צדקה – הדרך להסיר ערלת הלב ולשבור תאוות | הרב מנחם מיידנצ'יק, י"א מנחם אב | אגרות הקודש פרק ד'

היום י"א מנחם אב — ממשיכים באגרת הקודש סימן ד'. אחרי שלמדנו שערלת הלב מסתירה את הניצוץ האלוקי — אדמו"ר הזקן שואל: מה הכלי להסיר אותה? הצדקה. "הִתְעוֹרְרוּתָא דִּלְתַּתָּא מְעוֹרֶרֶת הִתְעוֹרְרוּת דִּלְעֵלָּא" — "אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה שֶׁאֵין עוֹלִים כְּנֶגֶד כָּן שְׁתַּיִם." אדם עושה מעט מלמטה — מקדשים אותו הרבה מלמעלה. כי בנתינת הצדקה — אדם לוקח כסף שיכל לקנות בו תאוות עולם הזה — ונותן אותו לקב"ה. בזה הוא שובר את התאוות. ובפרט מי שמזונותיו מצומצמים — הנותן מיגיע כפיו, שעמל בכל גופו ולבו — ונותן בשמחה — זו שבירת תאוות האמיתית. ובזה: "פּוֹדֶה נַפְשׁוֹ מִשַּׁחַת" — הוא פודה את נקודת פנימיות לבבו שהייתה בגלות הקליפה. "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ" — שומר הלב מבית האסורים של התאוות. הכסף עצמו היה בשבי — נמצא בדברי תאוות. ברגע שנותן לצדקה — הוא פודה את עצמו ופודה את הכסף. "אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים אֶלָּא בִּצְדָקָה" — גאולה פרטית ומתוכה גאולה כללית. קרוב ממש. #תניא #חסידות #אגרותקודש #צדקה #ערלתהלב #גאולה #פדיון #יהדות