תניא, י"ז חשוון, שנה פשוטה

התניא היומי למוצאי שבת, י״ז חשוון ה׳תשפ״ו (8 נובמבר 2025). אגרת זו של רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי לוי יצחק מברדיטשוב מנחמת על פטירת בנו, ומסבירה את כוחה של מיתת צדיקים על ידי הקבלה לפרה אדומה. בניגוד לקרבן חטאת רגיל המכפר על שוגג על ידי העלאת התעוררות מלמטה והמשכת אור פנימי, הפועלת על קליפת נוגה, מיתת צדיקים (כמו פרה אדומה) ממשיכה אור גבוה ביותר, הנקרא "טלא דבדלחא" ("טל הבדולח") מ"חכמה עילאה" ("חכמה עליונה") שבכתר. אור זה הוא "אתערותא דלעילא" (התעוררות מלמעלה) שאינה תלויה במעשי האדם, וכוחו הוא להפוך חושך לאור. לכן, מיתת צדיקים מסוגלת לכפר על עון הדור, ואף על זדונות (חטאים במזיד), שהם הקליפות הטמאות והחמורות ביותר, בדומה לכוחה של פרה אדומה לטהר מטומאת מת, שהיא "אבי אבות הטומאה".