ולילדים בתקופה הזו? איך להיות שם עבור הנכדים – בלי לגרור אותם לקונפליקט? ואיך להימנע מדברים שעלולים להזיק – גם אם הכוונות טובות?האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע שקט,איילת

יש רגע בפרידה,שבו הרגש והחוק נפגשים.ושם – בדיוק שם – מתחילה המורכבות האמיתית. מה קורה כשאנחנו צריכים לחלק בית, כסף, זמני שהות –אבל בפנים עוד שורף לנו הלב?איך מתקדמים כשחלק אחד בנו עוד רוצה להבין,וחלק אחר רק רוצה לסגור ולסיים? בפרק השבועי של הפודקאסט אני מארחת את נדב נישרי, מגשר ותיק ומנוסה שעומד בראש משרד הגישור "נישרי מגשרים", כדי לדבר על המרחב הדק והעדין שבין גישור טיפולי לבין גישור משפטי.דיברנו על- מתי נכון לנסות לגשר על רגשות לפני שמגשרים על הסכמים. איך בונים תקשורת שמכבדת גם כשהלב כואב. למה הסכם טוב הוא לא רק סעיפים – הוא גם איך מרגישים כשחותמים עליו. איך בוחרים מגשר שיתאים לנו. ואיך יודעים מה נכון לנו עכשיו: לעצור, לעבד רגשות – או להמשיך ולסגור עניינים.   אז אם אתם בפרידה,אם אתם מתלבטים מאיפה להתחיל,או אם אתם מרגישים שאתם נקרעים בין הרגש לבין הצורך לסיים –הפרק הזה בשבילכם. האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע רגוע,איילת

אבל אמרת שהתגרשתם בטוב.. אז למה זה עדיין כל כך מסובך? כמה פעמים שמעתם את זה?או אולי אמרתם את זה לעצמכם? התגרשנו יפה.עשינו תהליך.הילדים בידיים שלנו.ועדיין – יש ויכוחים. יש שתיקות.יש ימים שלא מצליחים להסכים על כלום,ואפילו על מי אוסף מהגן – זה מרגיש כמו קרב קטן. אז מה קורה פה?האם זה אומר שמשהו לא עובד?שלא התגרשנו כמו שצריך? לא. זה רק אומר שאתם בני אדם.ושהורות בשני בתים – היא למידה מתמשכת. בפרק החדש של הפודקאסט אני מדברת בדיוק על זה –על כל הפעמים שאתם לא מסכימים,על מה שלא תמיד מספרים כשאומרים "גירושים בטוב",ועל איך בכל זאת אפשר לדבר, להבין, ולהיות הורים ביחד – גם כשזה קשה.האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע שקט,איילת

"אבל הוא נרקסיסט." כמה פעמים שמעת או אמרת את המשפט הזה? כמה פעמים אמרו לך להיזהר, להקליט, לא להאמין? כמה פעמים הרגשת שצריך לדרוך על ביצים כשהוא בסביבה? וכמה פעמים נשארת לבד עם הפחד, עם הספק, עם התהייה – אז איך בכל זאת אפשר לנהל הורות במצב כזה? בפרק החדש של הפודקאסט להתגרש עם ילדים, אירחתי את עורכת הדין רות דיין-וולפנר, מהמובילות בארץ בתחום דיני המשפחה – כדי לדבר על נרקסיזם במערכות יחסים ובבגירושים גם  מהצד המשפטי וגם מהצד ההורי. דיברנו על: איך מזהים דפוס נרקסיסטי במערכות יחסים? מה קורה כשיש ילדים באמצע – ואיך זה משפיע עליהם? אילו דרכי פעולה נכונות (ואילו לא) מול הורה עם מאפיינים נרקסיסטיים? האם בכלל אפשר לתקשר? ואם לא – איך מגינים על הילדים? זו שיחה חשובה וחשופה, מקצועית ועמוקה, על מה שקורה באמת כשמתגרשים מנרקסיסט – ואיך בכל זאת אפשר להחזיק את הילדים, את השפיות, ואת עצמכם. מוזמנים להאזין, גם אם אתם עוד לא בטוחים אם זה המצב שלכם – אבל יש בכם תחושת בלבול, או פחד, או תקיעות מתמשכת מול ההורה השני. כי יש דרך. גם כשזה קשה. והילדים שלכם – ראויים להורה רגוע, בטוח, שמצליח להחזיק עבורם גבולות ואהבה. גם אם זה רק אתם. ואם אתם מכירים אנשים שמתמודדים עם הורות כזו – תעבירו להם את הפרק. זו יכולה להיות נקודת האור שהוא או היא צריכים עכשיו. האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע שקט, איילת

הפעם לא אני מדברת. הפעם הן. יש רגעים שבהם הלב של הילד מדבר –ואנחנו כמעט שומעים אותו.אבל לא באמת.   בפרק החדש של הפודקאסט שלי, אני פשוט מקשיבה.לבנות נוער – ילדות להורים גרושים – שמדברות על מה שהרגישו, ראו, הבינו.מהעבר. מההווה. מהלב. הן מספרות איך זה הרגיש כשההורים נפרדו,מה הן מרגישות שהגירושים שינו בחיים שלהן,איך זה מרגיש בחגים,האם הן רצו שההורים יחזרו, מה הן חושבות על זוגיות פרק ב',האם הן מרגישות "ילדות להורים גרושים"ועוד הרבה.מהבטן.מהלב.   זה פרק שצריך להקשיב לו לא רק כהורים –אלא כבני אדם. לא כדי להרגיש אשמה.אלא כדי ללמוד.כדי להבין מה עובר עליהם – גם כשלא אומרים.כדי לזכור שגם אם נראה שהם "הסתגלו",מסתבר שהם רוצים רק דבר אחד -שנראה אותם.הן הזמינו אותי להתראיין בסרט שהן מפיקות כעבודת הגמר שלהן במגמת תקשורת בתיכון, אז הזמנתי גם אותן לספר לנו קצת על החיים שלהן.קבלו את לירז, אוריה ודנה שפתחו את הלב וסיפרו הכל.עם חיוך, עם אופטימיות שממש חסרה בתחום הזה לפעמים.אז תקשיבו ותעבירו לכל מי שזקוק.ה להקשיב לפרק הזהואל תשכחו לספר לי בתגובות מה לקחתם ממנו.האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע רגוע,איילת

השבוע בפודקאסט בחרתי לדבר על נושא שלא שומעים עליו הרבה.גירושים על רקע דתי ואיך מתמודדים עם פערים דתיים בגירושים ובשני בתים.זה נושא מאוד טעון אצל זוגות שמתגרשים.בפרק הזה אירחתי את חנוך ויטמן, מגשר ומתאם הורי, מומחה לקונפליקטים וגישור על רקע דתי, לשיחה מרתקת על הנושא הכל כך חשוב הזה, ודיברנו על - מה קורה כשאחד מבני הזוג חוזר בתשובה או עוזב את הדת? איך מתמודדים עם פערים דתים בתוך המשפחה ובשני בתים?איך מגיעים להסכמות כשהורה אחד מבקש לחנך את הילדים בחינוך דתי והשני בחינוך חילוני. מה המשמעות עבור הילדים כשאמא ואבא לא רואים את העולם באותה דרך? האם ילדים יכולים להסתגל לחיים בשני בתים כל כך שונים? איך הורים יכולים להתמודד עם הפערים האלה ולעזור לילדים למרות הפער בתפיסות ובאמונות של ההורים.מחכה לכם פרק מרתק שאני בטוחה שיעזור להרבה הורים שנמצאים לפני או במהלך גירושים.האזנה נעימה ומועילה,איילת

כשהם הגיעו אלי, הם כבר היו בתוך הליך משפטי. שניהם אוהבים את הילד שלהם, והם נלחמים עליו ועל הזמן איתו. רוב השיחות שלהם היו דרך עורכי הדין, גם כל ההחלטות לגבי הילד שלהם. והם היו מיואשים. הם הגיעו כי כבר לא היתה ברירה. אבל הם כן ידעו דבר אחד - הם רוצים שהילד שלהם ירגיש בטוח, גם כשהם נפרדים. והיה שם ילד אחד קטן. שרק התחיל להבין מה קורה סביבו. והלב שלו - הוא זה שבסוף שינה את הכל. ובכל פגישה משהו שם נפתח. במילים, בהקשבה, בהבנה, ביכולת לראות אחד את השניה - לא כבני זוג אלא כהורים של הילד שלהם. ביכולת להסכים על מה שחשוב באמת - שהם אלה שיקבלו החלטות לגבי הילד שלהם. ובשלב מסוים, הם עשו צעד אמיץ - הם עצרו את ההליך המשפטי ובחרו ללכת לגישור. כי הם הבינו שהם יכולים להיפרד גם בלי להילחם. הם הבינו שיש דרך אחרת. והיום, הם באים לדבר יחד. בכנות, בפשטות, בלי מסיכות. על מה היה. על מה השתנה. על מה עזר להם לצאת מהפלונטר. ועל הילד שלהם, שבזכותו הם בחרו אחרת. "הניצחון שלנו זה החיוך של הילד שלנו" הם אמרו לי בשיחה שלנו. הפרק הזה עולה יומיים לפני פסח, וחג הפסח בעיני הוא הזדמנות נוספת לדבר על בחירות ועל התחלות חדשות. לא תמיד יש לנו שליטה על הסוף של הזוגיות, אבל כמעט תמיד יש לנו שליטה על איך ניפרד, ואיזה הורים נהיה אחרי הפרידה. תקשיבו לפרק הזה. תעבירו אותו הלאה. כי הוא מזכיר שאפשר גם אחרת. גם כשקשה. גם כשכואב. גם כשכמעט ויתרתם. ותקשיבו עד הסוף כי יש גם סוף מפתיע ותודה גדולה למור ולאביעד על הנכונות לשתף ועל הפתיחות האזנה נעימה ומועילה וחג של חירות אמיתית עם בחירות מדויקות והתחלות חדשות איילת

גמילה היא פרידה, שינה היא פרידה, וילדים שההורים שלהם נפרדים עוברים הרבה פרידות, לפעמים בו זמנית.אז מתי נכון לגמול מחיתולים כשההורים נפרדים?ומתי ללמד אותם להירדם לבד?והאם זה הזמן לגמול אותו מבקבוק או מוצץ?ובכלל, איך עושים את זה כשחיים בשני בתים, ובפרט כשאנחנו לא מסכימים על הדרך? האם בכלל אפשר לשנות הרגלים בצורה כזו?השבוע הזמנתי לפודקאסט את אודיל רוזנפלד, מנחת הורים, יועצת גמילה מחיתולים ויועצת שינה, לשיחה על גמילה מחיתולים ושינוי הרגלים כשההורים נפרדים ובשני בתים.זה פרק מאוד חשוב לכל מי שיש לו ילדים צעירים, כי יש הבדל גדול מאוד בין שינוי הרגלים שנעשה נכון לבין שינוי טראומתי שגם לא עובד וגם משאיר חותם שלילי אצל הילד ואצל ההורים.אז.. זה הזמן להקשיב לשיחה שלנו ואל תשכחו לספר לנו מה לקחתם מהפרק הזה ועם איזה אתגרים אתם מתמודדים בחיים בשני בתים.האזנה נעימה ומועילהושיהיה לנו סופשבוע אופטימי,איילת

לפעמים הרגשות פשוט מתפרצים בצורה פתאומית ובלי שליטה.ולפעמים זה מרגיש כאילו כל העולם משתנה סביבנו. והקרקע נשמטת.הקצב, הכאב והבלבול שבתהליך הגירושים גורמים לכך שנראה לפעמים כאילו הכל מתפרק בבת אחת. זה מפחיד וזה נורמלי – זו התגובה של הלב שלנו לשינויים כל כך גדולים ומשמעותיים.ולפעמים, התגובה המיידית לאמוציות הכל כך עוצמתיות היא - להילחם.היום אנחנו נכנסים לעומק אחד הרגעים הכי סוערים בתהליך הגירושים - הרגעים האלה שבהם הרגשות מתפרצים - כעס, תסכול, אכזבה, כאב, ולא תמיד הם בשליטה, ובחדר הגישור הם לפעמים מתפרצים כמו סופה שמטלטלת את הכל.גירושים, גם כשהם נעשים מתוך בחירה, הם תהליך רגשי עמוק. יש בהם פרידה, יש בהם אובדן של החלום המשותף, יש בהם פחדים וחששות, והם מערבבים את כל מה שהיינו רגילים אליו. ודווקא במקום שבו אמורים לשבת, לדבר, להחליט - הרגשות לפעמים משתלטים על השיח.בפרק החדש בפודקאסט הזמנתי את דניאל הרוש, מגשר בכיר במשרד נישרי מגשרים, לשיחה על הרגשות שעולים בזמן תהליכים מורכבים אלה.דיברנו על -  מה קורה ברגעים האלה שהרגש משתלט? מה עושים כשהשיחה הופכת לטעונה מדי ואחד מבני הזוג (או שניהם) מאבד שליטה? האם גישור מתאים במצבים האלה? ואיך מתמודדים? איך אפשר להפוך את חדר הגישור ממקום של קרב למקום של הסכמות? ואיך אפשר לעזור לשני הורים להתגבר על סערת הרגשות ולקבל החלטות למען הילדים?אנחנו מקווים שהצלחנו לתת לכם כמה שאלות למחשבה וכלים להתמודד עם סערת הרגשות ולהמשיך את התהליך שלכם בטוב.האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע אופטימי,איילת

מהם זמני השהות הכי טובים לילדים? זו כנראה אחת השאלות הראשונות שעולות כשמתגרשים. אבל מיד אחריה מגיעות עוד שאלות שהורים שואלים: מה נהוג? מה עושים רוב ההורים? איך זה עובד במשפחות אחרות? והאם מה שנהוג באמת מתאים גם לנו ולילדים שלנו? בפרק החדש בפודקאסט להתגרש עם ילדים, אני מארחת את רונה פרליס-זינמן, עורכת דין ומגשרת ומנחת קבוצות עם הרבה ניסיון, לשיחה מרתקת על כל מה שחשוב לדעת כשקובעים זמני שהות. בין השאר דיברנו על: איך הגיל של הילדים משפיע על מה שנכון עבורם? מה נהוג בקביעת זמני שהות – ואיך לדעת אם זה מתאים למשפחה שלכם? מה עושים כשההורים בקונפליקט – ואיך זה משפיע על זמני השהות? מהם הפרמטרים הכי חשובים שצריך לקחת בחשבון לפני שמקבלים החלטה?ועוד. זמני שהות הם לא רק לוח זמנים, הם משפיעים על הקשר עם הילדים, על התחושה שלהם בבית, על היציבות שלהם. וזה בדיוק מה שנדבר עליו. אז בואו והצטרפו אלינו לפרק מלא בתובנות ודוגמאות מהשטח.וכמובן, שתפו הורים שצריכים לשמוע ושיהיה לנו סופשבוע אופטימי!איילת

מה קורה כשהאהבה חוצה גבולות, אבל בדרך מתגלים גם אתגרים לא צפויים? איך מתמודדים כשמשבר בזוגיות או גירושים מתרחשים במדינה זרה, רחוק מהמשפחה ומהבית? ומה עם הילדים? השבוע הזמנתי לפודקאסט את אוריאן הוימן, מגשרת לגירושים, עורכת דין ויועצת זוגית, שמתמחה ברילוקיישן, ששיתפה אותנו במורכבויות היחודיות של זוגיות ושל גירושים ברילוקיישן, ונתנה לנו כלים ותובנות איך לצלוח את זה בצורה הטובה ביותר. בין השאר דיברנו על - ✅ איך המעבר למדינה אחרת משפיע על הקשר הזוגי. ✅ איזה קשיים זוגות חווים ברילוקיישן ואיך אפשר להתמודדד איתם עוד לפני שמגיעים לגירושים. ✅ איך משפיע הריחוק ממעגלי התמיכה ומהמשפחה על הזוגיות. ✅ מהם האתגרים הייחודיים בתהליך גירושים כשנמצאים ברילוקיישן. ✅ איך מתגרשים במצב כזה, מה נכון לעשות ואיך מתחילים. ✅ מה עושים כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור לארץ והשני רוצה להישאר. ✅ מה הילדים חווים ומה הם צריכים במצב של גירושים ברילוקיישן. ועוד. זהו פרק מלא תובנות שיעזור לכל מי שחי ברילוקיישן ומתמודד עם האתגרים המורכבים האלה. האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע אופטימי, איילת

בכל פעם שאני מדברת על גירושים, אני מקווה שאוכל לעזור להורים להסתכל על התהליך דרך העיניים של הילדים ולעשות את זה בטוב.אבל מה קורה כשזה לא מצליח? מה קורה כשהפרידה הופכת לשדה קרב? השבוע אירחתי בפודקאסט את נועה לנדאו, מגשרת ומלווה אנשים במשברי זוגיות ותהליכי פרידה, אמא לשניים, שהיתה שם ויודעת איך נראים גירושים כאלה.יחד, פתחנו את אחת השאלות הקשות ביותר: מהם המחירים שמשפחה משלמת כשהגירושים מתנהלים ברע? דיברנו על: איך מגיעים למקום של גירושים שמסתיימים ברע ואיך מזהים את הרגע הזה שזה עלול לקרות. האם באמת אפשר לעצור את זה בשלב הזה. ההשפעה על הילדים ואיך גירושים כאלה משפיעים עליהם. התמודדות רגשית של ההורים – המחיר הנפשי הכבד שמשלמים, לפעמים בלי לשים לב, כשמתמקדים בכאב ובמאבק במקום בשיקום ובצמיחה. מחירים נוספים שההורים והילדים משלמים כשמתגרשים ברע. איך מתנהלים בבית מול הילדים כשנמצאים בהליך משפטי כזה. הסביבה הקרובה – מה קורה לקשרים עם חברים ומשפחה ואיך זה משפיע על היום יום. וכמובן, איך אפשר לעצור את המעגל הזה – ולבנות מחדש תקשורת שתעשה טוב לכולם, בעיקר לילדים. נועה שיתפה מהחוויה האישית שלה וממקרים שהיא פוגשת בקליניקה, עם דוגמאות מהחיים ועם כלים מעשיים שיעזרו לכם לקחת את המושכות לידיים – ולעשות בחירות אחרות, למען הילדים ולמען עצמכם. הפרק הזה הוא תזכורת לכך שגם ברגעים הכי קשים, אפשר לבחור אחרת ולשים את הילדים במרכז – גם כשזה לא קל.ואחרי שתקשיבו נשמח לשמוע מה דעתכם, ואיך אתם מתמודדים עם אתגרי הגירושים, ומה עזר לכם להמשיך קדימה.שיהיה לנו סופשבוע אופטימי ושקט,איילת

איך מצליחים בפרק ב' כשיש ילדים? זו אחת השאלות המורכבות ביותר שהורים שואלים את עצמם כשהם פותחים פרק חדש בחיים.פרק ב' מביא איתו לא רק אהבה חדשה, אלא גם המון אתגרים שאינם קיימים בזוגיות הראשונה – יחסים מורכבים בין הילדים לזוגיות החדשה, שאלות על מקום, שייכות וגבולות, וגם ההתמודדות של הילדים עם מציאות שונה ממה שהם הכירו.בפרק הזה אירחתי את סיגל קפלן, יועצת מומחית למשפחות משולבות ודיברנו על - ההבדלים בין פרק א' לפרק ב'. האתגרים שממתינים לנו בפרק ב'. למה כל כך הרבה הורים חוששים מהמעבר הזה . האם אפשר להצליח בפרק ב' עם ילדים?האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע שקט,איילת

כשאנחנו חווים אתגרים כמו גירושים, קל מאוד להרגיש שאנחנו רק מגיבים לדברים שמתרחשים סביבנו. אנחנו מכבים שריפות, מנסים להתמודד עם משברים רגעיים או סתם לשרוד את היום-יום.אבל כשאנחנו מכבים שריפות אנחנו לא באמת פותרים את הבעיה מהשורש.   והאמת היא, שאפשר אחרת. ולא רק שאפשר אחרת, אלא שהילדים שלנו זקוקים להורים מובילים בתוך השינוי והטלטלה בחיים שלהם.   בפרק השבוע דיברתי על הבחירה להיות הורים מובילים. כאלה שמובילים את הדרך עבור הילדים שלהם גם בתוך הקושי, ועל איך כל אחד ואחת מכם יכול לקחת את ההובלה בחיים של הילדים שלכם. זה לא קל, זה דורש מחשבה, מודעות והתכווננות אבל זה אפשרי!   מוזמנים להאזין לפרק ולגלות איך תוכלו להיות ההורים שהילדים שלכם זקוקים להם בתקופה הזו. כי להיות הורים מובילים זה לא רק חשוב. זה משנה חיים.      האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע שקט, איילת

חנוכה הוא חג שמעלה לרובנו תמונות של משפחה מתכנסת סביב החנוכיה, נרות מאירים, בית חם ותחושת חגיגיות.אבל אצל ילדים להורים גרושים שחיים בשני בתים, המציאות זו לפעמים מקבלת גוון מורכב יותר.אז בפרק הזה אני רוצה להכניס אתכם לעולמם הפנימי של הילדים, ולמה הם זקוקים בחג הזה ובחגים בכלל. איך חוגגים חנוכה בשני בתים בלי שהילדים ירגישו שכל העולם השתנה וחסר להם משהו מאוד משמעותי? מהם הדברים שתוכלו לעשות כדי לייצר אצלם תחושה של יציבות? איך מתמודדים עם המורכבות של חלוקת זמני השהות במהלך החג? איך מפסיקים את המריבות על מי יקח אותם לפסטיגל? ומה עושים עם דמי חנוכה, כשכל אחד נותן סכום אחר או כשיש פערים כלכליים בין הבתים?ועוד סוגיות שעולות כשהורים מגדלים ילדים בשני בתים.ניסיתי לתת לכם כמה תובנות וכלים פרקטיים שיעזרו לכם לשמור על חנוכה מואר ושמח - לא רק לילדים, אלא גם לכם ההורים. האזנה נעימה ומועילה ושיהיה חג חנוכה מואר ושמח,איילת

הורות משותפת היא מערכת יחסים בין שני אנשים שמחליטים להביא לעולם ילד, מבלי שהם בזוגיות זה עם זו ומבלי שהם מנהלים או מתכננים לנהל משק בית משותף.כשהורים מגדלים ילד בהורות משותפת, מצד אחד הילד לא מכיר משהו אחר, ומצד שני להורים אין את ההיכרות המוקדמתשיש לזוגות שהיו בזוגיות עוד לפני שנולד הילד. ולכן שיח פתוח וגלוי תיאום ציפיות בין ההורים מאוד חשוב לפני שמחליטיםעל הורות משותפת.השבוע הזמנתי לפודקאסט את שגית ארגמן, עורכת דין ומגשרת, שעוסקת במשך שנים בגישור לקראת הורות משותפת וכן בגישור לקהילה הלהט"בית ובאה לספר לנו על התהליך שעוברים לקראת הורות משותפת ועל ההסכם שנכתב בסופו של התהליך.בין השאר דיברנו על - על מה חשוב לדבר עוד לפני שמחליטים להביא ילד בהורות משותפת? מהם הדברים שחשוב להתעכב עליהם בהסכם ההורות המשותפת? מהם הדברים שעלולים לחבל בהצלחת התהליך להבאת ילד בהורות משותפת? ואיך בונים את היסודות ואת הבסיס היציב להבאת ילד בהורות משותפת?אני מקווה שהפרק הזה יעשה לכם סדר בנושא הורות משותפת ומה חשוב לדעת לפני שנכנסים לתהליך כזה ולפני שמחליטים על הבאת ילד בהורות משותפת.האזנה נעימה ומועילה,איילת

גירושים מביאים איתם הרבה שינויים, אבל האם פעם חשבתם על הקשר בין הגירושים לבין המיניות שלכם? לגירושים יש השפעות רבות על תחומים שונים בחיים שלנו, אבל על ההשפעה שלהם על המיניות שלנו פחות מדברים. מדברים הרבה על המיניות או על חוסר המיניות כעל אחד הגורמים שמובילים זוגות להתגרש,אז הפעם בחרנו להתמקד בהשפעות של המיניות על החיים שלנו אחרי הגירושים ובפרק ב'. בפרק השבוע הזמנתי את רות קורן-הרצוג, בעלת המרכז לבריאות מינית.רות מלווה, מדריכה ומטפלת באתגרי והנאה מינית, ודיברנו על - השפעות הגירושים על התחושות, הרצונות וההתנהגויות המיניות שלנו איך התהליך הרגשי והפיזי של הפרידה משפיע על התפיסות שלנו כלפי מיניות איך טראומות והרגלים מיניים בזוגיות שהסתיימה משפיעים על המיניות ועל החוויה המינית אחרי הגירושים איך משפיעה בגידה על המיניות שלנו מה קורה כשנכנסים ילדים למערכות יחסים בפרק ב'איך אפשר לשנות את מה שאנחנו לא אוהבים בתחום המיני, כשאנחנו בפרק ב' או לקראת פרק ב'.האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע שקטואל תשכחו לספר לנו מה לקחתם מהפרק.איילת

אחד הכלים הכי עוצמתיים בתקופות משבר ובפרט בתהליך הגירושים הוא התכנון לעתיד ויצירת החזון. כלי נוסף שאני מאוד אוהבת הוא הכרת תודה. שני אלה יחד עוזרים לפתח חוסן רגשי ולהתמודד עם משברים. אז בפרק ה – 100 של הפודקאסט החלטתי לדבר על שני הכלים האלה ועל איך הם יעזרו לכם להתמודד בתקופה לא פשוטה של תהליך הגירושים וגם בתקופות מאתגרות אחריו. בתקווה שהפרק הזה יראה לכם קצת את האור שבקצה המנהרה, וגם אם לא, הוא יעזור לכם לבנות חוסן רגשי ובסיס יציב ובטוח בדרך לשם. ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל מי שמקשיב לפודקאסט הזה מהיום הראשון שלו ולכל אלה שהצטרפו בדרך, כי 100 פרקים זה חתיכת מסע, ואני יודעת שאתם עוברים דרך מדהימה וכל אחד עובר את המסע הפרטי שלו וזו זכות גדולה עבורי ללוות אתכם בדרך הזו. אז תמשיכו! האזנה נעימה ומועילה ואל תשכחו לספר לי מה לקחתם מהפרק של היום. סופשבוע נעים ושקט, איילת

המעבר של הילדים שלנו לחיים בשני בתים מעורר לא מעט אתגרים. הם חווים הרבה שינויים. הם עוברים בין שני בתים, הם רואים את ההורים שלהם בסביבות שונות, ומנסים להתמודד עם חוקים, גבולות ואווירה שמשתנה מבית לבית. בשלב מסוים הם גם מתמודדים עם כניסתם של בני זוג חדשים. החיים בשני בתים הם אתגר גדול עבור הילדים והוא יכול להשפיע על תחושת היציבות, הביטחון והשייכות שלהם. חשוב להכיר את האתגרים האלה ורצוי עוד לפני הפרידה והמעבר לשני בתים. ככל שתדעו למה לצפות, כך תוכלו להכין את עצמכם ואת הילדים טוב יותר לשינויים שיבואו ואף למנוע את הקשיים שעשויים להתעורר. הורים שלוקחים בחשבון את ההשלכות של המעברים בין הבתים יכולים לתכנן איך לנהל אותם בצורה שמפחיתה את הקושי לילדים או מונעת אותו. הם יכולים לחשוב מראש איך לשמור על מסגרת יציבה, על שגרה ברורה, ואפילו איך לשמור על רצף רגשי שימנע תחושות בלבול ומתח. בעוד שבוע תיפתח תוכנית הליווי החדשה שלי - לגדל ילדים בשני בתים, אז לקראת המפגש שלי עם הורים שכבר הצטרפו לתוכנית, החלטתי גם בפודקאסט השבוע לדבר על האתגרים האלה ולמה חשוב להכיר אותם וכמה שיותר מוקדם. אני יודעת שהרבה הורים חוששים שזה בלתי אפשרי, אבל אני כאן כדי לומר לכם שאפשר לגדל ילדים מאושרים ובריאים בנפשם בשני בתים ולהיות הורה נוכח ומשמעותי עבורם גם כשהם חיים בשני בתים, אז תקשיבו לפרק הזה ותספרו לי מה לקחתם ממנו. האזנה נעימה ומועילה ושיהיה לנו סופשבוע שקט, איילת

לא פעם ולא פעמיים שמעתי את המשפט "שמישהו יחליט בשבילנו. אנחנו לא מצליחים", כשהכוונה ברוב המקרים היא להגיע להליך משפטי, ושהשופט יחליט.אבל יש דרך ביניים, לפני שמגיעים לבית המשפט.קיימות מספר דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, גם בהליכי גירושים, ביניהן גישור ובוררות, שבהרבה מקרים יש בלבול ביניהן.   השבוע הזמנתי לפודקאסט את עורכת הדין מורן סמון, מומחית בניהול סיכונים ומשברים במשפחה, ודיברנו על בוררות ועל גישור -  מהי הליך בוררות? מתי מגיעים לבוררות? מה ההבדל בין בוררות לבין גישור? במה שונה הליך בוררות מהליך משפטי? למה הליך בוררות עדיף על הליך משפטי?ואני מקווה שהצלחנו לעשות קצת סדר בבלבול ולהפחית את מספר הפניות לבית המשפט בענייני משפחה וגירושים.האזנה נעימה ומועילה וסופשבוע שקט,איילת רוזן ישראלי  

השנה האחרונה הביאה להרבה מתחים ואתגרים ומשברים משפחתיים וזוגיים.אחד הנושאים הקשים והמורכבים ביותר בזוגיות בשנה הזו היה נושא המילואים ואיך שורדים את הלחץ והאתגרים של זוגיות ושל גירושים שמגיעים אחרי חוויות אינטנסיביות כמו שירות מילואים ממושך?כשאחד מבני הזוג חוזר מהמילואים, הוא לא תמיד אותו אדם שעזב. המציאות שפגש, החוויות שעבר, ולעיתים גם ההתנתקות מהשגרה והמשפחה – כל אלה יכולים לגרום לריחוק, למתח וללחץ על הזוגיות. לעיתים, זה מוביל להחלטה להיפרד.השבוע אירחתי בפודקאסט את יותם קייזמן, מגשר ועורך דין, מנהל בית הספר לגישור של נישרי מגשרים, לשיחה על מילואים וגירושים, ודיברנו על: הפער הרגשי שנוצר בין בני הזוג כשאחד חוזר מהמילואים – איך הוא משפיע על התקשורת ועל הקשר הזוגי? הקשיים בניהול השיגרה המשפחתית לאחר תקופות ארוכות של היעדרות. איך להתמודד עם רגשות של כעס, תסכול ועצב לאחר החזרה מהמילואים, ואיך כל זה משפיע על תהליך הגירושים. מה אפשר לעשות כדי לעבור את זה יחד בצורה בריאה.   זה פרק מיוחד ששם דגש על המורכבות הייחודית של גירושים שמגיעים אחרי שירות מילואים.מקווים שהצלחנו לתת לכם עוד נקודת מבט על הנושא וכלים להתמודד עם התקופה הלא פשוטה הזו ולמצוא את הדרך קדימה, ביחד או לחוד, בצורה נכונה ומכילה.האזנה נעימה ומועילה,איילת

כעס הוא רגש חזק ואינטנסיבי, במיוחד בגירושים, כשהקרקע נשמטת מתחת לרגליים. כעס נובע בדרך כלל מפגיעה מאוד עמוקה או מבגידה באמון והוא לגיטימי ואנושי, אבל עלול להיות כמו אש שורפת מבפנים ואפילו להפוך לכעס כרוני, שילווה את מי שכועס עוד הרבה שנים.הכעס משפיע על הבריאות הנפשית והפיזית, על מערכות היחסים וגם על היכולת שלנו להמשיך הלאה בחיים, ואנחנו רואים את ההשפעות הקשות של כעס גם על תהליכי גירושים ועל היכולת לגדל ילדים בשני בתיםאז היום, רגע לפני יום כיפור, החלטתי לדבר על כעס ועל סליחה בגירושים, ולתת לכם כמה שאלות ונקודות לחשוב עליהן בנקודה שבה אתם נמצאים.האזנה נעימה ומועילהואני מאחלת לכולנו שנה של סליחה, של רוגע ושל שקט פנימי.איילת

ראש השנה שהוא זמן של מחשבות ושל התחלות חדשות, זמן לחשוב על השנה שחלפה ולתכנן איך נרצה שהשנה הבאה תיראה. עבורכם, הורים המתמודדים עם גירושים, זו יכולה להיות הזדמנות לייצר התחלות חדשות לא רק לעצמכם אלא גם לילדים שלכם. בפרק השבוע נדבר על איך אפשר להיכנס לשנה החדשה עם גישה חיובית ואיך לנצל את התקופה הזו כדי לחזק את הקשרים עם הילדים ועם ההורה השני ולבנות מסורות משפחתיות חדשות יחד, גם בשני בתים.ובין אם אתם לקראת גירושים, או בתוך התהליך או כבר מגדלים ילדים בשני בתים, אני מקווה שהפרק הזה יכניס לחיים שלכם קצת אופטימיות בשנה מטלטלת ובתקופה שהיא אולי לא פשוטה לכם כמשפחה.ואני מאחלת לכל אחד ואחת מאיתנו וגם לילדים שלנו שנה טובה עם התחלות חדשות והזדמנויות לצמיחה אישית ומשפחתית.האזנה נעימה ומועילה וחג רגוע ושקט,איילת