תהילים ו-ז

מזמור תחנונים בעת צרה וחולי. דוד מבקש רחמים – “חנני ה' כי אומלל אני”, ומתאר את יגונו, דמעותיו ופחדו מפני אויביו. ביטחון כי ה' שמע את תפילתו וידחה את כל פועלי האוון מפניו. שגיון לדוד על דברי כוש בן ימיני. דוד מבקש מה' להצילו מרודפיו, ונשבע כי לא עשה את המעשים המיוחסים לו – “אם עשיתי זאת... אם גמלתי שולמי רע”. בקשה שה' ישפוט אותו בצדקו ויקים משפט על העמים. תיאור הרשע הכורה שוחה ונופל בה, ורעתו שבה על ראשו. סיום בהודיה – “אודה ה' כצדקו ואזמרה שם ה' עליון”.