ספירת העומר - חלק ב | מצוות צריכות כוונה? נשים בספירת העומר? שהחיינו? נער בר מצווה? | רבי דוד בכר

לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=6YHdbYDuFVAלצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1a3ZlZuGUik0GpbisrMlEaCf2HtPYy79s/לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגיםhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/בשו"ע סימן ס' סעיף ד' מביא מחלוקת הפוסקים האם מצוות צריכות כוונה או אינן צריכות כוונה, ולהלכה מעלה כאותם האומרים שמצוות צריכות כוונה. וביאר המשנה ברורה שם סק"ז שזה ודאי לדברי הכל שמצוה לכוון בליבו מה שהוא מוציא מפיו ולא להרהר בדבר אחר, אבל אם לא כיוון ליבו יצא. [חוץ מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכת אבות של תפילה]. ולא נחלקו אלא בעניין אם חייב לכוון קודם שמתחיל המצוה לצאת ידי חובה בעשיית אותה מצוה.ועוד כתב המ"ב שם סק"י שגם לדעת השו"ע שמצוות צריכות כוונה ולא כיוון בעשיית המצוה בפעם הראשונה שהדין הוא שצריך לחזור ולעשות את המצוה שוב. אף על פי כן לא יחזור ויברך על אותה מצוה שלעניין ברכה צריך לחוש לדעת האומרים מצוות אינן צריכות כוונה.וכן פסק השו"ע בסימן תפ"ט סעיף ד' שמי ששאל אותו חבירו בין השמשות כמה היום לעומר, יאמר לו 'אתמול היה כך וכך', שאם יום לו 'היום כך וכך' אינו יכול לחזור ולמנות בברכה. וזה יתכן רק לדעת האומרים מצוות אינן צריכות כוונה, שהרי מילתא דפשיטא היא שכשענה לו לא התכוון לצאת באותה אמירה .ובבית יוסף סימן רי"ג כתב שדין זה נאמר גם באופן ששמע את המצוה מאדם אחר ולא נתכוון לצאת יד"ח וגם המברך לא נתכוון להוציאו, שלדעת האומרים מצוות אינן צריכות כוונה, יצא ידי חובה. ולפי כל הנ"ל מקשה שו"ע הרב כיצד נוהגים העולם שהשליח ציבור מברך בקול רם תחילה וסופר את העומר, ולאחריו הציבור חוזר ומברך וסופר את העומר לבדו. והרי לדעת האומרים שמצוות אינן צריכות כוונה הרי יצאו הציבור ידי חובה בשמיעת הברכה מהשליח ציבור, ושוב אינם יכולים לחזור ולברך, ולעניין ברכה חיישינן להו מדין ספק ברכה לבטלה. לכן כותב שמן הנכון לעשות כוונה הופכית, שהוא מכוון שלא לצאת ידי חובה מהשליח ציבור ובזה גם למ"ד מצוות אינן צריכות כוונה אינו יוצא ידי חובה. ומטעם זה כתב בחזון עובדיה הל' יום טוב עמ' רל"א שטוב ונכון לעשות גילוי דעת בתחילת ספירת העומר שהוא מכוין שלא לצאת ידי חובה מהש"צ בכל ימי ספירת העומר ויועיל לו לכל ימי הספירה. וגם אם לא עשה בתחילה יכול לעשות בכל זמן מימי ספירת העומר.והעולם שנוהג שלא לחוש לכל הנ"ל כתבו האחרונים שאפשר ליישב כיון שכך הוא המנהג מקדמא דנא שהציבור מברך וסופר אחר הש"צ, בתת מודע שלהם כבר מכוונים מתחילה שלא לצאת ונחשב כאילו עושים כוונה הופכית כבר מתחילה.פרטי דינים והלכות נוספות בעניין ספירת העומר, תמצאו בשיעור שלפניכם "שמעו ותחי נפשיכם…"