שער הביטחון מחובות הלבבות

שער הביטחון פרק ז חלק ג - מדרגות בבעלי ביטחון ותכלית העמל הראויה בעולם הזה: שיעור סיכום המדגיש כי הביטחון אינו סותר את חובת העבודה, אך משנה את היחס אליה. אדם במדרגה גבוהה יכול למעט בהשתדלותו, אך רוב בני האדם חייבים בהשתדלות נורמלית. מובא סיפור על אדם שנשאר רגוע בזמן תקלה בארון החשמל כדוגמה למנוחת נפש אמיתית. השיעור מסביר את ההבדל בין הכנסה לרווח – רק מה שהבורא גזר יישאר לאדם בסוף החודש. לסיכום, הביטחון הוא עבודה יומיומית של שיפור ההשקפה על הנהגת הבורא בעולם.

שער הביטחון פרק ז חלק ב - חוסר הכרת רחמיו וכחו של הבורא וגאוות האדם כמונעים ביטחון: המשך מפסידי הביטחון: נטייה לסיבות קרובות והתעלמות מה"מלך" המנהיג את הכל מרחוק. השיעור מתאר את התפתחות הביטחון מהילדות (ביטחון בשדי האם) ועד לבגרות רוחנית (ביטחון בבורא). מזהירים מפני ה"נפילה" בשלב שבו האדם בוטח בכוחו ובתחבולותיו לאחר שהצליח להתפרנס. מובא משל על הסופר שידו נגדה כעונש על שבטח ביכולתו הפיזית בלבד. השיעור מסכם שהבורא מביא לעיתים צרות כדי להשיב את האדם לאמונה בו ולזכותו בחיי נצח.

שער הביטחון פרק ו ופרק ז חלק א - דרכם התמוהה של חסרי הביטחון שמבקשים ערבויות מאלוקים קודם עבודתו: המשך דחיית טענות "בעלי המשכונות": הבורא הוא בעל היכולת המוחלטת ואין צורך בערבויות ממנו. השיעור מזהיר שגם אם ישיג האדם את הממון שביקש, אין זה מבטיח לו מנוחה, שכן "מרבה נכסים מרבה דאגה". מוסבר שכל תנועה והבנה בתורה היא בעזרת הבורא, ולכן אין לאדם כוח עצמי לעשות "עסקאות". פרק שביעי פותח ב"מפסידי הביטחון", ובראשם אי-הבנת ייחוד השם ושליטתו הבלעדית בעולם. השיעור קורא לשינון משפטי אמונה ביומיום כדי להטמיע את הביטחון בנפש.

שער הביטחון פרק ה חלק ג ופרק ו - יחסו המודאג של חסר הביטחון למציאות הכלכלית: מעבר לפרק שישי: ביקורת על "בעלי המשכונות" הדוחים את עבודת השם עד שישיגו ביטחון כלכלי. המחבר מדמה זאת לאדם המבקש משכון מהבורא לפני שהוא מוכן לעבוד עבורו. מוסבר כמה זה מגוחך לבקש משכון מהיוצר שנותן לאדם חיים וכל רגע נשימה בחינם. השיעור מציין שאין קץ לבקשות החומריות של אדם כזה, ולכן לעולם לא יגיע ל"זמן המתאים" ללמוד תורה. מודגש החוב העצום שהאדם כבר חב לבורא, מה שהופך כל התניה של עבודה בפרנסה לעזות פנים.

שער הביטחון פרק ה חלק ב - הבוטח נדיב בממון למצוות ולקנין העולם וחוסר דאגה על העתיד: המשך ההבדלים: הבוטח משתמש בעודף כספו למצוות ולחסד בלב נדיב. מי שאינו בוטח אינו מרגיש שיש לו מספיק לעולם וחס על ממונו מחובות הבורא. בעל הביטחון אהוב על הבריות כי הם בטוחים שלא יזיק להם עבור רווח אישי. בניגוד אליו, חסר הביטחון מלא קנאה ורואה בכל הצלחה של אחר הפסד שלו. השיעור מסכם בדאגה האמיתית שצריכה להיות לאדם: לא על מחר ("אל תצר צרת מחר"), אלא על חובותיו כלפי הבורא.

שער הביטחון פרק ה חלק א - הבוטח מודה על הטובה והרעה, נפשו במנוחה ולא תולה בהשתדלתו: פרק חמישי: שבעה הבדלים בין הבוטח למי שאינו בוטח בענייני פרנסה. הבוטח מודה על הרעה כשם שמודה על הטובה, בעוד האחר מתקצף על קשיים. מודגשת מנוחת הנפש האמיתית ("דומי נפשי") הנובעת מהידיעה שהבורא מנהיג לטובה. השיעור מסביר ששמחה אינה תלויה בנסיבות חיצוניות אלא בהשקפה פנימית. בעל הביטחון אינו נרגע בגלל שיש לו כסף, אלא בגלל שיש לו את הבורא, גם כשהסיבות נכשלות. מי שאינו בוטח חי בצער תמידי גם כשהוא מצליח, בגלל הפחד מהעתיד.

שער הביטחון פרק ד חלק יא - ביטחון בחסד השם עלינו לעולם הבא והנגזר מזה בהנהגת האדם כאן: החלק השביעי: ביטחון בחסד הבורא על חסידיו בעולם הבא. בעל המעלה נבחן ביכולתו להעדיף לימוד תורה על פני הנאות העולם הזה כשאין עליו אילוץ. הסבל בעת ניסיונות מוצג כביטוי עילאי לביטחון, תוך הבנה שזהו חלק מהדרך לשכר הנצחי. השיעור מביא דוגמאות מאברהם אבינו ורבי עקיבא שקיבלו ייסורים בשמחה למען רצון השם. מוסבר שהסבל הנוכחי של עם ישראל נועד לזכך ולקרב יהודים רבים לקראת הגאולה. הביטחון מאפשר לאדם "לשת מסעות" (ייסורים) מבלי להתרעם על הנהגת העולם.

שער הביטחון פרק ד חלק י - המשך טעמים להסתרת התורה את שכר העולם הבא ואופן הביטחון של האדם בזה: המשך הסיבות להסתרת שכר העולם הבא: השכר אינו "מגיע" לאדם בזכות אלא הוא חסד גמור מהבורא. אדם צריך להבין שגם המעשים הטובים ביותר אינם שקולים לטובה אחת קטנה שקיבל מהבורא. השכר האמיתי הוא עצם הקרבה לאלוהים והאהבה שהוא רוחש לאדם. השיעור קורא לביטחון בשכר הצדיקים למרות שפרטיו אינם ידועים, מתוך אמונה בטוב הבורא. לסיכום, אין לבטוח במעשה הטוב כעילה לשכר, אלא להשתדל להודות על טובותיו המתמידות.

שער הביטחון פרק ד חלק ט - ביטחון בקיום מצוות חברתיות וטעם הסתר השכר לעולם הבא: החלק החמישי: ביטחון במצוות שבין אדם לחברו (צדקה, תוכחה). יש להקפיד על כוונה טהורה ללא רצון לכבוד או לשליטה על המקבל. השיעור מסביר למה שכר העולם הבא לא פורט בתורה: חוסר יכולת של הגוף הגשמי לתפוס הנאה רוחנית. התורה נהגה בבני אדם כבבנים קטנים והבטיחה "סוכריות" גשמיות (גשם, שובע) כדי להניע לעבודה. מודגש שמעשה המצווה נסתר בחלקו (הלב) וגלוי בחלקו, ולכן גם השכר מחולק בין העולמות.

שער הביטחון פרק ד חלק ח - ביטחון בקיום מצוות הנוגעות לגופו של האדם: החלק הרביעי: ביטחון בקיום מצוות המוטלות על האדם עצמו (תפילה, סוכה וכו'). מעשה המצווה מחולק לשלושה: בחירה בלב, כוונה לבצע, והוצאה לפועל באיברים. הבחירה והכוונה הן באחריות האדם ("הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"), אך ההצלחה המעשית תלויה בסיעתא דשמיא. השיעור מסביר שבמצוות הדרך ברורה ("ובחרת בחיים"), בניגוד לענייני חולין שבהם לא תמיד יודעים מה טוב. יש להתפלל שהבורא יחזק את הבחירה בטוב ויסיר תרדות עולם המפריעות לעבודה.

שער הביטחון פרק ד חלק ז - היחס הנכון לאחריות המשפחתית ולסיוע בין בני אדם: הדרכה לפנייה לבני אדם לעזרה: יש לראות בהם "צינורות" ולבטוח בבורא שיעביר את הטובה דרכם. משל האדמה: כפי שלא מודים לאדמה על הצמיחה אלא לבורא, כך יש להתייחס לבני אדם, אם כי בתוספת נימוס והכרת הטוב. אם אדם מסרב לעזור, אין לשנוא אותו אלא להבין שהבורא מנע את הטובה מסיבותיו. השיעור דן ביחס לאויבים: יש לבטוח בבורא שיגן מפניהם ולעיתים אף להטיב עמם כדי להפוך את ליבם. הכלל הוא שאין אדם יכול להזיק או להועיל ללא רשות הבורא.

שער הביטחון פרק ד חלק ו - ביטחון במציאות של רווקות ומדרגת הפרישות הרצויה: ביטחון של בעל משפחה: חובה לדאוג לצרכי האישה והילדים מתוך ציווי הבורא ולא למען גמול עתידי מהם. אזהרה מפני המחשבה שהילדים ידאגו לאדם בזקנתו – הביטחון חייב להישאר בבורא לבדו. השיעור מציג את ה"פרישות הנכונה": להיות מעורב בעולם בגוף (חרישה, זריעה) אך הלב נמצא בעולם הבא. מי שמכוון לעבודת השם בטיפולו במשפחתו, הבורא יזמן לו כבוד וגמול גם בלי שיבקש. לסיכום, על האדם לשמוח במציאותו החברתית כפי שהיא ברגע זה.

שער הביטחון פרק ד חלק ה - ביטחון ביחסים עם משפחתו וחבריו ודרך הפרישות הראויה באמת: החלק השלישי בביטחון: עניינים חברתיים ומשפחתיים. אדם בודד (נוכרי) צריך לשמוח במציאותו כי היא מאפשרת לו קרבה יתרה לבורא ללא תרדות משפחה. השיעור מבהיר שכל אדם הוא "גר" בעולם הזה ושנשמתו תמיד בודדה מול מקורה. מודגש שהבדידות אינה אידיאל לכתחילה, אך יש לקבלה באהבה אם כך גזר הבורא. מובא משל על מדינה שבה כולם התלבשו אותו דבר כדי למנוע קנאה והתנשאות בין עשירים לעניים.

שער הביטחון פרק ד חלק ד - הגישה הראויה לאדם שמעסיק ומפרנס אחרים והסכלות שבצבירת ממון לשם כבוד: המשך הניסיונות של העשיר: עליו להרגיש שהוא רק מעביר משכורת ל"בעליה" האמיתיים לפי גזירת הבורא. אזהרה מפני דרישת הכרת תוב מוגזמת מהעובדים, שכן הבורא הוא המפרנס האמיתי. השיעור דן באנשים הרודפים אחר עושר למען הכבוד ומסביר שכבוד זה לעולם אינו משביע. מובאת ביקורת על "עמי הארצות" המחניפים לעשירים וטועים בכתובת להשגת צרכיהם. לסיכום, אדם שמשכיל להבין את תפקידו כצינור זוכה לכבוד בעולם הזה ולגמול בעולם הבא.

שער הביטחון פרק ד חלק ג - תפקיד הממון שאדם צבר ואופן השימוש הנכון בו: ניתוח הניסיונות של האדם העשיר, המבין שהוא רק "צינור" להעברת שפע לאחרים. העשיר עלול לטעות בשלושה פנים: השגת ממון בדרכים מגונות, מחשבה שכל הכסף נועד לצרכיו הפרטיים, והתנשאות על עובדיו. מוסבר שהטרף מתחלק למזון בסיסי (מובטח), מזון עבור התלויים בו (לא מובטח דרכו) וקניין שנותר לאחרים. השיעור מזהיר מהשתדלות יתרה עבור ממון שבסוף יורש שונאו של האדם. המטרה היא להגיע למנוחת הנפש מתוך ידיעה שהפרנסה קצובה מראש.

שער הביטחון פרק ד חלק ב - השתדלות בענייני בריאות: סיכום ענייני הגוף והבריאות: יש לנהוג לפי הוראות הרופאים כחלק מחובת ההשתדלות ("ורפא ירפא"). אין לבטוח ברפואה עצמה אלא בבורא שמרפא בסיבה או בלי סיבה (כמו המשל עם המלח והמים הרעים). השיעור עובר לחלק השני: ביטחון בענייני קניין ומסחר. מודגש שגם אם נגזר על אדם עושר, הוא יקבל אותו בהשתדלות מתונה ולא בתוספת עמל חריג. העיקרון הוא שמה ששייך לאדם לא יעבור לאחר, ומה שלא נגזר לו – לא ישיג גם במאמץ עילאי.

שער הביטחון פרק ד חלק א - ביטחון בצרכי הגוף של האדם: פירוט החלק הראשון של הביטחון: ענייני גוף האדם (חיים, בריאות ומזון). האדם חייב להבין שאיש אינו יכול להועיל או להזיק לו מעבר למה שנגזר עליו מהבורא. מוצגת חובת ההשתדלות לשמירה על החיים (אכילה, שתייה) ואיסור על כניסה לסכנות מיותרות. מובאת הוכחה משמואל הנביא שחשש משאול, מה שמראה שזהירות טבעית אינה חסרון בביטחון. השיעור מזהיר שאדם המסתמך על ניסים מנכים לו מזכויותיו בעולם הבא.

שער הביטחון פרק ג חלק ז - היחס הנכון להשתדלות שאדם עושה לפרנסתו: העמקה בבחירת המקצוע תוך שימוש במשלים מעולם החי (הנץ והדגים) המצוידים בכלים המתאימים לטרפם. אדם שבוחר עבודה שאינה מתאימה לכישוריו דומה לעוף עם מקור קצר המנסה לדוג. המטרה בעבודה צריכה להיות קיום מצוות הבורא שהתעסקות בעולם היא חובה, ולא המחשבה שהעבודה מייצרת את הכסף. מודגש הצורך לכוון בעבודה "לשם שמיים" כדי לזכות בשכר גם על שעות העמל. השיעור מסיים בחלוקת הדברים שצריך לבטוח בהם לשבעה חלקים, הכוללים את ענייני הגוף, ההון והעולם הבא.

שער הביטחון פרק ג חלק ו - הבנת מציאות של רשע וטוב לו. וגם איך בוחרים מקצוע?: המשך הדיון על רשע וטוב לו: הטוב עשוי להיות שכר על מעשים טובים בודדים כדי לאובדו מהעולם הבא, או כפיקדון עבור בן צדיק. מוצגת גישה מהפכנית ש"עושר" אינו תמיד דבר טוב ויכול להיות שמור לבעליו לרעתו. השיעור עובר להדרכה מעשית לבחירת מקצוע: לפי כישורי הגוף (חזק/חלש) ונטיות הנפש (מה האדם אוהב). מודגש שהבורא הטביע בכל אדם אהבה למלאכה מסוימת כדי שדרכה יקבל את פרנסתו. לסיכום, כל מה שקורה במציאות הוא לטובת תיקון האדם והכנתו לחיי הנצח.

שער הביטחון פרק ג חלק ה - הבנת מציאות של צדיק בעל יסורים: דיון בשאלה הקלאסית "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". מוסבר שהתשובה היא פרטנית לכל אדם ואינה כללית, כחלק מהחשבון הנצחי של שכר ועונש. ייסורי הצדיק עשויים להיות כפרה על עוונות קטנים כדי להביאו נקי לעולם הבא, או כדי להגדיל את שכרו. לעיתים צדיק סובל כדי לשמש דוגמה לסבלנות ("עניין איוב") או בגלל שלא הוכיח את אנשי דורו. השיעור מדגיש שהעולם אינו מופקר וכל מה שאנו רואים הוא בדין ובמשפט לטובת האדם.

שער הביטחון פרק ג חלק ד - חיוב ההשתדלות וטעמיו: הסבר על חובת ההשתדלות למרות שהתוצאה בידי שמיים: ההשתדלות היא ניסיון לבחינת בחירת האדם ביושר. סיבה נוספת למאמץ היא הצורך להעסיק את האדם כדי שלא יתבטל ויחטא ("יגיעת שניהם משכחת עוון"). מוצג המשל של הבאר והדלי להמחשת סיבות קרובות ורחוקות, כאשר הבורא הוא השורש לכל. השיעור מבהיר שמי שמקבל עליו עול תורה עשוי לזכות להפחתה בעול דרך ארץ ופרנסה קלה יותר. לסיכום, ההשתדלות היא תנאי שהבורא הציב, אך היא אינה ה"סיבה" האמיתית לשפע.

שער הביטחון פרק ג חלק ג - בניית הביטחון - כנות בביטחון בקב"ה והשענות עליו לבדו: השיעור משתמש במשל גרגיר החיטה כדי להראות ש"הסיבה" (ההשתדלות) היא חלושה ואינה יוצרת את התוצאה בעצמה. אדם שמשתדל מעבר לנדרש טועה פעמיים: הוא לא מבין שהבורא קובע את התוצאה, והוא לא מקבל את המציאות כטובה. הדרך האמיתית לשנות את המציאות היא דרך התורה והמצוות שעולות למעלה ומשפיעות על הגזירה. מודגש שהביטחון חייב להיות בלב פנימה ולא רק מילים חיצוניות ("בפיו ובשפתיו כבדוני"). השיעור מסיים בקריאה לייחד את הביטחון לבורא לבדו מבלי לסמוך על רופאים או בוסים ככוח עצמאי.

שער הביטחון פרק ג חלק ב - בניית הביטחון - הבנת כוחו של הקב"ה, השגחתו עלינו, בלעדיות שליטתו, טובתו המוכחת ומגבלות ההשתדלות: השיעור עוסק בחמש נקודות ליישום הביטחון, ובראשן ההבנה שהבורא יודע מה טוב לאדם יותר ממנו עצמו. מוסבר שביטויים כמו "זה לא היה צריך לקרות" הם בעייתיים מבחינה אמונית. הבורא מוצג כמשגיח שאינו שוכח דבר ואינו מתעייף, בניגוד לבני אדם. השיעור מזהיר מפני שיתוף כוחות זרים בביטחון, דבר שגורם לבורא להשאיר את האדם ביד מי שבטח עליו. לסיכום, כל אירוע בחיים, כולל כמות הפרנסה וזמנה, הוא גזירה מדויקת שלא ניתן לשנותה בהשתדלות יתרה.

שער הביטחון סיכום פרק ב ופרק ג - בניית הביטחון - הבנת הרצון להטיב של הקב"ה וידעתו בטוב האמיתי הראוי האדם: יישום שבע התכונות של ה"נבטח" על הקדוש ברוך הוא, תוך הוכחה שרק בו הן מתקיימות בשלמות. השיעור קורא לאדם להתבונן בניסים שחווה מאז לידתו כראיה להשגחה מתמדת ("הלו הוא אביך קניך"). מוסבר המושג "להימסר אליו" – להישען על הבורא באופן שבו האדם לוקח סיכונים מתוך אמונה. השיעור מדגיש שהעולם הזה הוא פרוזדור לעבודה ולא נועד רק ל"כיף" אישי. לכן, בעל הביטחון אינו מתרעם על גזירות שנראות קשות, כי הוא סומך על תכליתן הטובה.

שער הביטחון פרק א ופרק ב - התכונות של מי שאפשר לסמוך עליו ואיפה הם קיימות בבלעדיות: הגדרת מהות הביטחון כ"מנוחת נפש הבוטח", מדד שבו אי אפשר לרמות. השיעור מפרט את שבע התכונות הנדרשות ממי שרוצים לבטוח בו: רחמים, השגחה, יכולת, חוכמה, ניסיון קודם, בלעדיות ונדיבות. מוסבר שהביטחון אינו מבטיח שכל רצונות האדם יתממשו, אלא שמה שקורה הוא הנכון והטוב ביותר עבורו. מודגש הצורך ב"בלעדיות" – אי אפשר לחלק את הביטחון בין הבורא לבין בני אדם. מנוחת הנפש מושגת רק כאשר האדם מבין שאין כוח בעולם שיכול להזיק לו חוץ מהבורא.

שער הביטחון פתיחה חלק ג - הביטחון כמקור למנוחת הלב ושלווה בשתי העולמות: המשך ההבדלים בין האלכימאי לבעל הביטחון, בדגש על כך שהביטחון מלווה את האדם גם בזקנתו ולאחר מותו. בעוד שהאלכימאי עלול להגיע לרמאות מתוך תחושת אחריות בלעדית לפרנסתו, בעל הביטחון פועל ביושר ובשקיפות. השיעור דן בתועלות הביטחון בענייני תורה, כגון המהירות להוציא כספים למצוות ללא דאגה לעתיד. מוסבר המושג "פיזור הנפש" כהיפך מהאושר האמיתי שהוא "שמח בחלקו". בסוף מובא סיפור על פרוש שלמד מעובד כוכבים שאין צורך לנדוד למרחקים עבור פרנסה.

שער הביטחון פתיחה חלק ב - המשך יתרון הבטוח על בעל היכולת לייצר זהב: השיעור מעמיק בהשוואה בין בעל הביטחון לאלכימאי, ומציין עשרה הבדלים לטובת הביטחון. בעל הביטחון אינו צריך להסתיר את "סודו" מתוך פחד, אלא יכול להתגאות באמונתו בגלוי. בניגוד לאלכימאי שדואג למלאי חומרים, בעל הביטחון סומך על הבורא שיספק את צרכיו בכל מקום ובכל עת. מוצג המושג של "ביטוח מקיף" – הביטחון בהשם מגן לא רק על הפרנסה אלא גם על הבריאות והשלווה. השיעור מסכם כי כל קושי שמגיע לבעל הביטחון נתפס ככפרה או כשדרוג רוחני ("דרך התמורה").

שער הביטחון פתיחה חלק א - יתרונות הבוטח על בעל היכולת לייצר זהב: שיעור פתיחה לשער הביטחון המדגיש את חשיבות הביטחון ככלי חיוני לעבודת השם ולהישרדות בעולם הזה. היתרון המרכזי המוצג הוא מנוחת הנפש, שכן מי שבוטח באדם אחר תמיד יהיה חרד מהפסד תמיכתו. השיעור מציג את תחילת ההשוואה בין בעל הביטחון ל"אלכימאי" המייצר זהב, תוך הדגשה שבעל הביטחון אינו תלוי בכלים מיוחדים. מוסבר כי מי שבוטח בזולת השם מסיר מעליו את השגחת הבורא. לסיכום, הביטחון מאפשר לאדם להיות בן חורין ולפעול לפי ערכיו ללא פחד מבני אדם.