קודם תשובה תתאה – ואחר כך תשובה עילאה | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ז תמוז | אגרת התשובה פרק י'

היום כ"ז תמוז — מסיימים פרק י' באגרת התשובה. יש שאלה שנראית סתירה: המשנה אומרת "אֵין עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ" — ורש"י מפרש: שבור ונכנע. אבל הברייתא אומרת "אֵין עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה." אז מה צריך — מרירות או שמחה? אדמו"ר הזקן מסביר: שניהם — אבל לא בו-זמנית ולא בסדר הפוך. הסדר הנכון: קודם תשובה תתאה — מרירות, לב נשבר, חרטה. ואחר כך — תשובה עילאה — שמחה. והעצה היעוצה: לא לעשות את המרירות ממש לפני התפילה — אלא בתיקון חצות, או בקריאת שמע שעל המיטה. ובלית ברירה — לפחות פעם בשבוע, ביום חמישי לפני שבת. למה דווקא לפני שבת? כי שבת היא בחינת תשובה עילאה. "שַׁבָּת" — אותיות "תָּשׁוּב". שבת זה עליית הנשמה למקורה. אפילו גיהנום סגור בשבת. "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ — שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ" — קודם תשובה תתאה ואחרי כן תשובה עילאה. ומה שבטוח — חייבים להיות בשמחה. #תניא #חסידות #אגרתהתשובה #שמחה #מרירות #תפילה #שבת #יהדות