רמב"ם יומי

שיעור רמב״ם היומי-שלישי כ״ה אב תשפ״ההלכות פסולי המוקדשין- פרקים י״א-י״גבפרקים אלו מבאר הרמב״ם את דיני הקרבנות שנפסלו ואת אופן פדיונם. קרבן שנפל בו מום ונפסל מן המזבח, אם היה עדיין חי נפדה ויוצא לחולין, ואם כבר נשחט דינו להיקבר, שכן אין לו היתר בהקרבה ואינו נאכל. כמו כן מבואר שאין פודים בעלי חיים מוקדשים אלא אם נפל בהם מום, אך אם נפל מום במוקדשיהם - פודים אותם ודמיהם יוקדשו למזבח.הרמב״ם מסביר את ההבחנה בין מומים קבועים למומים עובריים, וכיצד מום קבוע פוסל את הקרבן לגמרי, ואילו מום עוברי אינו פוסל. כן הוא מפרט דיני הולד של בעלי מומים ודיני תערובות מוקדשין שנפסלו, כיצד נוהגים בהם, האם מותר להשתמש בדמיהם או שמא חייבים בשריפתם.בסיום הדברים הוא מבהיר את חשיבות ההקפדה שלא יהא חילול בקדשים, ומעמיד יסוד שכל פסול שבקדשים יש בו צד של כבוד לשם ה', שגם כאשר נופלת בהם פסול - נוהגים בהם קדושה עד סופם, כדי שלא ייראה בזיון לקדשים.