עונשים קלים מרתיעים יותר? | פרופ' אלון הראל

מה ירתיע עבריין יותר? לקבל עונש כבד על עבירה שהסבירות להיתפס בה קטנה, או להסתכן בעונש קל יותר, אבל בסבירות גבוהה יותר להיתפס? מה חשוב יותר, לפצות את הנפגע או להעניש את הפוגע? האם עונש מאסר של עשר שנים מרתיע כפול מעונש מאסר של חמש שנים?שיחה על הפילוסופיה של המשפט הפלילי עם פרופסור אלון הראל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שבמרכז מחקריו עומדת סמכות המדינה, ההרתעה והדרך המיטבית להשיגה. שוחחנו על מחקריו שבבסיסם עומד הניתוח הכלכלי של המשפט, או במלים אחרות: מיקסום התועלת החברתית שניתן להפיק מהמשפט הפלילי; צמצום העלויות של האכיפה והענישה מצד אחד, והורדת הפשיעה על ידי הרתעה מספקת מצד שני. תיארנו את "העבריין הרציונלי", וניסינו לברר מה הסנקציה האופטימלית ואיך ניתן לקבוע אותה.הכל נשמע כל כך הגיוני. למה זה לא תפס? "לא אכחד מן הקורא", כותב הראל, "כי התאוריה הכלכלית בתחום המשפט הפלילי היא בעלת אפקט מוגבל מאוד על הפרקטיקה המשפטית. כמעט אין תחום משפטי שבו טביעת האצבע של הכלכלנים ניכרת פחות".המשפט הפלילי, על פי הראל, חשוף – אולי יותר מכל תחום אחר – להשפעה פופוליסטית מצדו של הציבור. כך הוא כותב: "…המשפט הפלילי עוסק ברצח, שוד, דם ואהבה, ומתחת לגלימות של השופטים, מתחת לפסקי הדין המלומדים ולדוקטרינות המפולפלות רוחשים סנטימנטים אנושיים עזים; הכלכלה נראית דלה מדי מכדי לטפל בתחום אנושי כל כך"."הדוקטרינה המשפטית תמשיך ככל הנראה להישלט על ידי האיד הפרוידיאני יותר מאשר על ידי הרציונליות הלוגית של מדעני החברה", מסכם פרופסור הראל.