תניא היומי, כ"ז טבת, שנה פשוטה

לזכות שרה בת ליבא.שיעור התניא היומי ליום שישי, כ"ז טבת ה'תשפ"ו (16.01.2026)פרק י"ז פותח בביאור הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". אדמו"ר הזקן מעורר שאלה נוקבת: כיצד ניתן לומר ששינוי רגשות הלב מתאוות העולם הזה לאהבת ה' הוא דבר "קרוב מאוד" וקל לביצוע? הרי במוחש אנו רואים שזו עבודה קשה השמורה לצדיקים, ואפילו הגמרא שואלת "וכי יראה היא דבר קטן?". התשובה טמונה במילה המסיימת את הפסוק - "לעשותו". התורה אינה דורשת מכל אדם להגיע מיד לאהבה בוערת וגלויה בלב (שרק לצדיקים יש בה שליטה מלאה), אלא לאהבה המביאה לידי עשייה בפועל.היסוד המאפשר לכל יהודי להגיע למדרגה זו הוא העיקרון של "המוח שליט על הלב". בניגוד ללב, המוח נמצא תמיד ברשותו של האדם, וביכולתו של כל אחד להחליט על מה הוא מתבונן. כאשר אדם בוחר להעמיק את מחשבתו בגדולת ה', נוצרת במוחו "אהבה שכלית" (רצון ודבקות). כיוון שהמוח שולט בטבעו על הלב ועל איברי המעשה, הוא יכול להניע את האדם לקיים תורה ומצוות כראוי. כך הופכת עבודת ה' ל"קרובה מאוד", שכן המפתח נמצא בשכלו של כל אדם, והעיקר בעולם הזה הוא המעשה המונע מכוח ההתבוננות.