אגדות הש"ס | הרב יונתן רוזין

מה החשיבות לפי חז"ל לשמירת השלום בית בין איש לאשתו? מה ההבדל בין גישת הירושלמי לגישת הבבלי כלפי האיום על הסוטה לשתות מהמים המאררים? מה מייצג הנר הכבה בסיפור רבי מאיר והאישה? למה רבי מאיר מבקש מהאישה לבזות אותו ביריקה? בשיעור הזה והבא נעסוק בגישת הירושלמי על החשיבות בשתיית המים המאררים המאפשרים תיקון השלום בית.

איך מצוות העומר קשורה לברית של אברהם אבינו ולירושת הארץ? במה דומה קרבן העומר למנחת סוטה ואיך זה יוצר “שלום בין איש לאשתו”? למה דווקא שעורים עומדות בבסיס תחילת ספירת העומר? מה הקשר בין אכילת המן במדבר לבין הקרבת העומר בכניסה לארץ? למה קרבן פסח הוא פרישה מעבודה זרה, ואילו העומר הוא קיום וחיזוק הברית? 

מדוע הציעו הזקנים לאלכסנדר להיות מובל על ידי חמור? כיצד נוגדת התפיסה במדינת הנשים את תפיסתו של אלכסנדר? מה הביא אותו להשתכנע מהן? ומה משמעות המתנה שקיבל בפתח גן עדן? בשיעור זה נסיים את רצף השיעורים העוסקים בהתנגשות בין השקפת עולמו של אלכסנדר מוקדון לזו של זקני הנגב ותורת ישראל. 

מדוע רואה אלכסנדר את זקני הנגב כמתריסים כנגדו? מה פשר תשובתם ש"השטן ניצח"? כיצד משכנעים הם אותו שלא לכלותם? ואיך ייתכן שתשובה זו מביאה אותו לרומם אותם ולהאציל עליהם שררה?בשיעור נעבור לחלקה השני של האגדה, ובה לאחר שסיים אלכסנדר את רצף שאלותיו אל זקני הנגב, עובר הוא להנכיח את מלחמתם האידיאולוגית איתו.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1Ov1OTjkvhjky9qHJRV3DRspo_ZoKQSkf

כיצד משפיעה ההנהגה הניסית על מרחב הבחירה החופשית? מדוע נדרשה קבלה מחודשת של התורה דווקא בימי אחשורוש, מהו פשר הקשר העמוק שבין פטירת משה רבנו לבין צמיחתה של התורה שבעל פה מתוך ההסתר? ומהי אותה מערכת יחסים מחודשת ונסתרת עם ה' שנוצרה בפורים, אשר באה לידי ביטוי בהיווצרותה של תורה שבעל פה?בשיעור ננסה לרדת לעומק המעבר מהנהגת בית ראשון למציאות של "הסתר אסתיר", תוך עיון בסוגיית "כפה עליהם הר כגיגית" במסכת שבת ובחידושי הרמב"ן על התחדשות הברית בימי פורים.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1t6slWlyAadaHaFzoTmKVJXTPWkZnGWup

מה פשר תשובתם של זקני הנגב, המורה כי על מנת לחיות על האדם למות ועל מנת למות עליו לחיות? מהו הכשל המהותי בתודעת חייו של אלכסנדר? מדוע רוצה אלכסנדר להתקבל על הבריות? מה מביא אותו לחשוב שהזקנים ירצו לחיות בים, וכיצד הם דוחים את המסקנה הזו?בשיעור נחתום את החטיבה הראשונה בסיפור מפגשם של אלכסנדר וזקני הנגב, אשר מתארת את רצף עשרת השאלות הפילוסופיות וההשקפתיות אותן הוא מפנה אליהם.לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1v81WFN0pEBBaWS8pIfbch5iuZkYAKXJA

מהו המשותף לחכם, לגיבור ולעשיר? מדוע לפי הרמב"ם אין צורך לצוות על המידות? מהו ההבדל ביחס אל החכמה הגבורה והעושר בין חכמת אריסטו לחכמת ישראל? וכיצד התריסו זקני הנגב כנגד אלכסנדר מוקדון?גם השיעור נשוב ונצלול אל נבכיה של אגדת מפגשם של אלכסנדר מוקדון וזקני הנגב, והפעם נתמקד בסט השני של השאלות אותן שואל אלכסנדר את הזקנים - מיהו הנקרא חכם? גיבור? ועשיר?לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1GtZGVIg5gCmELE2-wQ1ohcnzzK085FRT

כיצד מתכנן אלכסנדר להוכיח את קהות מחשבתם של זקני הנגב? מהי התפיסה הפיזיקלית של חז"ל? האם אור הוא אכן היעדר חושך, או שמא יש בו עניין עמוק יותר?בשיעור המשכנו לחקור את המדרש המספר על מפגשם של זקני הנגב עם אלכסנדר מוקדון, והפעם התמקדנו בשאלה השלישית אותה הוא מציב להם – מה בא קודם, האור או החושך?לדף המקורות:https://drive.google.com/open?id=1RtjY23I21VlnwFIl5BPFtjHFeh64ENqX

האם זקני הנגב הם חכמים מישראל? מהי החלוקה הספרותית של המדרש? מדוע שלוש השאלות הראשונות שמציב אלכסנדר בלתי ניתנות למענה? מה הוא מנסה להוכיח מכך? וכיצד מצליחים זקני הנגב לגבור עליו בחכמתם?לאחר שהצגנו בשיעור הקודם את הקשיים הרבים שעולים מסיפור מפגשו של אלכסנדר מוקדון עם זקני הנגב, הפעם נתחיל להתעמק בהנחות המוצא שלנו בבואנו לבאר את המדרש, ובתפיסות העולם השונות המתגוששות בו. 

מי הם זקני הנגב? מה עניין שיחתו של אלכסנדר מוקדון איתם? מדוע נמנעו מלדבר איתו על בריאת האור והחושך? מה עומד מאחורי שאלתו הפוליטית אליהם וויכוחם איתו? ובאיזה אופן הם מקיימים מלחמה עם אלכסנדר?בשיעור התחלנו לעסוק במדרש סבוך ומשונה המתאר את מפגשם של אנשים עלומים המכונים "זקני הנגב" עם אלכסנדר מוקדון הנודע, והעלנו את השאלות הרבות הטמונות בו. 

מדוע מוזכר יום תרגום התורה ליוונית כיום אבל? האם תרגום התורה יכול להיות מעשה חיובי? מה מסמל בואו של מלך בבל לצור על ירושלים? מהם שני המאורעות המרכזיים שייצגו את ירידת מעלתם של ישראל? וכיצד כל זה מתקשר לנצרות ולחג המולד?בשיעור, נחקור כמה מהמאורעות הנוראיים הסובבים את הצום, כפי שהם משתקפים ממקורותינו, וכך נוכל להביט על עניינו של הצום באור חדש.

מה שורש המחלוקת בין תפיסת המינים לתפיסת היהדות? כיצד החשיכה המינות את עיני ישראל? מהו השור שהכריחו היוונים את היהודים לכתוב על קרנו, ומה המשמעות של כך? ואיך כל זה מתקשר ישירות לאדם הראשון?בשיעור ננסה לחקור את המאבק העמוק שהתחולל, וממשיך לעשות כן גם היום, בין השקפת העולם היוונית ובין ההשקפה היהודית, ונגיע על ידי כך לתובנות מפתיעות ומרתקות.

מהי הדרך להגיע לסודות ולעומקים שבתורה? מה עניין הפסוקים אותם דורשים אצלנו באגדה? מה מסמלת הירך בפסוק "חמוקי ירכייך..."? ומה ההבדל המהותי בין לימוד חכמות העולם לבין לימוד התורה?  בשיעור נחתום את היחידה העוסקת בגזרתו של רבי יהודה הנשיא נגד דרישת התורה בחוצות, וננסה להבין את האופן הייחודי שבו דורש רבי את הפסוקים אצלנו, ואת הקשר של כל זה לאופיים של מעמקי התורה.

מה הביא את רבי לגזור את גזירתו? למה רבי חייא לא התנצל בפני רבי וביקש שימחל לו על הנזיפה? מה היתה טעותו של רבי חייא בהבנת הפסוק "חכמות בחוץ תרנה"? מדוע קרא רבי לרבי חייא ולא חיכה שזה יגיע אליו? בשיעור נשוב ונעיין בסיפור נזיפתו של רבי ברבי חייא על כך שדרש תורה בשוק, וננסה להגיע לשורשיו של מאבק האיתנים הזה.

מה הביא את רבי לאסור את הלימוד בשוק? מה הקשר בין הפסוק שרבי דורש לבין הגזירה אותה הוא מטיל? למה שרבי חייא בכלל ירצה להתריס כנגד רבי? ואיך כל זה מתקשר לסיפור ירידתו של רב לבבל?בשיעור נפתח בביאור אגדה מרתקת העוסקת בגזירתו של רבי יהודה הנשיא כנגד הדרישה בתורה בראשי חוצות, ביציאתו של רבי חייא תלמידו כנגד הגזירה לכאורה, ובהתפתחויות שהתגוללו לאחר מכן.

מדוע לא נפתחו השערים מיד עם כניסת הארון לקודש הקדשים? מהו היחס בין דוד לשלמה וכיצד הם משלימים זה את זה? מה היה שורש תפיסתו של שלמה ומה הייתה טעותו בכך? והאם דוד באמת קם לתחייה?בשיעור נחתום את היחידה העוסקת בסיפור הניסיון של שלמה להכשיר את בית המקדש אותו בנה, וננסה להבין את עומקו של האירוע שהיה אמור להשלים את הייסוד של שושלת בית דוד.

כיצד ייתכן שלא נפתחו שערי קודש הקדשים, והרי לא היו לו כלל שערים? מה פשר הסתירות הברורות בין המדרש לבין הסיפור במקרא? מדוע מחכה שלמה לערפל דווקא? ובכלל, מה עניין עוונו של דוד כאן? האם לא נתכפר לו מכבר?בכל שאלות אלו ועוד נעסוק בשיעור זה, בו נפתח את ביאור המדרש המפורסם של ניסיונו של שלמה להכניס את ארון ה' למקדש אשר בנה, בעוד שערי המקדש לא מניחים לו להיכנס.

מדוע הקפיד רב יוסף על רבא? מדוע ביקש רב יוסף מרבא לדרוש את הפסוק "ממדבר מתנה וכו'" כחלק מתהליך הפיוס? האם הייתה בכך השפלה מכוונת של רבא ח"ו? מה הביא את רבא לקונפליקט בין חתירתו לאמת ובין ענוותנותו, ומה הייתה הגאונות שבפתרונו? בשיעור נחתום את עיסוקנו בעקרונות המחילה והפיוס כפי שהם עולים מתוך אגדות הש"ס. נתמקד בסיפור הקפדתו של רב יוסף על רבא תלמידו, ובגדולת פיוס רבא את רבו.

מדוע נהג רבי חנינא ברב באדישות לכאורה? כיצד ייתכן שרב לא התעניין בדרשותיו של רבי חנינא, שהיה גדול תלמידי רבי? כיצד נחלקו הפרשנים בהבנת חריגתו של רב מההלכה בנושא הפיוס? מה עניין חלומו של רבי חנינא? והשאלה שעומדת בלב סיפורנו - מתי על האדם שלא לחמול על המבקש ממנו מחילה?בשיעור נלמד את הסיפור השלישי ברצף סיפורי המחילה במסכת יומא, אשר היה לשורש לפריחת יהדות בבל בתיאורו את הרקע לירידת רב לשם.

מדוע רב מגיע לפייס את הטבח אשר פגע בו, ולא מחכה שיקרה ההפך? מה ההבדל בין קריאתו של רב הונא בשמו הפרטי של רב, לבין זו של הטבח? כיצד מת הטבח, ומה זה אומר על מקומו של רב בעניין? כיצד ידע רב הונא את תוצאות מפגשו של רב עם הטבח עוד לפני שזה סיפר לו אף לאן הוא הולך?על כל זאת ועוד נעמוד בשיעור, ובו נתעמק במדרש המפורסם אשר העסיק מפרשים רבים וחוקרים רבים, ומהם היו שיצרו בדבריהם צורך ממשי להעמיד אותו על ביאורו הנכון.

כיצד התקשה רבי ירמיה לבקש מרבו מחילה, ולמה? מהי גישתו המיוחדת של רבי זירא לבעייתם של רבי ירמיה ורבי אבא? מדוע בכלל מותנית הכפרה במחילת הפגוע? אילו תפיסות נפוצות כיום בעולם לגבי המחילה, ומהי הבעייתיות שבהן? במה מתייחדת המחילה היהודית, ומהי מטרתה? מהי הסכנה הטמונה בחוסר המחילה? בכל אלו עסקנו בשיעור, בעודנו פותחים בנושא המחילה וחוקרים אותו דרך הופעתו במקורות. את נושא רחב זה התחלנו לבחון מתוך רצף הסיפורים המופיע בסוף מסכת יומא. 

לאן נעלמו כל ימי המועדים שהיינו אמורים לחגוג בקיץ? מהי המשמעות של ישיבה באבל על מאורע עוד לפני שהוא התרחש? למה מתכוונת הגמרא בראש השנה באמרה כי נכפלו הצרות בתשעה באב? האם שיבת ציון ובניין הבית השני אכן נחשבה כגאולה שלמה? מה הייתה חשיבותה של הצלחת בית חשמונאי בתחילתה ביחס למקדש? מה היה אופיו של יום תשעה באב בימי הבית השני? ומה היא משמעותה העמוקה של הקדמת הפה לעין על ידי המרגלים?בשיעור נצלול לתוך נבכי אופיו המעורב של יום התשעה באב וננסה להבין את השינויים שחלו באופיו במהלך ההיסטוריה. זאת על מנת לגלות את משמעותו החבויה של יום זה, אותה לא רבים מכירים.

זכו - אחישנה? במה צריכים לזכות ישראל כדי להחיש את הגאולה? מהי משמעות התרת וחבישת כל הפצעים על ידי ישראל העומדים בשער רומי? מדוע המשיח, לעומתם, מתיר וחובש כל פצע בנפרד? במה דומים ריב"ל והמשיח? ולמה המשיח "שיקר" לרבי יהושע בן לוי, באומרו לו שיגיע כבר היום?בשיעור האחרון לנושא זה, נאסוף את מה שראינו עד כה ונפתור כעת את כל השאלות שנותרו פתוחות לגבי אגדת מפגשם של ריב"ל והמשיח בפתח רומי, ההבטחה של המשיח שיגיע היום, והבהרתו של אליהו הנביא - היום אם בקולו תשמעו.

מה מסמל פתח גן עדן? מדוע אומר ריב"ל לאליהו "שניים ראיתי ושלושה שמעתי"? מהן שתי המשמעויות המסתתרות מאחורי הביטוי בישעיהו "בעתה אחישנה"? מה עומד מאחורי הימצאותו של המשיח דווקא על פתח שער רומי, בין המצורעים? ומה מסמלת חבישתו החוזרת ונשנית של פצעיו?בשיעור המשכנו בביאור מפגשו של רבי יהושע בן לוי עם המשיח, והתמקדנו במיוחד בחקירותיו של ריב"ל אחר המשיח. מתי יבוא? היכן הוא נמצא? ואיך ניתן לזהות אותו?

מדוע חשב רבי יהושע בן לוי שהמשיח שיקר? מה משמעות ההגעה לחיי העולם הבא לפי דעת הרמב"ם? מה שייכים אליהו והמשיח לעולמו הבא של ריב"ל? מהו ההבדל בין חיי העולם הבא לבין נטילת חלק בו?בשיעור נעמיק בחקירתנו את האגדה בה פתחנו בשיעור הקודם, ונגיע דרכה לתובנות מרתקות בנוגע למהות העולם הבא, זאת באמצעות ההבנה של מקום כל אחת מהדמויות הייחודיות המופיעות באגדתנו.

מדוע נצרך רבי יהושע בן לוי לברר אם יגיע לעולם הבא? מה הופך דווקא את אליהו למבשר הגאולה? ומדוע נמצא אליהו במערת רבי שמעון בר יוחאי?בשיעור נתחיל לנתח את האגדה המפורסמת על פגישתו של ריב"ל עם המשיח, בה מודיע לו המשיח שיגיע כבר "היום". כל זאת כאשר ברקע מוצבת אמירתו המפורסמת גם היא של ריב"ל בנוגע לביאת המשיח - האם "בעיתה" תבוא או שמא "אחישנה"? - הכל תלוי בזכותם של ישראל.

מה ההבדל בין תורתו של אדם בצעירותו לזו בזקנותו? למה אנחנו מפסיקים להתאבל בל"ג בעומר? וכן מה היתה שליחותו של רבי עקיבא? ומדוע היא לא צלחה כפי שקיווה?בשיעור היום נצלול למספר מקורות הנוגעים בדמותו של רבי עקיבא ובתלמידיו, וננסה להשלים את ניסיוננו לעמוד על סיבת מותם של עשרים וארבעה אלף התלמידים, ובמשמעות הגורלית של אירוע טראומטי זה.

מדוע מתו תלמידי רבי עקיבא במיתה הקשה ביותר על פי התלמוד? מה עניין האבל שנקבע בתקופת מותם לדורות? מה המשמעות שעומדת מאחורי מספרם - שנים עשר אלף זוגין? ומה החשיבות העצומה של אירוע זה על רקע חורבן בית המקדש? בימים אלו, שבין פסח לשבועות, נוהגים אנו מספר מנהגי אבלות, שכן בתקופה זו מתו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא, כפי שמתואר בבראשית רבה ובגמרא ביבמות. בשיעור נלמד את הגרסאות השונות של מדרש טעון זה וננסה לרדת לעומקו.

מה משמעות כניסה בחיים לעולם הבא? למה לקח ריב"ל למלאך המוות את סכינו? ומה עומד מאחורי שאלתו המוזרה של רשב"י על מראה הקשת? בשיעור האחרון בנושא סיפורו של ר' יהושע בן לוי, נשוב לדון בסיפור הגעתו לגן עדן. נעסוק בתמיהות הרבות שעולות מתוכו, ונסיים עם הבנת שורש אישיותו של ריב"ל ותפיסתו הייחודית.

בשיעור זה נמשיך לדון בהגעתו של ר' יהושע בן לוי לעולם הבא, תוך הבחנה באופן שבו מת ריב"ל, וביחס המעניין בינו לבין מלאך המוות. נלמד ונבין על הקשר בין לימוד התורה של ריב"ל הכרוך בבעלי הראתן, לבין הזכות הגדולה שאליה זכה כאשר מלאך המוות מוליך אותו לעולם הבא. ובעקבות השיעור הקודם בו למדנו על יחסו המיוחד של ריב"ל למוות, נסביר בשיעור זה על האופן התמוה בו נכנס לגן עדן: לקיחת הסכין, ההגבה של מלאך המוות והקפיצה לבפנים. לבסוף, נסביר את השבועה שנשבע ריב"ל בעת כניסתו, וכיצד זה קשור למעלתו.

בשיעור נמשיך לדון בסיפור על ר' יהושע בן לוי, ונתרכז בעיקר בחלקו הראשון - המפגש שלו עם מלאך המוות. תחילה ננסה להבין במה התייחד ר' יהושע בן לוי שהחליט להתעטף במוכי שחין ולעסוק בתורה בעוד ששאר האמוראים התרחקו מהם. הבנה זו תשלים לנו את ההבנה באופן מותו של ריב"ל - נעיין בגמרות נוספות המתארות את הקשר של ריב"ל למלאך המוות ומה פשר לקיחת הסכין ממנו. לסיום, נלמד מריב"ל מסר לגבי היחס הראוי למוות ולמעבר לעולם הבא.

בשיעור זה אנו מתחילים לעסוק בסיפור על מותו של ר' יהושע בן לוי וכניסתו לעולם הבא. הסיפור מופיע כהמשך לגמרא המתארת כיצד היה ר' יהושע בן לוי "מתעטף" עם אנשים חולים מאוד (בעלי ראתן) ועסק בתורה. הסיפור עצמו מתחלק לשני חלקים: התיאור של השיח בינו לבין מלאך המוות, ולאחר מכן המפגש עם אליהו הנביא ורבי שמעון בר יוחאי. נתחיל בשיעור זה בקריאת הסיפור והצגת השאלות והתמיהות העולות ממנו, עליהן נענה בשיעורים הבאים.

בשיעור נמשיך את השיעור הקודם, ונעסוק בהיבט נוסף בסיפור על מותם של רבי שמעון ורבי ישמעאל - היבט זה נובע מהגרסה המופיעה באבות דרבי נתן. "חרב באה לעולם על עוות הדין ועל עינוי הדין"- וכי שני גדולי ישראל אלו היו מעוותים את הדין? כיצד רבי שמעון מגיע למסקנה שמעשיו בתור הנשיא היו שגויים? מתוך אגדתא זו נלמד על מעלתם של חז"ל, ויכולתם להצדיק את המשפט האלוקי ולקבל ביקורת.

בשיעור נעסוק במדרש על מותם רבי שמעון ורבי ישמעאל. נראה כי כאשר הם הובאו לצאת להורג, רבי שמעון בוכה על כך שאינו יודע על מה יהרג, ורבי ישמעאל מסביר לו שעל כל עיכוב של בעלי הדין יכול להתחייב. עלינו להבין מדוע גם על מעשים שאדם מוכרח לעשות הוא עשוי להיענש ולקבל גמול שלילי. נראה את גישתם של רבי ישמעאל ושל רבי עקיבא בגורמים למותו של האדם.

מה הקב"ה מלמד את ר' אלעזר בן פדת? ומדוע הקב"ה מראה לו את שכרו בעולם הבא? בשיעור זה נסיים להסביר את סיפורו של ר' אלעזר בן פדת מהשיעור שעבר, ונציע הסבר אחר להבנת הדיון של ר' אלעזר והקב"ה. על פי שני ההסברים שנציע בשיעור, נלמד כי הסיפור בא להעביר לנו שני מסרים: על פי הרשב"א נלמד על הנהגת ה' בעניינים החומריים, ועל פי הצעת הרב על הדרך הנכונה לחיות, ועל היחס הראוי להנאות החומריות בעולם הזה, בהתאם למקורות נוספים.

בשיעור נמשיך לעיין בסיפורו של ר' אלעזר בן פדת. בשיעור שעבר העלנו כמה שאלות ותמיהות לגבי מהלך הסיפור - והיום ננסה לענות על אחת השאלות המתבקשות, שר' אלעזר שואל בעצמו: "כולי האי, ואפשר?" - וכי הקב"ה אינו כל יכול? נעיין בפירוש הגאון ובפירוש הרשב"א על הסיפור, נבין את העומק בהסברו של הקב"ה לסיטואציה, ונלמד על הנהגתו בעניינים החומריים לעומת העניינים הרוחניים.

במהלך רצף השיעורים הבא נעסוק באגדתא על ר' אלעזר בן פדת במסכת תענית (דף כה), בה התעלף בביתו וניהל דו-שיח עם הקב"ה/השכינה. וחכמים שהגיעו לבקרו ושמעו ממנו על מה שראה.הסיפור מעלה תמיהות רבות: החל בהתנהגותו של ר' אלעזר שהיה עני וחולה, עבור בפנייה של חכמים לר' אלעזר בעת שהתעורר, ועד לתשובותיו של הקב"ה לשאלותיו של ר' אלעזר.כדי להבין את האגדתא, בשיעור זה נתבונן בעיקר בדמותו של ר' אלעזר דרך מקורות שונים, ונלמד על יחסו לשכר המובטח בעולם הבא, לייסורים ולהתפרנסות מאחרים.

בשיעור נעסוק בדרשה של בר קפרא: "גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ - כתיב: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים - כתיב: מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך". הגמרא עוברת לדון בדרשה במהלך של קושיות ותירוצים מפסוקים אחרים, בהם מופיעים ביטויים דומים. נבחן את הדרשה יחד עם מדרשים נוספים על הפסוקים הללו, ולאחר מכן נשאל את השאלות הבאות: מדוע בר קפרא בחר לקב"ה ידי ביחיד, ואילו לצדיקים ידיך ברבים? ומה מסמלים הביטויים הללו בכל פסוק? מתוך כך נבין כי מעשה ידיהם של הצדיקים הם המימוש בפועל של מעשה ידי ה', ואת הסיבה מדוע מעשה ידיהם של צדיקים גדולים יותר.

בשיעור נמשיך במעשה מהשיעור הקודם - המדרש על הזהיר במצוות הציצית, שניצל בזכותה מהחטא. נתבונן בתיאור המעשה שבמדרש, ונעמיק עוד במעשה ופרטיו. מתוך עיסוק זה, נסיק עוד על שכרה ומעלתה של מצוות הציצית.

בשיעור נעסוק במדרש על הזהיר במצוות הציצית, שניצל בזכותה מהחטא. נתבונן בתיאור המעשה שבמדרש, ונבחן את המדרש על פי שתי נקודות המבט – של הזהיר והאישה. כיצד מתואר המעשה? איך מתבטא מאבק התלמיד עם היצר? כיצד מצוות ציצית מתערבת ו"שוברת" את המניעים של שניהם? מתוך מענה על שאלות אלו, נבין את שכרה ומעלתה של מצוות הציצית.

בשיעור זה נעסוק בתשובה המעולה. נלמד על שני גדולים שעשו תשובה: נתן בר צוציתא - "גדול בבעלי תשובה", ור' מתיא בן חרש. נקרא ונעמיק במדרשים המספרים על זכייתם בתארים ובשבחים. מה למעשה היה סיפורו של נתן בר צוציתא? ואם רבי מתיא בן חרש כבר היה צדיק גמור, למה העמידו אותו בניסיון? מתוך דיון זה נגיע למסקנה מהי תשובה גמורה.

בשיעור נסיים את סיפור מותו של ריש לקיש. החלק האחרון של הסיפור הוא חלק טרגי ביותר - רבי יוחנן מצטער הרבה על מותו של ריש לקיש, וחכמים נחלצים לעזרתו ומביאים את רבי אלעזר בן פדת כמחליף לריש לקיש. אמנם לא התיישבה דעתו של רבי יוחנן וגעגועיו לריש לקיש דווקא גדלים. נבין כי הנקודה ממנה נבעה ההתנהגות של רבי יוחנן היא בגלל דאגתו להמשכיות בית המדרש. ונסביר מדוע רבי יוחנן לא מסופק מרבי אלעזר - נראה את ההבדל בין ריש לקיש לבין רבי אלעזר המתאפיין בשתי צורות לימוד שונות, ונבין מה רבי יוחנן חיפש בבית המדרש ומצא בריש לקיש שאפשר לקיים את בית המדרש בצורה הטובה ביותר.

בשיעור נמשיך בסיפורם של ר' יוחנן וריש לקיש. נעסוק בחלק לאחר המחלוקת בבית המדרש, בו מגיעה לר' יוחנן אחותו, ומתחננת על בניה, ובתגובת לכך. קטע זה בסיפור מאוד קשה ולא מובן, ונראה בעקבותיו ובעקבות סיפור מכירת ריש לקיש ללודים שהמחלוקת בבית המדרש היא הרבה יותר עמוקה - מחלוקת של תפיסות עולם.

בשיעור נעסוק בחלקו השני של סיפור המפגש בין ר' יוחנן לריש לקיש. לאחר שר' יוחנן הצליח למשוך את ריש לקיש אל התורה, והפך אותו לגדול התלמידים, מסופר על מחלוקת בניהם. מחלוקת זו כפי הנראה מהגמרא, היא לא מחלוקת שגרתית - נראה שתוכן המחלוקת הוא לא כפשוטו, אלא יש בו כוונה אחרת. נראה את הדיאלוג המרתק המתפתח בין ר' יוחנן לריש לקיש בעקבות מחלוקת זו.

במהלך השיעורים הבאים נעסוק בסיפור המפורסם על רבי יוחנן וריש לקיש במסכת בבא מציעא (פד.). בשיעור זה נפתח ביופיו של רבי יוחנן - מה מסמל יופי זה? ומה רבי יוחנן מנסה להשיג בעומדו על המקום בו בנות ישראל חוזרות מטבילה? לאחר מכן נעבור למפגש הראשון בין רבי יוחנן וריש לקיש בירדן ונלמד על רבדים שונים בדו-השיח ביניהם. נסיים בתחילת החלק השני של הסיפור - המחלוקת שהביאה לטרגדיה - וברבדים העמוקים בדעותיהם של רבי יוחנן וריש לקיש.

בשיעור נמשיך לעסוק במדרש בשיר השירים רבה לגבי הערבות במתן תורה. בשיעור שעבר הסברנו את גדר הערבות הקיים במתן תורה, ושללנו את האפשרות של האבות ושל הנביאים להיות ערבים. כעת נעמיק יותר ביציאה לפועל של ערבות זו. נעיין בנביא ובמקורות נוספים ונענה על השאלה המתבקשות- כיצד הבנים יכולים להיות ערבים לשמירת התורה? האם העובדה שנכחו דורות היסטוריה בהם שכח כל העם את התורה, נוגדת את הערבות? ומה המסר שהקב"ה מעביר לנו בעזרת ערבות הבנים?

בשיעור נלמד את אחד המדרשים על מעמד הר סיני וקבלת התורה. המדרש מספר שהקב"ה מבקש מעם ישראל שיביאו ערבים להתחייבות שלהם לקיים את התורה. נעמיק במדרש זה דרך פסוקים מהנביאים ומקורות נוספים ונבין את המשל והנמשל במדרש- מדוע הקב"ה מצריך מאתנו עדים לקיום התורה? מדוע מתן תורה הוא בגדר של הלוואה, וכיצד הערבים יכולים לעזור כדי לקיימה? כמו כן, נבין מדוע האבות והנביאים אינם יכולים להיות ערבים לעם ישראל, והחיוב אותו אנו למדים מערבותם של הבנים.

בשיעור נלמד את הגרסה הירושלמית של סיפור העלייה של רב כהנא. נסביר את האגדתא על פי המשך הירושלמי המספר על עליותיהם של רבי זירא ורבי יסא לארץ ישראל. לאחר התבוננות בשלושת הסיפורים ובמקורות נוספים, נבין את ההבדל בין תלמיד חכם שבארץ ישראל לתלמיד חכם שבבל, ונעמיק בסיבות לזלזול ולביזיונם של בני בבל בעיני בני ארץ ישראל. כמו כן, נראה את נקודות השוני והדמיון בין הסיפורים ואת חומרתו של המבזה תלמידי חכמים.

בשיעור זה נסיים את סיפורם של רב כהנא ורבי יוחנן. הסיפור ממשיך לאחר שבע שנות הגזרה על רב כהנא, כאשר הוא פותח "דף חדש" בבית מדרשו של רבי יוחנן. נעיין בתיאור ההתנהלות של בית המדרש, כיצד מעמדו של בית המדרש משתנה ומתערער כתוצאה מהקושיות של רב כהנא ומהספקות העולות אצל רבי יוחנן. כמו כן, נלמד את הסיפור מנקודת מבטו של רבי יוחנן- מדוע מוריד מגדולתו ומשפיל את עצמו לפני רב כהנא, מדוע שגה בשפיטתו את רב כהנא, ומה מנע ממנו לראות את התמונה השלמה וכיצד למד את לקחו בעקבות מותו של רב כהנא.

בשיעור זה נמשיך את סיפורו של רב כהנא ועלייתו לארץ ישראל. הסיפור מתאר שרב כהנא קיבל הוראה מרב שכאשר הוא עולה לארץ, עליו לחכות לפני שהוא מדבר ומחדש את חידושו בבית מדרשו הארץ-ישראלי של רבי יוחנן. במהלך השיעור נדון במשמעותה של הוראה זו, ובקושי שלה לרב כהנא עצמו. מתוך כך, הרב יסביר את היחס שבין בית המדרש בארץ ישראל ובית המדרש בבבל, ומה גרם לריש לקיש לתאר את רב כהנא כ'ארי שעלה מבבל'.