פרשת תרומה - אדר: באדר הזה אני עצוב. כיצד מרבין בשמחה?

איך אני יכול להיות שמח שמסביבי כל כך הרבה כאב וסבל?אני יודע שמצווה גדולה להיות בשמחה, ובחודש אדר אפילו מרבין בשמחה אבל בתקופת הזמן הזו אני מעדיף להיות עצוב.אין לי שום חשק להיות בשמחה.האם בכלל נכון לשמוח כשתקופה קשה כל כך עוברת עלינו?האמת היא ששמחה אמיתית לא תלויה במה שקורה לנו, אלא משהו פנימי מתוכנו שמח ללא תלות במה מתרחש סביבנו.את הרובד הפנימי הזה אנחנו מגלים במצווה מיוחדת בפרשת השבוע:לבנות בית להקב"ה בעולם הזה: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכםהדרך לבניית המשכן עוברת דרך תרומה שכל אחד מהעם נותן. וזו גם שמה של פרשת השבועלנתינה הזו יש תוכן פנימי שכשנבין אותו לעומק, אנחנו נהיה לא רק אנשים שבונים את המשכן אלא נהפוך בעצמנו להיות משכן.הנתינה הזו בכוחה להפוך אותנו מיצורים מושפעים, לצינור אלוקי שמביאים שפע לעולם.התהליך הזה יוצר בתוכנו עוצמה פנימית שמרימה אותנו אל שמחה אמיתית שאותה כבר שום דבר לא יוכל לכבות.