S2E8 -על עצבים, כעס ושניה לפני שאני מתפוצץ עם תמיר אשמן

מהרגע שהתחלתי להיות מודע לעצמי (כמה שאפשר) אני רואה כמה כעס וזעם הם חלק בלתי נפרד מהיום יום שלי, עכשיו זה קורה הרבה הרבה פחות בגלל שאני כבר לא פוחד מזה, בגלל שאני יודע לעבוד עם זה. אני יודע להתנצל, אני יודע לקחת אחריות אבל היו תקופות של אלוהים ישמור כמה הייתי כמו הענק הירוק,לא מובן, שותק ימים (כן אני יודע שזה מפתיע), מתקרבן, לא מוכן לחשוב לשניה שעשיתי משהו לא לעניין גם אם בת הזוג שלי מראה שלי את זה, צועקת את זה. אני בשלי. והוא לא מתבייש להרים את הראש שלו הרבה יותר פעמים משאני רוצה. ולחיות עם הענק הירוק זה לא דבר קל, גם לכל כעס ועצבים יש כמובן סיבה מוצדקת היא לא מבינה אותי, יש להם משהו שלי אין יש להם יתרון עלי כי אני ככה וככה אני לא מובן - הם לא רואים שאני צודק? וכמה הגוף שלי היה תפוס, לחוץ, בטראומה הפרק הזה אני מדבר עם תמיר אשמן, תמיר, מנהל את בית הספר הוירטואלי - איך לכעוס נכון, וגם מרצה ללימודי גברים בבית הספר לעבודה סוציאלית ומגדל עם מאיה שתי בנות ובן... אנחנו מדברים ממקום של ניקוי רעלים, של ביעור חמץ נפשי, של לקיחת אחריות על מי ומה שאני, שאנחנו ולא להפיל אשמה על אף אחד. על האפשרות של לחולל שינוי בחיים שלנו כאן ועכשיו כשזה מגיע לעצבים, כעס וזעם. אנחנו מדברים על איך אפשר לתעל טראומות ילדות, רגשות לא מעובדים, התניות מבית למקום טוב יותר, למקום שיאפשר לנו הגברים ולסביבה שלנו לגדול ולנשום ולא להחנק ולפחד מאיתנו. אנחנו מדברים על תקווה. אתם מוזמנים להצטרף לעמוד של קול הגבר בפייסבוק http://bit.ly/fbkolhagever וכמובן קבוצה רק לגברים בפייסבוק http://bit.ly/fbkolhagevergroup תודה לעומר גונן האלה על מוזיקת הפתיחה שהיא בכלל יצירה שלמה ומופלאה – https://soundcloud.com/omer-gonen-haela/freedom