פתיחה להלכות בורר סימן שיט - בגדר מלאכת בורר, מעשה הוצאת הפסולת או תיקון המאכל - הרב דוד בכר

לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=H8i741BzuJcלצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1tFMbBx5yq2-BD0aTZMYSj70E6FVSU35_/לכל השיעורים בנושא שידורים חייםhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/לימוד מלאכת בורר היא כל חשובה ונחוצה עד כדי כך שהיא אחת מהמלאכות שאם לא למדים אותם כראוי, קרוב לודאי שנכשלים בהם מידי שבת בשבתו כמו שכותב החפץ חיים בהקדמתו להלכות שבת ומציין שם כמה אופנים אדם עלול להיכשל בנקל באיסור מלאכת בורר בשבת מחוסר ידיעת ההלכה.בגדר מלאכת בורר יש לחקור אם הוא עצם מעשה הוצאת הפסולת מן האוכל, או מה שהוא בעצם גורם לתיקון המאכל ע"י הוצאת הפסולת ממנו. בביה"ל בסימן שי"ט ס"ג מביא מספר ישועות יעקב ששואל מדוע לא נחשב מלאכת בורר כמלאכה שאינה צריכה לגופה אחרי שהוא רק מסלק מעליו את הפסולת שמפריעה לו לאכול, ואין לו שום צורך בפסולת עצמה, כמו שמצינו לגבי הוצאת המת בשבת שאם רוצה להוציאו מביתו בשביל לקברו נחשב כמלאכה שאינה צריכה לגופה כיון שרק מסלק מעליו את המת ואין לו צורך במעשה ההוצאה עצמה.הישועות יעקב מניח עיקרון יסודי ובסיסי בכל מלאכת בורר, כי למעשה עיקר המלאכה היא תיקון המאכל ולא עצם מעשה הוצאת הפסולת, ולכן נחשב כצריכה לגופה אחרי רוצה ומעוניין בתיקון המאכל עצמו. בביה"ל מוסיף שה"ה אם מוציא אוכל מתוך אוכל נחשב למלאכה הצריכה לגופה אחרי שמייפה את המאכל השני.למעשה כבר בראשונים דיברו בעניין מלאכת בורר מה הסיבה שנחשבת כמלאכה הצריכה לגופה, כמו בעל המאור והרמב"ן. העיקרון היסודי שמנחה את כולם הוא מאחר וכך היתה צורת מעשה המלאכה במשכן ע"י הוצאת הפסולת מן האוכל ובכך נעשה תיקון למאכל, לכן נחשב כמלאכה הצריכה לגופה. נחלקו לעניין גוזז שיער או ציפרוניים לצורך תיקון וייפוי אם נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה או לא.אחרי הבנת גדר מלאכת בורר נוכל להבין מדוע אסור להדיח פירות מעפר שעליהם כמו שכותב השו"ע בסימן שי"ט ס"ט ואילו לעניין הדחת כלים מהלכלוך שעליהם מותר כמו שאומרת הגמרא במסכת שבת דף קי"ח ע"א. מבאר הגאון רבי ניסים קרליץ בספרו חוט שני כי שונה פירות מכלים, פירות טבעם לבוא מלוכלכים בעפר שעליהם, ולכן כל עוד לא הוסר הלכלוך מהם לא ראויים למאכל ולא קיבלו שם אוכל, ואם כן ע"י שמדיח הלכלוך במים הרי שהוא מתקן את הפרי להיות ראוי לאכילה, וכבר למדנו שמלאכת בורר היא מעשה תיקון המאכל. לעומת זאת כל כלי מקבל שם כלי בעת יצירתו, ומה שמתלכלך אחרי כן לא מוריד ממנו את שם הכלי שעליו, שהרי כך היא דרכו להתלכלך מידי פעם, ולכן מה שמדיח אותו במים לא גורם לכך שמתקן את הכלי עושה יותר עליו שם כלי, ולכן אין איסור בהדחת המים. דברים נוספים תלמדו דרך שיעור זה להבין מה המשמעות ומה הנפק"מ להלכה בכך שמלאכת בורר הוא למעשה תיקון המאכל בלבד ולא יותר מזה. שמעו ותחי נפשיכם….