Skip to content
זבחים עח - י"א בכסלו, 1 בדצמבר episode artwork

Dec 1, 2025 36 min

זבחים עח - י"א בכסלו, 1 בדצמבר

from דף יומי לנשים - הדרן

המשנה עוסקת במקרה של דם שנתערב במים או בחומרים אחרים: באילו נסיבות ניתן עדיין להקריבו על המזבח? אם התערובת שומרת על מראה של דם, ניתן להקריב. אם נתערב בחומר בעל צבע דומה, כגון יין או דם שאינו מיועד לקרבן, אך אילו היה אותו חומר מים הדם היה עדיין ניכר, הרי שהדם כשר להקרבה. רבי יהודה, לעומת זאת, פוסק שדם אינו מתבטל בדם אחר, שכן הם מאותו מהות. לכן, אפילו אם יש רק כמות מועטה של דם קרבן בתערובת עם דמים אחרים, ניתן להזות אותו על המזבח. ואילו אם הדם נתערב בדם פסול, כגון דם מבמה שנרבעה או דם היוצא לאחר זרימת השחיטה הראשונה (דם התמצית), התערובת נשפכת ואינה ראויה להקרבה. רבי אליעזר מתיר זאת. רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן מגביל את דין המשנה למקרה שבו חומר אחר נשפך לתוך הדם. אך אם דם נפל לתוך מים, כל טיפה מתבטלת מיד עם מגע המים (ראשון ראשון בטל), נדחית מן המזבח, ומשנדחתה אינה יכולה עוד להתקבל, אפילו אם רוב התערובת הסופית היא דם, מדין דיחוי. עקרון הדיחוי חל רק בקדשים, ולא במצוות כגון מצוות כיסוי הדם לאחר שחיטה. ריש לקיש פוסק לגבי תערובת של פיגול ונותר: אם אכלם יחד – אין מלקות. מכאן מסיקה הגמרא שלושה עקרונות לגבי תערובות: (1) אף פריטים אסורים מבטלים זה את זה; (2) הכלל שפריט שנותן טעם נחשב משמעותי ואינו מתבטל, אינו דין תורה; (3) התראת ספק אינה נחשבת התראה תקפה. קושיה עולה על העיקרון השני. לאחר ניסיון כושל ליישב את הקושיה, ההסקה נדחית. ריש לקיש דיבר על פיגול ונותר של שני פריטים דומים – בשר ובשר (מין במינו) – המתבטלים ברוב, שכן טעמם אינו מובחן. טעם נחשב רק כאשר מדובר בפריטים שונים (מין בשאינו מינו), שבהם הטעם מורגש. הגמרא מקשה: אם פריטים דומים מתבטלים ברוב, מדוע המשנה, במקרה של יין ודם, בוחנת האם היין היה ניכר אילו היה מים? מאחר שטעם ומראה מבוססים על אותו עיקרון, נראה שהמשנה מתייחסת לשני פריטים דומים כאילו הם שונים. אם כן, מדוע לא ליישם זאת גם במקרה של ריש לקיש – לראותם כשונים, ואם הם נותנים טעם – להתחייב? לאחר ניסיון כושל ליישב את המשנה בדרך אחרת, הגמרא פותרת זאת באופן שונה: מדובר במחלוקת תנאים. המשנה משקפת את דעת רבי יהודה, ואילו ריש לקיש נוקט בעמדת החכמים. לבסוף, עולה סתירה לדברי רבי יהודה ממשנה. כדי להסביר את הקושי, יש להניח שהמשנה משקפת דעתו של רבי יהודה, שכן היא משתמשת בעיקרון "רואין..." אולם בסוף המשנה נאמר שמי חטאת מתבטלים במקווה אם מי המקווה הם הרוב. הדבר סותר את עמדת רבי יהודה בברייתא, שלפיה פריטים דומים נחשבים כשונים ואינם מתבטלים על פי מראיתם.

Episode details come from the podcast's RSS feed.

Embed this episode

Ready to play

זבחים עח - י"א בכסלו, 1 בדצמבר

0:00 36:55

No transcript yet.

Requests help us decide what to transcribe next.

Frequently asked questions

How long is this episode of דף יומי לנשים - הדרן?

This episode is 36 minutes long.

When was this דף יומי לנשים - הדרן episode published?

This episode was published on December 1, 2025.

Can I download this דף יומי לנשים - הדרן episode?

Yes. Use the download control on the episode player to save the publisher-provided media file.