ספיישל מלחמה: הסכנה שבנצחון

שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל, וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ. לַיִשׁ אָבַד מִבְּלִי טָרֶף, וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ. התוכלו לשמוע את קול השאגה מטלטל את העולם? מפנה את עיני העולם כולו אל מעוז קודשו של הארי הגדול? הופך אותנו ללב הפועם העצום של התבל הגדולה? מה, לא? עמרי ותומר קוטעים לרגע את הדיון על בריאות הנפש (ואולי, רק מרחיבים אותו) ובוחרים לחקור לרגע את הפינות האפלות של המקלט, הרחק מהבכחנליה המתרגשת ורוחשת סביב הארי השואג. מה יש במלחמה שמעורר כזו חדווה? והאם הארי הזה עוד עתיד ליסוב ולישוך אותנו במקום בו השמש לא זורחת? בני לביא נתפרדים בימים האלו – נאמני משטר ומתנגדיו, צייתנים ווכחנים, אמיצים ופחדנים. אבל כולם ללא יוצא מן הכלל, נשארים בכאן ובעכשיו. אנחנו במקרל מבקשים היום לדבר גם על הימים העתידים לבוא. עם ניטשה, ניזכר בניצחון מזהיר אחר ונראה איך פרידריך הטוב מבאס לכולם את החגיגה עם טקסט נבואי קודר ומצמרר. מה נוכל ללמוד ממנו? פרויד ולאקאן גם נכנסים ברגע האחרון אל המקלט החמים שלנו, כשהשמש שוקעת והגיע הזמן לנמנם. איתם, ננסה להבין מהו החלום הזה שאנחנו חולמים כעת – אל שינוי פני המזרח התיכון, על הניצחון ההחלטי המוחלט בהחלט. כיצד אנו מיטיבים לחלום כדי לא להקיץ עוד לעולם? אז אם מתחשק לכם, אפילו רק לרגע, להסיט את המבט ממזבח החוסן גם אל הפחד, הספק והתסכול שהתקופה הזו מביאה איתה, מזמינים אתכם למעגל הסנובים שלנו. ואל תשכחו לתרום למאמץ המלחמתי עם איזה לייק ושייר. תהיו טובים, בחייאת.