פרק שכונה

כיצד אנחנו מתמודדים כאשר רגש חזק מציף אותנו? והאם אנחנו מרגישים מספיק בנוח כדי להשען על הסביבה שלנו ברגעים אלו? בעולם הישן יותר, מפגשים עם השכן או השכנה היו למקור הכוח והעוצמה של האנשים.   זאת הייתה הנחמה שלכם, המקום שלהם לשתף, לחלוק. נדמה כי בעולם המודרני אנחנו מתקשים לחלוק בפשטות עם הסביבה את מה שעובר עלינו. מה הקשר בין הקושי שלנו לשתף באופן גלוי לספונטניות ודפיקה על הדלת? בפרק הזה אני מספרת על מפגש ספונטני ומחמם לב עם שכנה אהובה שהזכירה לי כמה כוח ועוצמה יש במפגשים אקראיים וביכולת שלנו לשהות אחת עם השנייה. מקווה שהפרק יהיה בעל ערך עבורכםאשמח לשמוע מחשבות , תחושות וכל מה שמתעורר בכם סביב נושא הפרק - אין דבר משמח יותר מדיון עשיר....האזנה נעימה  בת אל