בין הקטבים

זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר שי יגר, חוקרת במרכז דדו, על מאמרה. במאמר שכותרתו "מצפון תיפתח הרעה: שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית; איראן וסוריה, והקשר לישראל", מציגה שי את הקשר ודנה בטיבו  ובסכנותיו האפשריות לישראל. בפרק נדבר על ההיסטוריה של הקשר בין קוריאה הצפונית לציר השיעי בראשות איראן ובשינויים שהוא עבר לאורך השנים ועל מה שלמדנו עליו במלחמת "חרבות ברזל"; נבחן כיצד צפון קוריאה רואה את ישראל ומדוע חשוב להכיר את הקשר הצפון קוריאני-איראני ונשאל כיצד ישראל יכולה לפעול נגדו. האזנה מועילה! מראיינת- רס"ן קים בר מרואיינת- ד"ר שי יגר

זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה ובמכון ירושלים לאסטרטגיה, על מאמרו. במאמר שכותרתו "טורקיה, מיריב לאויב?", מציג חי את השינויים ביחסי ישראל-טורקיה לאורך השנים ומזהיר מהתפתחויות אפשריות ביחסים בין שתי המדינות. בפרק, נדבר על ההתקרבות של טורקיה תחת ממשל ארדואן לאסלאם הפוליטי, נסקור את הרבדים השונים של החברה הטורקית, נבחן את מעמדה הבין לאומי של טורקיה בדגש על יחסיה עם האיחוד האירופי ונשאל כיצד יחסיה של טורקיה לישראל השתנו לאחר אירועי ה-7.10. האזנה מועילה! מראיינת- רס"ן קים בר מרואיין- ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק

זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר דנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, על מחקרה שכותרתו "התפתחות ההרתעה הישראלית בעידן הנוכחי". המחקר עוסק בסוגיית ההרתעה הישראלית וכיצד עליה להשתנות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". נדון בהקשרים ההיסטוריים אשר עיצבו את תאוריית ההרתעה הישראלית ובשינויים האזוריים והגלובליים אשר השפיעו על התפתחותה, נעסוק בדילמה שבין שמירה על סטטוס קוו באמצעות "המערכה שבין המלחמות" לבין עיצוב מחדש של המרחב, גם במחיר מלחמה,  ונשאל האם ההרתעה הישראלית באמת כשלה מול ארגון החמאס. האזנה מועילה! מראיינת- רס"ן קים בר מרואיינת- ד"ר דנה פרייזלר-סווירי

זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם מר נבו שפיגל, חוקר במכון "מולד" על מאמרו. במאמר שכותרתו "דלות מושג ההרתעה הישראלי", עוסק נבו בניתוח ביקורתי של מושג ההרתעה כפי שהוא נתפס בישראל בשנים אשר קדמו למלחמת "חרבות ברזל". נבחן את חשיבות המושג בתפישת הביטחון הישראלית וכיצד התובנות אשר רווחו טרם המלחמה השפיעו על טיב היחסים בין ישראל וארגון החמאס ועל אירועי ה7-באוקטובר, נסתכל על המושג בראייה פילוסופית עם השוואה לעולם החוק הפלילי, נשווה בין הרתעה קונבנציונאלית לא-קונבנציונאלית ונשאל אם האם עדיין יש מקום למושג ההרתעה בתפיסת הביטחון הישראלית. האזנה מועילה! לקריאת מאמרו של נבו שפיגל לחצו כאן מראיינת- רס"ן קים בר מרואיין- נבו שפיגל

זמין להאזנה פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש הענף לפיתוח ידע במרכז דדו , סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס על מאמרו אשר נכתב בשיתוף עם תת-אלוף ד"ר אייל פכט, מפקד המרכז. המחקר, שכותרתו "מדיניות תעשייתית ביטחונית והאסטרטגיה הישראלית במלחמת חרבות ברזל" עוסק בסוגיות הנסובות סביב רעיון המדינות התעשייתית-ביטחונית, בין היתר בראייה מוכוונת יעדי על ביטחוניים ובבחינה של האתגרים אשר מקשים על אימוץ מדיניות זו בישראל. נדון בדוגמאות והקשרים היסטוריים היכולים להוות מקרי מבחן לשילוב המדיניות במציאות הישראלית ונשאל מדוע היא נחוצה לנו דווקא עכשיו בעקבות אירועי ה-7.10. האזנה מועילה. לקריאת מאמרו של סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס לחצו כאן מראיינת-  רס"ן קים בר מרואיין- סא"ל איתי חימיניס

מערך המילואים ממלא תפקיד מכריע ביכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו במלחמת "חרבות ברזל". היקף המתנדבים והמתגייסים לשירות מילואים וזמן השירות הרב הם חסרי תקדים. זאת למרות התהיות הרבות שעלו לפני המלחמה, בצבא ובציבור, על נחיצות מערך המילואים, כשירותו המבצעית והמוטיבציה לשירות בקרב משרתיו. נראה בעליל שחששות אלו התבדו. המחקר בוחן את מקור הפער בין ההערכות והתדמית על כשירות מערך המילואים – בעיקר בזרוע היבשה – לפני המלחמה לבין הביצועים והמועילות שלו בפועל, ינתח את הסיבות לכך ויטען שהמלחמה הפגישה את מערך המילואים עם נקודות החוזק שלו. לבסוף יובאו המלצות לדרכי פעולה בהטמעת לקחי המלחמה לקראת האתגרים הצפויים למערך המילואים בעתיד הקרוב. "היו לנו כאלו בעיות, חשבנו לא נגיע. נסענו לכיוון הלא נכון באופן די מפתיע. בין כל המישורים והדרכים אפשר היה לגווע. שנים ללא תקווה כי לא ידענו איך כדאי לנסוע. אך... בכל זאת הגענו למרות הכל" (סנדרסון, 1973). מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה. לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

מאמרו של אבירם הלוי מציג את ההקשר המערכתי שבתוכו צמחה תופעת הבנדיטיות בצה״ל, ומתוכו השפיעה עמוקות על צה״ל במעלה השנים. עם זאת, הנושא של הובלת שינוי בסביבת המטה בצה״ל לא זכה עד כה לפיתוח מספק. מנגנוני החשיבה המסורבלים הקיימים כיום בצה״ל משבשים את היכולת לייצר ׳בנדיטיות במטה׳ שתחולל חשיבה ופעולות אסטרטגיות חדשניות. כדי לקדם בנדיטיות מסוג זה ראוי לאמץ את עקרונות המנהיגות האדפטיבית ואת הכלים המקדמים אי־נחת ממוסדת לטובת הנעת שינוי. רושם המלחמה עשוי להוביל לשינוי חיובי בנושא זה, אך כדי להתמודד עם האתגר יש לסגל גישה תוצאתית ולא תהליכית במטה, ולאמץ מתודולוגיה מותאמת לניהול הדיונים במטכ״ל. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 46- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

המחקר בוחן את הביטויים והמאפיינים של השחיקה המבצעית בקרב חיילי מילואים במלחמת 'חרבות ברזל' באמצעות ניתוח ראיונות עומק. הוא מנתח את הגורמים המרכזיים שהשפיעו על התפתחות השחיקה, ומציע פרקטיקות יישומיות להתמודדות עימה ולצמצום הופעתה. המחקר מזהה עשרה ביטויים מרכזיים של שחיקה במלחמה – חלקם מייצגים את ראשיתה של התופעה ואחרים את שלביה המתקדמים. הגורמים לשחיקה נותחו על פי שישה צירים מרכזיים: עומס יתר, שליטה, תגמול, שייכות, הוגנות וערכים. מהמחקר עולה חשיבותם של טיפוח מנהיגות קרבית, יצירת ודאות בעולם של חוסר ודאות, שיתוף וקבלה של עצות לביסוס תחושת שליטה, הענקת תמיכה במעגלי שייכות רחבים והצורך הקריטי בזמנים למנוחה פיזית ונפשית. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: רועי ויינברג

האם צה"ל הצליח לתרגם במלחמה את מימוש עקרון התחבולה מהרמה הטקטית לרמה האופרטיבית באופן שפירק את המערכת היריבה וקיצר את משך המלחמה? נוכח האפשרות שצה"ל יידרש לתמרון בלבנון, עלינו ללמוד היטב את המערכה ברצועת עזה, כדי לשפר את מוכנות הכוחות למערכה הבאה, אם תיפתח. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: ישורון תורג'מן  

המאמר עוסק בחשיבות האמון בין מפקדים לפקודים במצבי קרב על רקע מלחמת "חרבות ברזל", ומנתח כיצד אמון נבנה, נשחק או נשמר. סוגיית האמון היא מרכזית ומשמעותית ביכולת המפקד להוביל את פקודיו ולהניע אותם, והיא מתעצמת במצבי קיצון הכוללים לחץ זמן, חוסר ודאות וסיכון חיים. מהמאמר עולה החשיבות של מקצועיות המפקד ושל יכולתו להביא לתוצאות רצויות, של דאגתו לפקודיו ושל הזדהותו עם קשייהם. יש יתרונות ברורים לאמון שנבנה בעת שגרה, ואפשר להסתמך עליו בעת חירום. עם זאת, מהמחקר עולה שהמפקדים והפקודים מצליחים לייצר אמון במהירות יחסית ואף לפעול יחד במצבים שבהם רמת האמון נמוכה, כאשר המשימה המשותפת ברורה ונתפסת כחשובה דיה. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה. לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

המאמר דן בהכוונת בניין הכוח של צה"ל במצב הנוכחי. הוא טוען כי בשל אי־הוודאות הרבה בנוגע לתרחיש מלחמה עתידית ולהגדרת האויב העיקרי שמולו נבנה כוחו של צה"ל, יש סכנה של מיקוד יתר בתרחיש שנתפס לכאורה הברור ביותר – איראן. במאמר מוצגת התקופה שלפני מלחמת לבנון השנייה, בה שררה אי־וודאות בהקשר הכוונת בניין הכוח, תוך מיקודו בלחימה ב"מעגל פנימי", והבעיות נבעו מכך. בהמשך נדונות המלצות ועדת נגל למיקוד בניין הכוח במלחמה רחבת היקף מול איראן. בסיום נמליץ כי תרחיש הייחוס לבניין הכוח של צה"ל במעגל ראשון יהיה מרחיב יותר, ויכלול, לצורך ההמחשה, את כיבוש לבנון והכרעת חזבאללה, גם אם כיום הדבר אינו נראה הכרחי. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: רועי ויינברג

המאמר "הבנדיט, קווים לדמותו" מבקש לנתח את דמותם של "הבנדיטים" – אותם בעלי התעוזה המחשבתית והמבצעית שאינם חוששים לאתגר את הממסד ואת המוסכמות ופועלים בדרך שפורצת גבולות ולעתים אף חוקים. המאמר סוקר כדוגמה שש דמויות – כולן מיחידות שניתן להגדירן כ"מיוחדות" – שממחישות בביוגרפיה שלהן את פועלם של הבנדיטים ואת תרומתם למערכות וליחידות צבאיות. הטענה המרכזית במאמר היא כי למרות האתגרים שבנדיטים מציבים בפני המערכת, היתרונות שבהם עולים על החסרונות והעדרם מסוכן יותר מהימצאותם. המטרה היא לעורר דיון בשאלה אם וכיצד אפשר להחזיר את הבנדיטים להוויה הצבאית־ביטחונית. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" קיים עיסוק הולך וגובר בשאלת תפיסת הביטחון של ישראל – האם היא קיימת בכלל, ואם כן, מה היא? אורי בר־יוסף, שחתום מתחילת המלחמה על מספר פרסומים שבבסיסם הרעיון כי תפיסת הביטחון של ישראל קרסה (בר־יוסף, ינואר–פברואר 2024), איגד את משנתו לכדי ספר "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל" (הוצאת כנרת־זמורה־דביר, 2024). גב הספר מבטיח לקורא כי אֵם כל הבעיות של מדינת ישראל מאז שנות השישים, היא הסירוב העיקש של מנהיגיה ואזרחיה להגיע להסדר עם הפלסטינים ולשבור את ה"סטאטוס קוו" של השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. עוד הוא אומר שהפתרון היחיד שראוי להתייחס אליו בתפיסת הביטחון הוא החזרת השטחים וכפועל יוצא מכך סיום הסכסוך. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת הסקירה קריין: רועי ויינברג

אחד הלקחים המרכזים של ועדת אגרנט בהקשרי עבודת המודיעין היה יצירת פלורליזם מובנה בקהילת המודיעין הישראלית, כדי לצמצם את האפשרות של כישלון התרעה מפני מלחמה. המאמר מציג גנאלוגיה של העיסוק בפלורליזם תוך התייחסות לאתגרי המודיעין שהשתנו לאורך השנים; דן בביקורת על הפלורליזם על גווניה השונים ומציע כי בשונה ממה שנטען בעבר, יש לרעיון הפלורליזם הצלחות ביצירת מגוון דעות המובא לדיון אצל מקבל ההחלטות; דן בהשפעות אפשריות של שתי מגמות מתמשכות על רעיון הפלורליזם – עליית מרכזיות המודיעין למטרות (ובהקשר זה גם המב"ם), ותהליכים באמ"ן לשילוב הולך ומתהדק בין האיסוף והמחקר. לסיכום מציע המאמר שיפורים במנגנון הפלורליזם הקהילתי. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גיא ישראלי

מערכי ההגנ"א הנוכחיים והעתידיים שונים מאלו שהכרנו בעבר, במשך למעלה מ־100 שנים, והם אכן הצליחו לאחרונה לכופף גם את כנף הכטב"ם, את טילי התקיפה ואת המסוקים. משחקי החתול והעכבר בין ההגנה האווירית לכלי הטיס, צברו תנופה בשנים האחרונות והתרחבו לתחומים חדשים. לא עוד מיקוד ביירוט פלטפורמות אוויריות (ע"ע נגד מטוסים – נ"מ) כי אם דרישה הולכת וגוברת לטיפול יעיל בחימושים, בכטב"מים, ברקטות, בטילים ועוד. הלחימה במזה"ת, באוקראינה ואף ב"חרבות ברזל", אימתה אבחנה זו ואכן יש לצפות לעיצוב שונה וחדש של שדה המערכה האווירי כבר בעתיד הקרוב. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

גיליון זה של כתב העת בין הקטבים מתפרסם בסמוך לשינוי משמעותי באופייה של מלחמת "חרבות ברזל". בעזה ובזירה הצפונית הלחימה העצימה מפנה את מקומה להתבססות של מצב לחימה חדש, המגלם לכאורה מציאות ביטחונית משופרת עבור ישראל. המלחמות המודרניות אינן מסתיימות לרוב כאשר צד אחד הובס באופן מוחלט וסופי, ואילו הצד שכנגד השיג את כל יעדיו. המלחמה החלה בכישלון קשה ונורא, ואל לנו להתבשם בהצלחות. עלינו להוסיף ולהישיר מבט לכשל זה, ללמוד אותו לאשורו ולהפיק ממנו לקחים. ועדיין, כשבוחנים את לחימת צה"ל במשך קרוב לחמש מאות ימי מלחמה, הרי שהושגו הישגים משמעותיים וחלקם אף דרמטיים. לפני המלחמה עסק הפיקוד הבכיר של צה"ל בדילמה, אם נדרש להיערך לאיום במעגל השלישי או שמא עלינו להתמקד במעגל הראשון. המענה לאיום במעגל השלישי בא לידי ביטוי בעיקר ביכולות של חיל האוויר ושל המודיעין בשילוב מערך ההגנ"א ויכולות נוספות, ואילו המענה לאיומי המעגל הראשון התבטא בעיקר בתמרון הרב־חילי והרב־זרועי. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת ההקדמה קריין: גור מורד

מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת כבר מעל שנה. זוהי המלחמה הארוכה ביותר שבה לחם צה"ל מאז מלחמת העצמאות. מלחמה רב־זירתית, שראשיתה במתקפת פתע רצחנית שביצעה חמאס ב־7 באוקטובר 2023, והמשכה בתמרון קרקעי ברצועת עזה, במאמצי סיכול טרור באיו"ש, בקרב הגנה בגבול הצפון שהפך באחרונה למתקפה רב־זרועית הכוללת תקיפות עצימות באש מנגד ותמרון קרקעי, וכן עימות ישיר עם איראן ושלוחותיה, לצד פעולות חשאיות בזירות נוספות. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת ההקדמה קריין: גור מורד

במיקוד במאפייניה הייחודיים של המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, מאמר זה בוחן מבט השוואתי למלחמת אוקטובר 1973. המבט משווה בשבעה ממדים, ואמור להסביר את קווי המתאר השונים שעושים את המלחמה הנוכחית למורכבת ביותר. ההשוואה מתבקשת מתוך נקודת הפתיחה למלחמה בהפתעה מודיעינית ומתוך עומק המשבר שהתהווה בעקבות שתי המלחמות. ההשוואה מתבקשת גם מתוך נימה ביקורתית שעולה בשיח הישראלי בתהייה איך המלחמה הקשה באוקטובר 1973 הסתיימה בשלושה שבועות ומדוע המלחמה הנוכחית נמשכת כמעט שנה וחצי. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

זמין להאזנה - פודקאסט חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש תחום המחקר במרכז דדו ומפקד המרכז לשעבר תת-אלוף במילואים ד"ר מאיר פינקל, על מאמרו "תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל. בחלקו הראשון של הפודקאסט נשמע מה הוביל את מאיר לכתוב את המאמר, מהן התופעות שהוא זיהה בצה"ל טרום המלחמה ומה המצב כיום, ונדון בתהליכי קבלת ההחלטות ועל האומץ להביע דעה. לקריאת מאמרו של מאיר פינקל לחצו כאן מראיינת: קים בר מרואיין: מאיר פינקל הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה

פרק 27 בפודקאסט נדבר על מה הוביל את גל לכתוב את המאמר, נשמע על חוויותיו האישיות מהלחימה הנוכחית בעזה, ונשווה בין התמרון הקרקעי בעזה במלחמת "חרבות הברזל" ובין התמרון העמוק בלבנון של חטיבת הצנחנים הסדירה בפיקוד אל"ם יורם יאיר (ייה) במלחמת לבנון הראשונה. שמיעה מהנה.    לקריאת מאמרו של גל פרל יש ללחוץ כאן מראיינת: קים בר מרואיין: גל פרל  הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה

מאמר זה מצביע על הצורך לאמץ מחדש את עיקרון העיצוב המרחבי אשר היה בעבר חלק מתפיסת הביטחון הלאומי, כמחליף לעקרון ההכלה, לאור השינויים בסדר העולמי והאזורי ובעקבות מלחמת חרבות ברזל. המאמר סוקר את תפיסת ההכלה כנדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל בשנים 2010-2024, ומצביע על האופן שזו השתלבה בסדר העולמי הליברלי. בהמשך מנתח המאמר את השינויים המתרחשים בזירה הפנים ישראלית, הביטחונית והגלובלית, בטענה כי אלו סודקים את תפיסת ההכלה ומחייבים חשיבה מחודשת על העקרונות העומדים בבסיסה. לבסוף, מציע המאמר לאמץ עיקרון אסטרטגי חדש - עיצוב מרחבי אזורי – שיעמוד במוקד תפיסת הביטחון הלאומי החדשה. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

המאמר מביע חשש שההיקף העצום של המידע על מלחמת יום הכיפורים, יחד עם המרכיב הרגשי הרחב הנלווה לעיסוק בה, גורמים לקושי ללמוד ממנה באופן ענייני. לצורך ההמחשה מוצגים שני תחומים שבהם נוצרה הטיה של הלמידה: 1) ערבוב של כשלים לכאורה בבניין הכוח הבסיסי בתקופה שבין המלחמות, שאטען שלא היו, יחד עם כשלים אחרים, מפריע לעסוק בכשלים המרכזיים – החלטות בהפעלת הכוח מפרוץ הלחימה. 2) עיסוק במאפייני אישיותם של המפקדים הבכירים מפריע להתמקד במנגנוני קבלת ההחלטות שהביאו להחלטות חפוזות ושגויות. מסיבות דומות של היקף מידע ומרכיב רגשי משמעותי, צפויה להתפתח בעיה דומה בהקשר למלחמת "חרבות ברזל". בסיום המאמר יוצעו לקחים ללמידה מהמלחמה ההיא ומהמלחמה הנוכחית. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: ישורון תורג׳מן

לצד לחימת כוחות צה"ל ברצועת עזה, נדרש להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. העובדה שהתמרון היבשתי הוכח כמענה מבצעי נכון לאתגר בחזית הדרום אין בה כדי ללמד שהוא בהכרח המענה המתאים למערכה בצפון. אבל להתכונן צריך, ולשאול שאלות קשות, ובהן מה היה מצב הכשירות של הכוחות והיכן מימוש עיקרון קיצור משך הלחימה? במסגרת הלמידה וההכנות יש לשוב וללמוד מהספרים שנכתבו על הלחימה בלבנון, ובהם אתי מלבנון, הכולל בתוכו עצות ותובנות למפקדים רלוונטיות ללחימה בעזה ולבנון: חשיבות הקרקע, עצמאות הכוחות, בקיאות בספרות המקצועית, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה. אלו עיקר הלקחים שיש ללמוד מהספר ומהמלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

מדוע ישראל מזניחה כבר שלושה עשורים את כוחות היבשה שלה – אחד הכלים המרכזיים בארגז הכלים של הביטחון הלאומי. בספרו חקר תא"ל (מיל') גיא חזות כיצד הופר האיזון בבניין הכוח של צה"ל ובהפעלתו, עד שנוצרו בפועל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. חזות ניתח בספר את התהליך וקבע כי מלחמת "חרבות ברזל" הורידה מסדר היום שני ספקות: אם יש צורך בתמרון יבשתי, ואם יש צורך במערך המילואים. עתה נותרה השאלה כיצד מחזירים את האיזון ובונים צבא יבשה מיומן, יעיל ומקצועי ובעיקר רלוונטי לאתגרי ההווה והעתיד. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

המלחמה באוקראינה מהווה מקרה מבחן לניתוח המועילות של השימוש בסנקציות כ"נשק כלכלי". לצורך כך, חלקו הראשון של מאמר זה מנתח את הנחות היסוד העומדות מאחורי שימוש בסנקציות נגד רוסיה ומצביע על כך שבניגוד לצפיות המוקדמות מהן, הסנקציות אינן משיגות את יעדיהן, מובילות לנזק אגבי גבוה ואף מגלמות פוטנציאל להפיכת מלחמה מקומית לעימות בין מעצמתי עולמי. חלקו השני של המאמר בוחן את המועילות של חלופות אפשרויות לסנקציות, החל מהרחבת הסיוע לאוקראינה ועד למלחמה מוגבלת בין נאט"ו לרוסיה. למסקנות המאמר רלוונטיות גם לצה"ל – הפעלת כוח צבאי הינה לעיתים החלופה המועילה והאנושית ביותר לצורך השגת שלום וביטחון, גם בעידן של "מלחמות חדשות". מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: רועי וינברג

מלחמת השבעה באוקטובר חושפת את פער הרלוונטיות של תפיסת הביטחון הישראלית מול האיום של רשת צבאות הטרור הדתיים של איראן. המאמר מציע מענה בגישה של מניעת יכולות, אשר בשונה מהמב"ם, אינה מחויבת להישארות מתחת לרף המלחמה, אלא להסרת האיום אל מתחת לרף נסבל. המניעה תמומש באמצעות ורסטיליות אופרטיבית – מערכה תחבולנית המיועדת למנוע הסתנכרנות של האויבים ולצמצם אילוצים על חופש הפעולה הישראלי. במעגל הקרוב, הגישה תתבטא באסטרטגיית "כיסוח דשא" (ובמלחמת־מנע במידת הצורך), ובמעגלים רחוקים תיושם בפעולות מודיעין, אוויר ומיוחדים, תוך הכרח לפעול במסגרת בריתות אזוריות ובין־לאומיות. גישה זו מחייבת שינויים בדפוסי קבלת ההחלטות המדינית והצבאית ועדכונים במאפייני המוכנות ובניין הכוח. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: רועי וינברג

בשלושת העשורים האחרונים הפכה ההכלה למרכיב חשוב בהתנהגות הביטחונית של ישראל. הסיבות לנטייה להכלה הן מגוונות: שיקולים של מדיניות חוץ, שיקולי פנים ורצון להימנע משליטה על אוכלוסיה עוינת, לצד התפתחות של יכולות טכנולוגיות נגד אש תלולת מסלול מול יכולות היריב לפגוע בעורף. גם שינויים בקצונה של צה"ל ובתפיסת המלחמה משפיעים על העדפת ההכלה. אבל ההכלה מאפשרת ליריב זמן להתחמש ומכרסמת בהרתעה. מדיניות האיפוק גם מנרמלת את השימוש בכוח על ידי יריביה של ישראל ומאפשרת הגדלת כמות של אלימות לאורך זמן. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: רועי וינברג

מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 36- נשים- הפוטנציאל המערכתי. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: רועי וינברג

חיל־האוויר הפעיל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים את שתי התוכניות האופרטיביות המרכזיות שלו לתקיפת מערכי הטק"א בסוריה ובמצרים, אך העליונות האווירית לא הושגה. בהמשך המלחמה פעל חיל־האוויר להשגת חופש פעולה ועליונות אווירית בשתי החזיתות והצליח בכך באופן חלקי. הרוב המכריע של הפעילות נגד מערכי הטק"א נעשה בזיקה למהלכים העיקריים בקרב היבשתי ובמטרה לתקוף את הסוללות שפגעו ביכולת החיל לתת סיוע אווירי התקפי לכוחות היבשה. בהסתכלות לעתיד יש לקחים רלוונטיים ממקרה מבחן זה, ובהם חובתו של חיל־האוויר לפתח את הכלים ואת המנגנונים להתאמת התכנון המבצעי שלו לא רק לתכלית האסטרטגית של צה"ל אלא גם למהלכים העיקריים בקרב היבשתי. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: ישורון תורג׳מן

ההפתעה האסטרטגית ממתקפת חמאס ב 7 לאוקטובר הלמה בתודעה הציבורית וערערה את האמון בתפיסת הביטחון של ישראל. ביקורת חשובה נשמעת מאז על גישת ההרתעה שיושמה מול ארגוני ההתנגדות ברצועת עזה ובלבנון ועל ההתמכרות לשקט אסטרטגי בהווה והתעלמות מתמשכת מהתפתחות סיכונים משמעותיים בעתיד. המסקנה המתבקשת בעיני המבקרים היא שהיה נדרש, בעבר ובוודאי מעתה, לפעול נמרצות להכרעת היריב, כפתרון האופטימלי לנטרול האיום האסטרטגי המתעצם. המאמר מבקש להציב זווית מאזנת יותר באשר לדוקטרינת ההרתעה ולטעון שתפיסת ההרתעה הישראלית נגד יריבים אסימטריים לא הוגדרה כראוי, לא נבנתה כראוי וודאי שלא ניתן היה ליישמה כראוי. הקריאה להחליפה בעקרונות המקצועיים והברורים של גישת ההכרעה – מעוותת מיסודה. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: ישורון תורג׳מן

בשנה הנוכחית עומדות להתקבל החלטות משמעותיות מאוד בבניין הכוח הצה"לי, שיושפעו הן מאירועי השבעה באוקטובר והן מצורכי המלחמה המתמשכת, שטרם הסתיימה ועלולה להתרחב בכל רגע נתון. המאמר סוקר טעויות עבר והיסטים תרבותיים, שהביאו במקרים קודמים להחלטות יקרות ולא בהכרח מוצדקות, בכל הנוגע לבניין הכוח בצה"ל לאחר אירועי לחימה משמעותיים – בעיקר אירועים שתחילתם בכישלון, כדוגמת מלחמת יום הכיפורים. בתנאים המיוחדים והקשים במיוחד, של מלחמת "חרבות ברזל", הצורך ללמוד מטעויות ולהימנע מהיסטים – קריטי, במיוחד לאור העובדה שהאתגר שאליו צריך צה"ל להתכונן – עימות רב־זירתי עם "ציר ההתנגדות" האיראני – שונה מכל מה שהכרנו בעבר. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: ישורון תורג׳מן

כשמדובר במלחמה טוטלית, כמו מלחמת יום הכיפורים, ישנה חשיבות מיוחדת לפיקוד העליון, שכן המבחן העליון בתרחיש כזה הוא היכולת לגייס את כל המשאבים הלאומיים ולהפעילם באופן מיטבי. הלקחים העיקריים מהמלחמה נוגעים כולם להיבט האנושי, שלא השתנה לאורך ההיסטוריה, ולכן הוא רלוונטי גם כעבור חמישים שנים, וגם כאשר המציאות השתנתה כמעט לחלוטין. אומנות המלחמה מחייבת בקיאות מקצועית, הכרה מעמיקה של יכולות (שלנו ושל האויב). המפקדים חייבים להיות מנוסים אך גם בעלי דמיון, גמישות מחשבתית, קשיחות מנטלית, כולל ההבנה ש"זה מה יש ועם זה ננצח", חשיבה ביקורתית ונכונות לקחת סיכון מחושב. זה שאינו מוכן לקחת סיכון, לא ינצח. .מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

מאמר זה עוסק במעבר מהמב"ם, המערכות שבין המלחמות, למלחמת "חרבות ברזל". המאמר בוחן כיצד השפיע עשור של פעולות במב"ם – הכשלים שנוצרו בשל המב"ם, אבל גם התרומה של הפעילות במב"ם – על מוכנות צה"ל למלחמה הנוכחית. המאמר מתמקד במרכיב ההרתעה במב"ם, כמרכיב המרכזי שמשפיע על הסלמות ועל הידרדרות למלחמה. המאמר גם מזהה את הצורך בהמשגה חדשה של המב"ם, כמערכות על פני רצף שנע בין המלחמה להסדרה, ואת החובה לברר מהי התכלית המדינית לפעולות המב"ם. לסיכום מציע המאמר מסגרת תפיסתית חדשה למב"ם, כאסטרטגיה מתמשכת לזמני שגרה, המשלבת מניעה, הגנה והרתעה. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

המאמר טוען כי ניסיונות העבר להתאים את מרכיבי תפיסת הביטחון - הרתעה, התרעה והכרעה לצרכי הביטחון של ישראל, כשלו עקב אי התאמה משמעותית לאופי העימותים שלנו, שהם ארוכים מטבעם, רגישים במיוחד להפתעות ועוד. לאחר הדיון בניסיונות אלו, מוצעים המרכיבים הבאים: 1). אורך נשימה לאומי וצבאי לעימותים מתמשכים; 2). גמישות - התאוששות מהירה מהפתעות שהתרחשו בתחילת הלחימה, תוך כדי המשכה; 3). הוכחת יתרון יחסי בהתמודדות מול איומים חדשים שפיתח האויב, ואתגור האויב באמצעות פיתוח יכולות שהוא לא התכונן אליהן; 4). הרתעה באמצעות הוכחת אורך נשימה, התאוששות מהפתעות והוכחת יתרון יחסי מול אתגרים חדשים, בשונה מהרתעה קלאסית מבוססת ענישה או מניעה. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

מטרת מאמר זה להציג את עיקרי התובנות שאפשר להפיק מהמלחמה הנוכחית באוקראינה בכלל ובהתמקדות בלחימה בתווך היבשתי בפרט. המערכה בתווך היבשתי אינה עומדת בפני עצמה אולם היא המערכה העיקרית, שעל ־ פי תוצאותיה תוכרע תוצאת המלחמה, ואילו המערכות באוויר, בים, בסייבר ובמאבק הכלכלי והמדיני הבינלאומי משפיעות אך משניות לה ועיקר תרומתן היא באופן שבו הן מסייעות להכרעת המערכה ביבשה. יתר על כן, כפי שיוסבר להלן, התנהלות המערכה היבשתית הושפעה מאד מהערכות ־ המצב וההחלטות של הדרג המדיני בטרם המלחמה. לכן, בלי הבנת השיקולים המדיניים נתקשה להבין חלק מהאירועים שהתרחשו בלחימה של כוחות היבשה ולהפיק ממנה תובנות מועילות.  מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה לחצו כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

התמונות של כלי הטיס האיראני המופעל מרחוק (כטמ"ם) "שאהד־136", עם כיתוב ברוסית עליו, תוקף מטרות באוקראינה מסמלות את הצלחתה של הבחירה האסטרטגית האיראנית לפני יותר מעשור, להיכנס ל"מועדון הדיוק". הרוסים היו אומנם הראשונים להבין עוד בשנות ה־80 של המאה הקודמת את ההשלכות המהפכניות של החימוש המדויק, אבל החמיצו עשרות שנים של התפתחות בתחום. עקב התמשכות המלחמה הם נותרו עם כמות מצומצמת של חימוש מדויק שנדרש לניהול מערכה מתמשכת של תקיפות ונאלצו לפנות לאיראנים לסיוע. ההיענות המהירה של איראן הדגימה את היתרונות שהיא יכולה להפיק מההתקדמות הגדולה שעשתה בתחום זה. מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב זירתיות מרץ 2023 לחצו כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד   

המלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה, מהווה אתגר לכלל שרותי המודיעין בעולם. הם נדרשים להפגין את יכולותיהם במתן התרעה, בהבנת תמונת המצב והנחלת משמעויותיה למקבלי ההחלטות, בהכנת שדה הקרב מההיבט המודיעיני, בדיון עם מקבלי ההחלטות על המשמעויות של מהלכיהם הבאים, באיתור יעדים והפיכתם למטרות לתקיפה, בהפעלת יכולותיהם בתחום הסייבר, בהשתלבות במערכה על התודעה, באיסוף מידע ובמניעת מידע מהאויב. המודיעין ממלא תפקיד חשוב במלחמה באוקראינה ועל המודיעין הישראלי ללמוד את הלקחים לטוב ולרע של תפקוד המודיעין של הגורמים המעורבים. לשם שינוי, יש לנו הזדמנות ללמוד מניסיונם של אחרים ולא להיות מרחב הניסויים של העולם המערבי בכל הקשור לתפיסות ואמצעי מודיעין חדשים.  מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה נובמבר 2022. לקריאת המאמר לחץ כאן קריין: גיא ישראלי  

טבעה הפרדוקסלי והמבלבל של האסטרטגיה מוביל לכך שקל מאוד לטעות בענייני מלחמה ושלום, וקשה מאוד להיות צודק. זהו הלקח הראשון של המלחמה באוקראינה. פוטין התנגש חזיתית עם טבעה הפרדוקסלי של האסטרטגיה. בריתות צבאיות כמו ברית נאט״ו זקוקות לאויב משותף, ומכיוון שרוסיה תקפה את אוקראינה, ברית נאט״ו התלכדה מחדש. רוסיה יכולה אמנם להמשיך ולהפסיד קרבות רבים, אך עדיין להמשיך ולהילחם. מנגד, ניצחון אמיתי היא לא תשיג. ההיסטוריה הצבאית הרוסית עוד מתקופת נפוליאון ועד למלחמת העולם השנייה מלמדת, כי במלחמות שהתארכו למעלה משנה, הרוסים הצליחו להשיג ניצחון רק כאשר מעצמות אחרות התערבו לטובתם. לצערם של הרוסים, זה לא המקרה הפעם.   מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022 לחצו כאן לקריאת המאמר קריין: רועי וינברג

אלמלא המחדל המדיני, ייתכן שמלחמת יום הכיפורים הייתה נמנעת. אלמלא המחדל המודיעיני, היה צה"ל מגיע אליה בגיוס מלא של מילואים ומוכנות משופרת. ואולם המחדל השלישי, הצבאי במהותו – בניין הכוח, תוכניות המערכה ופריסת הכוחות ערב המלחמה – חמור לא פחות. הוא נבע מיהירות, מזלזול באויב, מקושי להטמיע לקחים מעל לרמה הטקטית, ובעיקר משיח לקוי בין הדרגים ומהעדר ראייה מתכללת בדרג המדיני ובפיקוד הבכיר של צה"ל. בחינה של התהליכים ושל ההחלטות בשנים שלאחר המלחמה ובימינו, מעלה חשש שליקויים בסיסיים אלה לא תוקנו. הדבר קריטי במיוחד בימים של עיצוב תוכנית רב־שנתית חדשה לצה"ל ולנוכח האתגר המורכב של מערכה רב־זירתית.   מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פרבואר 2023 לחצו כאן לקריאת המאמר קריין: ישורון תורג'מן

מטרת המאמר הינה לעמת את הטיעון שבספר "התועלת שבכוח" עם ההבחנות מהשנה החולפת של "המבצע המיוחד" של רוסיה כנגד אוקראינה. עד כה הפיקה רוסיה תועלת מועטה משימוש בכוח, מאחר שהיא לא השיגה את מטרותיה הצבאיות, וביצועיה הגרועים החלישו אותה בהתמודדותה עם המערב וייתכן שגם באזורים אחרים. אוקראינה מנגד, הפיקה תועלת רבה מהשימוש שעשתה בכוח, כשהדפה את רוסיה וחיזקה את מעמדה כאומה וכמדינה ריבונית בעלת אוריינטציה מערבית. המלחמה היא דוגמה נוספת לשינוי באופי המלחמה ממלחמה תעשייתית למלחמה בין האנשים, אם רק מבדילים את הסכסוך מהעימות ומכירים בכך שהם מתנהלים במקביל, כשהראשון מספק את ההקשר לעימות.   מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022 לחצו כאן לקריאת המאמר קריין: ישורון תורג'מן

ישנו ויכוח ער על מרכיבים בסיסיים בלוחמת התמרון, שאותו ביקש המחבר לבחון תוך עיסוק באתגר גדול יותר – האופן שבו מומשגת השגת הניצחון בתורת הלחימה ובתפיסות לוחמה עתידיות. לאחר בחינת החולשות בתפיסות המבצעיות הזרועיות ובין-זרועיות וסוגיית "מנגנוני הבסה" כאבני הבניין עבור תפיסות מבצעיות שניתן להעמיד במבחן המציאות, הציג המחבר שיטת חקירה מעודכנת כאמצעי לשיפור מאמצי ההתפתחות של כוחות ארה"ב. לוחמת תמרון נותרה גישה רבת ערך לעימות עתידי על קשת העימותים, אך ראשית יש לזנוח את התיוג הפשטני מדי של שחיקה לעומת תמרון ולאמץ גישה הוליסטית יותר הכוללת את יחסי הגומלין ההדדיים בין מקורות העוצמה הקרבית כדי לנחול ניצחון הלוחמה המודרנית.   מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022 לחצו כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

לחימתה הקשה והמוצלחת של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים מוכרת לכל. במאמר זה עוסק מי ששימש כמפקד החטיבה, באחד ההבדלים המשמעותיים בין האתגר המבצעי אז והיום בדרג הטקטי – היכולת לזהות את האויב כתנאי להשמדתו. לטענתו, אתגר איום הנ"ט של החזבאללה במלחמה עתידית בלבנון – בעיקר טווח טילים מעל 5 ק"מ – גורם לכך שדרג הגדוד מתקשה לזהותם, לפגוע בהם, ונדרש לתיאומים עם יחידות שכנות כדי לעשות כן. הוא מציע כי בנוסף למאמץ לשלב סנסורים חדשים ושיטות פעולה למיצויים ברמת הגדוד, גם דרג החטיבה ישולב במאמץ ההתמודדות מול הנ"ט, באמצעות התמחות מודיעינית, וניצול יכולת מפקדת החטיבה להפעיל אש.   מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023 לחצו כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד

המאמר מתאר את הצורך בהקמת מערך השפעה בצה"ל שישמש עוגן מקצועי, ארגוני ותורתי למאמץ ההשפעה. הקשיים שצה"ל חווה בעשרים השנים האחרונות ולהנחיל את נרטיב הניצחון, הובילו בשנים האחרונות לרפורמה ביכולת של צה"ל להתמודד באפקטיביות במסגרת המערכה על התודעה. מאמץ ההשפעה יסייע, יאפשר וישלים את המאמצים צבאיים נוספים (הקינטיים), יגביר את ההרתעה והחשש של היריבים מפני עימותים עתידיים ויסייע להפוך את ההכרעה הצבאית להישג מדיני. כדי לממש זאת, נדרש להקים מערך השפעה מקצועי הכולל יכולות התקפיות והגנתיות, ומפקדה שתכליתה לשלב את כלל הגורמים העוסקים בתחום. זאת במטרה להכווין פעולה אפקטיבית מול קהלים נבחרים, לעצב, לתכנן ולפקד על המבצעים של כלל יחידות מבצעי המידע להשפעה.   מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה לחצו כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

מאמר בנושא כוח לטיפול באיומי פנים. המאמר סוקר מודלים שונים מהעולם וממליץ כיצד נכון שמדינת ישראל תבנה את כוח ההגנה הפנימי שלה   מתוך "בין הקטבים" - גיליון גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021 לחצו כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

מאמר זה פותח בתיאור לחימתן של מחלקות השריון בשלביה הראשונים של מלחמת יוה"כ בחזית רמה"ג כמקרה בוחן ל'מצוינות הטקטית' הנדרשת מכוח יבשתי הפועל בתפיסת פיקוד משימה. בראי המלחמה הבאה, מזוהים ההדרכה והאימון היבשתי כרכיב מרכזי במענה לצורך הישן־חדש של תמרון איכותי מוכוון פו"ש משימה. לאור זאת, מוצעת אסטרטגיה עדכנית הכוללת יצירת תו תקן לכל אימון לצד כינונה של מערכת אימונים כוללת הנשענת על תשתית מתקני אימון מאפשרת. מאחר ואי־יציבות וחוסר וודאות הינם מרכיב אינהרנטי בהערכת המצב לשנים הקרובות, מוצע מודל כשירות גמיש ודיפרנציאלי המתמקד במפקדים ובמכפילי כוח כשכבת 'אנטי שבירות' של מערכת האימונים בפני תנודות המציאות לצד אימוני המסגרות המלאות. "אנחנו היינו הרבה יותר מאומנים מכם, אולי יותר מופתעים, אבל הרבה יותר מאומנים" (אור, 2023)   מתוך "בין הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023 לחצו כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל  

בשנים האחרונות התעצמה חשיבותו של התווך הימי עבור כלכלת מדינת ישראל. בצד זאת, הלחימה הימית משנה את אופיה בשל 'נדידת האויב ליבשה' וכניסתם של איומים חדשים ואיראן הפכה לאיום המרכזי של מדינת ישראל. השתלבותן של שלוש מגמות אלו, מייצרת סיכונים והזדמנויות ביטחוניים במרחב הימי. על מנת שיוכל חיל הים לאתגרי העתיד, הוא נדרש להשתנות, להתפתח ולהתאים את עצמו. השתנות זו תאפשר למדינת ישראל לעמוד איתנה נוכח האיומים המתפתחים ותשפר את מצבה האסטרטגי על ידי ניצול מושכל של התווך הימי. עיקרו של התהליך אותו נדרש חיל הים לעבור הוא התפתחותו מ'צי מים חומים' ל'צי מים ירוקים'. המאמר יציג את הקווים לדמותו של תהליך זה, את היכולות הנדרשות מהחיל בעתיד ואת המשמעויות על בניין הכוח.   מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית לחצו כאן לקריאת המאמר קריין: רועי וינברג

סקירת ספרו של מרטין ון קרפלד - ספר בנושא פיקוד במלחמה.   מתוך סקירות ספרות - מרכז דדו. לחצו כאן לקריאת המאמר קריינית: יעל יקל

נוכח התגברות האיומים הימיים על מדינת ישראל, והתהליך אשר הפך את הכלכלה הישראלית לתלויה יותר ויותר במרחב הימי, המסקנה המתבקשת היא שחיזוק חיל הים הינו ציווי אסטרטגי למדינת ישראל. ״צי של שליטה ימית״ הינו למעשה ״צי מים ירוקים״, כלומר חיל ים אשר פועל במרחב מימי החופים של המדינה, אשר נמתח מקו החוף ועד למרחב הימי הסמוך לו, אשר מחזיק במספר אלמנטים של ״צי מים כחולים״, כלומר יכולות אסטרטגיות, הן בקרבת השטח היבשתי של המדינה והן ברחבי העולם. על ישראל להצטייד בצי לשליטה ימית. כלכלתה של מדינת ישראל מסוגלת לתמוך מהלך שכזה, והאינטרס הלאומי החיוני דורש את זה.   מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית. נובמבר 2022 לחצו כאן לקריאת המאמר קריין: גיא ישראלי

בחינה ביקורתית של דרך הפעלתו של 'נשק הפתעה'. 'נשק הפתעה' הוא מושג חשוב לצורך בניין כוח והפעלתו. יש לדון בו בשגרה בהקשר סכנת חשיפתו בפעולות בט"ש ומב"ם מוגבלות, אך דיון זה לא חוסך דיון מעמיק על הפעלתו תוך כדי לחימה, בהקשר האסטרטגי הייחודי לכל אירוע. מאמר זה מציע כי לדיון יש שני רבדים – האם העיתוי האסטרטגי נכון, ומה התנאים האופרטיביים להפעלה מיטבית.    מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021 לחצו כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד