שמוע תשמע – שתי מדרגות בעבודת ה׳ | שפת אמת לפרשת כי תבוא תרלז | הרב יהושע שפירא

במדרש אשרי שומע לי לשקוד ע"ד דלת לפנים מדלת כו' ובמד' תנחומא שמוע בעוה"ז תשמע בעוה"ב כי הגוף מלבוש הנשמה וצריך מקודם פתיחת הלב הגשמיי ואח"כ צריך לפתיחות שורש נשמתו וזהו בא ממילא. וכפי עבודת האדם בימי המעשה נפתח לו בש"ק מעין עוה"ב לכן שמוע תשמעו בקולי ר"ת שבת. גם פי' תשמע לאחרים ע"ש במד' דאיתא מקודם יקבל עליו עול מלכות ש' ואח"כ עול מצות. כי באמת התפשטות השכל וההשגה תוך המעשים זה בחי' עול מצות ומקודם פ' שמע היא הבנה והשגת הדעת כמ"ש דע כו' אלקי אביך. אח"כ שמע תשמעו היא להשמיע בפה להכניס דברים אלו לאיברי הגוף הוא באמת ע"י כח הפה שבנ"י כחן בפה. וזה בחי' ועבדהו במצות כמ"ש לעבדה ולשמרה בעשה ול"ת כו' וכפי התפשטות הדעת במעשים כמו כן מתרבה הדעת. וז"ש במד' ע"י שעונין אמן בעוה"ז זוכה לענות אמן בעוה"ב. ופרשנו כבר. ותוכן הדברים כמו שהי' המצוה שהלוים יאמרו וכל העם יענו אמן. היינו שאף פשוטי ב"א שא"י להבחין שזה ברכה וזה קללה אעפ"כ ע"י ענית אמן שמבקשין להימשך אחר אנשי אמת יש להם תיקון, וכמו כן באדם עצמו ע"י התמשכות כלי המעשה אחר הדעת שבו ועונה אמן בע"כ. והשי"ת משלם לו ג"כ שהשכל והדעת מתעלה ג"כ אף למקום שלמעלה מהשגתו כמו שהמשיך המעשה להיבטל להדעת ובמ"א הארכנו בפי' ב' עולמות אלו: