תניא, ד' תשרי, שנה פשוטה

שיעור התניא היומי ליום שישי ד’ תשרי ה׳תשפ״ו( 26 ספטמבר 2025) תחילת אגרת כ'.באגרת זו מוסבר יסוד עמוק בחסידות, שטרם פורש בספר התניא: התהוות הגשמיות והמצוות המעשיות מגיעה מ"עצמות אין סוף", כלומר, מהקדוש ברוך הוא עצמו- שמעל לכל אורות וגילויים רוחניים. עצם הדברים הגשמיים, כגון ציצית, תפילין ומצוות צדקה, מתהווים מכוח אלוקי עליון, דבר שמעניק להם חיות ועילוי רוחני מיוחד.האגרת מדגישה כי כל קיום מצווה מעשית אינו רק פעולה חיצונית, אלא כלי להמשך האלקות בעולם הגשמי, ומקנה זיכוך נפשי וחשיבות רבה יותר ממה שמובחן רק בעבודת רוחנית (כמו תפילה או השגת אלקות בשכל). בכך נפתחים מעיינות חדשים של חיות בקיום מצוות מעשיות, והמעשה הגשמי מקבל משמעות עליונה, שכן מקורו בעצמות אין סוף.בנוסף, האגרת מבהירה את טבע הכלים והאורות של הספירות: הכלים הם גבולות ותכליות של האור האלוקי, ובאופן פעולה הם חד עם אין סוף, כלומר, בהשתלבותם עם הרצון העליון מתהווים כל הדברים הגשמיים כ"יש מאין". דרך זו ממחישה את עקרון העליונות של העשייה המעשי על פני ההשגה הרוחנית בלבד, ומעניקה עומק ותוקף לכל מצווה שמבצעים בגשמיות מתוך כוונה.