איך לעצור כשטעים

פחדתי פעם לאכול עוגיה מוסיימת כי ידעתי שאגמור את כל הקופסאוזה אחד הדברים שאני מודה גם לי לקח זמן עד שמצאתי את הדרך הנכונה להתמודד ולהבין :למה בעצם כל כך קשה לנו לעצור כשטעים לנו?איך לעשות שלום עם מאכלים שמטרגרים אותנו?איך מגיעים למצב שבו אנחנו מנהלות את האכילה ולא האוכל אותנו?הבשורה הטובה? זה אפשרי, ברגע שמטמיעים ומתרגלים את הדברים שאני נותנת לכן בפרק- תראו שהשינוי מתחיל. מקווה שהפרק הזה ישפוך אור על מה בעצם קורה לנו ברגעים האלו גם פיזית, גם בראש וגם ברמה התודעתית וייתן לכן כלים אמיתיים להתמודד אחרת ותזכרו- שינוי לא מגיע ברגע, הוא מגיע תרגול של הדברים לאורך זמןמשהו שנחקק בתודעה וההתנהגות שלנו במשך שנים לא יכול להיעלם ברגע, אבל אם ממשיכים להטמיע הרגלים חדשים והסתכלות שונה? זה מחלחל כל פעם עוד ועוד פנימה עד שזה הופך לתודעה החדשה והאוטומטית שלכן, בדיוק כמו אצלי.ספרו לי מה חשבתן על הפרק והאם הוא תמך בכן. אוהבת מלא! ותסלחו לי שאני צרודה- גם אחרי חולי, גם חוסר שעות שינה בגלל אזעקות.. בקיצור שמח :)