תהילים, י"ג שבט, פרקים ס״ט-ע״א

השיעור לזכות שרה בת ליבא.בפרקים ס״ט-ע״א נשמעת זעקה עמוקה הבוקעת מתוך מצוקה קשה, רדיפות וביזוי, לצד ביטחון עיקש בישועת ה’. הדובר מתאר תחושת שקיעה וייאוש, בדידות וסבל מתמשך, אך בתוך כך מדגיש כי תקוותו נשענת אך ורק על הקב״ה. הפרקים מבטאים תפילה נוקבת לגאולה אישית ולאומית, בקשה שהצדק האלוקי יתגלה וששונאי ה’ לא יצליחו במזימותיהם. בפרק ע״א בולט המעבר מהזעקה אל הבקשה ליציבות והמשכיות באמונה ,גם בזקנה ובחולשה,תוך הדגשה שהקשר עם ה’ נבנה לאורך כל החיים. יחד, המזמורים מלמדים כי גם בשפל העמוק ביותר, האמונה, התפילה וההישענות על ה’ מעניקות כוח, משמעות ותקווה לגאולה.