הינשוף - כלכלה מנהיגות ואסטרטגיה לישראל

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.instagram.com/liron.roseבפרק הזה אני מארח את שר התקשורת לשעבר, ד"ר יועז הנדל, מג״ד מילואים, שמכהן כיום כיו"ר תנועת המילואימניקים.הנדל נולד בפ"ת וגדל ביישוב אלקנה שבשומרון. הוא התגייס לשייטת 13, שירת ביחידות קרביות ובמערכת הביטחון עד גיל 29, והמשיך כמפקד במילואים בדרגת סגן אלוף. מאז ה־7 באוקטובר הוא חזר שוב ושוב לשטח, ונלחם כתף אל כתף עם הלוחמים שלנו.מעבר לשירותו הצבאי, הנדל הוא ד"ר להיסטוריה , עיתונאי לשעבר בידיעות אחרונות, מקור ראשון ומעריב, מגיש תוכניות בגלי צה"ל, ומחברם המשותף של כמה ספרים: בהם רב־המכר "תנו לצה"ל לנצח", "ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים", ספר הילדים "אבא יוצא למילואים", וכן "בארץ לא זרועה" ו-תקווה ישראלית", שכתב יחד עם נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין.בפרק הזה דיברנו על הסוגיות הבוערות ביותר שמעצבות את ישראל אחרי השביעי באוקטובר:קריסת המדינה ומנהיגות המילואימניקים - ב-7 באוקטובר, הפוליטיקאים והפיקוד הבכיר נעלמו, ומי שהציל את המדינה היו מילואימניקים ואזרחים שלקחו פיקוד בשטח. בעיני הנדל, הם מנהיגי העתיד של ישראל.מלחמה בלי יעד ברור - הוא מותח ביקורת חריפה על הממשלה שלא הגדירה מטרות ניצחון בעזה, ומציג תוכנית סדורה: ריכוז האוכלוסייה בדרום הרצועה, שליטה ישראלית בצפון וברכס השבעים, ולחימה עד להשגת הרתעה והחזרת החטופים.שוויון בנטל - קו פרשת המים - חצי מדינה נלחמת וחצי מדינה לא. הנדל מציע עיקרון חד: כל אזרח: חרדי, חילוני או ערבי - חייב בשירות צבאי או לאומי. מי שלא משרת, לא יקבל זכויות אזרח מלאות ולא יקבע את גורל המדינה.החזון הפוליטי - ממשלת אחדות ציונית חדשה כדי לתקן את המדינה, נדרשת ממשלת אחדות רחבה שמבוססת על עקרונות ברורים: ועדת חקירה לשבעה באוקטובר, שוויון בנטל, והחדרת מנהיגות חדשה שלוקחת אחריות – מנהיגות של "המילואימניקים".

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.instagram.com/liron.roseבפרק זה מתארחת בינשוף ד"ר עינת וילף — חברת כנסת לשעבר, סופרת, אינטלקטואלית ויו"ר מפלגת "עוז" החדשה. וילף נחשבת לאחת הדוברות הרהוטות והעקביות ביותר בנושאי ציונות, חוץ וביטחון. היא מומחית למאבק באונר"א ובתפיסת הפליטות הפלסטינית, ופרסמה מספר ספרים (ביניהם "מלחמת זכות השיבה" וספרה החדש "שלום לא עכשיו"). וילף מציגה עמדה שאינה משתבצת בקטגוריות המסורתיות של "ימין" או "שמאל", אלא מציעה מדיניות המשלבת תקיפות ביטחונית עם חזון חברתי ליברלי. השיחה מתקיימת בפתח שנת 2026, שנה גורלית של בחירות, ועוסקת בפרדיגמות החדשות שנדרשות לישראל כדי לצאת מהמגננה להתקפה, הן במישור המדיני והן במישור הפנימי.הנקודות המרכזיות שעלו בפרק:- פירוק ה"פלסטיניזם": וילף טוענת כי שורש הסכסוך אינו טריטוריאלי אלא אידיאולוגי — אי-הקבלה של הריבונות היהודית. היא קוראת ל"בהירות בונה" (Constructive Specificity) במקום עמימות, ודורשת לפרק את המנגנונים שמזינים את אשליית הפלסטיניזם, ובראשם אונר"א.- היציאה מה"בונקר": לפי וילף, ישראל נמצאת במגננה תודעתית זמן רב מדי. היא מציעה להציב את האויב במגננה על ידי אתגור האידיאולוגיה שלו וחניקת מקורות החמצן הדיפלומטיים והכלכליים שלו (כמו קטאר).- מודל שירות אוניברסלי: וילף מציגה את עקרון "שירותי המדינה למשרתי המדינה". היא קוראת לגיוס חובה לכולם (חרדים, ערבים, נשים וגברים) כאשר מי שיבחר להשתמט יוציא את עצמו מהכלל ויאבד זכויות רווחה עודפות.- חיזוק הכנסת כריבון: כפתרון למשבר החוקתי, וילף מציעה להעביר סמכויות מהממשלה ומהמערכת המשפטית בחזרה לכנסת — הגוף המייצג את העם — ולהגדיל את מספר חבריה כדי לאפשר פיקוח יעיל.האלטרנטיבה הפוליטית: מפלגת "עוז" פונה ל-30% מהציבור שמוגדרים כ"לא מחליטים" (Undecided), אלו שנמאס להם מהחלוקה ל"ביביסטים" ו"רל"ביסטים" ומחפשים מהות, חזון ותוכנית עבודה מקצועית ליום שאחרי המלחמה.שיחה מאירת עיניים, צפיה והאזנה נעימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.instagram.com/liron.roseבפרק זה מארח לירון רוז את פרופסור משה כהן אליה, דמות מרתקת בנוף הישראלי. כהן אליה הוא פרופסור למשפט חוקתי, בעבר דיקן המרכז האקדמי למשפט ועסקים, ומי שהיה בלב ה"קליקה" של האליטה המשפטית והליברלית — כעורך דין באגודה לזכויות האזרח ומלגאי של הקרן לישראל חדשה.בשיחה גלויה ונוקבת, הוא מסביר מדוע החליט "לחשב מסלול מחדש" ולהקים את מכון "מסד הארץ". הוא טוען כי המוסדות שאמורים לשרת את המדינה — מערכת המשפט, צה"ל, האקדמיה והתקשורת — עברו פוליטיזציה עמוקה ואימצו ערכי "ווק" (Woke) זרים, המאיימים על ישראל.הנקודות העיקריות שעלו בפרק:- קריסת הדירוגים והתחזיות: מדוע "מכתבי הכלכלנים" וסוכנויות הדירוג נכשלו בחיזוי חוסן המשק הישראלי, ואיך הפך המדע לכלי פוליטי להפעלת לחץ על הממשלה.- הומופיליה בצה"ל ובמשפט: הנטייה של מערכות סגורות לשכפל את עצמן ("חבר מביא חבר") ולחסום קצינים ושופטים בעלי תפיסת עולם שמרנית או "סוסים דוהרים" כמו עופר וינטר.- הסכנה שבערכי ה-Woke: ניתוח של תפיסת ה"מדכא-מדוכא" והסבר מדוע הליברליזם המערבי המודרני הפך לאנטי-ישראלי מיסודו.- תיאוריית האליטה כמאפיה: כיצד המנגנון המשפטי (מפרשת רות דוד ועד הפצ"רית) מגן על עצמו מפני ביקורת ושינוי, ומונע דין וחשבון מהציבור.- המסר הוא המוסר: החזון של מכון "מסד הארץ" לחיבור בין טכנולוגיה, שמרנות ומוסר ישראלי-עברי-יהודי כבסיס לריבונות ישראלית גאה ובריאה.- הפתרון החוקתי: מדוע ישראל זקוקה לבית משפט חוקתי עם הגבלת כהונה (Term Limits) כנהוג בעולם, כדי לסגור את הפער בין העם לשופטיו.צפיה והאזנה מהנה!הופק ע״ הקונספטhttps://the-concept.co.il/

לוגן לבקוב היא מחברת ופרשנית תקשורת מובילה מניו יורק, כמי שמגיעה ממשפחה ציונית רב-דורית, היא מנתבת בשנים האחרונות את הבמה הציבורית שלה להסברה יהודית גלויה וללא התנצלות, נלחמת באופן פעיל באנטישמיות ומעודדת מנהיגות יהודית גאה. כתושבת ניו יורק מזה למעלה משלושה עשורים, לבקוב מציגה בגאווה את זהותה במרחב הציבורי – בין היתר באמצעות קעקוע מפורסם של תיאודור הרצל על זרועה כאתגר מול ניסיונות השתקה, ובמקביל מנהלת תוכניות שמביאות מנהיגי סטודנטים לישראל כדי להיאבק בעיוותים בתקשורת.5 תובנות מרכזיות מפודקאסט זה1. האנטישמיות היא מערכתית וקדמה ל-7 באוקטוברתובנה מרכזית היא שהעוינות שאיתה מתמודדים סטודנטים ומוסדות יהודיים בניו יורק ובקמפוסים של המכללות לא הופיעה פתאום מכלום; היא מבעבעת באופן שיטתי כבר למעלה מעשור. לוגן מציינת כי תנועת ה-BDS והז'רגון הפרוגרסיבי של זכויות האדם משמשים מזה זמן רב כ"מעקף" או כהסוואה להכנסת מוטיבים אנטישמיים עתיקים ללב הקונצנזוס.2. המשקל הכבד של "שריון התפוצות"לוגן מציגה מטאפורה עוצמתית לגבי המחיר הרגשי של היותך מיעוט במערב. החיים בסביבה מקוטבת כמו ניו יורק דורשים מיהודים לעטות "שריון" תודעתי כבד כדי להגן על עצם זכותם להתקיים. עריכת ביקור בישראל – או אפילו עלייה למטוס של אל על – מאפשרת פורקן פסיכולוגי עמוק, שבו האדם כבר אינו נתפס כ"אחר", אלא יכול פשוט להיות וחלק מהרוב.3. הכישלון של הגישה היהודית-אמריקאית לזהותהשיחה מעבירה ביקורת על הדרך שבה מוסדות יהודיים בארה"ב חינכו את הנוער. על ידי מסגור היהדות כדת או פרקטיקה דתית בלבד, ולא כלאום, אתניות או שבט, יהודים חילונים רבים חשו מנותקים ממורשתם. ואקום זה הוביל רבים לאמץ פרשנות דוגמטית של "תיקון עולם", תוך הקרבת ביטחון קהילתם שלהם על מזבח הצדק החברתי הפרוגרסיבי, רק כדי להיחשב "טובים" בעיני עמיתיהם העוינים.4. חתרנות אידיאולוגית בפוליטיקה המקומית ובתקשורתהדוברים מנתחים את עלייתם של פוליטיקאים מהשמאל הרדיקלי המקומי (כמו חבר האספה של מדינת ניו יורק זהראן ממדאני) ומשפעת "הסקוואד" (The Squad) בקונגרס. הם טוענים כי דמויות אלו נשענות במידה רבה על מצע אנטי-ישראלי כדי למשוך מצביעים צעירים ובעלי תחושת מגיעות (entitlement) הדורשים סיפוקים מיידיים ללא ה"חריצות והחרישות" (hustle) המסורתית של החיים בניו יורק – וכל זאת תוך שהם זוכות לחיבוק ולנורמליזציה מצד גופי התקשורת המרכזיים.5. חוויה מכלי ראשון היא הנרטיב הנגדי האולטימטיביהתובנה האחרונה מדגישה כי הקיטוב של התקשורת הממוסדת אינו מחזיק מעמד מול ניסיון אישי. על ידי הבאת מנהיגי קמפוסים שאינם יהודים ובני נוער יהודים לישראל כדי לחוות מקרוב את המודרניות, הגיוון והתרבות הישירה שלה, הפעילים בונים מגן איתן מפני דיסאינפורמציה. כפי שלוגן מסכמת, הדרך הטובה ביותר להגן על המדינה היהודית היא פשוט "לבוא ולראות בעצמך".המסר המרכזי של פודקאסט זה הוא שגל האנטישמיות הגואה במערב – אשר לעיתים קרובות מוסווה כ"אנטי-ציונות" פרוגרסיבית – מחייב את יהודי התפוצות להפסיק לנסות "להתכווץ" או להתאים את עצמם למרחבים שדוחים אותם. במקום זאת, עליהם להתחבר ללא התנצלות לזהות השבטית ולעמיות שלהם. חשיפה בלתי אמצעית לישראל ממוסגרת כנוגדן האולטימטיבי לעיוותים בתקשורת המיינסטרים, לקיטוב הפוליטי ולשחיקה הרגשית (ה"שריון") של היהודים החיים בתפוצות.

דדי שמחי הוא מנהל מערכות מורכבות ואיש ביטחון ותיק, המביא עמו ניסיון פיקודי של 33 שנים בצה"ל, שם צמח מתפקידי שטח ועד לכהונת ראש מטה פיקוד העורף בדרגת תת-אלוף. בהמשך שימש במשך חמש שנים כנציב כבאות והצלה, תפקיד שבו ניהל כ-6,000 עובדים והוביל את המערך באירועי משבר ושריפות ענק תחת לחץ. שמחי מתמחה בניהול משברים אופרטיבי ומבקש לתרגם את יכולות הביצוע והשטח שלו אל תוך המערכת הפוליטית. הוא נמצא בשלבים סופיים של חיבור פוליטי וריצה משותפת לכנסת יחד עם בני גנץ.דדי שמחי מציע פוליטיקה של "ריאל-פוליטיק" וביצועיזם ביטחוני. השורה התחתונה שלו היא שאין יותר מקום לחרמות בפוליטיקה הישראלית (למעט המפלגות הערביות הנוכחיות בשל חוסר הכרתן במדינה כמדינת הלאום היהודי). המטרה שלו היא לאלץ הקמת ממשלת מרכז-ימין-שמאל ציונית רחבה שתטפל בבעיות הליבה של ישראל – ביטחון פנים קשוח ללא פשרות, הסדרת הגיוס ורפורמה משפטית מתונה – מתוך הבנה שפשרה היא כוח, ולא חולשה.חמש התובנות המרכזיות מהפרק:1. שבירת הגושים והקמת ממשלה ציונית רחבהשמחי מגדיר את שיטת הגושים הנוכחית וממשלות ה-61 הצרות כמתכון לאסון שגורר את המדינה להחלטות קיצוניות, ומציע במקום זאת קואליציה רחבה של 70–90 מנדטים המבוססת על הסכמות ציוניות מרכזיות. מפלגתו החדשה תסרב לשמש "לשון מאזניים" שתשלים גוש צר לאחד הצדדים, ובמקום זאת תאלץ את המפלגות הגדולות מימין ומשמאל להתחבר סביב המועמד שקיבל את מרב הקולות והמנדטים מהציבור.2. טיפול בפשיעה הערבית באמצעות תקנות לשעת חירוםשמחי רואה בחוסר המשילות ובפגיעה בביטחון האישי משבר לאומי דחוף, ומציע להחיל תקנות לשעת חירום באזורים נגועים שיאפשרו לקציני משטרה לבצע חיפושים בבתים ללא צו בית משפט, לצד עונשי מינימום קשוחים של 5 שנות מאסר על החזקת נשק וחילוט רכוש מיידי. הוא מזהיר כי ללא שילוב היכולות הלוגיסטיות והטכנולוגיות של צה"ל והשב"כ באירוע, מאות אלפי כלי הנשק הבלתי חוקיים יזלגו מהנגב והגליל ויגיעו בסופו של דבר ישירות לפתח בתיהם של תושבי תל אביב והמרכז.3. "יאיר גולן בצבא היה יכול להיות הסגן של בן גביר"שמחי מציג גישה פרגמטית ונטולת חרמות לפיה אין לפסול ישיבה בקואליציה אחת עם איתמר בן גביר או עם יאיר גולן, כל עוד הם מקבלים את קווי היסוד של הממשלה. בהתייחסו לגולן, הוא מציין כי הוא מכיר אותו מהשירות הצבאי כלוחם תוקפני שהאופי המבצעי שלו מזכיר את זה של בן גביר, אך מבהיר כי הוא מסתייג לחלוטין מאמירותיו הפוליטיות הקיצוניות בשנים האחרונות (כמו האמירה על "תתי אדם") וטוען כי גולן יידרש לתקן אותן.4. שינוי תרבותי בחברה החרדית וגיוס הדרגתישמחי מאמין שהחברה החרדית כבר החלה לעבור תהליך עומק פנימי ושהנכונות לשילוב קיימת בשטח, ולכן יש לפעול בנחישות וברגישות מבלי להשתמש באיומים קולקטיביים. הפתרון האופרטיבי שלו כולל הקמת חטיבות חרדיות ייעודיות שישמרו לאורך הגבול המזרחי וישלבו לימוד תורה עם פטרולים מבצעיים בסביבה מותאמת, לצד שלילת הטבות כספיות עודפות למי שאינו לומד או משרת בפועל.5. רפורמה משפטית בהסכמה רחבה ולא ב"גרזן"שמחי, שהיה שותף לצירי תיווך משפטיים לפני המלחמה, מבהיר כי מערכת המשפט זקוקה לתיקון עמוק שיכלול את חקיקת "חוק יסוד: החקיקה" כדי לתחם את גבולות בג"ץ, לצד ייעול דרמטי של קצב ניהול התיקים שנמשכים שנים. יחד עם זאת, הוא מתנגד לפירוק כוחני של המערכת ומבקש לגוון את הרכב השופטים בעליון בהסכמה רחבה, תוך ביקורת על המצב הקיים שבו שופטי העליון פוסלים מועמדים שמרנים ראויים ובוחרים את עצמם כ"משפחה סגורה".צפיה מחכימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון.אור ברק, בן 29 הוא יועץ פרלמנטרי בכנסת המתמקד בחיבור בין הפוליטיקה הישראלית לדור הצעיר. בעברו שירת כקצין ביחידת שדה בצה״ל. אור התחיל לעבוד בכנסת בשנת 2020, ומאז מלווה חברי כנסת כיועץ. בוגר לימודי משפטים, ומשמש יו"ר ועד היועצים הפרלמנטריים בכנסת (יש 360 כאלה, שלושה לכל ח״כ) אור מסייע לצעירים המבקשים להיכנס לזירה הפוליטית, שואף להתמודד ולהיבחר בעתיד לכנסת, ומצהיר על שאיפות ארוכות טווח בשירות הציבורי בישראל.התובנות העיקריות מהפרק:1. הדור הצעיר כבר לא צורך חדשות — הכול עובר ברשתותאין צעירים שרואים מהדורות טלוויזיה, ועיתונים כמעט לא נקראים. המידע מגיע מטלגרם, וואטסאפ, אינסטגרם וטיקטוק — ברק עצמו חבר ב-55 קבוצות בארכיון ועוד 101 פתוחות. רשת של "כתבי שטח" בקבוצות מחליפה את וויינט וישראל היום, ומעדכנת מהר יותר. מדובר במיליון+ מצביעים צעירים, מתוכם כ-350 אלף מצביעים בפעם הראשונה.2. הצעירים ימנים יותר — אבל השמאל דווקא טוב יותר ברשתותלדבריו הדור הצעיר "ימני בוודאות, אין עוררין" — ובכל זאת, כרגע עבודת הסושיאל הטובה יותר היא של השמאל. הדוגמה: נפתלי בנט, שמגיע לפודקאסטים (שנחתכים לרילסים) ו"יכול ללמד את כולם". הקרב על הקול הצעיר מתנהל בין נתניהו, גדי אייזנקוט ונפתלי בנט.3. אותנטיות מנצחת הפקה — ה"שליפה" עובדת, הטלפרומפטר לאמה שעובד ברשת הן שליפות ספונטניות ולא ערוכות, לא סרטון מוקרא עם דגל מאחור. בן גביר הבין זאת ("שר הטיקטוק"). הצעירים דורשים אמינות ו"יודעים מתי עובדים עליהם" — ולכן פוליטיקאים בכירים (ראש ממשלה, שר ביטחון), שכל מילה שלהם מדודה, נתפסים כמגושמים ומבוימים.4. הכנסת כמעט נעולה בפני צעירים — וזה הפך אותם למצרך נדירגיל חברי הכנסת הממוצע נושק ל-60; עד המלחמה פוליטיקה כמעט לא עניינה צעירים (שהעדיפו הייטק). כך "השחקן הפוליטי הצעיר" הפך למבוקש בכל המפלגות. אבל הכניסה קשה: בליכוד יש "קבלני קולות" ומשבצת צעיר במקום 32-33 (חסרת ערך), בעוד אצל הדמוקרטים הפריימריז פתוח יותר (53 מתמודדים על 10 מקומות ריאליים, בלי שריונים).5. הדילים האמיתיים נסגרים היכן שאין מצלמותמאחורי המליאה יש את "הפרסה" — אזור סטרילי, אסור לצלם, "ושם קורה הכול". חבר כנסת חרדי יושב עם ערבי; לדבריו עסקת ליבת לימוד התורה לא הייתה דיל ליכוד-ערבים אלא חרדים-ערבים. כשנורת ה"שידור חי" כבויה — יריבים מסתדרים; כשהמצלמות נדלקות — מתחילות הצעקות. גם חדר הכושר והמזנונים משמשים לרישות ולעסקאות.השורה התחתונההפוליטיקה הישראלית מעוצבת מחדש על ידי מהפכה דורית ותקשורתית: דור צעיר, ימני ונטוע-ברשתות, שהוא גוש בוחרים גדול ו"לא ממותג" שמחוזר בהבטחות חוזרות שלא מקוימות (מעונות יום, לפטופ לכל תלמיד, דירה בהישג יד) על ידי כנסת מזדקנת שלא חיה את המציאות שלו. הכוח האמיתי נמצא בשתי זירות שהמצלמות לא מראות — סושיאל אותנטי ומאחורי הקלעים. מי שישלוט בזירות אלו, ויביא קול צעיר אמיתי אל תוך מערכת סגורה, יעצב את העתיד."הצעירים כבר לא טיפשים — הם יודעים מתי עובדים עליהם ומתי לא."צפיה מחכימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון.משה אשכנזי הוא אנליסט גיאופוליטי ויועץ אסטרטגי. פרשן עצמאי לענייני המזרח התיכון וביטחון לאומי, המופיע בתדירות גבוהה בערוצי הטלוויזיה — בהם i24 / ערוץ 24 וכאן 11 — ומשמש יועץ אסטרטגי לחברות בינלאומיות.מגדיר את עצמו כבלתי-תלוי פוליטית: בעברו השתייך למחנה רבין במפלגת העבודה ותמך בהסכמי אוסלו — עמדות שמהן חזר בו עם השנים. את הניתוח שלו הוא מנהל כאזרח פרטי, וכתיבתו ברשת צברה קהל עוקבים שהפך אותו לקול ניתוחי מבוקש. ידוע בכמה תחזיות שהתממשו לדבריו: חזרת כלל החטופים, הישארות ישראל ברצועת 8–10 ק"מ בדרום לבנון, כיבוש החרמון והמורדות המזרחיים של רמת הגולן, והקריטיוּת של מצר הורמוז לסוגיית הגרעין.התובנות העיקריות מהפרק1ההסכם עם לבנון — אפס צבאי, מהפכה מדיניתחיזבאללה לא פורק ואף תשתית לא נהרסה, ולכן צבאית התוצאה אפס. אבל מדינית זה משנה משחק: מדינת לבנון הלגיטימית הכירה בכך שאין לה ריב עם ישראל, וסימנה את חיזבאללה כארגון זר — ובכך נתנה לישראל אישור לגיטימי לפעול נגדו. ישראל יושבת על שטח שולט, בלי לחץ מדיני ובלי אוכלוסייה שתסמן אותה ככובשת. ההסכם משולש (בחסות אמריקאית) ובלתי הפיך.2מצר הורמוז הוא לב העוצמה של איראן — והעולם מפרק אותוהורמוז הוא בסיס הביטחון הלאומי האיראני כבר 47 שנה — היכולת להחזיק את כלכלת העולם כבת ערובה. עיראק, סעודיה, האמירויות וכווית בונים צינורות עוקפים, ונפט ונצואלה חוזר לשוק. ככל שנשחקת חשיבות המצר, נשחקת עוצמתה האסטרטגית של איראן.3ההסכם הגרעיני הוא "הסכם בין שקרנים"אף צד לא מתכוון לקיים אותו במלואו. המטרה האמיתית של טראמפ — להוריד את מחיר הנפט לפני בחירות האמצע. אחרי הבחירות, אם איראן תתחמק, יחזרו המצור והסנקציות, וישראל תמשיך לפעול. אשכנזי מעריך שבסוף איראן לא תגיע לגרעין: העולם כבר לא נאיבי, ואחרי 24 שנות השקעה אין לה מה להראות.4סדר אזורי חדש — חופש פעולה, אך קרא את היריבים ברב-ממדיות. ישראל חיסלה הנהגות של איראן, חיזבאללה וחמאס ותקפה בביירות, דמשק, טהראן ודוחא — ואף מדינה ערבית לא ביטלה הסכם. אבל את היריבים צריך לקרוא במורכבות: טורקיה היא הג'וקר המסוכן (חברת נאט"ו שרוצה F-35 שעלולים לנטרל את עליונות האוויר), ומצרים מצטיירת כאיום סמוי עם עודף כוחות ומאגרי דלק בסיני.5אל תהמרו הכול על ארה"ב — גוונו והישארו בחזית הטכנולוגיתישראל בנתה את ביטחונה על הברית האמריקאית, אך ארה"ב עשויה להשתנות. האסטרטגיה: להעמיק תלות הדדית, לגוון בעלות ברית (הודו, קוריאה, גרמניה, יוון-קפריסין, מסדרונות כלכליים), ובעיקר להוביל בAI, קוונטום, סייבר ולייזר ("מגן אור") — שם היתרון הישראלי הוא קפיצות מדרגה בעוד האויב מתקדם אינקרמנטלית.השורה התחתונההמלחמה יצרה לישראל הזדמנות אסטרטגית נדירה — עליונות צבאית וחופש פעולה חסרי תקדים. אבל הדומיננטיות הזו תיוותר ריקה אם לא יומרו ההישגים הצבאיים להישגים מדיניים מתמשכים, ואם לא תילקח אחריות כנה על "הקונספציה" בת 20 השנה שהובילה ל-7 באוקטובר — לא של פוליטיקאי אחד, אלא של חברה שלמה (כולל אשכנזי עצמו, שבא ממחנה אוסלו)."כולנו הכרנו בטעות — ועכשיו האחריות הגדולה ביותר היא לתקן אותה יחד."צפיה מחכימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון.בפרק זה מתארח בערוץ רס"ן (במיל.) לירון רוז - יזם, משקיע הון סיכון ומייסד פודקאסט "הינשוף" לשיחה מרתקת ומעוררת מחשבה על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. רוז מנתח כיצד הפכה ישראל ל"אי של יציבות וצמיחה" בזכות פריחת ההייטק, תעשיית הגז המקומית וניהול מוניטרי אחראי, שהזניקו אותה למקום ה-12 בעולם בתוצר לנפש – תוך עקיפת מעצמות ותיקות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה. לצד סקירת חילופי האליטות הכלכליות והיתרון הדמוגרפי הייחודי של ישראל במערב, רוז מספק נקודת מבט מפוכחת על שוק הנדל"ן המקומי ומסביר מדוע מי שימהר למכור דירה בישראל מתוך קריאה פוליטית רגעית – הולך להצטער על כך עמוקות בטווח הארוך.5 התובנות העיקריות מהפרק:עוצמה מטבעית יוצאת דופן: לראשונה מזה 30 שנה, שער הדולר ירד אל מתחת לרף ה-3 שקלים. זוהי עדות לעוצמה הכלכלית של ישראל, הנתמכת על ידי פריחת ההייטק, תעשיית הגז והייצוא הביטחוני. בעוד שהצרכן הישראלי נהנה מכוח קנייה חזק בחו"ל , היצואנים ושולי הרווח שלהם סופגים פגיעה.הזינוק בתוצר לנפש: ב-30 השנים האחרונות, התוצר הישראלי הריאלי (בניכוי אינפלציה) שילש את עצמו. הודות לחישוב התוצר לפי שער השקל החזק, ישראל זינקה למקום ה-12 בעולם בתוצר לנפש, כשהיא עוקפת מעצמות ותיקות כמו בריטניה, צרפת, יפן, איטליה וגרמניה.חילופי האליטות הכלכליות: הכלכלה הישראלית כבר לא נשלטת רק על ידי מספר מצומצם של משפחות הון ותיקות (בנקים, יבוא רכב וביטוח). בעשורים האחרונים צמחה "אליטה" חדשה וצעירה יותר המורכבת מיזמי הייטק שעשו אקזיטים, אנשי תעשיית הגז והביטחון, ויזמי נדל"ן שאינם חלק מהמילייה הוותיק.הדמוגרפיה כמנוע צמיחה ייחודי: בניגוד לרוב מדינות המערב, סין או יפן, הסובלות מילודה שלילית ומזדקנות (דבר המוביל לבעיות כלכליות קשות), ישראל היא המדינה המפותחת היחידה עם דמוגרפיה חיובית חזקה של כמעט 3 ילדים בממוצע למשפחה. מגמה זו קיימת ברוב חלקי החברה ומייצגת אופטימיות כלכלית לעתיד.דעיכת המערב והזדמנויות חדשות: אירופה המערבית חווה התאסלמות, מגמות פרוגרסיביות ואנטישמיות גוברת, ולכן אין בה עתיד למי שרוצה לחיות כיהודי. גם מבחינה כלכלית, מדינות כמו צרפת ובריטניה נמצאות בדעיכה ובחובות עתק. העתיד התיירותי והעסקי נע לכיוון ארה"ב (בדגש על מדינות רפובליקניות כמו פלורידה), מרכז אסיה ואפריקה.השורה התחתונה:על אף הסיכונים הגיאופוליטיים וגלי הפיטורים העולמיים בתחום ה-AI , הכלכלה הישראלית מפגינה חוסן יוצא דופן בזכות ורסטיליות, תרבות הסטארטאפים והדמוגרפיה החיובית שלה. מי שמקבל החלטות כלכליות ארוכות טווח מתוך פוזיציה פוליטית או בהשפעת ערוצי תקשורת – דוגמת מכירת דירות במרכז הארץ – צפוי להצטער על כך, שכן שוק הנדל"ן והכלכלה המקומית יוכיחו את עצמם כחזקים יותר בראייה היסטורית.

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון.ד"ר אילן גילדין הוא דמות מפתח מוערכת בעולם הכלכלה והפיננסים הישראלי, המשלב ניסיון עשיר במגזר הציבורי והפרטי כאחד. גילדין כיהן ככלכלן הראשי של רשות ניירות ערך. לאחרונה עשה את המעבר למגזר הפרטי והצטרף כשותף לקרני פמילי אופיס, גוף פיננסי המנהל נכסים וכספים בהיקפים גדולים עבור משקיעים כשירים ובעלי הון. גילדין מתמחה בניתוח שווקים מתמתחים ובוחן את הכלכלה העולמית דרך משקפיים גיאופוליטיים ומקרו-כלכליים רחבים, תוך התמקדות בנקודת המבט של שחקנים מחוץ לעולם המערבי המסורתי.5 התובנות הכי חשובות מהפרק:1. הסדר העולמי של פוסט מלחמת העולם השנייה מתפרקמאז הסכם ברטון וודס ב-1944, העולם התבסס על ההנחה שאיגרות החוב האמריקאיות (U.S. Treasuries) הן הנכס הבטוח ביותר, ושארה"ב מבטיחה את חופש השייט והסחר בימים. שתי ההנחות האלו קרסו: החרמת הנכסים של רוסיה ב-2022 גרמה לשווקים המתעוררים להבין שארה"ב יכולה להקפיא להם את הכסף בשיקול דעת בלעדי, וחוסר היכולת של ארה"ב לפתוח לחלוטין את מיצרי באב אל-מנדב מוכיח שהשליטה הימית שלה כבר אינה טוטאלית.2. ארה"ב הולכת ומסתגרת (בדלנות מבית)החברה האמריקאית עוברת תהליך פנימי עמוק של קריעה מבפנים, המתרחש היסטורית כל 80 עד 100 שנה. האמריקאי הממוצע באזורי התעשייה הישנים (ה"רסט בלט") סובל מתשתיות קורסות ומתוחלת חיים נמוכה יותר מזו של סין. הוא שואל שאלות קשות כמו: "למה המסים שלי צריכים לממן משחתות בבאב אל-מנדב כדי להגן על סחר בין סין לאירופה?". הנטייה האמריקאית כיום, גם בימין וגם בשמאל, היא להתכנס פנימה.3. שוק המניות האמריקאי בסיכון היסטורי (מלכודת ה-S&P 500)שווי הבורסה האמריקאית הגיע לשיא מטורף של 245% מהתוצר של ארה"ב, בזמן שבשנת 2000 זה גירד את ה-100%. הכלכלה האמריקאית עברה פיננסיזציה מואצת. המכפילים הנוכחיים (21-22) מראים היסטורית שבעשור קדימה, התשואה הממוצעת הצפויה בשוק האמריקאי היא בין מינוס 2% לפלוס 2% בלבד בשנה. ההנחה הציבורית שאפשר לשים הכל במדדים האמריקאיים וללכת לישון בשקט כבר אינה מובטחת.4. ה"גיימצ'יינג'ר" של המדינות הקטנות: נחילי רחפניםחוקי המלחמה הקינטית השתנו לחלוטין באוקראינה ובמזרח התיכון. כיום, למגן יש יתרון אדיר על התוקף בזכות רחפנים זולים המופעלים על ידי בינה מלאכותית. זו הסיבה המרכזית שסין תתקשה לפלוש לטאיוואן (נחילי רחפנים פשוט ישמידו כל כלי אמפיבי בים נוראי). הטכנולוגיה הזו הורידה משמעותית את היכולת של מעצמות גדולות להשליט סדר על מדינות קטנות ובינוניות בעולם.5. סין בונה אלטרנטיבה אמיתית (ודרך המשי היבשתית)בזמן שהאמריקאים זלזלו בהשקעות של סין במדינות מרכז אסיה, סין בנתה ב-15 השנים האחרונות את דרך המשי החדשה (Belt and Road). כמעצמה יבשתית, סין מכינה נתיבי סחר שעוקפים את איומי הים. בנוסף, בתחום ה-AI, חברות סיניות מציעות כיום מודלים מתקדמים במחירים הנמוכים פי 6 עד פי 10 מהחלופות האמריקאיות, מה שימשוך מדינות מתפתחות רבות לבחור בצד הסיני משיקולי עלות-תועלת.השורה התחתונהישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להסתמך בצורה טוטאלית על ארה"ב – לא מבחינה גיאופוליטית ולא מבחינה פיננסית. ארה"ב מתמודדת עם קשיים פנימיים, מתכנסת לתוך עצמה ומאבדת את ההגמוניה העולמית שלה. האסטרטגיה הנכונה ביותר עבור ישראלים כיום (הן ברמת המדינה והן ברמת תיק ההשקעות האישי והפנסיוני) היא פיזור סיכונים דרמטי (Hedge your bets). עלינו להתחיל לייצר בריתות, קשרים והשקעות בשווקים מתעוררים אחרים – בדרום-מזרח אסיה (הודו, קוריאה, טאיוואן) ובדרום אמריקה (ארגנטינה, צ'ילה) – ולא לשים את כל הביצים בסל אמריקאי אחד שנמצא בסיכון היסטורי.

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון.פרופ׳ דן שיפטן הוא מומחה לאסטרטגיה וביטחון לאומי, המוכר בזכות ניתוחיו המפוכחים והישירים של המציאות הפוליטית והאסטרטגית במזרח התיכון. שיפטן שימש כיועץ לגופים ביטחוניים ומדיניים בישראל, כולל המועצה לביטחון לאומי, והיה מרצה באוניברסיטאות מובילות בעולם, ביניהן ג'ורג'טאון בוושינגטון. הוא ידוע בסגנון התבטאות נחרץ, לעיתים שנוי במחלוקת , ובגישה השוללת "פתרונות" מהונדסים לבעיות אנושיות מורכבות, תוך דגש על עוצמה צבאית ויציבות חברתית.התובנות המרכזיות מהפרק:1. המלחמה הנוכחית – אירוע היסטורי עולמישיפטן טוען שמדובר במלחמה שתעצב את הסדר העולמי יותר ממלחמות אחרות כמו מלחמת אוקראינה. הסוגיה המרכזית: האם חברה מערבית יכולה להגן על עצמה מול כוחות רדיקליים.2. אין “פתרונות” – יש “מענה”בעיות אנושיות (טרור, עוני, סכסוכים) לא נפתרותאפשר רק להוריד אותן מרמת איום לרמת מטרד נסבלזה נכון גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני3. ישראל – הצלחה חריגה למרות הכוללדבריו ישראל היא גם חזקה ביטחונית וגם מצליחה אזרחיתרמת החיים והאושר גבוהה יחסית לעולםהחברה הישראלית הוכיחה חוסן יוצא דופן בזמן מלחמה4. איראן – מהגמוניה לקריסה יחסיתלפני 7 באוקטובר: איראן בנתה “טבעת אש” אזוריתאחרי: חמאס, חיזבאללה ואיראן נחלשו משמעותית האסטרטגיה האיראנית נפגעה קשות5. המערב נחלש מבפניםשיפטן מצביע על התחזקות זרמים פרוגרסיביים קיצונייםאובדן יכולת של חברות מערביות להגן על עצמןהשפעה של מוסדות בינלאומיים ותקשורת על עיוות המציאות6. ישראל מול העולם – פחות אהדה, יותר הערכהישראל פחות אהודה בדעת הקהלאבל יותר מוערכת ככוח אסטרטגיארה״ב עדיין תלויה בישראל באזור7. האיום הפנימי המרכזישיפטן מזהה את האתגר המרכזי - אורח החיים החרדי הלא-יצרניסכנה כלכלית וחברתית ארוכת טווח. הפתרון: שילוב בכוח בשוק העבודה8. החברה הישראלית חזקה מהפוליטיקההציבור מגובש יותר ממה שנדמה, הפוליטיקה יוצרת אשליית קרעצה״ל והחברה הוכיחו לכידות בזמן משבר9. הצלחה חברתית: מיזוג עדתיאחד ההישגים הגדולים - טשטוש הפערים בין אשכנזים למזרחיםיצירת זהות ישראלית משותפת10. מסר לדור הצעירישראל מציעה חיים משמעותיים יותר מהמערב. שילוב של חירות, שייכות ואתגרחברה חיה, מעורבת ולא אדישה.סיכום הדבריםהפרק מציג תפיסת עולם ברורה וחדה -ישראל נמצאת בעיצומו של מבחן היסטורי—לא רק לעצמה, אלא לכל הציוויליזציה המערבית. למרות איומים חיצוניים ופנימיים, שיפטן טוען שהמדינה חזקה יותר מאי פעם, והאתגר המרכזי הוא לא “לפתור” בעיות אלא לנהל אותן בחוכמה.האזנה נעימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון.בפרק זה אנחנו מארחים את יוסי פריימן, מנכ"ל חברת "פריקו ניהול סיכונים", מהדמויות הוותיקות והמוערכות בשוק המט"ח המקומי (וממקימי חדר העסקאות של בנק הפועלים). יוסי מביא איתו מבט כירורגי, חסר פשרות ומפוכח על מה שבאמת קורה מאחורי הקלעים של הכסף שלנו. מעבר לזווית המקצועית, יוסי מביא איתו סיפור חיים מרתק כקצין מילואים ותיק וגאה וכבן למשפחה ירושלמית שורשית (דור 18 בארץ), המכיר את החברה הישראלית על כל גווניה מבפנים.התובנות המרכזיות מהפרק:- אשליית יוקר המחיה והאשם האמיתי: למה יבואני הרכב והחשמל המקומיים הם לא הבעיה? יוסי חושף כיצד הקונגלומרטים והחברות הבינלאומיות בחו"ל הן אלו שמכתיבות מחיר גבוה ומפלה לישראל ("אנחנו החלטנו: בישראל זה יעלה 30 אירו, ובקפריסין 20"), וכיצד המדינה חייבת להתערב ולקבוע נוסחאות השוואה מול העולם.- הגורילות שמזיזות את השוק: איך הגופים המוסדיים (חברות הביטוח והפנסיה) מעוותים את שער הדולר-שקל בלי קשר למצב הכלכלה, ומדוע חובה לנטרל את ההשפעה שלהם על הציבור הרחב.- הסכנה לתעשייה המקומית: מדוע השקל החזק והטיולים הזולים ליפן והצניחה בערך הין הטורבו-זול, הם למעשה גזר דין מוות לתעשייה המסורתית ולחקלאות הישראלית, שפועלות על שולי רווח אפסיים.- עיוות העובדים הזרים: ההשוואה המוחלטת של תנאי העובדים הזרים לשכר המינימום הישראלי הפכה את ישראל ל"מכונת כסף" לעובדים, אך יצרה עלויות ייצור מטורפות (פי 4 מאבו דאבי!) שחונקות את המפעלים והבנייה.- העתיד הגאופוליטי האופטימי: למרות הכל, יוסי נותר אופטימי מושבע. עם עצמאות אנרגטית בזכות הגז (שמביא גם מים, גם אנרגיה וגם כסף) ותעשייה ביטחונית שתפרח שנים קדימה בעולם שרץ להתחמש – ישראל נמצאת בנקודת זינוק פנטסטית.- המהפכה השקטה ברחוב החרדי: עדות ראשונה ומפתיעה מהשטח על בני הדודים ממאה שערים שמתגייסים בחשאי ליחידות קרביות כי "הם לא יכולים לראות רק את הסרוגים סוחבים בנטל", והצורך של המנהיגים הפוליטיים להפסיק לשחק על מנדטים ולגבש מצע כלכלי שיגדיל את העוגה לכולם.פרק חובה לכל מי שרוצה להבין לאן הולך הכסף שלו ואיך נראה העתיד של מדינת ישראל – בלי סאונדבייטס פוליטיים, אלא בצלילה לפרטים הקטנים.האזנה נעימה.אל תשכחו ללחוץ על "עקוב" או "להירשם כמנוי" באפליקציה שבה אתם מאזינים לנו עכשיו: ספוטיפיי, אפל פודקאסטס, גוגל או יוטיוב, כדי להישאר תמיד מעודכנים בתכנים של ״הינשוף״.

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון.אמיר גל אור הוא טייס קרב לשעבר, איש עסקים, ומומחה לגיאופוליטיקה של סין והמזרח הרחוק. גל אור, המנהל פעילות עסקית ענפה באסיה מזה שנים, מביא עימו מבט מפוכח, מעשי וייחודי על מאזן הכוחות הגלובלי. הוא מוכר בזכות יכולתו לנתח מגמות ארוכות טווח בשילוב שבין טכנולוגיה, כלכלה וביטחון לאומי, תוך דגש על אסטרטגיית "הכיבוש הרך" של סין, עתיד האיום האיראני, והמלחמה הטכנולוגית הבאה שתעצב את האנושות.התובנות המרכזיות מהפרק:1. פסגת טראמפ-שי ג'ינפינג – ייצוב קצוות ולא פריצת דרךהפסגה בין מנהיגי המעצמות לא הביאה בשורה דרמטית, אך השיגה את מטרתה האמיתית: פתיחת ערוץ תקשורת ישיר להורדת הלהבות. הקמת מועצות הסחר וההשקעות החדשות והעסקאות שנחתמו הן מנגנון לייצוב המערכת הכלכלית הגלובלית.2. המודל הסיני – וטו ושליטה רכה, לא כיבושסין אינה שואפת לשלוט פיזית במדינות אחרות כאימפריות העבר, אלא לייצר תלות מוחלטת בה. מטרתה היא להכתיב את הסטנדרטים הטכנולוגיים, הלוגיסטיים ומערכות ה-AI, כך שכל מדינות העולם ייאלצו "לעלות אליה לרגל" ולקבל את אישורה.3. איראן ככלי גיאופוליטיעבור סין, איראן היא בעיקר "אצבע בעין" לאמריקאים ומקור לנפט זול, ולא שותפת אמת לטווח ארוך. סין אינה מעוניינת באיראן גרעינית או בחסימת מצרי הורמוז שפוגעת בסחר שלה, ומעדיפה לשמור על קשרים חזקים גם עם העולם הסוני.4. המצור על איראן עדיף לישראל מתקיפה מבודדתהמצור הכלכלי הנוכחי חונק את המשטר האיראני ומצמצם את יכולתו לממן את פרוקסיז שלו (חמאס וחיזבאללה). בעוד שתקיפה קינטית עלולה להקפיץ את מחירי הנפט ולייצר כאוס ללא שינוי משטר, המצור עושה עבודה שקטה ואפקטיבית.5. שינוי משטר באיראן? רק בכוח הזרועהציפייה להתקוממות פנימית שתפיל את משטר האייתוללות אינה ריאלית, שכן מדובר במשטר אידאולוגי-דתי פנאטי. השינוי הריאלי היחיד שיכול להוות מכה תודעתית ואסטרטגית לאיראן הוא אובדן שטח פיזי לטובת מיעוטים (כמו הכורדים).6. יתרון המהירות הסיני במרוץ ה-AIבמלחמה על השליטה בבינה המלאכותית וברובוטיקה, לסין יש יתרון עצום בהטמעה מהירה ובבניית אקו-סיסטם, בין היתר משום שהיא נקייה ממגבלות רגולטוריות או מתרבות ה"ווק" (Woke) המערבית המעכבת הקמת דאטה-סנטרים ותחנות אנרגיה גרעיניות.7. סכנת הבדלנות האמריקאיתהזרמים הבדלניים בארה"ב, המבקשים להקיף את אמריקה בחומות ולהתעלם מהעולם, מהווים סכנה אסטרטגית לישראל. אימפריה שמתכנסת בתוך עצמה מאבדת את היכולת להכתיב סטנדרטים עולמיים ומותירה את הזירה לסין.8. ישראל צריכה לבזר ביצים ולחשב מסלול מחדשהחיבור החד-ערכי הנוכחי בין הנהגת ישראל לדונלד טראמפ אינו תוכנית עבודה ארוכת טווח. ישראל חייבת להיערך ל"יום שאחרי", לבזר את קשריה הדיפלומטיים והכלכליים (מול אירופה, סין ורוסיה), ולחזור לשחק במגרש הרב-קוטבי.9. ה-AI העולמי פיתח אנטישמיות מובניתמערכות ה-AI הקיימות כיום מאומנות על דאטה עולמי רווי תעמולה אנטי-ישראלית ואנטישמית. אחד האתגרים הגדולים של ישראל בעת הזו הוא להזין את מערכות הבינה המלאכותית במידע נכון כדי שלא נתעורר לעולם דיגיטלי העוין אותנו באופן קטגורי.10. המלחמה הבאה תנוהל בצורה לא אנושיתהקונספציה של הגנה על הגדרות כפי שהייתה בשביעי באוקטובר היא טעות קריטית לעתיד. המערכה הבאה לא תדמה לקודמתה; היא תהיה טכנולוגית לחלוטין, מבוססת AI, רובוטיקה ואוטונומיה, ותנוהל ברובה ללא מעורבות יד אדם בשטח.סיכום הדבריםהפרק מציג ניתוח גלובלי מרתק המבהיר כי ישראל אינה יכולה להישען לנצח על משענת קנה רצוץ של מנהיג אמריקאי כזה או אחר. בעידן שבו המרוץ ל-AI ולרובוטיקה מגדיר מחדש את העוצמה העולמית, וסין מייצרת תלות חובקת עולם, ישראל נדרשת לגמישות אסטרטגית, לפיזור סיכונים דיפלומטי, ובעיקר להבנה שהמלחמה הבאה תוכרע במעבדות הטכנולוגיות ולא רק על קווי הגבול.האזנה נעימה!

ננהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון.שיחה מעמיקה עם אלוף משנה (מיל.) משה בן דוד – איש מודיעין, דוקטור לפילוסופיה, ואיש עסקים. שירת בחטיבת הנחל במלחמת לבנון הראשונה, עסק במודיעין, ומאז עוסק בחשיבה אסטרטגית על ביטחון ישראל.בן דוד מפרק את אחת השאלות הכי כואבות: איך חברה שלמה, דור אחרי דור של מנהיגים ואנשי מקצוע, לא ראתה את השביעי באוקטובר מגיע? ומשם הוא מנתח לאן אנחנו הולכים – איראן, לבנון, עזה, וניצחון.נקודות עיקריות שעלו:על כשל השביעי באוקטובר- הסכמי השלום עם מצרים וירדן יצרו אשליה שעידן המלחמות הגדולות נגמר- המעבר מ"ארגון טרור" ל"צבא טרור" לא זוהה על ידי אף אחד במיינסטרים- זה לא כשל של אדם אחד או ממשלה אחת – זו פרדיגמה שלמה שדורות של אנשי מקצוע פספסואיראן- האסטרטגיה האיראנית: לא לכבוש – אלא להקיז דם לאורך זמן- נמל בנדר עבאס הוא עקב אכילס – 75% מהסחורות החיוניות לאיראן עוברות דרכו- מצור ימי אמריקאי + מכות נקודתיות על תשתיות חשמל = לחץ שאיראן לא תוכל לעמוד בו- האיראנים אינם משטר התאבדותי – הם יסוגו, ישפרו לאחור, ויכריזו שניצחו - סוף דבר - יוציאו את האורניום המועשר, ידלדלו את תוכנית הטילים, יחלישו את תמיכתם בפרוקסיעזה- לראשונה בתולדות ישראל: ההישג המדיני קדם להישג הצבאי- 25 מדינות, כולל אויבות מסורתיות, תמכו בדרישה לפירוז חמאס- החמאס הוא "בשר מבשרה" של הרצועה – פירוזו ייעשה בדרך של לחץ כלכלי מתמשךלבנון וחיזבאללה- חיזבאללה לא יתפרק מנשקו לגמרי, ללא נשק השיעים יישחטו על ידי העדות האחרות- הסכם כתוב עם לבנון – חסר משמעות ללא שינוי עמוק בפנים- הפתרון המעשי - פירוז מטילים כבדים + שליטה ישראלית באש עד הליטאנימגרש התודעה- קטאר השקיעה עשרים שנה בבניית רשת שנאה בקמפוסים בארה"ב- גל האנטישמיות שפרץ אחרי השביעי באוקטובר היה מוכן מראש – התפרץ יום אחרי- ישראל לא תוכל לנצח במגרש זה רק בהסברה – חייבים ניצחון מוחשי בשטחתובנות מרכזיות- "בלי ביטחון – אין כלכלה, אין חינוך, אין בריאות, ואין בית משפט עליון."- "כוח, ככל שאתה משתמש בו יותר, הוא אפקטיבי פחות." (ברטרן דה ז'ובנל)- "תמיד דאג שלצד השני יהיה מה להפסיד."- "העולם מתיישר לצד המנצחים."סיכוםבן דוד מצייר תמונה אופטימית: ישראל נמצאת, לדעתו, במצב אסטרטגי טוב יותר מאשר בכל שלב ב-30 השנים האחרונות. הניצחון לא יגיע ביום אחד, אבל השילוב של לחץ כלכלי על איראן, פירוז חיזבאללה מטילים כבדים, והחלשה הדרגתית של חמאס – יוביל לסדר אזורי חדש. המפתח: להתמיד בלחץ עד שהתמונה האזורית תתבהר.האזנה נעימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון.אבי דויטש הוא מבכירי שוק ההון והאשראי בישראל, עם ניסיון של מעל 30 שנה בצמתים המרכזיים של הכלכלה הישראלית. מייסד משותף של "אקסלנס נשואה": הקים והוביל את תחום החיסכון לטווח ארוך (גמל, פנסיה והשתלמות) וכיהן כמנכ"ל ויו"ר קופות הגמל של הבית במשך למעלה מעשור.דמות מפתח ברפורמות מבניות: כיהן כיו"ר איגוד קופות הגמל בלשכת המסחר והיה שותף מרכזי ביישום ועדת בכר, שהובילה להפרדת קופות הגמל מהבנקים. יזם בתחום האשראי: לאחר אקזיט באקסלנס, הקים את קרן "אקספו" וכיום עומד בראש חברת "נובו מילניום", המתמחה באשראי חוץ-בנקאי וליווי יזמי נדל"ן.מומחה רגולציה: חבר הנהלת איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר.לירון רוז מארח את אבי דויטש לשיחה פתוחה, חדה ולא חוסכת ביקורת על המדיניות המוניטרית של ישראל. דויטש, שמגיע מעומק עולם העסקים, מסביר מדוע הריבית הנוכחית היא "נהיגה על 40 קמ"ש בכביש מהיר" – פעולה שמסכנת את הנהג ואת הסביבה גם יחד.התובנות המרכזיות מהפרק:- הריבית הריאלית בישראל היא "חטא": דויטש טוען כי ריבית של 4% מול אינפלציה של 2% היא חסרת תקדים בעולם המערבי. לדבריו, בנק ישראל לוקה בעודף זהירות שחונק את הצמיחה ומבריח השקעות.- בנק ישראל ב"קיבעון מחשבתי": ביקורת חריפה על ניהול רזרבות המט"ח (235 מיליארד דולר). דויטש חושף כי בשנת 2025 השיג הבנק תשואה שלילית של 2.5%-, בעוד גופים אחרים השיגו תשואות דו-ספרתיות. הוא קורא לבנק לצאת מהבועה ולהיעזר באנשי עסקים מהמגזר הפרטי.- המונופול הבנקאי על הכסף: הסבר על ה"תאונה החקיקתית" שמאפשרת רק לבנקים לקנות כסף ישירות מהמדינה ב-4% ולמכור אותו ביוקר, מה שמונע תחרות אמיתית ומעלה את יוקר המחיה.- ישראל חזקה מאירופה: למרות המלחמה, דויטש אופטימי להפליא. הוא מסביר מדוע הכלכלה הישראלית (הנסמכת על גז, ביטחון והייטק) עקפה את גרמניה ובריטניה, ומדוע מדד האושר הישראלי נשאר גבוה בניגוד לנרטיב בתקשורת.- הנדל"ן כקטר שנעצר: ניתוח של שוק הנדל"ן הקפוא והשלכות הריבית על הכנסות המדינה ממסים.פרק חובה לכל מי שרוצה להבין לאן הולך הכסף שלו ולמה הכלכלה הישראלית היא נס שצריך לנהל אחרת.צפיה נעימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comבפרק מרתק מתארח ב״ינשוף״ היזם ואיש החינוך עמיר מנחם. עמיר הוא קצין וג׳נטלמן - בוגר שייטת 13, מחנך, ומנכ"ל עמותת "5 אצבעות" – גוף חברתי שמטפח חוסן, משמעת פנימית ויכולות מנהיגות בקרב הנוער. מנחם מביא עמו שילוב ייחודי של טיפוח מנהיגות, חשיבה ניהולית ויזמות חינוכית, ומציג כיצד הערכים שנרכשים בעמידה באתגרים יכולים להפוך לכלים פרקטיים לבניית חברה איתנה וחדשנית.עמיר מתאר את ההבנה העמוקה שנולדה מתוך השירות הצבאי והובילה אותו להתמסר לחינוך ולהקים את"5 אצבעות" ומספר איך הבין שהכוח האמיתי טמון לא רק בנחישות ובאומץ, אלא בעיקר ביכולת לחנך, להכשיר ולבנות דור צעיר עם חוסן, זהות ברורה ויכולת עמידה מול אתגרי החיים.🦉 חינוך כבסיס לשינוי חברתי:מערכת החינוך הפורמלית בישראל – ואיך ניתן לייצר שיפור דרך מודלים חינוכיים חדשים.🦉 ישראל בזירה הבינלאומית: החוסן הפנימי של בני הנוער והילדים בישראל לעומת מדינות המערב.🦉 החברה הישראלית והעתיד המשותף:השפעת החינוך והמנהיגות על חוסן חברתי, חיבור בין מגזרים שונים, והאתגרים שמולם ניצבת ישראל בגיאו-פוליטיקה הבינלאומית הנוכחית.בסיום הפרק עמיר מזכיר שהאתגר הגדול של ישראל בזמן זה אינו רק טכנולוגי או ביטחוני – אלא חינוכי, ערכי ומנהיגותי.

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comד"ר ארי אחיעז הוא דמות מפתח באקדמיה ובשוק ההון הישראלי. הוא משמש כמרצה בכיר למימון וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת רייכמן. בנוסף, הוא עומד בראש מרכז הראה לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. אחיעז משלב ידע תיאורטי מעמיק עם ניסיון מעשי של מעל 20 שנה בשוק ההון, כיועץ לגופים מוסדיים ופיננסיים גדולים.בעוד מערב אסיה עוברת טלטלה גיאופוליטית מול התמנון האיראני, המשק הישראלי מפגין חסינות מפתיעה. שינוי המטוטלת העולמית – מעידן של גלובליזציה פתוחה לסגירת גבולות ולאומנות כלכלית; בזינוק של התעשיות הביטחוניות (אלביט) מעל הבנקים; ובסיכונים וההזדמנויות שבדמוקרטיזציה של עולם ההשקעות דרך הרשתות החברתיות. פרק חובה לכל מי שרוצה להבין איפה לשים את הכסף כשערפל המלחמה מסרב להתפזר.התובנות העיקריות מהפרק:1. חוסן המשק הישראלי (הסתגלות תחת אש)למרות שנתיים וחצי של לחימה בדרגות עצימות משתנות, הנתונים הכלכליים מפתיעים לטובה. אחוז העסקים בסגירה זמנית נמוך יותר מאשר בסבבים קודמים (25% לעומת שליש בעבר), מה שמעיד על "הסתגלות" של הציבור והעסקים לשגרת חירום.2. ישראל כהגמון טכנולוגי-ביטחוניהשינוי במאזן הכוחות בבורסה, שבו חברה ביטחונית כמו אלביט עוקפת בשוויה את הבנקים הגדולים, מסמל את העידן החדש: ישראל לא רק "מגינה" אלא הופכת לצומת סחר, אנרגיה וידע (AI וביטחון) עבור ציר הודו-אירופה.3. המטוטלת הגיאופוליטיתהעולם נע מתקופה של "קומבייה" וגלובליזציה (1945-2008) לתקופה של סגירת גבולות, לאומנות ובריתות ביטחוניות חדשות. ישראל, כבעלת יכולות "סמי-מעצמתיות" בסייבר ותקיפה, הופכת לנכס אסטרטגי עבור מדינות כמו ארה"ב והודו, הרבה יותר מאשר מדינות אירופה המגמגמות.4. משפיענים פיננסיים – זהירות מהאלגוריתםמחקרים מראים כי למשפיענים עם התשואות הגרועות ביותר (הפסדים) יש לרוב הכי הרבה עוקבים, כי הם אופטימיים מדי, צועקים חזק ומפרסמים בתדירות גבוהה. ד"ר אחיעז ממליץ על ביקורתיות גבוהה והבנת התמריצים של "כוכבי הרשת".5. אסטרטגיית ההשקעה המומלצת (חוק ה-10/90)90% מהתיק: השקעה פסיבית, משעממת, בפיזור רחב (מדדים עולמיים, לא רק S&P 500) עם משמעת ברזל לאורך שנים.10% מהתיק: "כסף ללמידה וסיכון". השקעות אקטיביות במניות ספציפיות, קריפטו או סחורות, שנועדו לגרום למשקיע לחקור, ללמוד ולפתח דעה אישית על השוק.השורה התחתונה: שגשוג ישראלי יגיע דרך "שקט עוצמתי" – שילוב של הצלחות צבאיות מוכחות עם ניהול אזרחי ופיננסי מושכל ומפוכח.האזנה נעימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comאריאל סנדר הוא איש מפתח בצומת שבין הפוליטיקה האמריקאית לישראל. הוא משמש כראש המטה של המפלגה הרפובליקנית בישראל מאז 2016, הוביל את הקמפיין לגיוס קולות המצביעים האמריקאים החיים בישראל ואת החיבור בין הקהילה האוונגליסטית בארה"ב לישראל, ונמצא בקשר קרוב ביותר עם הנשיא טראמפ ובכירי הממשל הנוכחי.- המסר המרכזי הגרעין האיראני הוא המהות, וכל השאר (מחיר הנפט, מצרי הורמוז) הם רעשי רקע שטראמפ מוכן לנהל כדי להשיג את היעד האסטרטגי. טראמפ כמנהיג הפועל בשילוב של אינסטינקט אמוציונלי (הטוויט הראשון) לבין רציונליות של איש נדל"ן קשוח.- תחזית ולוחות זמניםאפריל-מאי 2026: חזרה ללחימה עצימה וקצרה (7-10 ימים) שמטרתה "גריעת" יכולות הגרעין וחומר ההעשרה, היעד - סיום המערכה והסכמים מדיניים עד יולי 2026, כדי להגיע לבחירות האמצע בארה"ב (נובמבר) עם הישגים מוכחים. התפקיד הסיני: סגירת מצרי הורמוז היא מהלך טקטי שנועד לאלץ את סין (שזקוקה לנפט) להפוך ל"מבוגר האחראי" שילחץ על איראן לוותר על האורנים המועשר ופרויקט הגרעין.- המהפך האמוני של טראמפחידוש משמעותי שעלה בשיחה הוא שטראמפ של 2024-2026 אינו אותו טראמפ של 2016. ניסיון ההתנקשות (הכדור ששרט את אוזנו) חולל בו "פרץ אמונה". הוא הפך לאדם דתי יותר, המבקר בכנסייה בקביעות ומאמין שיש לו שליחות היסטורית למנוע קטסטרופה גרעינית.- 60 מיליון מצביעים אוונגליסטיםסנדר מסביר כיצד פיצח את הבעיה של טראמפ מול האוונגליסטים. במקום להתמקד ב"ערכי משפחה" (שם טראמפ היה חלש), הם העלו לראש סדר העדיפויות את ישראל, ירושלים והמקומות הקדושים לנצרות. זה יצר חיבור דתי-אסטרטגי עמוק שהוציא מיליוני אוונגליסטים להצביע.- היורשים: ג'יי.די ואנס מול מרקו רוביוניתוח מעניין של יחסי הכוחות: בעוד ואנס נתפס כמי ששומר על הבייס של תנועת MAGA, מרקו רוביו נתפס כמי שצמח לתוך תפקיד המנהיג המנוסה. סנדר חושף סקר פנימי בקרב תורמים גדולים בו רוביו ניצח את ואנס באופן מוחץ.- הרפובליקנים - הדור הבאלצד האופטימיות לגבי כהונת טראמפ, סנדר מטיל פצצה בסוף השיחה: הדור הבא של מצביעי המפלגה הרפובליקנית כבר לא מחויב לישראל באותה צורה, מה שהופך את השנים הקרובות לחלון הזדמנויות קריטי שחובה לנצל. ישראל חייבת להשיג כמה שיותר הישגים ב-4 השנים האלה. לדבריו: ״לא היה נשיא כזה למדינת ישראל מעולם, ואני לא חושב שיהיה.״

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comמרים יונס היא יוצרת תוכן והסברה לבנונית-ישראלית. היא נולדה בדרום לבנון בכפר הנוצרי דבל. אביה שירת כקצין בצבא דרום לבנון (צד"ל), ובשנת 2000, עם נסיגת צה"ל, נמלטה משפחתה לישראל כשהייתה בת 5.כיום מרים היא גשר חי בין התרבויות: היא דוברת עברית וערבית שוטפת, מתנדבת ופעילה בחברה הישראלית, ומפעילה ערוצי דיגיטל (טיקטוק, אינסטגרם) עם מיליוני חשיפות, בהם היא מציגה את פניה היפות של ישראל לעולם הערבי ומנפצת סטיגמות משני עברי הגבול.נקודות ותובנות עיקריות מהפרק:- הניגודיות הלבנונית: לבנון היא מדינה של קצוות – מצד אחד משבר כלכלי עמוק ושליטה של חיזבאללה, ומצד שני תרבות קוסמופוליטית תוססת, חיי לילה שנבחרו לטובים בעולם ודיג'יים בינלאומיים שמופיעים בביירות גם תחת אש.- הזהות הפיניקית: נוצרים רבים בלבנון (וגם חלק מהסונים) אינם רואים בעצמם "ערבים" אלא צאצאי הפיניקים. הם חשים שהזהות הערבית נכפתה עליהם ומחפשים חיבור לערכים ליברליים ומערביים.- השיעים הם לא רק חיזבאללה: מרים טוענת שהעדה השיעית בלבנון עברה שטיפת מוח וניצול מצד איראן וחיזבאללה בגלל הזנחה חברתית. היא מאמינה שבהינתן הנהגה נכונה וחלופה כלכלית, רבים מהם יעדיפו ריבונות לבנונית על פני שליטת טרור.- המלחמה כהזדמנות: המלחמה הנוכחית נתפסת כהזדמנות היסטורית להחלשת חיזבאללה עד היסוד, דבר שיאפשר לצבא לבנון להחזיר את הריבונות ולפוליטיקאים לדבר על שלום בלי לפחד מחיסול.- בגובה העיניים: מרים מקבלת תגובות מכל העולם הערבי. לצד קללות ואיומים, יש זרם אדיר של הודעות פרטיות מלבנונים וסעודים שצמאים לקשר, לשלום ולמידע אובייקטיבי על ישראל.הפרק מדגיש שהאויב המשותף של ישראל ושל רוב אזרחי לבנון הוא ציר הרשע האיראני. מרים קוראת לישראלים "לצאת מהטלוויזיה", להפסיק לראות בלבנון רק יעד צבאי, ולהתחיל להבין את המורכבות האנושית והתרבותית שלה, ולא לעצור עד לשינוי מהותי בשטח שיאפשר, אולי בתוך שנים ספורות, נסיעה לביקור בביירות.מה דעתכם? כתבו לנו בתגובות! 👇איך לדבר ישראלית לערבים? לינק לקורס הדיגיטלי של מרים:https://my.schooler.biz/s/110022/1771151226618

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comשמחתי להזמין את סער בר-און, חבר יקר שמלווה אנשים בתהליכים של מודעות והתעוררות. סער יצא לשינוי אחרי שסיים תפקיד ניהול בכיר בחברת אינטרנט. בוקר אחד הוא עבר חוויה מיוחדת של התעוררות ושקט. לפתע, הפסיקו הפחדים ונוצרה חוויה אחרת לגמרי. מאז הוא קיבל החלטה שהוא רוצה לבצע שינוי. הוא יצא לחופש פנימי ורצה להמשיך את השקט הזה שיהפוך להיות חלק מהחיים שלו. מכאן, ברירת המחדל שלו הפכה לשקט, ורק כשהוא רצה באמת לחשוב הוא חשב, במקום לחשוב כל הזמן על משפחה וקריירה.בפרק דיברנו על:כיצד להוביל את עצמכם למקום של שקט? למה שקט הוא לא מותרות והוא מאסט?ֿאיך לקחת אחריות? מה הדרך להחליט האם המקום שבו אנחנו נמצאים נעים ומתאים לנו? איך אפשר להגיע לשקט פנימי בשגרת החיים הלחוצה?הופק ע"י אורי בן דור מ-"הקונספט":https://the-concept.co.il/

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comלירון רוז הוא יזם סדרתי ומשקיע הייטק בולט בישראל. הוא מוכר בזכות מעורבותו המוקדמת בחברות ענק (כמו איירונסורס ובריזומטר) ובספר שכתב, "יזמות והשקעות בגובה העיניים".מעבר לצד העסקי, רוז הוא קצין מודיעין במילואים (רס"ן) שמאז אירועי ה-7 באוקטובר החליט "לחשב מסלול מחדש" – הוא הצטרף לתנועת "הביטחוניסטים", הקים את פודקאסט "הינשוף" ועוסק רבות בחיבור שבין ביטחון, גיאופוליטיקה וכלכלה לאומית.תובנות מרכזיות מהפרק:1. ניפוץ מיתוס הרילוקיישן לאירופההתובנה המרכזית של רוז היא שהדעה הרווחת לפיה "אירופה זולה וטובה יותר כלכלית" היא סטיגמה שהתיישנה. עלויות סמויות: אמנם הסופרמרקט עשוי להיראות זול יותר, אך שירותי בריאות וחינוך (שבישראל הם כמעט בחינם) עולים באירופה ובארה"ב הון עתק, מה שמאזן את יוקר המחיה.שחיקת שכר: בגלל שער היורו והדולר הנמוכים (נכון לזמן השיחה), המשכורות באירופה כבר לא גבוהות משמעותית מהמשכורות בישראל.2. המודל הסוציאליסטי באירופה נמצא בקריסהרוז טוען שמדינות הרווחה האירופיות (כמו הולנד, בלגיה וצרפת) נכנסות למבוי סתום: הגירה ונטל כלכלי: אוכלוסיות גדולות של מהגרים חיות על חשבון הקופה הציבורית מבלי לתרום למעגל העבודה. מיסוי יצירתי: כדי לממן את המערכת, מדינות כמו הולנד מטילות מיסים דרקוניים (כמו מס על רווחי הון רעיוניים – תשלום מס על עליית ערך נכס עוד לפני שנמכר). חוסר גמישות: חוקי העבודה המיושנים באירופה לא מאפשרים למשק להתחרות בעידן ה-AI והקפיטליזם המהיר.3. "נס" הכלכלה הישראלית בזמן מלחמהבניגוד לתחזיות השחורות, רוז מציג תמונה אופטימית של המשק הישראלי: בורסה חזקה: הבורסה בתל אביב הציגה ביצועים טובים יותר מה-S&P 500 בראשית 2026. חוסן מבני: זו הפעם הראשונה שישראל נכנסת למלחמה כשהיא בנויה על יסודות כלכליים איתנים (הייטק, אנרגיה וייצוא ביטחוני) שמנעו אינפלציה דוהרת כמו בעבר.4. דמוגרפיה ואופטימיות ככוח כלכלירוז מצביע על נתון ייחודי לישראל ב-OECD: 3 ילדים לאישה. * באירופה ובמזרח הרחוק יש דעיכה דמוגרפית ופסימיות. בישראל, הילודה הגבוהה מעידה על עם שמאמין בעתיד שלו, מה שמייצר צמיחה כלכלית ארוכת טווח ו"דם חדש" לשוק העבודה.5. "דור הניצחון" ביזמותרוז מזהה דור צעיר של לוחמים ומילואימניקים שחוזרים מהקרב עם מוטיבציה אדירה, חיבור עמוק למדינה ויכולת עבודה בצוות. לטענתו, האחדות שנוצרת במילואים והיעדר תרבות ה-Woke (שמשתקת את המערב) הם היתרון התחרותי הבא של הסטרטאפים הישראליים.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comמה דעתכם? כתבו לנו בתגובות! 👇

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comעודד ניר, מוזיקאי ודיג'יי בינלאומי, חזר לישראל אחרי שני עשורים בלב הסצינה האירופית.בפרק המשך עוצמתי הוא חושף את סיפורו האישי, בין זיכרונות הקריירה הענפה בהולנד לבין ההבנה ש״תור הזהב״ של הישראלים באירופה מסתיים.בשיחה פתוחה עם לירון, מתאר עודד את רגעי השבר: הפגנות מול ביתו באמסטרדם, אנטישמיות גלויה במועדונים, ואת התחושה שהיהודים כבר אינם בטוחים. הוא מתייחס למה שקורה גם בגרמניה, בצרפת, בבריטניה וגם בבלגיה – שם, לדבריו, המצב לא פחות קשה, עם ביטויים יומיומיים של עוינות ברחובות ובמרחב הציבורי.בנוסף, הוא נוגע גם בחוויותיו מחופשות במדינות אחרות באירופה – מקומות שבעבר נחשבו ליעדים תוססים ובטוחים, וכיום הם משמשים זירה לאווירה מתוחה ומאויימת כלפי יהודים מצד האיסלם והשמאל הרדיקלי. החופשות, שהיו פעם מפלט ומקור השראה, הפכו לעדות נוספת לכך שאין עוד מקום מבטחים במערב אירופה.לצד זאת, הוא משתף בתחושת ההקלה והאהבה שקיבל בישראל מאז ששב, ובבחירה הברורה להעדיף שייכות וזהות על פני מגורים בגלות תחת חשש מתמיד.בפרק נשזר דיון נוקב על מצבה של אירופה כיום – פוליטיקה, הגירה, אנטישמיות וקריסת ערכים – ועל מקומה של ישראל בעולם משתנה.הופק ע"י הקונספט:https://the-concept.co.il/

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comאריה בר איתן הוא רואה חשבון, יזם, והמנכ"ל המשותף ואחד המייסדים של חברת iGold בישראל. הוא נחשב למומחה בתחום הזהב והמערכות המוניטריות, עם ידע נרחב בהיסטוריה של הזהב כמטבע וכמכשיר השקעה לאורך אלפי שנים. אריה מגיע לפודקאסט "הינשוף" כדי להסביר את הרציונל שבהשקעה בזהב פיזי בעולם של אי-ודאות גיאופוליטית וכלכלית, וכדי להציג את התפיסה לפיה הזהב משמש כ"עוגן" לשמירה על עושר בין-דורי וככלי לגידור מפני אינפלציה ושחיקת המטבעות המסורתיים (כמו הדולר או השקל), תוך שהוא חושף את הפתרון הייחודי של חברתו לרכישת זהב ללא מע"מ בישראל. נושאים עיקריים ותובנות מהפרק:1. השוואת ביצועים: זהב מול S&P 500אחת התובנות המפתיעות בראיון היא שהזהב הפיזי הציג תשואה שנתית ממוצעת של 9.4%, נתון הקרוב מאוד ל-10% של מדד ה-S&P 500. בר איתן מדגיש שזהו נתון מדהים בהתחשב בכך שה-S&P מייצג את החברות והמוחות החזקים בעולם, בעוד הזהב הוא "מתכת מהטבע".2. המשבר המוניטרי והאינפלציהפיאט (Fiat Currency): הכסף של ימינו הוא נייר ללא ערך עצמי המבוסס על הסכמה בלבד.הדפסת כסף: בר איתן מסביר כי הבנקים המרכזיים מייצרים כסף "יש מאין" דרך אג"ח, מה שמוביל לשחיקת כוח הקנייה. הזהב כעוגן: בניגוד לכסף מודפס, לא ניתן לייצר זהב באופן מלאכותי, ולכן הוא שומר על ערכו לאורך אלפי שנים בעוד המטבעות נשחקים.3. יתרונות הזהב הפיזי על פני השקעות דיגיטליות (ETF או ביטקוין)בעלות אמיתית: "מה שלא אצלך ביד, הוא לא באמת בבעלותך". בניגוד לנייר ערך בבנק, זהב פיזי נשאר זמין גם במקרים של קריסת רשת החשמל או האינטרנט. העברה בין-דורית: קל יותר להעביר מטיל זהב פיזי בירושה מאשר סיסמאות מורכבות של ארנקי קריפטו.4. המסלול הייחודי של iGold בישראלפטור ממע"מ: החברה מפעילה פתרון המאפשר רכישת זהב בעיר אילת (אזור סחר חופשי), מה שחוסך את תשלום המע"מ המקובל בישראל על זהב להשקעה. החזקה מאובטחת: הזהב נשמר בכספות מבוטחות באילת (על ידי לוידס) למשך 90 יום לפחות, כשהוא ממוספר ומשויך ספציפית לכל לקוח. נגישות: החברה משיקה מסלול של "הוראת קבע בזהב" המאפשר חיסכון בזהב פיזי החל מ-500 ש"ח בחודש (גרם אחד).* הפרק בשיתוף חברת iGold * המידע המוצג בפרק ובסיכום זה אינו מהווה ייעוץ פיננסי, ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי המותאם אישית לנתוניו של כל אדם. ההחלטה על השקעה היא באחריות המשתמש בלבד, ויש לבחון כל עסקה לגופה מול הגורמים המוסמכים. כפי שציין אריה בר איתן בראיון, מומלץ לכל אדם לחקור את הנושא באופן עצמאי לפני קבלת החלטות כלכליות*

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comלירון רוז (״הינשוף״) מנתח את המתח הגובר מול איראן ואת המעורבות של ארה״ב אל מול נתונים כלכליים חזקים ומפתיעים של המשק הישראלי בתחילת 2026. המסר המרכזי הוא שעל אף האיומים, השוק הישראלי מפגין עוצמה יוצאת דופן, מה שעשוי להעיד על ציפייה לשינוי גאופוליטי חיובי בטווח הארוך.המצב הגאופוליטי: איראן וטראמפחוסר ודאות: אף אחד לא יודע בוודאות מתי או האם תהיה מתקפה, אך נראה שישנו לחץ כבד (כולל תנועת מטוסים אמריקאים) כדי לכפות שינוי על איראן.אופי המשטר: לירון מעריך שהמשטר האיראני אינו רציונלי, ולכן ייתכן שרק עימות צבאי יוביל לשינוי.הבטחות טראמפ: מוזכרת ההבטחה לעם האיראני והציפייה של עשרות אלפים שם לשינוי שיגיע מבחוץ.הזירה הכלכלית: נתונים מפתיעיםהתחזקות השקל: מתחילת השנה השקל התחזק מול הדולר (נסחר הבוקר באזור 3.12), מה שמעיד על אמון במשק. הבורסה לניירות ערך: מדדי תל אביב (35 ו-125) עלו בכ-15% מתחילת 2026, תוך שהם פותחים פער חיובי של כ-20% מול ה-S&P 500 והנאסד"ק. תחזיות הלמ"ס: שנת 2025 הסתיימה עם צמיחה של 3.1%, והתחזית ל-2026 עומדת על 5% צמיחה – נתון מרשים בהתחשב באיום המלחמה.אסטרטגיית השקעות וניהול סיכוניםלשמור על קור רוח: לירון מדגיש שאין לבצע שינויים דרסטיים בתיק ההשקעות מתוך פאניקה או בהשפעת התקשורת.דבקות בתוכנית: יש להיצמד להקצאת הנכסים המקורית (מניות, אג"ח, דולר/שקל) ולניהול הסיכונים שנקבע מראש."חוכמת ההמונים": העליות בשווקים מרמזות שהמשקיעים צופים סוף למצב הנוכחי ושיפור במעמדה הגאופוליטי של ישראל.זווית אופטימיתמוכנות: ישראל "מתורגלת" יותר מבעבר (בהמשך לאירועי יוני האחרון) ויודעת כיצד להיערך לתרחישים השונים. חודש אדר: לירון מקשר בין התקופה הנוכחית (חודש אדר ופורים) לבין הניצחון ההיסטורי על הפרסים, ומקווה לבשורות טובות גם הפעם.

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comגת מגידו, הבעלים והמנכלית של ״פינסה קפיטל״ מארחת את לירון רוז לשיחה צפופה על כלכלת ישראל ושוק ההון בארץ ובעולם. הנקודות העיקריות שעלו בפרק:השוק “חסר רגשות”: שוק ההון מתמחר ציפיות קדימה ולא פועל מתוך דעה/רגש—לפעמים גם טועה באופטימיות/פסימיות.ישראל סוגרת פערים בביצועים: דיבור על קפיצה משמעותית מהשפל של אחרי 7 באוקטובר ועל כך שת״א מציגה ביצועים מהחזקים בעולם בתקופה האחרונה.כוחם של המוסדיים ופנסיית החובה: זרמי ההפקדות העצומים הפכו את המוסדיים לגדולים על השוק המקומי ויצרו “כרית ביטחון” למדינה ולכלכלה.2026: צניעות אחרי רצף ירוק: אחרי 2023–2025 החזקות, אין הבטחה להמשך—סטטיסטית רצפים ארוכים של שנים ירוקות פחות שכיחים.AI והטק: תמחור גבוה וסיכון מוניטיזציה: החשש שהכלכלה של החיפושים/ה-AI עדיין הפסדית, ואם המוניטיזציה תיתקע—זה עלול להפוך כותרות ל“אדום”.אקזיטים והשפעה על נדל״ן: אקזיטים גדולים (כמו ארמיס) וכסף שייכנס בפועל ברבעונים הראשונים של 2026 עלולים להזרים ביקושים לדירות, במיוחד במרכז.“משבר נדל״ן” מול השטח: הבחנה בין מלאי בבנייה לבין דירות ריקות בפועל; נטען שיש כבר תנועה בעסקאות ובמשרדי מכירות—גם אם במחירים נמוכים מהשיא.גז טבעי = כלכלה + גיאופוליטיקה: שימוש מקומי חוסך יבוא וזיהום, והיצוא נותן מינוף אזורי; בנוסף הטיעון היזמי—מי שלקח סיכון רוצה תשואה.הזהב/מתכות והדולר: בנקים מרכזיים מגוונים רזרבות; נטען שכדאי לבנק ישראל להחזיק גם זהב, ועלו גם פלטינה/פלדיום כמתכות שנמצאות סביב “מחיר הפקה”.“כלכלת בחירות” ויוקר מחיה: העלאת תקרת הפטור ממע״מ ביבוא אישי (75$→150$) ככלי פופולרי ציבורית עם מחיר לריטייל המקומי; וגם דיון על רווחיות הבנקים ומסים/רגולציה.האזנה וצפיה נעימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comבפרק הזה אני מארח את אמיר גל אור, מייסד קבוצת אינפיניטי המובילה בזירה הסינית־ישראלית ומבכירי ההון סיכון בישראל, אמיר הוא גם טייס קרב במילואים וזכה במדליה מאת נשיא סין - שי ג׳ינפינג.גל אור, טייס קרב במילואים: "לא השלמנו את העבודה, זו הייתה הזדמנות חד־פעמית לשנות את כללי המשחק מול איראן".הוא מסביר: "איראן טעתה לחשוב שישראל היא כמו המערב. מה שמניע את העם שלנו הוא לא כסף, אלא טראומה היסטורית, הישרדות לאומית וזיכרון השואה".המשחק הכפול של המעצמה הסינית מול ישראל - "סין לא תומכת באיראן אלא בעצמה" - גינויים באו"ם מצד אחד, שגרירות ענק והשקעות בטכנולוגיה מצד שני, על היחסים המורכבים בין המדינות.בינה מלאכותית, טכנולוגיה והיפר-קפיטליזם יוצרים זעם עולמי שמבשיל לסוציאליזם חדש. גל-אור מזהיר: "מה שנראה אנטי ציוני, הוא בעצם אנטי־מערבי".עימות ציביליזציוני חדש: איראן, הסינים והמערב הפרוגרסיבי, נפגשים בציר של התנגדות לציוויליזציה הקפיטליסטית. ישראל, בעל כורחה, מוצאת את עצמה בקו האש.הופק ע"י אורי בן דור מ-"הקונספט":https://the-concept.co.il/

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comאמיר כהנוביץ' הוא מהכלכלנים הבולטים והמוערכים בישראל. הוא כיהן ככלכלן הראשי של הגופים הפיננסיים הגדולים במשק, ביניהם הפניקס, אקסלנס וכלל פיננסים. בנוסף, שימש כמרצה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון. כיום הוא מכהן כמשנה למנכ"ל והכלכלן הראשי של קבוצת פרופיט (Profit). כהנוביץ' מוכר בזכות יכולתו לנתח נתונים בצורה קאונטר-אינטואיטיבית, המפרידה בין ה"רעש" התקשורתי לבין המציאות הכלכלית בשטח.בשיחה מרתקת בין לירון רוז לאמיר כהנוביץ', נחשפת תמונת המצב הכלכלית של ישראל ובעולם בתחילת שנת 2026. למרות המתיחות הגיאופוליטית והתחזיות הקודרות, השוק הישראלי מפגין עוצמה יוצאת דופן ומתקן את הפערים שנוצרו בשנים האחרונות. כהנוביץ' מסביר מדוע הריצה העדרית של הציבור למדד ה-S&P 500 עלולה להיות טעות אסטרטגית, וחושף את היתרונות המכריעים של "פוליסות חיסכון" וניהול פיננסי מקצועי על פני מסחר עצמאי. המסר העיקרי: הפסיכולוגיה האנושית היא האויב הגדול ביותר של התשואה, והפתרון טמון בפיזור רחב ובחציצה בין המשקיע לבין הרגשות שלו.5 התובנות העיקריות מהפרק:ישראל כ"מעצמה אזורית" כלכלית: למרות האיומים הביטחוניים, המשק הישראלי נשען על "רגליים" חזקות: דמוגרפיה צעירה שדוחפת לצמיחה, תעשיות ביטחוניות בשיא, הייטק וגז טבעי. השוק תיקן ב-2025-2026 את הסנטימנט השלילי המופרז שהיה עליו.מלכודת המדד הפופולרי: כולם בטוחים שה-S&P 500 יעשה 10% בשנה "על אוטומט". כהנוביץ' מזהיר שכשכולם מאמינים במשהו, המחיר שלו הופך ליקר מדי (מכפילי רווח גבוהים), מה שסטטיסטית מוביל לתשואות נמוכות יותר בעשורים הבאים.פער התשואה של המשקיע הממוצע: מחקרים (כמו של Vanguard) מראים שמשקיעים עוקבי מדד עושים בפועל 1.5% פחות מהמדד עצמו. הסיבה: הם קונים כשהשוק גבוה ובורחים כשהוא יורד, במקום להתמיד.היתרון הסמוי של פוליסות החיסכון: בניגוד לחשבון בנק רגיל, פוליסת חיסכון מאפשרת נזילות גבוהה (קבלת 80% מסך הפוליסה כהלוואה זולה באופן מיידי), דחיית מס במעבר בין מסלולים, והגנה מפני מס עיזבון אמריקאי – יתרונות שרוב הציבור לא מכיר.הצורך ב"קיר רגשי": ניהול השקעות עצמאי נכשל בגלל אגו ופחד. תפקידו של מתכנן פיננסי הוא לא רק לבחור נכסים, אלא לשמש חוצץ שמונע מהמשקיע לבצע טעויות פסיכולוגיות ברגעי משבר (כמו ה-8 באוקטובר), ובכך להבטיח את שימור והגדלת ההון לאורך זמן.שיחה ששווה הרבה כסף. צפיה והאזנה נעימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comבוריס וליטל מארחים את לירון רוז — יזם ומשקיע רב־תחומי (נדל״ן, שוק ההון והייטק), ויוצר ומגיש פודקאסט הינשוף. לירון מספר על המסלול שלו משכיר ליזם ועד למשקיע, כולל הקמת AfterDownload שנמכרה ל־IronSource, ומפרק בצורה חדה את השאלה שמעסיקה כמעט כל צעיר בישראל: איך יוצאים מכלוב הזהב ומגיעים לחופש כלכלי?דיברנו על למה משכורת גבוהה לרוב לא מספיקה, איך הון גדל בצורה אקספוננציאלית לעומת עבודה ליניארית, ולמה התקווה הגדולה של רוב האנשים היא שילוב של משמעת השקעות + חשיבה יצירתית. השווינו בין מסלול של סטארטאפ “קלאסי” (סיכון גבוה ומרתון של שנים) לבין לייפסטייל ביזנס שמייצר תזרים מוקדם, ונגענו גם בנדל״ן כמגרש שמשלב השקעה ויזמות דרך מינוף, ריפייננס ותכנון מס.בסוף הפרק לירון מסכם ספקטרום ברור של דרכים “להאיץ” את הדרך לנחת: מהשקעות סולידיות, דרך שווקים מתפתחים (כמו גאורגיה), ועד המהלך הכי אמיץ — להקים סטארטאפ טכנולוגי. פרק על מיינדסט, התמדה, אוטודידקטיות, ועל איך חושבים “קצת אחרת” כדי לקפוץ כמה מדרגות קדימה.האזנה וצפיה נעימה!

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comח״כ שרן השכל, סגנית שר החוץ, ומי שמגדירה את עצמה כליברלית-לאומית, מגיעה לראיון חשוף בינשוף ומשרטטת תמונת מציאות מטלטלת: מהמנהיגות האירופית הפחדנית ועד לצורך הקיומי בשינוי דרסטי בתוך החברה הישראלית. בפרק מרתק שכולו אומץ לב פוליטי השכל לא חוסכת בביקורת על הזירה הבינלאומית ועל הפוליטיקה הפנימית וחושפת: ״אני הולכת לייצג את הציבור הישראלי היצרני המיינסטרימי, זה שמשרת ומחזיק את הכלכלה על הגב שלו ובסוף נסחט ע״י קבוצות סקטוריאליות פעם אחר פעם".- מערב אירופה במסלול התרסקות: הניתוח המרתק של השכל על הברית בין השמאל הפרוגרסיבי לאסלאם הרדיקלי באוניברסיטאות ובפרלמנטים, ומנהיגי אירופה החלשים שחוששים מפופולריות בזמן שהאויב בונה את עצמו מבפנים.- ההתפכחות מהקונספציה: מדוע הדור שגדל על הסכמי אוסלו מבין היום שהמזרח התיכון הוא "שכונה קשוחה" שלא מאפשרת יותר טיוח מתחת לשטיח.- הזדמנות באיראן: עדות על הקשרים עם גולים איראנים והתקווה שהעם הפרסי יצליח להפיל את שלטון האייתוללות – וגם, למה ישראל צריכה לשתוק ולתת לארה"ב לעשות את העבודה.- פצצת הגיוס: התוכנית המקורית של השכל ל"ישיבות גבול" – איך אפשר לגייס אלפי חרדים ליחידות לוחמות בלי לשבור את עולמם הדתי, ומדוע היא מוכנה להסתכן פוליטית ולא להצביע עם הקואליציה על חוק גיוס "חלול".- הבית הפוליטי החדש: מדוע היא מאמינה שהליכוד הנוכחי הפסיק לייצג את הציבור המשרת, ומה המשימה הבאה שלה בכנסת ובציבוריות הישראלית.צפיה מחכימה!הופק ע״ הקונספטhttps://the-concept.co.il/

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comתא״ל (מיל') אמיר אביבי הוא מייסד ויו״ר תנועת הביטחוניסטים (IDSF), ארגון של קצינים בכירים הפועל בזירת הדיפלומטיה הציבורית והמדיניות הביטחונית. בשירותו הצבאי בן כ־30 שנה מילא שורת תפקידים בכירים, ובהם סגן מבקר מערכת הביטחון, ראש לשכת הרמטכ״ל ומפקד חטיבת שגיא. לאחר פרישתו הפך לדמות בולטת בשיח הציבורי על ביטחון לאומי, ציונות ומשילות, פרסם את ספרו "לא נשוב אחור" ומרבה להתראיין בישראל ובעולם כמומחה לענייני ביטחון.הנושאים שעלו בפרק:פרשת הדלפת הסרטון והפצ״רית – סימפטום למחלה עמוקהאביבי תוקף את התנהלות הפרקליטות הצבאית בפרשת הסרטון המבושל שלכאורה תיעד אונס מחבל, וטוען שמדובר בדליפה מכוונת, טיוח ושיבוש חקירה שמעידים על תרבות ארגונית קלוקלת. לדבריו, כבר ביום האירוע ניתן היה לזהות את המדליף, אך במקום זאת נבחרה דרך של השתקה וטיוח.משבר ערכי ותרבותי בצה״ל – לא רק כישלון טקטיהוא מזהיר כי מדובר בכשל ערכי עמוק: תרבות של שקר, הדלפות וחוסר נאמנות ללוחמים. לטענתו, צה״ל איבד את מחויבותו לאמת ולניצחון, ותחקירי אוקטובר מדלגים על השאלה האמיתית – “מה המחלה?”.התמונה האסטרטגית: איראן, עזה, חיזבאללה והחות׳ים – מערכה אחתאביבי רואה את הלחימה כחלק ממערכה אזורית־גלובלית בין הציר האיראני־רוסי־סיני לבין גוש מערבי־ישראלי־סוני. ההפוגה בעזה, לדבריו, משמשת לשיקום כוחות ולמיקוד מבצעי בלבנון ובחזית החות׳ית.“מי שיפרק את חמאס הוא צה״ל” – חזרה כמעט ודאית ללחימהלדבריו, חמאס לא יפרק את עצמו מרצונו, ולכן ישראל תידרש להשלים את המערכה צבאית. כשלא יוותרו חטופים חיים, צה״ל ישוב ללחימה מלאה – גם מטעמים ביטחוניים וגם בלחץ פוליטי אמריקאי.החזית הפנימית: משילות וביטחון בתוך ישראלאביבי מזהיר מהתפרקות ריבונית בנגב, בגליל ובערים הערביות – עם הברחות נשק, פשיעה ופרוטקשן. הוא מציע שילוב כוחות בין צה״ל למשטרה, הקמת מערך מילואים אזרחי, ואף ממשל צבאי זמני במוקדי אנרכיה – לצד מדיניות ציונית של התיישבות ויישוב מילואימניקים באזורים אסטרטגיים.מאבק הנרטיבים – “אנחנו הגיבורים או הנבלים?”אביבי טוען שהמאבק ההסברתי נובע ממשבר זהות: איבדנו את הנרטיב הציוני ומאמצים שיח פוסט־ציוני. בלי אמונה בצדקת הדרך, הוא אומר, אי אפשר לנצח לא בשדה הקרב ולא בזירת התודעה.הנהגה חדשה ועתיד הציונותהוא קורא לדור הנהגה ציוני וערכי חדש, מתריע מפני עלייה באנטישמיות באירופה וארה״ב, וצופה גל עלייה גדול שיחייב חזרה לחזון ההתיישבות ובניית הנגב והגליל – “קיבוץ גלויות חדש”.הופק ע״ הקונספטhttps://the-concept.co.il/

אם אתם אוהבים את התוכן אשמח אם תעקבו אחרי באינסטגרם ותעשו לייק זה מגדיל לערוץ את החשיפהhttps://www.instagram.com/liron.roseפרק סופר מעניין נוסף עם ניצן דוד פוקס - אנליסט גיאופוליטי והמייסד של הפודקאסט והאתר הפופולרי ״המשחק הגדול” שמתארח ב״ינשוף״ בפעם השניה.🦉פוקס טוען שניצחון על חמאס והפלסטינים הוא לא רק עניין של כיבוש או הרתעה – אלא של שבירת הרעיון. הוא מביא דוגמאות היסטוריות: גרמניה הנאצית, יפן הקיסרית, קרתגו מול רומא.🦉 למה כדי לחסל את האידיאולוגיה הפלסטינית צריך לפרק שלושה מנועים? הפוליטי (הרשות), החברתי (מערכת החינוך והתקשורת), והכלכלי (כולל אונר"א).🦉 למה לדעתו ישראל תיאלץ לבחור או להכניע את חמאס באמצעות כיבוש מלא והפעלת משטר צבאי, או להסכים להסכם כניעה שמשאיר את חמאס בשלטון🦉רשות פלסטינית כפרטנר – או אויב רעיוני? פוקס טוען: הרשות אינה פרטנר לשלום, אלא ממשיכה את המאבק בדרכים דיפלומטיות.🦉 מהפכה תודעתית נדרשת בישראל עצמה - למה לדעתו הבעיה איננה רק באויב, אלא גם בציבור ובממשלה הישראלית. הציבור לא מעוניין להכיר במציאות ולשלם את המחיר, והממשלה לא מוכנה להנהיג באמת.

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comבפרק חד, כואב ומלא גילוי לב, שלא משאיר מקום לספק לגבי מי באמת מנהל את המדינה, ד״ר יעקב בן-שמש – משפטן ומומחה למשפט חוקתי, שגדל בלב האקדמיה והמרכז-שמאל – מפרק מבפנים את מה שהוא מכנה “יוריסטוקרטיה”: שלטון המשפטנים על חשבון הדמוקרטיה.בן-שמש מספר איך הלך להפגנות בקפלן, למה הפסיק, ואיך 7.10 שינה אצלו לא רק את תפיסת הביטחון – אלא גם את האמון שלו במערכת המשפט, בתקשורת ובמחנה שבו גדל. יחד עם לירון רוז הוא מנסה לענות על השאלה שמרחפת מעל כל השיחה: האם ישראל עדיין דמוקרטיה – או שמא נשלטת בפועל בידי יועצים משפטיים ושופטים שאיש מאיתנו לא בחר?בפרק דיברנו על:- איך בית המשפט העליון והיועמ״שית הפכו, לטענתו, ל“ממלכה עצמאית” עם וטו על כל צעד של הממשלה.- הסיפור על ראש השב״כ שלא ראה עצמו כפוף לממשלה – ומה זה אומר על חלוקת הכוח בישראל.- למה ד״ר בן-שמש יצא להפגנות נגד הרפורמה המשפטית – ומדוע הבין שהוא חלק מ“עדר שמדקלם סיסמאות”.- 7 באוקטובר כרגע ההכרעה: מלחמה על החיים מול שיקולי תדמית בהאג ובאקדמיה האירופית.- “יוריסטוקרטיה”: איך, לדבריו, שלטון המשפטנים הפך לכלי של האופוזיציה ושל האליטה הישנה.- מה צריך לקרות כדי להחזיר את הכוח לנבחרי הציבור – מבלי לפרק את מערכת המשפט אלא לנקות ממנה פוליטיזציה.- למה, למרות הכול, הוא דווקא אופטימי לגבי העתיד של ישראל.האזנה נעימה!הופק ע״ הקונספטhttps://the-concept.co.il/

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comבפרק מרתק זה אני מארח את ד"ר מרדכי קידר - מזרחן, מומחה לאסלאם, מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, עמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, ויו”ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. קידר מופיע תכופות בערוצי הטלויזיה במדינות ערב.בין היתר דיברנו על:כיצד חמאס ניצל את המחאה הפנימית ואת מטה משפחות החטופים ככלי אסטרטגי להעלאת מחיר המשא ומתן.למה ההסכם נתפס כניצחון עבור חמאס ומה זה אומר על המשך הסכסוך.הוא יסביר למה לדעתו הרעיון הפלסטיני מבוסס אך רק על שלילת הציונות?הקשר בין סיוע הומניטרי לכלכלה הישראלית: איך 80% מהכסף הקטארי שנכנס לעזה חוזר לכלכלה הישראלית.איך הפירוד בין חמולות הפלסטינים פותח הזדמנות אסטרטגית לישראל?השפעת השחקנים האזוריים – איראן, טורקיה, ועוד – על מצבה האסטרטגי של ישראל. הופק ע"י אורי בן דור מ-"הקונספט":https://the-concept.co.il/

אם אתם אוהבים את התוכן אשמח אם תעקבו אחרי באינסטגרם ותעשו לייק זה מגדיל לערוץ את החשיפה:https://www.instagram.com/liron.roseבפרק מרתק וחושף של הפודקאסט "הינשוף", מתארח תת-אלוף (מיל') אורן סולומון, מי שהיה עד לא מזמן מנהל הלחימה של אוגדת עזה ובעל רקע עשיר בתפקידי מפתח במערכת הביטחון, לשיחה שלא תשאיר אתכם אדישים.האם פעם עצרתם לחשוב מה באמת מניע את ההחלטות הגורליות שמעצבות את ביטחוננו? מהם השיקולים הנסתרים מן העין, וכיצד תפיסות עולם שונות מתנגשות בזמן אמת?לירון רוז, מנחה הפודקאסט, לוקח את אורן סולומון למסע עומק אל תוך הסוגיות הבוערות ביותר על סדר היום הישראלי, ומעלה שאלות נוקבות שלא תמיד נשמעות בתקשורת המרכזית.האם "הכל למען החטופים" הוא באמת "הכל"הפרק נפתח בדיון טעון על סוגיית החטופים. האם האתוס הישראלי של עשיית "הכל" להשבתם באמת מיושם כהלכה? ומה אם "הכל" הזה טומן בחובו מחירים בלתי נסבלים לביטחון המדינה לטווח הארוך? סולומון מציג זווית שונה ומאתגרת על המחירים והמשמעויות של עסקאות חטופים, מעלה תהיות מטרידות: האם המדיניות הנוכחית לא מהווה תמריץ לאויבינו להצטייד ב"אוטובוסים" של חטופים בעתיד?ומהי המשמעות האמיתית של האמירה "מדינת ישראל תעשה הכל" – האם זה לשלוח כוח לאנטבה או להיכנע לדרישות הטרור? תוכנית ההכרעה – פנטזיה או מציאות אפשרית?על רקע דיבורים על "תוכנית הכרעה" לסיום המלחמה בעזה, האם באמת ניתן להשמיד את חמאס, להבטיח את ביטחון ישראל ולהחזיר את החטופים – והכל בו זמנית? סולומון טוען שכן, ואף חושף כי כתב תוכנית מפורטת בנושא שהגיעה עד לצמרת מקבלי ההחלטות.אבל מהם ארבעת מרכזי הכובד של חמאס שחייבים לפגוע בהם כדי להכריעו?האם פגיעה במחבלים ובמפקדים בכירים מספיקה? ומה לגבי האוכלוסייה האזרחית בעזה – האם באמת ניתן להפריד בינה לבין חמאס, כפי שטוענים גורמים רבים?סולומון מציג עמדה נחרצת ומעוררת מחלוקת, ומגבה אותה בניתוח של ראיונות עם עזתים. האם הם באמת מגנים את מעשי חמאס, או רק את התוצאות שהם סופגים?שטח תמורת שקט – האם ההיסטוריה חוזרת?אחד הנושאים המרכזיים בשיחה הוא חשיבות השטח. סולומון טוען כי לקחי הערבים מתבוסות העבר קשורים קשר הדוק לאובדן שטח. האם זהו המפתח לשבירת הנרטיב הפלסטיני לפיו טרור משיג הישגים מדיניים? ומדוע, אם ההיגיון האסטרטגי כל כך ברור, ישראל לא פעלה להשתלט על צפון הרצועה באופן מלא, אזור שלכאורה אין בו חטופים? האם אילוצים בינלאומיים ופנימיים הם הסיבה היחידה, או שיש כאן משהו עמוק יותר?הדילמה האיראנית – האם ישראל יכולה לבדה?השיחה גולשת גם לאתגר האיראני. האם ההנחה שישראל צריכה להשלים עם איראן גרעינית עודנה תקפה לאחר אירועי השבעה באוקטובר? מהם הסיכונים הכרוכים בתקיפה ישראלית באיראן, והאם הציבור בישראל מודע למחירים האפשריים? האם הפתרון טמון בשינוי משטר באיראן, ועד כמה זה ריאלי? סולומון מנתח את היכולות, האילוצים וההחלטות הקשות שעומדות בפני מקבלי ההחלטות. מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות:בסיום, אורן סולומון מספק הצצה נדירה לתהליכי קבלת ההחלטות ברמה הלאומית. האם המטה לביטחון לאומי (מל"ל) ממלא את ייעודו? האם הוא באמת הגוף שאמור לרכז את עבודת המטה האסטרטגית, או שהוא הפך ל"בית לפנסיונרים של יוצאי מערכת הביטחון"?  ומה נדרש כדי לשנות את המצב ולהבטיח קבלת החלטות מיטבית? האם אתם מוכנים לשמוע את האמת הלא מדוברת? האם יש לכם את האומץ להתמודד עם שאלות שיערערו את מה שחשבתם שידעתםהפרק הזה בפודקאסט "הינשוף" הוא לא עוד ראיון – הוא קריאת השכמה, הזמנה לחשיבה ביקורתית, ומסמך מרתק על האתגרים הקיומיים של מדינת ישראל. האזינו וגלו מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הביטחון הלאומי. האם אורן סולומון יחזור להשפיע מבפנים?ומהי השליחות האישית שלו שלוקחת ממנו שינה בלילות מאז השבעה באוקטובר?

נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comעודד ניר, מוזיקאי ודיג'יי בינלאומי, חזר לארץ אחרי כמעט שני עשורים בלב הסצנה ההולנדית ומגיע הישר לראיון נוקב בינשוף שלא מתיר מקום לספק באשר למצבה של אירופה. בפרק, עוצמתי, שכולו גילוי לב, הוא חושף סיפור אישי מטלטל על התעוררות, זהות, ובחירה בין קריירה מצליחה ביבשת לבין תחושת שייכות עמוקה שלא ניתנת להחלפה.מול גל השנאה הגלוי שפשט ברחובות אמסטרדם, מול תחושת הבגידה מצד הקהל והקולגות, הוא מבין: יותר מדי השתנה, ומאוחר מדי לעצום עיניים. רגע השיא? פוגרום בתחנת רכבת בלב העיר, שבו הוא נלחם כדי לחלץ אוהדי מכבי תל אביב ממארב מאורגן, בלי נשק, רק עם שפה ותושייה. הוא מספר על רגעי השבר אחד אחד: "כששוטרת אמרה למחבלים: 'אנחנו אתכם, הבנתי שזה נגמר". הוא מספר לנו בפרק מעדות קרובה וחד משמעית: "היהודים כבר לא בטוחים באירופה, וזה קורה עכשיו".יש לו רק מסר אחד ליהודים באירופה: "צאו על הרגליים, לא על הברכיים".

אם אתם אוהבים את התוכן אשמח אם תעקבו אחרי באינסטגרם ותעשו לייק זה מגדיל לערוץ את החשיפה:https://www.instagram.com/liron.roseד״ר קובי ברדה, חוקר ומרצה בכיר ב-HIT, מומחה לאוונגליסטים, תנועות שורש ויחסי ישראל–ארה״ב — מגיע לשיחה רחבה על תהליכים שמעצבים מחדש את דעת הקהל והפוליטיקה האמריקאית: מהתוכנית האסלאמיסטית הארוכת־טווח, דרך המאבק בקמפוסים, ועד ציר וושינגטון–ריאד–ירושלים.ברדה פותח במסמך שנכתב ב-1998: מניפסט האחים המוסלמים לארה״ב, המשרטט תוכנית לחדירה הדרגתית למוסדות אמריקה — מוועדי גנים ובתי ספר, אל האוניברסיטאות, מועצות הערים ודרגי השלטון — עד להפיכת השריעה ללגיטימית במרחב הציבורי בתוך מאה שנה. לדבריו, חלק מרכיבי התוכנית כבר מתרחשים בפועל, כפי שנחשף במשפט ה-Holy Land Foundation משנת 2007, שבו הורשעו מנהלי הקרן במימון חמאס.מנגד, ברדה מסביר כיצד נוצרים־ציונים ואוונגליסטים בנו כוח פוליטי דרך מודלים של ״שתילת קהילות״ (Church Planting): הכשרת מנהיגים תיאולוגיים שמהם צמחו קהילות ענק שהפכו לכוח בחירות מובהק. לדבריו, כוח זה — ולא יהדות ארה״ב — הוא שהוביל את טראמפ לבצע מהלכים כמו העברת השגרירות לירושלים, תחת לחץ ישיר של מנהיגי הזרם.בחלק הפוליטי הוא מציג היסטוריה מורכבת של יחסי ישראל–מפלגות ארה״ב: דמוקרטים שתמכו, רפובליקנים שהתנגדו, ולהפך. ״הרומן״ עם הרפובליקנים הוא תופעה חדשה יחסית, והוא נשען בעיקר על האוונגליסטים — קבוצת האינטרס הפרו־ישראלית המשפיעה ביותר כיום. לצד זאת הוא מתאר כיצד ״דיפלומטיית הריטיינר״ של קטאר קונה השפעה משני צדי המפה, ומסיטה דמויות כמו טאקר קרלסון וקנדיס אוונס לעמדות אנטי־ישראליות ואף אנטישמיות.אחד החלקים המשמעותיים בפרק עוסק בקריסת התמיכה בישראל בקמפוסים. ברדה מציג מודל בארבעה שלבים:- עיצוב תודעה מוקדם באמצעות טיקטוק שאלגוריתמיו מקדמים אנטי־ציונות.- קליטת הסטודנט בקמפוס בידי SJP וארגוני אחים מוסלמים — המציעים ״כרטיס יציאה״ מאשמת האדם הלבן דרך מאבק נגד ישראל.- שבירת הפוליטיקלי־קורקט רק כלפי יהודים וישראלים — דה־פקטו לגיטימציה לאנטישמיות.- שבירת החוק והקוד האתי — פריצות, איומים ואלימות, עד פתיחת תיקים פליליים.הוא מדגיש שישראל והקהילות הפרו־ישראליות כלל לא נמצאים בזירה, וישראל הרשמית פועלת ב״תקציבי כיס״ מול מכונות משומנות - מה שמוביל ליתרון עקבי של הנרטיב האנטי־ישראלי.במקביל, ברדה מאמין גדול בכוח הנוצרים הציונים: מתוך כ־70 מיליון אוונגליסטים בארה״ב, כ- 10–12 מיליון רואים בברכת ישראל חובה דתית. הם הכוח שמחזיק את התמיכה בישראל, במיוחד כשיהדות ארה״ב עוברת תהליך של התרחקות והתבוללות. הם גם קו השבר המרכזי בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה — בין מחנה MAGA הקיצוני לבין הזרם הציוני־נוצרי.לקראת סיום, השיחה מתארת תרחישים פוליטיים עתידיים: אפשרות שמועמדים כמו ג׳וש שפירו או שרה האקבי־סנדרס יהפכו לדמויות מפתח; הצורך של טראמפ להתמתן אם ברצונו לשמור על בית הנבחרים; וההשלכה הישירה על ישראל. ברדה קושר הכול למהלכים אזוריים — הסכמי אברהם מורחבים, עסקה היסטורית עם סעודיה, ושיקום עזה כחזון כלכלי שטראמפ עשוי לדחוף אליו.הוא מסיים בנימה אופטימית־ריאלית: אמריקה משתנה, המאבק על תודעה בעיצומו, וישראל חייבת לעבור מהגנה לתקיפה — מודיעין־תודעה, טכנולוגיה, וקואליציות. ״זה מאבק אסטרטגי על הדור הבא — ואם לא נהיה שם, מישהו אחר כבר שם במקומנו״.הופק ע"י הקונספט:https://the-concept.co.il/

לאינסטגרם של לירוןhttps://www.instagram.com/liron.roseאורי זוגלובק הוא איש עסקים ויזם דיגיטלי ישראלי-אמריקאי, בן למשפחת זוגלובק מנהריה – מהמשפחות הוותיקות שהקימו את תעשיית המזון בישראל. היום הוא מחלק את זמנו בין פלורידה, מונטנה וישראל, מלווה יזמים וחברות ישראליות בשוק האמריקאי, מעורב באקוסיסטם של סייבר ונדל"ן בטמפה ביי, וכותב ספר באנגלית על תושייה וחוסן ישראלי דרך ההורות והמשפחה.במהלך השיחה זוגלובק מתאר את פלורידה – ובעיקר את אזור טמפה ביי – כמרחב שהפך לאבן שואבת ליהודים ולישראלים, על רקע מיסוי נמוך, מזג אוויר נוח יחסית, כלכלה צומחת ומנהיגות רפובליקאית פרו-ישראלית מובהקת. הוא מספר על המושל דה-סנטיס והקודמים לו, שמקדמים חיבור הדוק לישראל, על השקעות ענק כמו פרויקט Water Street של ביל גייטס ועל הפיכתה של טמפה למרכז סייבר וביטחון, סביב מפקדת CENTCOM והחיבור לצה"ל ולטכנולוגיות ישראליות.במקביל, הוא מצייר תמונת ביטחון אישית שונה מאוד מזו של ניו יורק וקמפוסים "פרו-פלסטין": בפלורידה יש אפס סובלנות לפגיעה באנדרטאות או באנשים, תרבות נשק חזקה ואכיפה אגרסיבית מצד השריפים. הוא מביא דוגמה מילד שריסס "Free Palestine" על אנדרטה – אירוע שהסתיים בהגעה אישית של השריף – ומשווה זאת לאדישות יחסית בישראל לאירועי רעש, אלימות ברחוב וחוסר משילות אזרחית.חלק מרכזי בשיחה מוקדש להבדלים בין המשפחה הישראלית למשפחה האמריקאית. זוגלובק מסביר שהספר שהוא כותב מיועד בעיקר לאמריקאים, כי "כל ישראלי יודע מה זו ארוחת שישי". הוא מתאר את ארוחת חג ההודיה שחווה – אירוע אדיר, אבל חד-שנתי – לעומת ארוחות שישי וחגים בישראל, שם 20 איש סביב השולחן זה כמעט שגרה. ישראל, לדבריו, בנויה על דינמיקה משפחתית צפופה, עצמאות גבוהה של ילדים שמסתובבים לבד בעיר ותחושת "שבט" שלא קיימת ברוב המשפחות האמריקאיות.מכאן הוא עובר לשאלת החינוך לעבודה, אחריות ותחרותיות. הוא יוצא נגד תרבות "כל ילד מקבל מדליה", ומספר כיצד בגיל 13 רצה מערכת סטריאו לבר מצווה – ואביו שלח אותו לעבוד חודש במשחטת זוגלובק עם מגפי פלסטיק על פס הייצור, לצד פועלים ערבים ושיעים מלבנון, ורק אז השלים לו את הסכום. משם, לדבריו, למד שהדברים לא מגיעים בחינם ושצריך "לקרוע את התחת" בגיל צעיר.זוגלובק מדגיש גם את צד ההזדמנות באמריקה: מי שעובד קשה, משקיע בעצמו ויש לו "מנארס אמריקאין" – יכול להצליח, גם אם הגיע מחור נידח. הוא משווה את רמת החיים של מעמד הביניים האמריקאי (בית פרטי, כמה רכבים, סירה, בית שני) לרמת חיים שנחשבת בישראל לעשירון העליון. אך לצד זאת הוא מזהיר מהתפוררות המשפחה והחדירה של "ווק" ופרוגרסיביות דווקא למקומות שבהם אין עוגן משפחתי וחברתי חזק.לקראת הסיום הוא חוזר לזווית היהודית-ישראלית: פלורידה וטקסס, לדבריו, "איתנו בכל הלב" – פלורידיאנים נוצרים אפילו מודים ליהודים על כך שהם שומרים על המקומות הקדושים לנצרות בישראל. הוא סבור שישראלים חייבים להפסיק לזלזל בסיוע האמריקאי, ולהבין שה"שליחות" היהודית היום היא סוג של "ג'יהאד" חיובי: יצירת שפע כלכלי, חיזוק קהילות, בניית גשרים עסקיים ותדמיתיים, והוכחת הערך שמביאה נוכחות יהודית-ישראלית בכל מקום שבו היא פועלת.הנושאים המרכזיים שעלו בפרק:- פלורידה כיעד ליהודים וישראליםהגירה חיובית, מיסוי נמוך, מזג אוויר, מושל פרו-ישראלי, השקעות ענק ויצירת מרכז סייבר וטכנולוגיה בטמפה ביי סביב מפקדת CENTCOM- ביטחון אישי, נשק ו"חוק וסדר" מול מחאות פרו-פלסטיןתרבות של אכיפה קשוחה, אהבה לנשק אישי ועמדה נחרצת נגד ונדליזם ואיומים – בניגוד להתרשמותו מהכאוס היחסי בניו יורק ומהסובלנות בישראל לרעש ולאלימות יומיומית.- הורות ומשפחה: ארוחת שישי מול חג ההודיההמשפחה הישראלית כחמולה חמה וצפופה, ארוחות משפחתיות תכופות, עצמאות ילדים; לעומת משפחות אמריקאיות מפוזרות בין מדינות, שנפגשות פעם בשנה – פער שמסביר, לדבריו, גם את חדירת תרבות ה"ווק".- חינוך לעבודה קשה, אחריות ותחרותיותביקורת על תרבות "כל ילד מקבל מדליה", סיפורי ילדות ממשחטת זוגלובק, והטענה שילדים חייבים לעבוד, להזיע ולהבין את ערך הכסף כדי להפוך למבוגרים רזיליאנטיים ויצרניים.- השליחות היהודית-ישראלית בארה"ב: "ג'יהאד של שפע"אהבת ישראל העמוקה של פלורידיאנים ונוצרים אוונגליסטים, הצורך להכיר תודה לסיוע האמריקאי, והרעיון שיהודים צריכים "לכבוש" את העולם דרך יזמות, הייטק, נדל"ן ושיפור כל קהילה שבה הם פועלים – וכך גם לחזק את תדמית ישראל בעולם.צפיה והאזנה נעימהלאתר של לירון ״הינשוף״https://www.lironrose.comלספר של לירון ״הינשוף״https://www.lironrose.com/book

לאינסטגרם של לירוןhttps://www.instagram.com/liron.roseאביתר שורש הוא יזם הייטק ישראלי, פעיל פורץ דרך בתחום הטכנולוגיה והעסקים, ואחד ממייסדי ומנכ״לי חברת ווליבוקס (WellyBox), שנועדה לאוטומטיזציה של ניהול הוצאות וחשבוניות בעסקים קטנים ובינוניים. לפני כן, היה מעורב גם במיזמים אחרים טכנולוגיים ויזמות אינטרנטית בישראל. בנוסף לפעילותו בתחום ההייטק, שורש משתתף גם בשיח ציבורי-פוליטי, במיוחד סביב נושאים כמו זהות לאומית, ביטחון ועתידה של החברה הישראלית. אביתר הוא דמות שמקשרת בין עולם הטכנולוגיה לעולמות המחשבה והרעיונות, וכיום מנסה לקדם חזון של אחדות ציונית וחשיבה מחודשת על הנחות היסוד של החברה בישראל.הנקודות העיקריות שעלו בשיחתנו:ברית ציונית כדרך חדשה – אביתר שורש מדבר על הצורך בהקמת "ברית ציונית" שתאחד כוחות מהימין, מהמרכז ומהשמאל סביב ערכים משותפים של ציונות, ביטחון, אחריות לאומית ושינוי מערכתי – ולא סביב פילוג פוליטי ישן של ימין ושמאל.שינוי תודעתי אחרי השביעי באוקטובר – לדבריו, האירועים גרמו לשבר רעיוני אצל רבים במחנה השמאל, ולהבנה מחודשת לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והצורך בחוסן ובביטחון לפני הכל.הפער בין תדמית להלך רוח בהייטק – שורש טוען שרבים בהייטק אינם באמת "שמאלנים" כפי שמצטייר בתקשורת; בשיחות סגורות קיימת הבנה רחבה יותר של המציאות הביטחונית ושל הצורך בהנהגה ציונית אחראית.ביקורת על שני המחנות – הוא מותח ביקורת על הימין בשל הברית עם החרדים ועל קולות קיצוניים, אך גם על השמאל בשל חוסר עומק רעיוני והתרחקות מערכי הציונות.החזון לשינוי פוליטי אמיתי – שורש מקווה להקמת גוף פוליטי חדש או תנועת אחדות רחבה שתהווה לשון מאזניים ותכפה ממשלת אחדות ציונית שתוביל רפורמות קריטיות – בביטחון, בחינוך, בכלכלה ובחברה החרדית.צפיה והאזנה נעימה!

יורם אטינגר הוא דיפלומט ישראלי בכיר (בדימוס) הנחשב לאחד מהקולות הישראלים הבולטים בניתוח המדיניות האמריקאית כלפי ישראל. הוא מרבה לעסוק בהבנת תהליכי קבלת החלטות בארצות הברית — הן בבית הלבן והן בקונגרס — ובוחן את יחסי הכוחות בין שני המוקדים. אטינגר מדגיש את חשיבות הקשר הישיר בין הקונגרס לבין דעת הקהל האמריקאית, וטוען כי עוצמתה של ישראל נובעת בין השאר מהתמיכה הציבורית הרחבה בה בארצות הברית ומהאינטרסים המשותפים בתחומי ביטחון, טכנולוגיה וכלכלה.עיקרי הדברים שעלו בשיחתנו:ישראל כמכפיל עוצמה לארה״ב: לאורך עשרות שנים ישראל נתפסת כשותפה פרו-אמריקאית יציבה שמספקת ערך ביטחוני-טכנולוגי גבוה במיוחד—“נושאת מטוסים שלא ניתן להטביע”. לטענת המרואיין, התמורה (ROI) לארה״ב מהשקעת הסיוע השנתי היא של מאות אחוזים בזכות מודיעין, חדשנות ושיתופי פעולה מבצעיים.“חלון ראווה” לנשק אמריקאי והרתעה גלובלית: שימוש ישראלי אינטנסיבי ומוצלח בפלטפורמות אמריקאיות (F-35/16/15 ועוד) מציג יום-יום את עליונות התעשייה הביטחונית של ארה״ב, מעלה את הייצוא ומחזק את ההרתעה האמריקאית. מבצעים שיוחסו לישראל מול איראן גם חשפו מגבלות של מערכות הגנה רוסיות וסיניות—פגיעה ביוקרתן וחיזוק ארה״ב.יציבות ישראל מול ערביות אזורית תנודתית: בניגוד לזירה הערבית שבה משטרים מתחלפים ומדיניותם כלפי ארה״ב משתנה, ישראל—ימין או שמאל—נותרת עוגן פרו-אמריקאי עקבי. סעודיה אמנם עוברת רפורמות, אך מתמודדת עם התנגדויות פנימיות (וַהַבִּים, בית המלוכה), ולכן אינה תחליף לאמינות הישראלית.מתיחויות פוליטיות אינן שוברת שותפות: מאז 1948 היו עימותים ולחצים קשים מצד נשיאים שונים (אייזנהאואר, בוש האב, אובמה ועוד), ואף איומים בצעדי ענישה—אך בפועל שיתופי הפעולה הביטחוניים הלכו והעמיקו. דפוס חוזר: מנהיגות ישראלית שקיבלה החלטות עצמאיות מול לחץ (בן-גוריון, אשכול, בגין, נתניהו) ספגה כעס קצר-טווח אך זכתה בהערכה אסטרטגית ארוכת טווח.לאן מכאן:אמריקה מחפשת שותף חזק: ארה״ב שואפת לבעלות ברית שחוסכות לה נוכחות צבאית. טראמפ, בתפיסת עולם עסקית, רואה בשלום כלי ולא מטרה; העמדה המומלצת לישראל היא לשמור על נכסים אסטרטגיים (כמו גב ההר - יהודה ושומרון) ולהתנות תהליכים מול שחקנים אזוריים בעקירת חינוך לשנאה. למרות שחיקה בתמיכה הציבורית, המרואיין אופטימי: חוסן החברה הישראלית, ההיי-טק, והבסיס התרבותי-נוצרי בארה״ב מאפשרים לשקם תמיכה ולהעמיק את הברית.פרק מפוכח על ביטחון לאומי, ועתיד היחסים עם ארה״ב, האזור והעולם.

לאינסטגרם של לירוןhttps://www.instagram.com/liron.roseטל אורנן — איש ציבור, איש ביטחון לשעבר ופרשן פוליטי שמרבה להתארח בערוצי הטלוויזיה — מגיע ל״הינשוף״ לשיחה בלתי מצונזרת על ההווה והעתיד: מה באמת קרה לנו תודעתית, מדוע קשה כל כך להפנים את המציאות, ואיך בונים מחדש ביטחון, כלכלה ובריתות אזוריות בלי להסתנוור מהסיסמה ״מעצמה אזורית״.אורנן פותח בתחושת ההקלה הרגעית אחרי חילוץ חטופים — ״רוגע לרגע״ — אך מדגיש שזה לא סוף הסיפור: ״לא סיימנו עם כלום; יש חלון הזדמנויות לצד סכנות חדשות״. מכאן השיחה נעה בין המאקרו לגיאו־אסטרטגיה: פרויקט ״העמק״ (מסדרון כלכלי הודו–מפרץ–ישראל–אירופה), פוטנציאל הסכמות עם סעודיה והצורך לקשור את מצרים וירדן בכלכלה ישראלית יציבה. לצד האופטימיות הזהירה הוא מזהיר מפני תפקידן הכפול של קטר וטורקיה ומדגיש: ״חייבים לצמצם תלות – בתעשיית הנשק, באנרגיה ובשרשראות האספקה״.ברובד המדיני־ביטחוני אורנן דוחה את רעיון המדינה הפלסטינית במציאות שלאחר המלחמה, ומציע חשיבה פרגמטית־אזורית במקום אשליות ישנות. על חמאס הוא חד: ״הדרך היחידה לפרק ארגון כזה מנשק – היא ברלין 1945: בונקר־בונקר״. ולגבי הצפון: ״אי־אפשר להשאיר 40 אלף רדואן על הגבול ולקרוא לזה ‘הסכם’״.חלק מרכזי בפרק מוקדש לתודעה ולתקשורת: אורנן מבקר חריפות את האופן שבו ערוצי המיינסטרים ״מייצרים מציאות״ במקום לדווח עליה, מתאר את המעבר של הציבור לצריכת מידע בטלגרם וברשתות, וקורא להקמת גוף אזרחי־טכנולוגי לאומי להסברה חכמה: ״אם הייתי ראש הממשלה הייתי מקים סטארט־אפ של תודעה, לא עוד משרד ממשלתי״.לצד זה, יש גם חשבון־נפש פנימי: אחריות פוליטית משני הצדדים, ביקורת על התרגלות לשקט מדומה ועל הרצון ל״שבדיה בעברית״ באזור שלא מאפשר אשליות. ״המחיר על ‘שקט’ נגבה בריבית דריבית - הגיע הזמן להסתכל למציאות בעיניים״, הוא אומר.ציטוטים נבחרים:״קיבלנו רגע של נשימה — לא סיום מלחמה.״״ישראל חייבת להיות צומת — אנרגיה, תעשייה, לוגיסטיקה — אבל בלי מגלומניה.״ברלין 1945 — זו השפה היחידה שפורקת ארגון טרור מנשק.״הסברה זה לא משרד; זה סטארט־אפ.״פרק חד, טעון ומפוכח על ביטחון, כלכלה, תודעה ועתיד היחסים עם האזור והעולם.מוזמנים להאזין, להגיב ולהירשם לערוץ "הינשוף". הופק ע"י הקונספט:https://the-concept.co.il/

לאינסטגרם של לירוןhttps://www.instagram.com/liron.roseד"ר אדם רויטר הוא יו"ר קבוצת חיסונים פיננסים וכלכלן ותיק מהמוערכים במשק הישראלי, מגיע לינשוף לפרק מיוחד לראש השנה אודות מצב השווקים, המשקיעים הזרים, ולב העניין – הכלכלה הישראלית לנוכח אתגרי התקופה.רויטר, מן המומחים הבולטים בשוק ההון והנגזרות הפיננסיות, מציג בגילוי לב את עמדותיו ומנתח בפרק זה את מגמות השקל, הדולר והבורסה בתל אביב, תוך השוואה בין ישראל לשווקים בינלאומיים מרכזיים בעולם.בין היתר הוא עומד על מספר נקודות מפתח:משקיעי חוץ כמדד מרכזי – הכספים הזורמים במיליארדים מהווים את האינדיקציה הטובה ביותר לאמון בכלכלה הישראלית.שוק המט״ח – מרכזיותו הגוברת והקשר הישיר בין חדרי העסקאות לבין מצבו של השקל.תחושת בידוד כלכלי–תדמיתי – ישראל מול אירופה, והאופן שבו הדבר נתפס על ידי משקיעים.השלכות פוליטיות וכלכליות – מהתקופה שלאחר טראמפ ועד הצורך בייצור מקומי משמעותי יותר.רויטר מצייר תמונה רחבה אך ברורה: ישראל ניצבת מול אתגרים כלכליים לא פשוטים, אך גם מול הזדמנויות, בתנאי שתדע לנקוט בצעדים אמיצים, לצמוח ולתקן כשלים מבניים.פרק שמעניק מבט עומק ייחודי על השווקים והכלכלה הישראלית – לא עוד ניתוח יבש, אלא חיבור חי לנעשה בשטח, מנקודת מבטו של כלכלן שחי את השוק מבפנים.

לאינסטגרם של לירוןhttps://www.instagram.com/liron.roseתא״ל (מיל.) יוסי קופרווסר, ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון ולשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים מגיע לראיון בינשוף. השיחה נפתחת במבט רחב על-אזורי ואיומים עולמיים, אך מתכנסת מהר מאוד אל המוקד - עזה.קופרווסר, מותיקי קהילת המודיעין הישראלית, מדבר בגילוי לב נדיר על הדילמות הקשות ומנתח בפרק קצר זה - כאיש מקצוע - את מגוון התרחישים האפשריים לסיום המערכה בעזה בהישג ישראלי מקסימלי (אל מול מכלול האילוצים והמחירים ), ומעריך שדרך הפעולה הנבחרת של ישראל תכלול מהלך היסטורי:1. השתלטות צבאית מלאה על רצועת עזה שתימשך מספר חודשים במטרה לסלק את שלטון חמאס.2. כינון ממשל צבאי לתקופת ביניים של שנה לפחות. קופרווסר מעריך כי לאחר תקופת השנה, ישראל לא תשאיר את עזה כפי שהייתה. הממשל הצבאי יהיה שלב מעבר בלבד, שיאפשר להחליט על מתווה חדש, וייתכן שישראל תמשיך להחזיק בשליטה בטחונית בשטח גם לאחר סיום הממשל הישיר, כדי למנוע חזרת חמאס לשלטון.בפרק חשוב זה תקבלו את תמונת המצב, הערכת המצב, והשורה התחתונה של לאן אנחנו הולכים - באופן מתומצת ובהיר, מה שלא תשמעו בשום אולפן חדשות של תקשורת המיינסטרים, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית. צפיה והאזנה מחכימה.

לאינסטגרם של לירוןhttps://www.instagram.com/liron.roseאיך הופכים מצלמה בסלון לאימפריה של מיליוני עוקבים?בפרק עוצמתי ומלא תובנות עם הראל אסף – יוצר תוכן צעיר שכבר חצה את רף ארבעה מיליון עוקבים בטיקטוק – אנחנו נכנסים אל מאחורי הקלעים של האלגוריתם ששינה את פני הרשת.הראל חושף איך התחיל מ־10 צפיות בודדות, למה דווקא כישלונות הם הדלק להצלחה, ואיך כל עסק – משווארמה ועד דיאטנית – יכול להפוך את הטיקטוק לכלי שיווקי שמייצר לקוחות אמיתיים.הוא לא חוסך בטיפים פרקטיים: מה זה "סרטון טוב", איך משתמשים ב"הוק" נכון כדי לרתק צופים, ולמה כל בעל עסק חייב לחשוב קודם על הלקוח ולא על עצמו.הרגעים הגדולים?📌 כשסרטון בעברית הופך לוויראלי בכל העולם תוך לילה אחד.📌 כשחברות ענק כמו שטראוס ומיקרוסופט מגלות שתוכן אמיתי בגובה העיניים מביא פי 7 יותר לידים מכל קמפיין ממומן.📌 וכשאראל מסביר בפשטות: אם אין רגש – אין סרטון.המסר שלו חד:"כל אחד יכול. טיקטוק נתנה הזדמנות שווה לכולם – רק תתחילו לצלם.הופק ע"י אורי בן דור מ-"הקונספט":https://the-concept.co.il/

לאינסטגרם של לירוןhttps://www.instagram.com/liron.roseבפרק מרתק זה הרב גיא אלאלוף, רב קהילה מוסמך מראש העין, תיאולוג, היסטוריון וגם לוחם לשעבר בהנדסה קרבית, אדם שחושב עצמאית ושאי אפשר להכניס לאף מגירה מקובלת, לוקח אותנו למסע מעורר מחשבה בין יהדות, דתות ועולמות הרוח לבין המציאות הסוערת שבה אנחנו חיים. דרך ניתוח המצב הגיאופוליטי והחברתי והבנה עמוקה של נפש האדם הוא מציע נקודת מבט חדה ואופטימית על אתגרי ההווה והעתיד.הרב משתף כיצד מפגשים עם קהילות מגוונות בארץ ובעולם, לצד לימוד תורה מעמיק, גרמו לו להבין שהשליחות האמיתית שלו היא לגשר בין עולמות – בין דתיים לחילונים, בין מגזרים, ובין ישראל לשאר אומות העולם – תוך שמירה על זהות ישראלית-יהודית חזקה ובלתי מתפשרת.🦉 המצב הגיאופוליטי:ניתוח מעמיק של יחסי הכוחות בין מדינות, השפעת המוסלמים והנוצרים על המזרח התיכון, ואיומים אסטרטגיים על ישראל במציאות גלובלית משתנה.🦉 יחסי מגזרים והלכידות בעם ישראל:הצורך בגישור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית – דתיים, חילונים, חרדים, עולים – ועל תפקידה של התקשורת האלטרנטיבית בהתמודדות עם האתגרים🦉דור הניצחון: הרב מנתח את גדלות הרוח של הצעירים בישראל כיום ומסביר לאן פניה של החברה הישראלית בשנים הקרובות. 🦉 גיוס חרדים ושילובם בצה״ל ובחברה:מהי הבעיה העיקרית בגיוס לומדי תורה חרדים מה״מיינסטרים״ החרדי, והצעה לשילוב מאוזן שמכבד גם את עולם התורה וגם את צורכי המדינה.הרב מדגיש שהדרך להתמודד עם האתגרים הפנימיים והחיצוניים של ישראל מתחילה בשילוב בין עוצמה רוחנית, אחריות חברתית וחשיבה אסטרטגית. הוא מזמין את המאזינים להיות שותפים פעילים בשיח, בלימוד, ובהובלת שינוי אמיתי.

לאינסטגרם של לירוןhttps://www.instagram.com/liron.roseאי שם בעמק האלה, נבנתה מזקקה קטנה שמובילה מהפכה מקומית – בירה לא מסוננת, וויסקי שנולד משיפון, וסיפור יוצא דופן של יזמות ציונית טהורה. בפרק הזה אנחנו מתארחים אצל עופר רונן , לשעבר איש הייטק עם קריירה בינלאומית, והיום יצרן אלכוהול עצמאי שהקים ומנהל את "הינשוף השיכור" ומבשלת שריגים – מבשלה ומזקקה כחול-לבן.לא הרבה יודעים, אבל לפני שהקים את "הינשוף השיכור", עופר היה עמוק בתעשיית ההייטק, עם יותר מ־30 שנות ניסיון ותקופות מגורים בעמק הסיליקון.דווקא שם, בין סטארטאפים לבאגים, הוא התאהב בבירה – והתשוקה הפכה לתחביב, התחביב לקריירה שנייה, והיום הוא נחשב לאחד מיצרני האלכוהול הייחודיים שפועלים בישראל.🦉 אלכוהול תוצרת כחול־לבן:איך הופך חובב בירה בחיתוליו לבעל מזקקה? מה ההבדל בין בירה מסחרית לבירה חיה? ואיך עושים וויסקי איכותי מ־100% שיפון?🦉 המלחמה על הוויסקי:ה-7 באוקטובר הכה בתדהמה את 'המשק הישראלי' ואילץ את עופר וצוותו להמציא את עצמם מחדש, כולל הפצה עצמאית של בירות בכל הארץ, מתוך שליחות, עקשנות והרבה נשמה.🦉 יזמות מול רגולציה:דיון פתוח וישיר על המס הדרקוני שמוטל על אלכוהול בישראל, העיוותים הכלכליים שמקשים על יצרנים ישראלים והקריאה לשנות את שיטת המיסוי כדי לעודד ייצור ישראלי אמיתי.בסיום הפרק:עופר משתף היכן ניתן להשיג את הבירות והוויסקי של "הינשוף השיכור", כולל אתר ההזמנות עם משלוח חינם עד הבית.🍻 לביקור, טעימות, רכישה ולהזמנות אונליין ישירות מהיצרן עד הבית 📦בירות בוטיק, וויסקי חוזק חבית, וויסקי שיפון, רום מיוחד ועוד - https://www.srigim-beer.co.ilhttps://www.drunken-owl.co.ilאם אהבתם את הפרק, שתפו עם חברים שאוהבים אלכוהול טוב, ציונות אמיתית וסיפורים שעושים חשק להרים כוסית 🍻

לאינסטגרם של לירוןhttps://www.instagram.com/liron.roseד"ר עמנואל נבון, מומחה ליחסים בינלאומיים, מגיע לפודקאסט הינשוף. במהלך שיחה נבון חולק תובנות מעניינות על שינויי זהות בקרב מהגרים, יחסים בינלאומיים של ישראל ודרכים לחיזוק מעמדה בעולם. נבון מספר מניסיונו האישי כשהגיע מצרפת מאלג'יר, על המעבר משמות ערביים לצרפתיים ואיסור דיבור ערבית בבית, בניגוד למגמה הרווחת כיום בקרב מהגרים באירופה המאמצים שמות וזהויות ערביות/מוסלמיות. הוא מקשר זאת למאבקי זהות ותרבות רחבים יותר. בהמשך השיחה, נבון מדגיש את חשיבותם של שותפים בינלאומיים לישראל במיוחד לאור הסכמי אברהם, המלחמה באוקראינה והאיום האיראני. הוא מדבר על הצורך בידע ותוכן כדי לחזק אינטרסים וערכים משותפים עם מדינות, במיוחד באירופה. לבסוף, נבון מדגיש את החשיבות של שימוש בערוצי מדיה אלטרנטיביים, כמו פודקאסטים בשפות שונות, כדי להגיע לקהלים רחבים, כולל צעירים, מעבר לתקשורת הממוסדת.שאלות שעולות בפרק:כיצד השתנו דפוסי ההשתלבות התרבותית והזהותית של מהגרים באירופה לאורך השנים, ומה ההשלכות של שינויים אלו?כיצד יכולה ישראל לחזק את שיתופי הפעולה והאינטרסים המשותפים שלה עם שותפותיה באירופה ובעולם, במיוחד על רקע האתגרים הגיאופוליטיים הנוכחיים?מהו התפקיד של ידע ותוכן בהשפעה על יחסים בינלאומיים וחיזוק עמדתה של מדינה בעולם?באיזו מידה משפיעים ערוצי מדיה אלטרנטיביים, כמו פודקאסטים, על התפיסה הציבורית והיכולת להגיע לקהלים מגוונים, ובפרט לקהל הצעיר, בהשוואה לתקשורת הממוסדת?כיצד ניתן להשתמש בפלטפורמות מדיה שונות ובשפות מגוונות כדי לקדם את ההסברה הישראלית ולהתמודד עם אתגרים תדמיתיים בעולם?הופק ע"י אורי בן דור מ-"הקונספט"https://the-concept.co.il/

לאינסטגרם של לירוןhttps://www.instagram.com/liron.roseהאם הייתם מעזים לקחת הלוואה של 3 מיליון שקל כדי להמר על מניה אחת, בזמן שהשווקים קורסים?אתי אלישקוב, האישה ששינתה את פני עולם הביטוח בישראל, עשתה בדיוק את זה, וזו הייתה רק ההתחלה.בפרק מרתק של "הינשוף", לירון רוז מארח את אתי אלישקוב, המייסדת והמנכ"לית של "ליברה", לשיחה גלויה וחשופה על מסע יזמות בלתי רגיל. היא מספרת על הרגע ב-2008 שבו, כסמנכ"לית כספים, זיהתה הזדמנות של פעם בחיים ולקחה סיכון פיננסי עצום שאיש בסביבתה לא הבין. המהלך הזה הניח את היסודות להון העצמי שאפשר לה להגשים חלום גדול עוד יותר: להקים חברת ביטוח מאפס.אתי חושפת בפרק את כל נקודות המפתח בדרך להצלחה:ההימור הגדול: איך שכנעה את הבנק לתת לה הלוואה של מיליונים כנגד "ריסק מוות" בלבד, כדי לרכוש מניות של החברה בה עבדה.מלחמת עולם: מדוע כל הענף הוותיק התנגד להקמת "ליברה", ואיך התמודדה עם 36 "לא" ממשקיעים פוטנציאליים לפני שאמרו לה "כן".שבירת המוסכמות: כיצד ניפצה "קוד אתי" לא כתוב של חברות הביטוח ואפשרה לראשונה מעבר קל בין פוליסות באמצע התקופה, מהלך שהוזיל לאלפי ישראלים את ביטוח הרכב.חשיבה מחוץ לקופסה: מהסוד שלה ליצירת מודל עסקי רזה ויעיל שמשאיר את המתחרים מאחור.אופטימיות זהירה: מדוע היא מאמינה בכלכלה הישראלית וצופה פריחה בחמש השנים הקרובות, למרות כל האתגרים.זהו סיפור על אישה אחת שלא פחדה להזיז את הגבינה לכולם, לנפץ תקרות זכוכית ולהוכיח שגם בשוק הישראלי הסגור, יזמת נחושה יכולה לחולל מהפכה.פרק חובה לכל מי שחולם בגדול ורוצה לקבל השראה אמיתית על התמדה, אומץ וחזון.

רוצים להשפיע על בחירת הפרקים הבאים שלי? מצטרפים מכאן לקבוצת החברים הפרטית שלי עם מאזיני הפודקאסט 🎧 https://chat.whatsapp.com/Ho3gp6BTrjk9mMviG5LVb2בפרק זה אני מארח בפעם השניה ב״ינשוף״ את אילן פומרנץ, אסטרטג גיאופוליטי ומומחה לארה״ב לשיחה על תמונת המצב הנוכחית לאור רצונו של הנשיא טראמפ לסיים את המלחמה, להחזיר את חטופינו הביתה, ולהרחיב את ״הסכמי אברהם״#עםכלביא #מלחמתחרבותברזל #חרבותברזל #לירוןרוז #הינשוףלאתר של לירון: http://www.lironrose.com

רוצים להשפיע על בחירת הפרקים הבאים שלי? מצטרפים מכאן לקבוצת החברים הפרטית שלי עם מאזיני הפודקאסט 🎧 https://chat.whatsapp.com/Ho3gp6BTrjk9mMviG5LVb2בקיץ 2001 הכל קרס – בועת ההייטק, הנאסד"ק, הכלכלה העולמית. לירון רוז, אז בתחילת דרכו בעולמות ההייטק, עזב הכל ונסע לאוסטרליה לחפש תשובות. הוא לא דמיין שיחזור לאחד המסעות הכי מרתקים בהייטק הישראלי: ממרקטפלייסים עלומים למוצרים דיגיטליים, ועד להקמת חברת AfterDownload השקעות ב-Wiz, IronSource, Similarweb ו-Fiverr – עם לא מעט אקזיטים בדרך.בריאיון אישי עם ד"ר אדם רויטר בערוץ 10, רוז מספר על הבחירות שעשה במהלך הדרך, על האינטואיציה, על הקשרים האנושיים שמאחורי כל השקעה – ועל למה הוא מאמין ש"הישראליות" היא דווקא יתרון עצום.איך בונים מערכת יחסים עם יזם? מתי לזהות הזדמנות? ואיך שומרים על שפיות לאורך 20 שנה בעולם ההשקעות? כל התשובות בפרק מיוחד.🦉 לצפייה ולהרשמה להרצאות: https://www.lironrose.com/lectures#לירוןרוז #ערוץ10 #הייטקישראלי #השקעות #אקזיטים #הינשוף

רוצים להשפיע על בחירת הפרקים הבאים שלי? מצטרפים מכאן לקבוצת החברים הפרטית שלי עם מאזיני הפודקאסט 🎧 https://chat.whatsapp.com/Ho3gp6BTrjk9mMviG5LVb2בפרק יוצא דופן של הפודקאסט "הינשוף", מארח לירון רוז את השר עמיחי שיקלי לשיחה שלא תרצו לפספס.מה מניע קצין מצטיין, מחנך ואידיאליסט לזנוח הכל ולהיכנס לזירה הפוליטית, גם במחיר אישי כבד? השר שיקלי לוקח אותנו למסע מרתק – מהשירות הצבאי בגולני ואגוז, דרך הקמת המכינה הקדם-צבאית המצליחה "תבור", ועד לרגע שבו החליט להצטרף לפוליטיקה.בפרק נדבר על:מאחורי הקלעים של "ימינה": שיקלי חושף מדוע הוא רואה בהקמת ממשלת בנט-לפיד הונאה של ציבור הבוחרים, ומפרט את ההבטחות שהופרו בזו אחר זו.מלחמת 'חרבות ברזל': ניתוח המצב הצבאי, התפיסה המבצעית החדשה של צה"ל, והערכה אופטימית לגבי הכרעת חמאס והשבת החטופים.הקרב על אירופה: שיקלי מזהיר מפני קריסת מדינות במערב כמו בריטניה ובלגיה תחת הגירה איסלאמית, ומסביר מדוע מפלגות הימין השמרני באירופה הן בעלות הברית החדשות של ישראל.ישראל לאן? דיון מעמיק על המאבק הפנימי על דמותה של המדינה – בין זהות ציונית המושרשת במסורת היהודית, לבין זהות ישראלית "מרוקנת" ופוסט-ציונית.גיוס חרדים והחברה הישראלית: התמודדות עם אחד הנושאים הנפיצים ביותר ואיך הוא רואה את הפתרון.שיחה על אידיאולוגיה, מנהיגות, המחיר האישי של עמידה על עקרונות והחזון לעתיד חזק ובטוח יותר למדינת ישראל.מוזמנים להאזין, להגיב ולהירשם לערוץ "הינשוף".להזמנת הרצאות של לירון רוז, מנחה פודקאסט הינושף ניתן לפנות דרך העמוד הזה: https://www.lironrose.com/lectures#עמיחישיקלי #פוליטיקה #חרבותברזל #ישראל #הינשוף

רוצים להשפיע על בחירת הפרקים הבאים שלי? מצטרפים מכאן לקבוצת החברים הפרטית שלי עם מאזיני הפודקאסט 🎧 https://chat.whatsapp.com/Ho3gp6BTrjk9mMviG5LVb2ד”ר אייל פינקו, בכיר לשעבר במערכת הביטחון, חוקר ומרצה באונ' בר אילן מגיע לפרק חירום מיוחד בפודקאסט הינשוף בהנחיית לירון רוז, בצל היום ה-5 ללחימה מול איראן:האם זו תצוגת הכוח המרשימה בתולדות צה"ל?האם אפשר לתרגם הצלחה מבצעית להישג אסטרטגי עמוק? ישראל שואפת להיחשב לא רק כמעצמה צבאית, אלא ככוח משפיע על הכלכלה, הדיפלומטיה והסחר באזור כולוזה לא רק ישראל ואיראן זו מלחמת מעצמות, שנאבקות על שליטה, על נרטיב ועל עיצוב הסדר העולמי הבא. זו לא מלחמה על גבולות, אלא על חומרי גלם שיכולים להשפיע על תעשיות שלמות - איראן מחזיקה בעתודות חיוניות לעידן האנרגיה וה-AI, ביניהן: נפט, גז, אורניום וליתיום.דרך המשי החדשה עוברת בעזה - האם צפון רצועת עזה תהפוך לנמל אמריקאי עצמאי? לפי חזון טראמפ – זו התשובה של המערב לחדירה הסינית באמצעות דרך המשי.מוזמנים להאזין, להגיב ולהירשם לערוץ "הינשוף".להזמנת הרצאות של לירון רוז, מנחה פודקאסט הינושף ניתן לפנות דרך העמוד הזה: https://www.lironrose.com/lectures#איראן #מלחמתישראלאיראן #עםכלביא