פרק 158: אייל דה ליאו

אייל דה ליאו הוא האדם הזה שנמצא כל הזמן ובכל מקום, ועדיין אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה הוא עושה (כולל, מסתבר, אמא שלו). עם רזומה של תפקידים כמו נספח התרבות של ישראל בהולנד, חבר בצוות ההקמה של מוזיאון העיצוב חולון, בעל בלוג וטור בעיתון הארץ בנושא אופנת גברים (הגרסונייר ביחד עם סהר שלו), בעל חברה שמייצגת אמנים דיגיטליים והנציג של הסוהו האוס בישראל, הוא מגיע אל הדבר המשמעותי הנוכחי: הג׳ורג׳ תל אביב – מרחב אירוח ששוכן בבניין חדש בן 14 קומות בפאתי רחוב יצחק שדה.״אני תרבותניק״, הוא מעיד על עצמו. ״יש שמגדירים אותי כיזם תרבות או כאסטרטג תוכן, אבל אני לא עסוק בטייטלים, יש מספיק עבודה לעשות״. בהיותו מישהו שמגיע מעולם התוכן, הוא חושב שזה הדבר הכי חשוב היום. ״גם ליוצרים, אבל גם לחברות ולעסקים שצריכות לדעת לספר את הסיפור שלהן דרך תוכן. סטורי־טלינג הוא הדבר הכי קדום שהאדם יודע לעשות״. הג׳ורג׳ תל אביב, שהחל את הפעילות שלו בחודש שעבר, הוא מלון ומועדון חברים שמיועד למקומיים ומקומיים זמניים (״מה שפעם קראו לו תיירים״). ״אנחנו כמעט ומקדשים את הערך של מקומיות והמטרה היא שאנשים יבואו לצרוך מקומיות שבאה לידי ביטוי באמנות, בקולינריה, במוזיקה, בוולנס. שאלה שמגיעים למלון יהיו מקומיים – בין אם זה ליומיים, לשבוע או לחודש״. המחשבה שעומדת מאחורי הג׳ורג׳ היא שאורח שמגיע לשם יכול להישאר שם ימים שלמים, ולעשות את החיבור בין ביזנס לליז׳ר (Leisure). ״זה הסיפור של דורנו ברמה הפרקטית. אנחנו מרחב אירוח אבל אנחנו גם מרחב של תקווה, שנותן לאנשים את האפשרות להיות ביחד או להיות לבד ביחד. אנחנו לא מייצרים בריחה מהמציאות – אלא מציעים אלטרנטיבה אנושית, אינטיליגנטית ואיכותית״.האלטרנטיבה כוללת, בין השאר, ארבע מסעדות, כ־1,000 יצירות אמנות כולל שלוש סייט ספסיפיק שנוצרו במיוחד, אולם מופעים, קומת וולנס ועוד. לצד החדשנות הזו (״סליחה על השימוש במילה״), דה ליאו עדיין רואה את עצמו כסוג של נספח תרבות, מזן קצת שונה, שמטרתו להכיר לעיר (ובשאיפה גם לעולם) מודל חדש. ואם יש משהו שלמדנו לאורך השנים, זה שאפשר לסמוך עליו.