מומנטום - התפתחות אישית בתנופה

אחרי כמעט 8 חודשים, העולם אמר לי שאני חייב לחזור ולהעלות פרק נוסף, להמשיך, לדחוף ולעזור לעוד אנשים. אנחנו חיים בתקופה משוגעת, מעניינת, מסובכת, משגעת (לא בקעט טוב), אבל בתוך כל זה, אולי יש לנו הזדמנות לגדול? קיצור. חזרנו. שימו פליי.

אנחנו חושבים שיש לנו משפחה, מערכות יחסים, ילדים, מטרות, אבל בפועל- כל מה שיש לנו זה חיים. כל מה שאנחנו מכירים או רוצים, תלוי בדיוק על הדבר הקטן הזה. חיים. אם אין לנו את זה, אין לנו כלום, וזאת בדיוק הסיבה שהגיע הזמן להתחיל לזוז ולעשות משהו בנידון.

כסף, כסף, כסף. אנחנו חיים סביבו, צריכים אותו, תמיד רוצים יותר, אבל לא באמת לומדים איך זה עובד ואיך לקבל עוד ממנו. אנחנו לומדים 12 שנים בבית ספר בלי שיעור אחד על כסף, ואחרי זה מנסים לרדוף אחרי זה חיים שלמים. בפרק הזה אני לא מדבר על כסף, אבל אני מדבר על העיקרון הקטן שלמדתי בדרך הקשה והארוכה, שעוזר לעשות יותר כסף בכל יום. בעלי עסקים, יזמים, או אנשים שעוזקים בפרודקטיביות ואופטימיזציה חיים את העולם מינוף אבל לשאר האנשים פשוט אין מושג מזה. מינוף זה משהו שאנחנוחייבים ללמוד וללמד את הילדים שלנו אם אנחנו רוצים שהם יהיו דרסא טובה יותר מאיתנו. מינוף זה אומר לקחת למשל 5% מההכנסות ולהשקיע במשהו שיצור יותר מזה. זה יכול להיות המון דברים, אבל יודעים מה? פשוט תשמעו את הפרק וזהו. יאללה לחצו פליי.

משמעת היא הכל. בלי משמעת אין לנו יכולת להגיע לשום מטרה שאנחנו מציבים לעצמנו, אבל איתה- אנחנו יכולים לכבוש את ההר הגבוה ביותר. משמעת עצמית היא הכלי החזק ביותר שאני מכיר להצלחה בכל משימה. משמעת חשובה יותר להצלחה מידע, חשובה יותר מכח ואפילו מכסף. משמעת היא מה שגורם לי לקום בכל בוקר (טוב כמעט.. ממש כמעט כל בוקר, לפעמים מתפספס כי החיים קורים), ולהקליט עוד פרק של מומנטום. יאללה, לכו לשמוע.

חוק המשיכה שונה לחלוטין ממה שעובר לכם בראש ואין לו קשר לכח המשיכה. חוק המשיכה אומר שיש לנו את היכולת למשוך אלינו את כל מה שנרצה, אם נאמין בזה באמת. לא לעצום עיניים ולדמיין לדקה, אלא להאמין בזה באמת. מתוך ניסיון אישי- זה עובד. יאללה, שימו פליי ולכו לשמוע.

זמן טוב לעולם לא מגיע. לא יהיה זמן טוב לחופשה, לא יהיה זמן טוב לעצור, לא יהיה זמן טוב לנסות דברים חדשים. לא יהיה אם לא נעשה. זמן עושים, זמן שומרים, זמן חייב להיות אקטיבי, אחרת הוא פשוט לא יקרה. אם אנחנו באמת רוצים שמשהו יקרה, אנחנו חייבים לפתוח את היומן, להחליט כמה זמן אנחנו מוכנים ״להקריב״ תמורת הדבר הזה, ויצור חלונות זמן בשבילו, כדי שהוא יוכל להתפתח. אחרת, זה פשוט לא יקרה. רובנו חיים חיים שלמים מבלי לעשות לעצמנו זמן, והאמת שמגיע לנו, אבל יותר מזה, אנחנו חייבים את זה. יאללה, למה אתם מחכים? מי בכלל קורא את זה? יאללה שימו פליי כבר!

אמונות מגבילות גורמות לנו להישאר במקום שלנו מבלי יכולת לזוז ימינה ושמאלה, אבל הגרוע מכל הוא שאנחנו אפילו לא יודעים את זה, ולא עוצרים לחשוב על האמונה המגבילה שמשאירה אותנו שם. כאחד שמשתדל לחיות מחוץ לאזור הנוחות, אני מוצא את עצמי נפגש פנים אל פנים עם האמונות המגבילות שלי בכל יום מחדש, ולפעמים אפילו מצליח לנצח אותן. אני יכול להמשיך לכתוב על זה אבל למה בעצם שלא תלחצו פליי? יאללה. האזנה נעימה.

הבוקר, אחרי כמה ימים פחות טובים, הבנתי שמשהו צריך להשתנות. אחרי התבוננות קלה פנימה הבנתי מהר מאוד שאני לא אוהב את עצמי לאחרונה. יש אנשים שיתביישו להגיד את זה, אבל חשוב לי להביא את האמת שלי בכל מחיר, ולתת לאנשים לגיטימציה לדבר על שלהם, ולכן אני שם את זה ככה, כמו שזה. אני לא אוהב את עצמי כרגע. זה אומר שזה סוף העולם? לא. להיפך. זה אומר שמשהו מרגש הולך לקרות. זה אומר שאני לוקח את עצמי לידיים ומשנה, וזה אומר שאני מתחיל פרוייקט חדש שבקצה השני שלו מחכה האני החדש. הטוב יותר. יאללה שימו פליי.

איך הגענו לפרק על תזונה כשאנחנו בכלל עוסקים בהתפתחות? אז זהו, שזה מאוד קשור. תזונה (כשמה כן היא) תפקידה להזין אותנו. אותנו זה אומר את הגוף (החומר) אבל גם את הנפש (הרוח). הרוח, אם אנחנו מבינים את זה או לא, מושפעת מהחומר, ולכן כשאנחנו מזינים את עצמנו בדברים טובים, אנחנו עוזרים לגוף לעבוד טוב יותר, יש לנו אנרגיה גבוהה יותר ויכולת להפתח. וכשאנחנו לא עושים את זה, אז יש לנו הרבה פחות. מה שחשוב לי שתקחו מהפרק הזה זה הרעיון שהתזונה שלנו היא לא רק אוכל והיא עושה כמה דברים. אין תזונה סטטית. או שאני תורם לגוף שלי ונותן לו כלים לריפוי, או שאני פוגע בגוף שלי, מעמיס עליו ומאט אותו. הפרק הזה הוא אחד הפרקים החשובים ביותר שעשיתי, ואני מקווה שהוא יפתח לכם את העיניים. ולא, אני לא מטיף, ואני לא אומר לאף אחד שהוא צריך לעבור לטבעונות, אבל אני כן אומר- בואו נדע יותר, ונבחר מה אנחנו מכניסים לגוף שלנו. תהנו.

נשימה זה כזה לא מוערך נכון? זה כאן, זה תמיד היה כאן, זה תמיד יהיה כאן.. אז זהו שלא. אנחנו נושמים כל הרבה פעמים בכל יום, בכל שעה, בכל דקה, ורובנו מעולם לא עצרנו לשאול את עצמנו שום שאלה על זה. נשימה היא פעולה בלתי רצונית שאחראית לכל דבר קטן שקורה לנו בגוף, והעניין הוא שאנחנו אפילו לא עושים את זה נכון. אתם לא אשמים כמובן, אף אחד לא לימד אותנו או גילה לנו שצריך לעשות את זה אחרת, עד היום. אבל הנה אני אומר לכם. ברגע שתשמעו את הפרק הזה, לא תוכלו לחשוב יותר על נשימה באותה צורה כמו שחשבתם עליה עד היום. אני מבטיח. יאללה, זה פרק סופר מעניין. תשימו פליי כבר.

המציאות חזקה מאיתנו, זו האמת, וזה אומר שאירועים ימשיכו לקרות, אם נרצה או לא נרצה. אנחנו לא יכולים למנוע את זה, אבל אנחנו יכולים לשלוט באיך שאנחנו נגיב לאירועים האלו. התגובה שלנו לאירועים האלו היא קריטית והיא שתקבע איך יראו החיים שלנו וכמה מאושרים נהיה לאורך הדרך. והרי זו המטרה של כולנו לא? אז קדימה, לכו לשמוע.

החדשות מלאות בחדשות רעות בלבד, זה לא חדש. אבל מה הסיבה בעצם? הסיבה היא שאנחנו, בני האדם, מגיבים לרע הרבה יותר מאשר לטוב, כי המוח שלנו מתוכנת בצורה כזאת. ככה, העיתונות מצליחה לשמר את הקשר איתנו, ולגרום לנו לחזור ולצרוך חדשות כמו מכורים. הבעיה האמיתית היא שהמוח שלנו מגיב ומתנהג בצורה מסויימת בגלל התכנים האלו, אבל על כל זה דיברתי בהרחבה בפרק הזה, אז קדימה, תפעילו את הפרק.

אנליזה משתקת או בשמה המקורי אנליסיס פראליסיס (analysis paralysis), זה מונח שמתאר אי בחירה או שיתוק כתוצאה מעודף מידע. זה קורה לכולנו אם אנחנו שמים לב לזה או לא. זה קורה באתרי הכרויות, זה קורה בעבודה, זה קורה כשאנחנו מזמינים אוכל וזה קורה כשאנחנו מנווטים באמצעות ווייז והוא מציע לנו 5 דרכים שונות מהן אנחנו צריכים לבחור אחת. רובנו לא יודעים לבחור, בטח ובטח כשמדובר על בחירה מתוך מגוון רחב. בפרק נדבר על הבעיה הזו ועל הדרך הקלה מאוד לפתור אותה. כל מה שצריך זה לרצות ופתור את זה, ולבחור :) ראיתם מה עשיתי שם? אמרתי לבחור אבל אנחנו לא יודעים לבחור.. לא משנה. יאללה שימו פליי.

מומנטום זו דרך חיים. זו ההבנה שאם אנחנו רוצים להשיג משהו, אנחנו צריכים לעבוד בשביל זה, וגם אם לפעמים נראה לנו שאנחנו לא בדרך הנכונה או אולי איבדנו את הכיוון, אנחנו חייבים להבין שזה בסדר, וגם בדרך הזו למדנו משהו שיעזור לנו בדרך אל המטרה. אם לא נפסיק, אנחנו לא יכולים להיכשל. הדרך היחידה להיכשל היא להפסיק באמצע הדרך. רוב האנשים מפסיקים באמצע הדרך. אל תהיו רוב האנשים. פרק 34 עכשיו בחוץ.

לא כולם יודעים מה הם אמורים לעשות עם החיים שלהם. אנחנו חיים בעידן שבו זה בסדר גמור להיות בן 55 ולא להיות בטוח מה אתה רוצה לעשות שתהיה גדול. אם אתם עוד לא יודעים מה המתנה שלכם לעולם, ויש לכם כזאת, אז אני מציע לכם להמשיך להסתכל פנימה טוב טוב עד שתדעו. זה שם. ואם אתם כבר יודעים, אתם חייבים להוציא את זה החוצה ולצעוק בקולי קולות כדי שכל העולם ידע שזה הבן אדם שעושה את זה, ושאנשים אחרים יבואו אליכם כדי שתעזרו להם עם זה. אתם פה מסיבה מסוימת. אל תעצרו עד שתדעו מהי, ואז תצעקו חזק. אבל רק אחרי שתפעילו את הפרק הזה.. ואז תלכו לעשות את זה.

העבר נקרא עבר בגלל שהוא עבר, הוא כבר לא יחזור ואין לנו יכולת לשנות אותו. לעומת זאת, העתיד אולי אף פעם לא יגיע. אנחנו לא יכולים לצפות מה יקרה עוד שעה, מחר, עוד שבוע. הטוב ביותר או הרע ביותר.. מי יודע? אבל מה שאנחנו כן יודעים זה שמה שיש לנו כאן ועכשיו, זה מה שיש לנו, ואת זה אנחנו חייבים לראות. לעצור לנשום, להעריך, לכבד, לאהוב. יאללה לחצו פליי כבר.

אם נסתכל על ההתפתחות שלנו כעל אוסף גרמי מדרגות, נבין שאנחנו צריכים להתחיל איפשהו, למטה, כדי לטפס למעלה. כל מטרה שאנחנו מציבים לעצמנו היא גרם מדרגות, אנחנו צריכים למצוא את הדרך לטפס ולהתמיד עד שנסיים ונגיע לשם. אם נסתכל על ההרגלים שאנחנו צריכים להטמיע בשביל לכבוש את המטרה שלנו, אז כל פעם שנחזור על ההרגל הזה, זו מדרגה אחת. למשל אם נרצה להיות חטובים יותר, אנחנו לא יכולים להתאמן פעם אחת למשך 10 שעות. אבל נשמור על תזונה בריאה ונחלק את 10 השעות האלו ל 20 יום בהם נתאמן חצי שעה בכל יום, נוכל לראות תוצאות ולדעת שאנחנו בדרך הנכונה, מה שכמובן ייצור אצלנו מומנטום ויאפשר לנו להמשיך ואפילו בצורה קלה יותר. אבל קדימה, אין סיבה לקרוא את זה. שימו פליי. אם עוד לא שמתם כאן עוקב אז קדימה, זה הזמן, ואני ממליץ לכם לבקר גם אצלי באינסטגרם, פעיל שם מאוד לאחרונה. https://linktr.ee/eranbrownstain

בעולם של אגו ואינטרסים, ענווה היא בדיוק מה שחסר לכולנו. ענווה היא תכונה נרכשת שכולנו יכולים להטמיע בחיים שלנו כדי להפוך לחברותיים יותר, מכילים יותר, קשובים יותר, פתוחים הרבה יותר לפידבקים ומכאן גם לשיפור והתפתחות. אבל יאללה, שימו פליי.

עייפות היא תחושה מוכרת, אבל רובנו לא יודעים שככל שאנחנו נותנים לעייפות שלנו מקום להתרחב- היא תתרחב. מוטיבציה עובדת בדיוק באותה צורה וככל שנזין את המוח שלנו יותר בתכנים מוטיבציונים, ככה נכפיל את הכח של התחושה הזאת אצלנו. אז עכשיו שאנחנו יודעים על זה, ואנחנו יודעים שתמיד יש לנו בחירה, בכל שלב בחיים, בכל רגע, לכולנו יש אפשרויות, מה הייתם בוחרים? להיות עייפים? או להיות מלאי מוטיבציה ואנרגיה ברמה יום יומית? אני יודע מה התשובה, וגם אתם, אז קדימה, לחצו פליי ותתחילו להכניס בעצמכם מוטיבציה כבר עכשיו.

לובסטר הוא בעל חיים מדהים! זו רכיכה שמגדלת שריון בכל פעם מחדש כדי שיתאים לתקופה מסויימת בתהליך הגדילה שלה. אם קראתם את זה והרגשתם הזדהות זה רק בגלל שגם אתם מתנהגים ככה.  ואני יכול להמשיך ולכתוב פה על לובסטרים אבל למה שלא פשוט תשמעו את הפרק? יאללה, לחצו ״נגן״.

אני בעצמי נחשפתי לטרמוסטט הפנימי שלי רק לפני כמה ימים ומאז אני פשוט לא מפסיק לחשוב על זה, ככה שהייתי חייב להעביר את המתנה הזאת הלאה גם אליכם.  הטרמוסטט הפנימי שלנו הוא זה שקובע מה אנחנו מוכנים לקבל, כמה גמישים אנחנו, ואיפה בדיוק נמצא איזור הנוחות שלנו.  אם נבין לכמה מעלות מכוון הטרמוסטט הזה, נוכל לכוון אותו מחדש ובכך לשנות את החיים שלנו, כל פעם קצת.  אבל אני לא מבין למה אתם קוראים את זה בכלל כשיש כאן פרק מדהים שאפשר להאזין לו?!ֿ יאללה שימו פליי.

לקח לי שנים להבין שצמיחה באזור הנוחות זה פשוט דבר שלא קיים. באזור הנוחות שלנו- נוח לנו ממש כמו שאנחנו, ואין לנו שום מוטיבציה לקום ולעשות, לשפר, לנסות לעשות את הדברים אחרת, כי יש סטטוס קוו והמציאות סטטית ולמה לנו לזוז בעצם? אז זהו, שאנחנו חייבים לזוז ולצאת משם אם אנחנו רוצים להתפתח לאנשהו. איזור הנוחות הוא אזור סטטי, ובמציאות אין דבר כזה חוסר תזוזה. או שאנחנו זזים קדימה או שאנחנו זזים אחורה. אז הגיע הזמן לבחור: האם אתם זזים קדימה או אחורה? והאם יש מצב שאתם קוראים את כל זה כשבפועל יש פרק שכל מה שאתם צריכים זה ללחוץ פליי?? נו בחיאת תפעילו כבר.

לקח לי שנים להבין שאני אחד שלוקח ללב. זה לא אומר שאני נעלב מכל דבר, אלא שאני לוקח איתי גם את החוויה שלי מכל אינטראקציה, וגם חלק מהחוויה של האדם שהשתתף איתי באינטראקציה. היכולת לשחרר מאפשרת לחוות אינטראקציות בצורה קלילה יותר, ולא להמשיך את היום שלנו עם המטען הרגשי המשוייך לחוויה של אנשים אחרים. כולנו עוברים את זה, כמה פעמים ביום, אבל לא עוצרים לשים על זה את האצבע. יאללה, לחצו ״נגן״ נו..

כן כן, ידוע, כולנו צריכים להגיד תודה על מה שיש וזה. וכמובן שגם יש את המשפט שההורים אמרו לנו שהיינו קטנים: ״באפריקה יש ילדים רעבים, תגיד תודה״. אבל זה לא מה שיגרום לנו להגיד תודה. אז מה כן? ולמה אנחנו צריכים בכלל? נו.. בשביל זה יש פרק שלם! לחצו פליי.

בגיל 35 החלטתי לקנות סקייטבורד ולא לוותר על החלום הזה בגלל שאני ״מבוגר״. יכול להיות שזה עלה לי בזעזוע מוח, לא אשקר, אבל זה לגמרי היה שווה את זה. לכולנו יש חלומות, ואת חלקם אנחנו יכולים להגשים ברמה השבועית/חודשית אם רק נחליט לתת לזה את הזמן. אנחנו עסוקים בחיי היומיום שלנו שאנחנו לא שמים לב שהחיים שלנו פשוט עוברים. היום אני קורא לכם לעצור, לנשום ולחשוב על החלום הבא שאתם הולכים להגשים.  החלומות שלכם לא נועדו למגירה.  יאללה, נגנו את הפרק.

אז כן, התשובה היא כן. כמובן. ידוע לכל. אבל למה בעצם? ואיך זה עובד? ועל מה זה עוד יכול להשפיע? אז על המון! פעילות גופנית לא רק אחראית בין היתר לדופמין ומייצר תחושת אושר רגעית, אלא אחראים לעוד הרבה תהליכים מסביב, שגם הם משפיעים עלינו אם במודע ואם לא. אז קדימה, לחצו ״נגן״. כי ככה אומרים בעברית..

לחיות באמונה עצמית זה לדעת שאין אף אחד אחר שבא להציל אותנו ושאנחנו צריכים לדאוג לעצמנו ויהי מה.  זה לא אומר שזה רע חלילה, דווקא ההפך. זה אומר שאנחנו חייבים לסמוך על עצמנו ואנחנו צריכים להשחיז את הכלים שלנו כדי לעשות יותר, וכשאני אומר יותר אני מתכוון לכל מה שאי פעם חלמתם עליו. יאללה, שימו פליי.

אופטימיות היא הכלי הטוב ביותר שלי להתמודד עם כל מה שקורה לי בחיים. אבל לא תמיד הייתי ככה. כנער מתבגר אפילו הייתי די קודר. אבל כמו שם הפרק, אופטימיות היא דבר מדבק, וממש כמו וירוס, אנחנו לא חייבים לחכות שזה יגיע אלינו, אנחנו יכולים ״להסתכן״ וייצר יותר חיכוך עם אנשים הנושאים את הוירוס, כדי להידבק בו. ממש כמו שהיו עושים פעם לילדים כדי להדביק אותם במחלות ילדים ולייצר עמידות למחלה. אני הדבקתי את עצמי באופטימיות ואני לא מפסיק לעשות את זה בכל יום, וככה גם אתם יכולים לעשות את זה. יאללה, שימו פליי ותתחילו להידבק.

במשך עשרות אלפי שניםבני האדם יצרו לעצמם את מקורות ההכנסה שלהם. אם גידלת עגבניות, אז מזה היית עושה את הכסף שלך. אותו דבר לגבי תכשיטים או כל דבר אחר. מה שיש, זה מה יש ועם זה עובדים. במאה האחרונה הפסקנו להאמין בעצמנו וביכולת שלנו לדאוג לעצמנו, להביא אוכל לשולחן, ולהכניס כסף הביתה. הפסקנו כי שכחנו שהיינו עצמאיים פעם. כולנו. או יותר נכון ההורים שלנו, וכנראה גם הורים שלהם. אז מה קורה כשדור אחר דור אחר דור לא משחיז יכולת מסויימת? גם אם היא מולדת? נכון מאוד. היא הולכת ונעלמת. ובגלל שלקום ולעזוב את מקום העבודה ולוותר על הפרנסה שלכם זה צעד מאתגר, אני מציע לכם משהו אחר. להתחיל להתפתח לכיוון שמעניין אתכם, כדי שביום מן הימים תוכלו לעשות את הצעד, להפסיק להיות תלויים באחרים ולהתחיל להביא את הטוב שלכם לעולם ולאנשים אחרים- ללא מתווכים. יאללה, לחצו פליי.

אפשרויות זמינות לנו תמיד. הבעיה היא שאנחנו לא רואים אותן. אבל כשמדובר בהגשמה עצמית, אנחנו חייבים לראות מעבר לערפל ולהביא את עצמינו לעשייה תמידית וחתירה אל עבר ההגשמה שלנו. קדימה, שימו פליי.

מומנטום זה משהו שאנחנו צריכים ליצור ובאותה מידה אנחנו יכולים גם לאבד. בשבועות האחרונים נאלצתי באל כורחי לעצור את העשייה שלי ולצאת לחופשה. כן אני יודע שזה נשמע מוזר אבל זה אמיתי לגמרי. דבר אחד גרם לאחר ולפני שהבנתי מה קורה, איבדתי את המומנטום לחלוטין. לקחת לי שבוע מהרגע שהבנתי את זה ועד שהצלחתי להרים את עצמי שוב לעשייה. זאת בדיוק הסיבה שמומנטום צריך לשמר, כי לשמר קל הרבה יותר מליצור שוב ושוב. אבל למה אתם קוראים את זה ולא שומעים את הפרק? יאללה לחצו פליי.

בני אדם משווים מטבעם. אם זה רכוש, כסף, איברי גוף או כל דבר כזה או אחר. חינכו אותנו לראות מה יש לאחרים, לנסות להשיג את זה. אבל מה אם... זה לא מה שאנחנו אמורים לעשות? מה אם אנחנו צריכים לעשות את זה בזהירות וברגישות כדי שזה לא יפגע בנו יותר מאשר יסייע לנו? את זה לא לימדו אותנו ולכן חשוב שנדבר על זה. אבל קדימה.. שימו פליי.

כולנו צריכים פרופורציות. אם אני חושב שאני נמוך זה רק כי לא עמדתי ליד האנשים הנכונים, אותו דבר גם לגבי משקל, לגבי הידע שלי ולגבי המצב הכלכלי שלי. היום אנחנו מדברים על פרספקטיבה והודיה, ועל הכוח שלהן לעזור לנו לעקל חוויות מורכבות בחיים שלנו, ולראות גם ברע- את הטוב. אבל יאללה, לחצו פליי.

לימדו אותנו שפרפקציוניזם זה טוב נכון? אז זהו שלא. לא שיש לי בעיה עם חתירה למצויינות, רק שפרפקציוניזם הוא ממש לא חתירה למצויינות, אלא להיפך. מצויינות יכולה להיבנות רק באמצעות כשלונות, אבל פרפקציוניזם הוא הימנעות מכשלונות מתוך פחד, ולכן, אם התפתחות אישית היא הסיבה שאנחנו כאן, אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי להוציא את הגורם הזה מחיינו, אבל למה אתם קוראים את זה בכלל אם אתם יכולים לשמוע את זה? יאללה לחצו ״נגן״. בעברית זה נשמע גרוע.. אז שימו פליי.

לחץ, למרות מה שאתם חושבים, הוא לא בהכרח רע. אני אומנם לא מאחל לכם לחיות חיים לחוצים, אבל הלחץ מכשל אותנו, דוחף אותנו קדימה והופך ואתנו לחזקים יותר ועמידים יותר. התפתחות אישית לאו דווקא אומרת מיינדפולנס בכל רגע נתון. קיצור.. לכו לשמוע את הפרק. לחצו פליי.

״אנחנו נבחנים ברגעי משבר״ זה משפט שאוהבים להגיד אבל הוא ממש לא נכון. רגעי משבר הם.. נו.. ממש כמו שהם נשמעים.. משבר. אנשים שונים מתפקדים בצורה שונה תחת לחץ. יש כאלו שלא מצליחים לתפקד בכלל, ועדיין, זה לא אומר שהם לא אנשים חזקים. רגעי משבר הם שער, כאב הוא שער, ואם נוכל לראות את מה שמחכה לנו מעבר לשער, אולי נוכל להתמודד בצורה טובה יותר ומכילה יותר גם ברגעים כאלו. אבל יאללה, שימו פליי.

תמיד אמרו לנו לראות את חצי הכוס המלאה, אבל לא לימדו אותנו איך לעשות את זה! לראות את הרע בכל טוב זה עיקרון שאני מנסה ליישם כבר שנים ולאחרונה אני מצליח יותר. לקח לי זמן להבין שמה שצריך לעשות בפועל זה לזהות את הרגעים בהם מצב הרוח מתהפך, התוכניות שלנו ״נפגעות״ ואנחנו לא יכולים להמשיך כרגיל, ובדיוק אז, בלהט הרגע, אנחנו צריכים לעצור ולראות איך אפשר לשנות זוית ולראות את הדברים באור אחר. אבל למה אתם קוראים את זה בכלל? שימו פליי כבר.

כשאנחנו לא מצליחים להתמיד במשהו שאנחנו ממש רוצים, אנחנו מרגישים שנכשלנו, אבל בפועל אנחנו לא אשמים. כבני אדם אנחנו רגילים לחשוב שאנחנו רציונאליים אבל בפועל אנחנו לא. אנחנו עובדים בצורה כמעט אוטומטת לחלוטין והמוח שלנו עושה שימוש במליוני הרגלים ותבניות שהוא צבר עם השנים. אם נדע איך המוח שלנו הופך חוויה להרגל נוכל להטמיע הרגלים בצורה פשוטה וכך גם להצליח. אז קדימה, אני יודע שגם אתם רוצים לדעת איך להטמיע הרגלים חדשים, כל מה שנשאר לכם זה ללחוץ פליי.

אומרים שאם נעשה את מה שאנחנו אוהבים, לא נעבוד אפילו יום אחד בחיים שלנו. מי לא היה רוצה את זה? אני יודע שאני כן, ולכן אני עובד על זה מאוד קשה אבל באמת נהנה מכל שניה. היום אנחנו מדברים על המתנה שלנו, של כל אחד מאיתנו, חלק קוראים לזה אנרגיה, חלק קוראים לזה אור. המטרה של הפרק היום היא לתרגל ולו לדקה אחת את האפשרות למציאת האור שלכם, המתנה שלכם. קדימה, לכו למצוא את האור! בכל פרק אצרף המלצה לדבר אחד שאני אוהב להאזין לו, שממנו אני שואב אנרגיה, השראה, רעיונות או ידע. היום אני רוצה להמליץ על הפודקאסט סביבה מנצחת של מתן ניסטור שהוא לגמרי מעורר השראה. סביבה מנצחת עוסק בהתפתחות אישית ונותן הרגשה של ״יאללה, זה הזמן שלי לעשות״, ובזה הוא מצטיין האמת. שאפו למתן ניסטור על הפוקאט, לכו לשמוע. אבל כמובן, רק אחרי שתעשו כאן פליי ותסיימו את הפרק הזה.

המוח שלנו הוא מחשב, ויש לו יכולת קיבולת מסויימת, אלא אם משתמשים בו נכון. היום אנחנו הולכים להבין איך אפשר להוריד עומס מהמוח שלנו בצורה פשוטה כדי לפנות משאבים לדברים החשובים באמת. אז קדימה, שימו פליי.

פרספקטיבה זה משהו שלא מדברים עליו. אולי אחרי שמישהו עובר משהו, אבל לא סתם ככה. היום נראה איך פרספקטיבה נכונה יכולה לשנו תלנו את החיים מקצה לקצה, לגרום לנו לראות את חצי הכוס המלאה ולתת לנו מוטיבציה להמשיך לחתור בכל הכח. אנחנו חיים בתקופה מדהימה. יאללה שימו פליי.

מוטיבציה פנימית או חיצונית מושפעת ממערכת הדופמין שלנו שעובדת דומה אך שונה אצל כל אחד מאיתנו. אתם יכולים להמשיך לקרוא את זה אבל למה בעצם? לחצו פליי.

למרות שגדלנו להיות אנשים מיוחדים וכל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו, האמת הקשה היא שכל אחד מאיתנו הוא הממוצע של הסביבה שלו. ולא, זה לא אומר שאתם צריכים להיות עצובים בגלל זה, ההפך הוא הנכון, יש לכם יכולת השפעה אדירה על מה שנכנס לכם לאוזניים ומכאן גם על מי שאתם תהפכו להיות. אז קדימה, שימו פליי ותהנו. אפשר גם לעצום עיניים. אלא אם אתם נוהגים ואז אל תעשו את זה.

פרוייקט אישי הוא הסיבה לקום בבוקר עם חיוך ותחושה של סיפוק גם בימים הקשים ביותר שלכם. בפרק הזה אני מדבר על הפרוייקט האישי שהיה לי באחת התקופות הקשות בחיים שלי, איך הוא נתן לי תקווה לחיים וגרם לי לקום בבוקר עם תחושת ״משימה״ גם כשהיא לא ממש הייתה שם, ואיך גם אתם יכולים לבחור לעצמכם את הפרוייקט שלכם כבר היום, כדי להתחיל לגדול. יאללה, שימו פליי.

התחייבות חברתית היא כלי מעולה להגשמת מטרות! כבני אדם ״רציונאליים״ אנחנו פועלים במישור מסויים שתואם את מי שאנחנו, את הנרטיב שלנו. אבל מה קורה אם אני עושה משהו שלא תואם את מי שאני טוען שאני? אז מתחיל הקטע המעניין, כי הדיסוננס דורם לנו להרגיש לא אותנטיים כלפי עצמינו, מה שדוחף אותנו להמשיך לנוע אל עבר המטרה גם אם לא ממש בא לנו לעשות את זה. וכמובן שאתם יכולים להמשיך לקרוא את זה, אבל למה בעצם אם אתם יכולים להקשיב לפרק? יאללה, שימו פליי.

אנרגיה זה מונח שלא משתמשים בו מספיק. זה לא אומר דלק וגם לא חשמל. כל דבר הוא אנרגיה. אנחנו מונעים מסוגים שונים של אנרגיה אבל רובנו לא עוצרים אפילו פעם אחת כדי לחשוב על זה במהלך החיים. הסתכלות על אנרגיה בצורה שבה אני מדבר עליה יכולה לשנות לכם את החיים. אני אומר את זה כי אני עשיתי את זה. אבל אל תקראו את זה ותגידו ״אה או קי.. הוא צודק״. פשוט לכו לשמוע את הפרק. פשוט תלחצו פליי.

איך יכול להיות ש- 10 דקות ביום יכולים לשנות את החיים שלכם? אז ככה.. הכל התחיל כשנחשפתי לניסוי מאוד מעניין על אורז, שגרם לי ללכת ולחקור את השפעת המילים החיוביות/ שליליות על מים, ועל בני אדם, שגרמו לי להבין שאני חייב להוציא את המתנה שלי החוצה ולהפוך אנשים אחרים למאושרים יותר באמצעות טיפים קטנים שהם יכולים ליישם כבר היום. אתם יכולים להמשיך לקרוא את התיאור הזה אבל למה שלא תקשיבו לפרק ותשמעו את כל זה? קדימה. לחצו פליי.