תהילים, י"ח שבט, פרקים פ״ח-פ״ט

השיעור לזכות שרה בת ליבא.פרקים אלו מציבים זה מול זה עומק של מצוקה אישית לצד מבט אמוני רחב על הנהגת ה׳ וההיסטוריה. פרק פ״ח הוא מן הקשים שבתהילים: זעקה כואבת של אדם השרוי בחושך מתמשך, תחושת בדידות, ריחוק וחוסר מוצא, אך עצם הפנייה המתמדת אל ה׳ מבטאת אמונה עיקשת גם מתוך הסתר פנים. לעומתו, פרק פ״ט מתרחב מן האישי אל הכללי , שבח לחסדי ה׳ ולברית עם דוד, תיאור מלכות ה׳, נאמנותו וכוחו, ובהמשך קינה על תחושת שבירת ההבטחה בגלות ובשפל. יחד, הפרקים מלמדים שגם בשעות של הסתר, כאב וסתירה לכאורה בין הבטחה למציאות, האמונה נשענת על זיכרון החסד והברית, והציפייה לגאולה נשארת חיה ומכוונת אל ה׳.