תניא, י"ב תמוז, שנה פשוטה

התניא היומי למוצאי שבת י״ב תמוז ה׳תשפ״ו (27 ביוני 2026)בסיום פרק ג' של אגרת התשובה, מסביר אדמו"ר הזקן כי אף על פי שבדורותינו החלושים יש להמיר את תעניות התשובה בצדקה, "בעל נפש" החפץ בקרבת ה' ראוי שיחמיר על עצמו להשלים לפחות פעם אחת בחייו את מספר הצומות המלא על עוונות חמורים (כגון 84 צומות על הוצאת זרע לבטלה), כאשר ניתן לפרוס אותם לימי החורף הקצרים ואף להיעזר בחצאי ימי צום (עד חצות). עם זאת, את יתרת הצומות העודפים (על חטאים שחזרו ונשנו) וכן את הצומות על שאר העוונות וביטול מצוות (כמו ביטול תורה), יש לפדות כולם בכסף לצדקה (לפי ערך של 18 גדולים פוליש לכל יום צום); הוא מדגיש כי במקרה זה אין לחשוש מהאיסור "אל יבזבז יותר מחומש" מנכסיו, שכן פדיון הנפש מכפרה וסיגופים אינו פחות מרפואת הגוף שבעבורה אדם מוציא כל הון, ומסיבה זו נהגו החרדים לדבר ה' להרבות מאוד בצדקה כחלופה לצומות הרבים שאין בכוחם לצום.