רמב"ם: שלושה פרקים- מאכלות אסורות - פרקים יד-טז

רמב"ם: שלושה פרקים- מאכלות אסורות - פרקים יד-טז.להצטרפות כשותפים והקדשת הפרק:https://bit.ly/4tcXR4Bפרקי הרמב"ם (מאכלות אסורות י"ד–ט"ז) מגדירים את הכללים הכמותיים והאיכותיים של איסורי האכילה, וקובעים כי שיעור האכילה לחיוב הוא כזית בתוך זמן של "אכילת פרס" ובתנאי שהיא "דרך הנאה", תוך הבהרה כי בפיקוח נפש (כגון חולה או בולמוס) האיסור נדחה. בהמשך מפורטים דיני תערובות, שבהם איסור בטל בשישים (או במאה ובמאתיים בתרומה וערלה), למעט "דבר שיש לו מתירין" שאינו בטל לעולם, ודיני "דברים חשובים" (כגון בעלי חיים או חתיכה הראויה להתכבד בה) שחשיבותם מונעת את ביטולם בתערובת אפילו באלף, מה שמחייב את האדם לזהירות יתרה בבירור כשרות המזון ומרכיביו.