תניא, ג' אב, שנה פשוטה

שיעור התניא ליום שני, ג' אב ה'תשפ"ה (28 ביולי 2025)אגרת הקודש-תחילת אגרת א' ("פותחין בברכה")האגרת הראשונה ב"אגרת הקודש" פותחת במילים "פותחין בברכה", ובה מודה רבנו הזקן על שמועות טובות ששמע בנוגע לסיום ולחלוקת הש"ס בין חסידים- מנהג שנקבע בזמנו, ונמשך עד היום. מדובר בלימוד משותף של הש"ס, שבו כל אחד מהחסידים מקבל על עצמו מסכת אחת או חלק ממנה, ובמהלך השנה כולה לומדים יחד את כל הש"ס. הסיום נערך לרוב בי"ט בכסלו או בכ"ד בטבת.בהמשך, רבנו הזקן עובר לדבר על מעלת לימוד ההלכה בתורה שבעל פה - שהוא לא רק עניין של לימוד גרידא, אלא הוא גם מחזק את נפשו של האדם, מחייה את שכלו ורגשותיו, מעניק לו עוז, גבורה, ויציבות פנימית.הוא מדמה זאת ל"מתנים" של הגוף- אשר מחזיקים את כל הגוף והראש-וכך האמונה והלימוד מחזיקים ומעמידים את שכל האדם הרוחני ואת עבודתו הפנימית.רבנו מדגיש שהאמונה באחדות ה'- שהוא גם ממלא כל עלמין וגם סובב כל עלמין, שלית אתר פנוי מיניה- היא היסוד הפנימי שעליו בנויה עבודת השכל של האדם. התבוננות זו מעוררת אהבת ה' ויראת ה'- בין אם הן שכליות ובין אם טבעיות.בפועל, כתוצאה מהתבוננות זו, נוצרת אהבה עזה ודבקות באלוהות (רצוא), אך יש בה גם את התנועה ההפוכה -"שוב" - עמידה ביראה ובביטול, מתוך תחושת קטנות מול גדלות ה'.לבסוף, רבנו מסביר שהאהבה היא כזרוע ימין, והיראה היא כזרוע שמאל -ושתיהן יחד יוצרות את שלמות הגוף הרוחני של האדם בעבודת ה'.