לאור מלחמת "חרבות ברזל" –הרובד הצבאי של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל–תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל

המאמר טוען כי ניסיונות העבר להתאים את מרכיבי תפיסת הביטחון - הרתעה, התרעה והכרעה לצרכי הביטחון של ישראל, כשלו עקב אי התאמה משמעותית לאופי העימותים שלנו, שהם ארוכים מטבעם, רגישים במיוחד להפתעות ועוד. לאחר הדיון בניסיונות אלו, מוצעים המרכיבים הבאים: 1). אורך נשימה לאומי וצבאי לעימותים מתמשכים; 2). גמישות - התאוששות מהירה מהפתעות שהתרחשו בתחילת הלחימה, תוך כדי המשכה; 3). הוכחת יתרון יחסי בהתמודדות מול איומים חדשים שפיתח האויב, ואתגור האויב באמצעות פיתוח יכולות שהוא לא התכונן אליהן; 4). הרתעה באמצעות הוכחת אורך נשימה, התאוששות מהפתעות והוכחת יתרון יחסי מול אתגרים חדשים, בשונה מהרתעה קלאסית מבוססת ענישה או מניעה. מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״. לחץ כאן לקריאת המאמר קריין: גור מורד