פרק 283: ברק רותם

ברק רותם הוא אמן (או אמן וידיאו, כמו שהוא נוטה להגדיר את עצמו), בוגר המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל, שבשנתיים האחרונות עובד בעיקר ביצירה של עבודות בתנועה ב־AI. בימים אלה הוא מציג עבודות חדשות בביאנלה לאמנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל ובשבוע העיצוב ירושלים, אחרי שבשנה האחרונה הציג בתערוכות נוספות וגם השתתף בביאנלה לאמנות באיחוד האמירויות. הוא חשב שיהיה יוצר דוקו, אחרי שפרויקט הגמר שלו בבצלאל, הסרט ״אריזות״, הגיע ליס דוקו, וגם כשהוא יוצר היום עם הבינה המלאכותית, הוא בונה את העבודות כך שהוא לעיתים מעמדת הבמאי המתעד. ״אחד הדברים שהניעו אותי לעבוד עם הבינה הוא שהכל עוד היה נראה קצת אותו הדבר. הרבה אנשים עדיין מתלהבים ממה שהכלי יודע לעשות, ולא ממה שאפשר לעשות איתו. לעבודות שלי אני מנסה כל הזמן להכניס טקסטורה ועומק, שיהיה בהן קצת יותר משטיחות הזו שהבינה מאומנת ליצור״. העבודה במוזיאון ארץ ישראל שנקראת ״קוד מוזה״, מבוססת על התמה השנתית – מעשים וימים – ועל הפואמה של הסיודוס שנושאת את השם. ״ניסיתי להכניס אליה את עבודת הכפיים. יש בה אדמה, מעדרים, שברים. מפגש בין מסורת למשהו חדש, בין קראפט לקוד״. בשבוע העיצוב הוא יצר עבודה תחת התמה ״שער נצחון״, שאליה יצק את התחושות של ״ברק בן ה־16 שרוצה להרגיש שייך. זו הקרנה על משטח נירוסטה של כל מיני גופים מתחרויות ספורט שמשוכפלים, ומגיעים לקרב בין לבין״. על עבודה עם בינה הוא אומר ש״הכל כבר נעשה, צריך רק לפתח טעם. הרגע שאתה עומד מול התוכנה הוא הרגע שבו נכנס הטעם, הרגע הקסום שצריך לבחור בו נכון״. עם הזמן, הוא מספר, העבודה עם הבינה העניקה לו אפשרות לעבוד עם ״צוות״. ״אני הצוות: אני יכול להיות הצלם, התאורן, המאפר והסטייליסט. כשעסקתי בעולמות הצילום והעריכה נתתי מעצמי 15 אחוז, היום אני מרגיש שאני ב־70 אחוז שלי. הבינה מאפשרת לי לבטא את עצמי״. סלון הקיץ של הביאנלה במוז״א ימי שישי בחודש יולי בשעה 11:00 להזמנת כרטיסים >>>