תניא, י"ז אב, שנה פשוטה

התניא היומי ליום שישי, י״ז באב ה׳תשפ״ו (31 ביולי 2026):קטע זה מתוך איגרת הקודש (אמצע איגרת ה') מסביר שעל ידי נתינת צדקה וחסד "עושים את השם הקדוש" (שם הוי'): צמצום החכמה העליונה (האות י') והתלבשותה באותיות הדיבור שמהן נברא העולם (האות ה' תתאה, המלכות) הוא ירידה עצומה שנבעה בבריאה מחסד אלוהי חינם ("עולם חסד יבנה"); אולם מאז בריאת האדם, המשכת החיות מהחכמה העליונה למטה מותנית בהתעוררות מלמטה – על ידי שיהודי עושה חסד ומחיה עניים בגשמיות, הוא מעורר את החסד העליון להמשיך אור וחיים אל העולם, ומשום כך הלומד תורה (שמקורה בחכמה) ללא גמילות חסדים אינו מצליח להמשיך את אורה למטה ונחשב כמי ש"אפילו תורה אין לו".