פרק 163: לאה פרץ

לפני שנה נכנסה לאה פרץ לתפקיד ראש בית הספר לעיצוב באוניברסיטת חיפה, אחרי 22 שנים שבהן עמדה בראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר והביאה אותה להישגים בינלאומיים חסרי תקדים. ״הייתי אורחת בעולם האופנה״, היא אומרת, ״שהתגוררה בו בשמחה רבה. כשזה הסתיים זה הסתיים, ואני אדם שיודע לסיים ולהתחיל מחדש״.התפקיד החדש הוא תוצאה של המיזוג בין האוניברסיטה למרכז האקדמי ויצו חיפה, שיישאר במקום מושבו במושבה הגרמנית וייקרא ״קמפוס המושבה״ של האוניברסיטה. ״הפתיע אותי עד כמה עיצוב יכול לתרום לשיח האקדמי, לשיתופי פעולה בין מחלקות, חוגים ופקולטות. המהלך הזה יצר קרקע שאני לא מכירה עוד כמוה״. אל האוניברסיטה מתייחסת פרץ כמו אל חדר פלאות. ״יש לנו אפשרות להיפתח לשדות מחקר מדהימים, אבל הכוונה שלי היא לא להעביר את בית הספר לעיצוב אקדמיזציית יתר. הכל עוד מאוד חדש, אנחנו צועדים צעד אחד וחושבים על הבא ולומדים איך לעשות את זה. זו הזדמנות נדירה שניתנת, לעצב משהו שלא קיים״.ממשרדה החדש על ראש הר הכרמל היא מתכוונת להוביל בעתיד הקרוב שיתופי פעולה עם מחלקות ופקולטות שונות באוניברסיטה, כמו כאלה שכבר על הפרק עם המחלקה לתולדות האמנות, עם בית הספר לתקשורת ואפילו עם בית הספר למדעי הים.את השאיפה לאינטר־דיסציפלינריות הביאה איתה עוד מימיה בשנקר. ״במהלך השנים הכנסתי למחלקה הרבה מאוד אנשים שבכלל לא היו שייכים לתחום האופנה, וביקשתי מהם גם לא להתייחס לאופנה כשהם מלמדים את הדיסציפלינות שלהן. הדבר הכי חשוב שקרה שם הוא שהסטודנטים נחשפו להרבה אופני חשיבה ולהתמודדות עם שאלות ובעיות. את הדבר הזה לקחתי איתי לתפקיד הנוכחי – רק ביותר גדול״.