יצא לחירות מזוגיות אלימה ומצא אהבת אמת | דוד אייזיק

זה פרק במיוחד לפסח כי הוא עוסק בחופש. חופש מקשר אלים וחופש לבחור במערכת יחסים קצת שונה ממה שמקובל.זו שיחה שמציגה נקודת מבט של גבר אלפא שחשב שהוא חזק והבין יום אחד שהוא בעצם גבר שחווה אלימות.דוד טוען שאם הגרושה שלו לא היתה עוזבת, הוא היה נשאר במערכת היחסים הזאת ומספר לעצמו סיפורים על כמה שהיא מפתחת אותו.יש בשיחה הזאת חלקים לא קלים, וחשוב לי להגיד שהיא מציגה צד אחד בסיפור מורכב.היום דוד בזוגיות עם אישה נשואה, למרות שהוא מונוגמי. זו זוגיות בהסכמה מלאה של כל הצדדים. הוא מכיר את בעלה ואת הילדים ומעריך אותם מאוד. דיברנו גם על הקשבה עצמית ועל מודעות ועל בריאת מציאות, ובאופן טבעי גם על ההתמודדות עם תקופת המלחמה.השאלה שמעסיקה אותי בעקבות השיחה הזאת היא השאלה על העיוורון. עד כמה אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים כדי להשקיט את האמת הכואבת, ולמה אנחנו עושים את זה לעצמנו?מה אתם אומרים ואומרות?