תולדות חכמינו | הרב בנימין הולצמן

כהמשך לשיעור הקודם, נקדיש שיעור לתורתו של הרש"ר, ונתמקד בשלושה נושאים: טעמי המצוות, לימודי מדע, ויחסו ללאומיות.בשלושת הנושאים נראה קו אחיד של מעורבות עם הסביבה, האדם כשותף לבוראו בתיקון עצמו ועולמו, ובלשון הרש"ר: "לעובדה ולשומרה".שיעור זה הוא האחרון בסדרה זו, סדרה שניה של רבותינו האחרוניםדף מקורות: https://did.li/tol430

הרש"ר הירש ייסד קהילה בפרנקפורט שבגרמניה, בה יישם את שיטתו "תורה עם דרך ארץ". היה זה ניסיון לשלב בין שמרנות וחידושי התורה, בין תורה ומדע, ובין היהדות והתרבות הגרמנית. הדגם נחשב להצלחה גדולה, ורבים בהמשך ניסו לעמוד על סודה. כנראה לכן הרש"ר נלמד ונחקר, וכתביו כל העת מתורגמים מגרמנית, למרות שלא מדובר על חידושים בש"ס ובפוסקים.נעביר עליו שני שיעורים: שיעור זה עוסק בחייו, באתגרי תקופתו ובפיצול הקהילות. בשיעור הבא נעמוד בע"ה על עקרי תורתודף מקורות: https://did.li/tol429

המהר"ם שיק היה מהתלמידים החביבים על החת"ם סופר, וכיהן כרבן של יערגן וחוסט - שתי קהילות חשובות באוסטרו-הונגריה. הוא מוכר בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות (למעלה מאלף!), אך גם חידושיו על הש"ס חביבים היום על הלומדים. היה מהלוחמים ב"רפורמער", ובכל זאת נמצא אותו דורש בגרמנית, ואף משתמש בתרגום מנדלסון.בשיעור נעקוב אחר מסלול חייו, מיַתום צעיר שנשלח על ידי אימו ללמוד הרחק מהבית, ועד שהפך לאחד ממנהיגי הדור; נעמוד על כמה מתכונותיו המופלאות, כמו התמדתו הרבה שעלתה לו במאור עיניו, צניעותו המופלגת, ויחסו ליישוב הארץ

רבי יעקב אבוחצירא היה מנהיגה הרוחני ורבה של קהילת תאפילאלת שבדרום-מזרח מרוקו במשך עשרות שנים. בגיל 73 יצא למסעו לעבר ארץ ישראל, אך נפטר בדרך ונקבר בדמנהור שבמצרים. מורשתו של "האביר יעקב" נמשכה על ידי צאצאיו, שהבולט בהם הוא נכדו ה"באבא סאלי".בשיעור נתייחס למקומו ותקופתו, ונעיין בעיקר בדרכו בקבלה (כאמיתה של התורה), בפיוט ובהלכהדף מקורות: https://did.li/tol427

המהר"ץ חיות לא זכה לאריכות ימים, וגם לא לשקט ושלווה. אבל זכה לכך שהערותיו נדפסו בכל מהדורות התלמוד, וספריו זכו לעדנה מסויימת. המהר"ץ היה רב קפדן במצוות, וידידו של החת"ם סופר, ובכל זאת נחשד כמשכיל, והחסידים לא הניחו לו. 24 שנה היה רב בז'ולקבה שבגלציה, ועוד שנתיים בקאליש שבפולין (עד שנפטר ממגפת הכולירה), תמיד היה תאב דעת, בקיא עצום בכל ספרות חז"ל, ומעמיק גם במדע ומחקר.בשיעור נספר בקצרה על חייו, וננסה להבין את יחסו המורכב לביקורת חז"ל, ונטעם מתורתו הענפהדף מקורות: https://did.li/tol426

הרב שלמה גאנצפריד, אב"ד באונגוואר שבהונגריה, הוא גדול כותבי ההלכה להמונים מבין האחרונים. ספרו המוכר ביותר הוא "קיצור שולחן ערוך", שנדפס באין ספור מהדורות. אבל לפניו כתב הרב גאנצפריד ספרי קיצור לסופרי סת"ם; לשוחטים; על נידה ומקוואות; על גיטין ושטרות, ועוד.בשיעור נספר על חייו, כמו למשל על השפעת פשיטת הרגל על מסלולו. נטעם גם מספריו הפחות ידועים, אך נתמקד בספרו הגדול. ננסה להבין את דרך פסיקתו, ואת סוד הצלחתו. נסיים בהתייחסות להלכה פסוקה שאינה מתייחסת למנהגי עדות, עיקרון שבעטיו דומה שהיום ספרו פחות נלמד בציונות הדתית.דף מקורות: https://did.li/tol425

הרב יוסף באב"ד היה רב גליציאני של כמה קהילות, כשהחשובה שבהם היא טרנופול. ספרו מנחת חינוך" יוצא מגדרי ספרי הפרשנות הרגילים, והוא תופעה בפני עצמה.בשיעור נספר בקצרה על חייו, נעמוד גם על דרכו ההלכתית, אך נתמקד בתורתו המופלאה שבספרו "מנחת חינוך", שקובעת לעצמה סוגה: לא בדיוק חקירות כפי שהיה מקובל בזמנו, אבל לא הפשטות כפי שייסד ר' חיים מבריסק, ומקובלות בישיבות עד היום.על סדרות מתמטיות מתכנסות בחישוב מתנות כהונה, על מי שחציו עבד וחציו כהן, ועל עדים קטנים לקידוש החודש שייעשו גדולים רק אם נקבל את עדותםדף מקורות: https://did.li/tol424

הרב יהושע אייזיק שפירא נולד ב-1801 בגלובוקי (שברוסיה הלבנה), ובצעירותו נודע בכינוי "העילוי מגלובוקי". בהמשך היה רבן של כמה ערים, וב-20 שנותיו האחרונות של סלונים המעטירה. כתב והדפיס כמה וכמה ספרים. מהם פירוש ה"נועם ירושלמי" על כל התלמוד הירושלמי, ו"עמק יהושע" שו"ת ודרשות. הספרים התפרסמו ונלמדו מאוד, ובכל זאת עיקר פרסומו לא בא לו מהם, אלא מחידודיו הרבים והעוקצניים, ועל שמם הוא ידוע יותר בכינויו – ר' אייזל חרי"ף.בשיעור נספר את סיפור חייו, נעיין בכמה מדרשותיו, ננסה להבין את רוח הלימוד המיוחדת שלו, וכמובן – נספר כמה מחידודיו, שגם מהם ננסה להבין על האיש ועל דרכודף מקורות: https://did.li/tol423

הרב יעקב אטלינגר, בעל הערוך לנר, הוא מגדולי פוסקי צפון ומרכז אירופה במאה הי"ט. היה רב איזורי במנהיים, ואחר כך באלטונה. התפרסם בספריו "ערוך לנר" על התלמוד, ובתשובותיו "בני ציון".בשיעור ננסה לעמוד על דמותו הייחודית, ששילבה גדולה ותקיפות עם אהבת ישראל. נספר על כמה ממפעלותיו, כמו כתב העת שהוציא בגרמנית, וניהולו את קופת ארץ ישראל. עוד נעמוד על כמה נושאים בהם עסק, כמו מאבקו במחדשים, חיבתו לציון, ודרך לימודו ופסיקתו הייחודית, אותה נדגים בנושאים כמו היחס למחללי שבת, ואמירת הקדיש שבבית הכנסת.נסיים בניגון שכתב ל"מעוז צור"דף מקורות: https://did.li/tol422

רבי חיים הלברשטאם הוא מייסד חסידות צאנז, אך בפרק נעסוק פחות בחסידות, ויותר באישיותו ותורתו של אחד מגדולי יהדות גליציה במאה ה-19. מופת של תורה ויראה, שהשפיע לדורות בספריו "דברי חיים". פוסק חשוב ומבריק בעל דרך ייחודית, מנהיג תקיף, וגם אדם של צדקה וחסד. בשיעור נעסוק בחייו, במשפחתו, בחשיבות שראה בלימוד ובדרכה, ובאמירותיו כשמרן ייחודי. נסיים במשהו על הסיפורים הרבים שנקשרו בדמותודף מקורות: https://did.li/tol421

הרב שמואל שְטְרַאשׂוּן, מוכר מ"הגהות הרש"ש" שנדפסו בדפוס וילנה (לא להתבלבל עם הרב שלום שרעבי).הרש"ש חי רוב חייו בוילנה, ולא נשא בשום תפקיד רבני. חי חיי רווחה, וכתב הגהות וחידושים על רוב ספרי היסוד ביהדות, שהתחבבו על הלומדים. היה קשור לדפוס וילנה גם בקשר משפחתי. בשיעור נספר על חייו, על דרכו בהגהותיו ובפירושיו, ועל יחסו למדעים ולמשכילים.נסיים בזיכרון לבנו מתתיהו, שהקים את המוסד המפואר "ספריית שטארשון", ונפטר ערירידף מקורות: https://did.li/tol420

מסענו בשיעור זה לוקח אותנו לאיזמיר המעטירה. במאות 18-19 הקהילה היהדות באיזמיר התברכה בשפע גשמי ורוחני, ופעלו בה בתי מדרש לרוב. מהמפורסמים שברבניה הוא הרב חיים פלאג'י, שהנהיג את הקהילה ביד רמה, ונודע לדורות בספרו "כף החיים".הרב פלאג'י נולד בשנת 1787, וכל חייו היה באיזמיר. בתקופתו בית הדין באיזמיר מנה 45 דיינים (!), והיה אחראי על ענייני הקהילה כולה, ובכלל זה משפט, כלכלה ומשפחה. הוא כיהן גם כנציג היהודים בפי השלטון העות'מני ("חכם באשי"), וסמכויותיו הלכו וגדלו, עד שהקהילה היהדות בהנהגתו זכתה למעין אוטונומיה משפטית. הוא מגדולי מחברי הספרים, ולמרות שהוא מתאר שרוב כתבי היד שלו נשרפו בשריפה הגדולה שהיתה באיזמיר, יש לנו 72 ספרים (!) שהשאיר אחריו.את השיעור נסיים בייחס המיוחד שהתייחס הרב עובדיה יוסף לתורתו של הרב חיים פלאג'ידף מקורות: https://did.li/tol419

סיפורו של הרב אליעזר פאפו לוקח אותנו להרי הבלקן, אבל גם למעמקי הנפש, למתיקות, ולכיסופים לארץ ישראל.הרב פאפו נולד בסראייבו שבבוסניה העות'מאנית, נדד מזרחה עד סיליסטרה שלחוף הדנובה, וחי חיים קצרים אך רבי השפעה. ספרו המפורסם "פלא יועץ" נערך לפי סדר האל"ף בי"ת, הוא מעין ספר מוסר, הכתוב בשפה קשובה, נוקבת וישירה.נלמד על השקפתו ליחס גוף-נפש, הלכה-מוסר, וקבלה-פשט.נפגוש את הדרכתו לתפילה, ליחסי אשכנזים-ספרדים, ולארץ ישראל, התייחסות שעיקרה קבלית, שהפכה להנהגה מעשית על ידי תלמידו, הרב יהודה אלקלעי.דף מקורות: https://did.li/tol418

על הרב שלמה קלוגר, הלא הוא בעל ה"אלף לך שלמה" ו"חכמת שלמה".נתלווה אל סיפור חייו – מנער יתום ובודד, הלומד לבדו בבית המדרש, ועד לרבנות בעיר ברודי ולכתיבת אלפי תשובות.נדבר על גדלותו לצד ענוותנותו. על עזיבתו את ברודי וחזרתו אליה. על יחסו העוקצני משהו לחסידות. על שמרנותו ההלכתית, ועל תובנות מוסריות עדינות.דף מקורות: https://did.li/tol417

הפעם נעסוק בדמותו ותורתו של פרשן המשנה הידוע, הרב ישראל ליפשיץ, בעל תפארת ישראל.נלווה את תולדות חייו, ממחוז פוזנן ועד דנציג.נכיר את משפחתו: אביו שלימדו תורה, אשתו דאבריש שסבלה עמו את תלאות החיים, וילדיו המקיימים את צוואתו.נעמוד על תורתו – פירושו למשנה שהופך לכפול – "יכין ובועז", עמדותיו העמוקות בנשואים כמו האמונה בהשגחה, תורה מן השמים והישארות הנפש ויחסו לעמים אחרים. וגם ידיעותיו הרחבות במדע, ברפואה, ובטבע. נראה כיצד שילב מסורת וחדש, תורה ומדע, הלכה ואגדה.נעסוק גם בעמדותיו החברתיות –הצורך בשיקול דעת, הדרכת אחרים, זהירות בלשון, וגם פירושו המיוחד למשפט "טוב שברופאים לגיהנם"כך אגב תורתו הרחבה נחשף ללוחם נחוש במחדשים, אך גם איש רוח רחב אופקים, שמנסה לנסח יהדות מאירה אך נאמנה, בתקופה רועשת וסוערת.דף מקורות: https://did.li/tol416

השיעור היום עוסק בשני אחים, ובעיקר בספר אחד – ה"שערי תשובה".הרב חיים מרדכי מרגליות מכהן כרבה של דובנא, ומייסד בה בית דפוס. הוא מחליט להדפיס את השולחן ערוך, ורוצה להדפיס איתו לקט תשובות האחרונים לפי סדר השלחן ערוך. אולם אין בנמצא לקט כזה, לכן כותב חיבור שהוא סיכום תשובות. לאחר הדפסת חלק א' של אורח-חיים פורצת שריפה שמכלה את בית הדפוס ואת ממונו של הרב חיים מרדכי, והוא שב לעירו הקודמת, ברודי, שם נפטר.את החלק השני של אורח חיים הדפיס אחיו הגדול והמפורסם ממנו – הרב אפרים זלמן מרגליות, שהתפרנס ממסחר יהלומים (ומרגליות ...), והיה מחשובי הקלויז בברודי. התפרסם בכמה ספרים – שו"ת בית אפרים, "שערי אפרים" על התפילה, "מטה אפרים" על ימים נוראים, ועוד.אלא שהיו גדולים, כמו ה"שדי חמד", שייחסו את הספר "שערי תשובה" לאח הגדול, הרב אפרים, והביאו לדבריהם ראיות רבות.בשיעורנו נעקוב אחר הסיפור הנפתל והעצוב של הרב חיים מרדכי מרגליות, נפתור את חידת מחברו של ה"שערי תשובה", ונספיק גם ללמוד מתורתו הרבה של האח הגדול, הרב אפרים מרגליותדף מקורות: https://did.li/tol415

השם אברהם דוד וואהרמן פחות מוכר, אולם הרב מבוטשאטש התפרסם תחילה על שם ספרו על יו"ד, "דעת קדושים", ובהמשך על שם ספרו על או"ח, "אשל אברהם". אלא שכדאי להבדילו מספר אחר באותו השם (הפמ"ג), נקרא "האשל אברהם מבוטשאטש".הוא נערץ מאוד על ידי יהדות גלציה כולה, ומוכר מסיפורי עגנון, בהם סתם "צדיק" הרי הוא הדעת קדושים מבוטשאטש.הוא כתב כל ימיו, ובכל יום הקדיש זמן לכתיבה. אלא שלא פרסם דבר, וזכה לבן, נכד ותלמיד שהוציאו לאור ספרים רבים מתוך כתביו.נספר על חייו וגלגוליו, על מחלת הנפש אותה הוא מתאר, ונעסוק בתורתו המיוחדת. נסיים בסיפורי עגנון על הדעת קדושים מבוטשאטש.דף מקורות: https://did.li/tol414

הרב יעקב לורברבוים נולד ופעל בעיקר בגלציה, אולם נקרא על שם העיר ליסא ב"פולין גדול", בה היה רב כ-12 שנה. בעבר נקרא גם על שם חיבורו על יורה דעה, "חוות דעת", אולם היום ידוע בעיקר על שם סִפרו על חושן משפט – "נתיבות המשפט", ובקיצור "הנתיבות".ידידותו עם ר' עקיבא איגר סייעה לו בהתנהלותו מול עירו, וויכוחיו עם ה"קצות" עזרו לפרסום חיבוריו.בשיעור נעסוק בחייו, בספריו, בגרושיו, בקשריו, ובעיקר – בתורתו ההלכתית, שהפכה לספרי יסוד על שני חלקי השולחן ערוך. את השיעור סיימנו ב'וורט' שלו על חד-גדיא; ועוד לפסח, אנו ממליצים על ההגדה שלו – "מעשה ניסים"דף מקורות: https://did.li/tol413

בשיעור זה ננסה קלות לגעת בחייו ותורתו של אחד מענקי האחרונים, החת"ם סופר. הרב משה שרייבר-סופר היה בן פרנקפורט, אבל עיקר השפעתו האדירה היתה על יהודי הונגריה. מלבד תשובותיו המרובות, בחריפותו הגדולה הוא יצר כלים שאפשרו להלכה להתמודד עם רוח החדשנות שנשבה בקהילות. מלבד פרסומו בנושא זה, השפעתו היתה בתחומים רבים נוספים, כמו למשל בעידודו את תלמידיו לעלות לארץ, להתיישב בירושלים ולעסוק בחקלאות. אולם נעסוק בעיקר בתורתו – חידושיו הגדולים של בעל ה"חדש אסור מהתורה"דף מקורות: https://did.li/tol412

רבי עקיבא איגר התפרסם בשו"ת שלו, ובגליונו על התלמוד ועל השו"ע, אבל יותר מכך – בקושיותיו המבריקות.בשיעור נדבר על חייו, על רבנותו הקהילתית, על קשריו הענפים עם פוסקי תקופתו. על דרכו ההלכתית. על יחסו למתחלנים ולרפורמים. וכמובן – על קושיותיו.דף מקורות: https://did.li/tol411

את צורת לימוד התורה בישיבות הליטאיות היום (ומהן בכל עולם התורה), אפשר לתלות בשלושה מעצבים גדולים: הגר"א, תלמידו ר' חיים מוולוז'ין, ונינו ר' חיים מבריסק. בשעה אחת ננסה גם לעמוד בקצרה על תולדות חייו של ר' חיים, גם לנסות להבין את השפעתה של "אם הישיבות" אותה הקים בוולוז'ין, ובעיקר לעמוד על עיקרי חידושיו המופלגים והעמוקים ב"נפש החיים", ספר המוסר הקבלי המעמיד את המושג "תורה לשמה". כך נכיר את העומק העומד מאחורי מושגים כמו "ביטול תורה", לימוד בחברותא, השפעת לימוד התורה בעולמות עליונים, ואפילו "סדר" ישיבתי.דף מקורות: https://did.li/tol410

הספר "חיי אדם" הוא מספרי ההלכה המשפיעים ביותר בדורות האחרונים, והיה מקובל על קהילות רבות כספר לימוד ההלכה לצעירים, וכפסיקה סופית לכל בית יהודי.מחברו, הרב אברהם דנציג, נודע כמשלב בהצלחה בין חיי מסחר, לבין גדלות בתורה.בשיעור נספר על חייו, על אישיותו, ובעיקר – על דרכו ההלכתית.אגב, באמצע הקלטת השיעור נשמע אזעקה. עצרנו את ההקלטה, נכנסנו עם התלמידים למקלט, וחידשנו את השיעור ואת ההקלטה כעבור 10 דקותדף מקורות: https://did.li/tol409

הרב אריה לייב הלר פחות מוכר בשמו, אבל שם ספרו, "קצות החושן" (או "הקצות" במבטא יידישאי) הוא אחד הספרים המוכרים ביותר בעולם התורה הישיבתי, ואף ספריו "אבני מילואים" ו"שב שמעתתא" הם מהמוכרים ביותר.בשיעור נדבר על חייו, שתחילתם היו בעוני גדול; על משפחתו, כולל אחיו בעל "קונטרס הספקות" שסייע בפרסומו, וחתנו שי"ר – רבה של פראג, עורך "אבני מילואים", ומראשי תנועת "חכמת ישראל".ננסה בעיקר לדבר על למדנותו – על השפעת רוח הזמן עליה, ואף ננסה לצלול מעט לתורתו המבריקה, ככל שאפשר בשיעור כזה.דף מקורות: https://did.li/tol408

מיוחד להֵסְכת – שיחה על ספר התניא!כהשלמה לשיעור על תורתו של האדמו"ר הזקן, שוחחתי עם ד"ר זאב קיציס, חוקר החסידות, על ספר התניא.השיחה התקיימה בביתי וללא תלמידים.י"ט כסלו שמח. לחיים-לחיים.ספרו של זאב קיציס, המורים הגדולים של החסידות, באתר ידיעות ספרים

בהשגחה פרטית, כמו שאומרים בחב"ד, הזדמן השיעור על האדמו"ר הזקן בערב י"ט בכסלו.ר' שניאור מלאדי הוא מחולל חסידות חב"ד, ואחד האנשים המשפיעים ביותר על תורת החסידות בכלל. אולם בשיעור זה לא נעסוק כלל בנסתר, אלא בנגלה בלבד – נספר את סיפור חייו, ונבחן את דרכו ההלכתית ואת השפעתה.נעיר מראש שההתייחסות בשיעור לחב"ד ולמנהיגיה היא התייחסות חיצונית, לכן האזנה לא בהכרח מומלצת לחסידיםדף מקורות: https://did.li/tol407

הרב פנחס הלוי הורוויץ עבד את ה' מתוך עוני, עסק בתורה ובחסידות, והיה רבן של קהילות קטנות, עד שנות ה-40 לחייו. אז מונה כרב בקהילת פרנקפורט המעטירה, היה מקובל בעיני אלוקים ואדם, גדל בתורה, והצניע את דרך החסידות.לימים ספריו בשם "ההפלאה", בעיקר על סדר נשים, נודעו בעולם התורה, והפכו לספר יסוד בלימוד גמרא בעיון בסדר זה.בשיעור נעסוק בחייו ובתורתו, בקשר המיוחד עם אחיו הרב שמעלקא, ונעמוד על תורתו הגלויה בנגלה, ועל תורתו המוצנעת בחסידותדף מקורות: https://did.li/tol406

הפרי מגדים הוא אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על פוסקי זמננו. הוא נושא כלים "מגדר שני", כיוון שלא נכתב על שו"ע עצמו, אלא הוא פירוש על נושאי הכלים.נלמד על מחברו, הרב יוסף תאומים, שחילק את חייו בין פולין-ליטא הולדתו, לבין ממלכת פרוסיה, וניסה להקטין רוב חייו את תפקידו והשפעתו הציבורית.ננסה גם לעקוב על דרכו ההלכתית, שאינה ממש פסיקת הלכה, למרות שדבריו הפכו להיות אבן יסוד של ההלכה למעשהדף מקורות: https://did.li/tol405

הרב דוד פַּארְדוֹ מוכר כ"חסדי דוד", הפירוש החשוב ביותר על התוספתא. בשיעור נעקוב תחילה אחר מסע חייו: מונציה, בה הוא נולד למשפחת רבנים, אך בהמשך עוזב אותה בחוסר כל; דרך דלמטיה, שם הוא נעשה לרב העיר איספאלטרו ולראש ישיבה חשוב; ונעבור איתו לתפקידו הרבני הבא כרב העיר בוסניה. כשהרד"פ מגיע לליוורנו להדפסת אחד מספריו, הוא פוגש שם כמה שד"רים מארץ ישראל, וביניהם את החיד"א. הרד"פ מתרשם שיש תורה גדולה בארץ ישראל, ועולה בעצמו לירושלים. בהמשך הופך החיד"א למחותנו.בהמשך השיעור נלמד מתורתו, נציץ בפירושו הגדול לתוספתא, ובהשפעתו על הבנתה עד היום, ונסיים בשתיים מתשובותיו ההלכתיות.דף מקורות: https://did.li/tol404

את החלק השני של סדרת האחרונים פתחנו בהגר"א, ואנחנו ממשיכים כעת בחיד"א. מלבד היותם שני ענקי רוח, שהשפיעו רבות על היהדות במאה ה-18, אפשר לציינם כשני הפכים: הגר"א כמשפיע על יהדות אשכנז, והחיד"א על קהילות ספרד; הגר"א רוב ימיו נמצא בחדרו בווילנא, והחיד"א נוסע בעולם בסקרנות גדולה; הגר"א אינו כותב כמעט, והחיד"א הוא מהכותבים הפוריים ביותר.ננסה בשיעור זה לטעום מהחידה, אם לא לפתור אותה: לנסות לחוות מעט מהעולם העשיר שראה החיד"א במסעותיו, ולקטוף מעט מזער מפירות תורתו העשירה והמגוונתדף מקורות: https://did.li/tol403

החלק השני על פועלו ותורתו של הגר"א מתמקד בארבעה נושאים, דרכם ננסה להכיר את האיש ותקופתו: יחסו ללימוד המדעים; לימוד פשט בתורה ובמשנה; התנגדותו לחסידות; ותורת הגאולה במשנתודף מקורות: https://did.li/tol402

את החלק השני של סדרת האחרונים אנו פותחים בענק – הגר"א, הגאון ר' אליהו מוילנא. את השפעתו לדורות הישווה החזון-אי"ש לאנשים כמו משה רבנו, רבי ורב אשי. וזאת למרות שהגר"א לא נשא בשום משרה ציבורית, ולא כתב בעצמו כמעט שום ספר.את פועלו והשפעתו, אפילו בקצרה, לא הצלחתי לסכם בשיעור אחד, לכן נעביר עליו שני שיעורים.שיעור זה עוסק בחייו, בהשפעתו, בדרך לימודו, בייחסו ל"תורה לשמה", ובספרו "ביאור הגר"א על השולחן ערוך.על שאר הנושאים העוסקים באיש ופועלו – בע"ה בשיעור הבאדף מקורות: https://did.li/tol401

הרב יחזקאל לנדא נודע גם כגדול בדורו, וגם השפיע לדורות בעיקר בשו"ת "הנודע ביהודה". את חייו אפשר לחלק עד הגעתו לפראג, תקופה רצופת נדודים, ול-38 שנותיו האחרונות, בהן ישב על כס רבנות פראג המעטירה. היה מעורב גם בסכסוך ר"י אייבשיץ ור"י עמדין, וכן בויכוח על תנועת החסידות שֶקמה ועולה. בשיעור ננסה לגעת גם בפעלו בברודי וביאמפול, ולא רק בפראג. וכן נטעם מתורתו הענפה.

דמותו של ר' חיים לוצאטו, הרמח"ל, מוכרת בעולם הישיבות כיום בעיקר כמחבר ספר המוסר היסודי "מסילת ישרים", ובישיבות מסוימות נלמדים בעיון גם ספריו הקבליים, כמו "דרך ה'" ו"דעת תבונות". אבל בחייו הקצרים היה הרמח"ל דמות צבעונית, מסעירה ונתונה במחלוקת.בשיעור ננסה לגעת בחייו הסוערים – בעליות ובמורדות, בפולמוסים ובחרמות, בחבורות הלומדים ובמגיד, וגם במסעותיו. ננסה גם לגעת בתורתו הרחבה והמגוונת, הכוללת מלבד ספרות מוסר וקבלה ענפיים ושיטתיים, גם שירים, פיוטים, מחזות וספרות חולין בעברית. מסע שתחילתו בפדובה שבצפון איטליה בתחילת המאה הי"ח, סיומו בעכו כעבור פחות מ-40 שנה, והדים שמכים עד היום.

רבנו יונה נולד בגירוני, נסע ללמוד בצרפת, וחזר ופעל בברצלונה ובטולדו לאורך המאה הי"ג. מלבד מפעלו בעיון והלכה, הרגיל לזמנו ומקומו, הוא מחדש יצירה ענפה בדרשנות ובספרות מוסר. בשיעור נתמקד בתורתו המוסרית בכלל, ובספרו "שערי תשובה" בפרט, המתאים לימים אלו. השיעור הועבר בזום

מסענו בעקבות אור החיים הקדוש ייקח אותנו למרוקו, איטליה וארץ הקודש. רבי חיים בן עטר נולד ופעל במרוקו, גלה לאיטליה, ומשם עלה בראש חבורת תלמידים לארץ ישראל. אולם זכורה לו בעיקר שנתו האחרונה לחייו, בה עמד בראש ישיבה בירושלים. הוא כתב גם על הגמרא וההלכה, אולם לחיבורו על התורה אירע דבר מופלא – הוא זכה לפרסום רב, מיד עם צאתו, דווקא במזרח אירופה (!), שם הפך להיות מבשר החסידות.נחלק את השיעור בין חייו המרתקים, לבין תורתו העמוקה. נספיק לעיין בכמה מתורותיו שהורחבו בחסידות, ובכמה מדבריו הידועים. ונסיים בתפילתו על גלות השכינה: "זְכֹר אַהֲבָתֵנוּ וְחִבָּתֵנוּ ... כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶּנּוּ כִּפְרֵדַת נַפְשֵׁנוּ מִגּוּפֵנוּ"

על הרב אריה לייב גינצבורג, בעל השאגת אריה, כתב פרופ' תא-שמע שהוא אחד משלוש דמויות "שהפכו לדמויות מעין מיתיות בעולמה של הרבנות בישראל". נסה לעמוד בשיעור זה על דמותו המיוחדת. הוא זכה להכרה בישראל רק בשנות החמישים לחייו, אולם האריך ימים ונפטר כבן 90. נתמקד בשיעור בחריפותו הגדולה, בעיקר בספרו "שאגת אריה", אך גם בספריו על הש"ס. ונעמוד גם על יחסו המורכב לספרי העבר ולמחבריהם

הרב יהונתן אייבשיץ הסעיר את יהדות אשכנז. שילוב של תורה וחכמה, הלכה ומדע, רטוריקה ולהט, שמרנות עם חידוש. הרב אייבשיץ היה איש אשכולות, וכיהן כרב, דרשן, מקובל, פוסק הלכה ועוד. בשבתו בפראג ניהל קשרים ענפים גם עם אנשי האקדמיה והכמורה. הפולמוס בשאלה האם נטה לשבתאות פיצל את יהדות אשכנז ומזרח אירופה, ולמעשה נתון במחלוקת עד היום (ונלמד גם את הפולמוס זוטא שקדם לו, בדבר "תרנגולת שנמצאה בלא לב"). נעיין גם מעט בַעיקר – בתורתו העיונית, בעיקר ב"כרתי ופלטי", ובדרשותיו, בעיקר ב"יערות דבש". ונקנח בכמה סיפורים על חידודיו מספרו של דרויאנוב

מסע חייו הארוך של הרב יעקב יהושע פלק, ה"פני יהושע", מלא נדודים, עליות ומורדות, אסונות ופולמוסים, אך בעיקר – תורה גדולה של אדם גדול.הוא נולד בקרקוב ב-1680, התחתן בלבוב, ושם באסון גדול מאבד את אשתו ובתו. הוא ניצל בנס, ונודר להקדיש את חייו לתורה. נעקוב אחר נדודיו, אחר סכסוכיו הקטנים, אחר מעורבתו החשובה בפולמוס אייבשיץ-עמדין, עד לפטירתו וקבורתו בפרפנקורט דמיין.נביא מעט מתורתו בספרו החשוב, המהווה בסיס ללימוד האחרונים גם היום.

שיעורנו יעסוק באחת הדמויות המופלאות שקמו לישראל בתקופה זו, ויקח אותנו מאיטליה לירושלים, ומירושלים לאמסטרדם וחזרה (אם כי אותי הוא לקח למרתפי מוזיאון ישראל, כפי שאספר בשיעור).חזקיה די סילוה נולד בליוורנו שבאיטליה ב-1659, אולם אנו יודעים לספר עליו רק מעלייתו לירושלים בגיל 20 לערך, ועד לפטירתו כעבור כ-20 שנה. בזמן זה הוא הופך לאחד מגדולי הפוסקים, מוחרם במצרים, הופך לראש הישיבה החשובה בירושלים, נוסע לאמסטרדם למסע מוצלח, בו בין היתר מדפיס את ה"פרי חדש" על יו"ד.בשיעור ננסה מעט להקיף את חייו העשירים, והפולמוסים סביבו בחייו ואחריהם, עד דורנו; נעמוד על כמה מפסיקותיו, כמו לגבי שתיית קפה והיחס למוסלמים; ונסיים בכמה סיפורים נאים שנקשרו בשמו, כמו קבורתם בטעות של הלכות שבת שלו, ונסיון למוצאם בדורנו; או סיפור שנקשר בו, ברב אלישיב ובברכת שהחיינו על הדלקת נר חנוכה.

הרב חיים-יאיר בכרך לא זכה לרוב נחת בחייו. הוא פוטר לאחר שלוש שנים ממשרתו כרב העיר קובלנץ, שאף להתמנות לרבנות העיר ורמייזא בה כיהנו אביו וסבו, אך אחר התמנה תחתיו, וגורש עם יהודי ורמייזא לעשר שנים. הוא כתב חיבור גדול על שולחן ערוך, אך הדפסתו התעכבה, ובינתיים נדפסו נושאי כלים אחרים, שבגללם הוא לא הדפיס את ספרו. אך אחריתו טובה – לאחר חזרת היהודים לוורמייזא הוא מונה לרב העיר, וספר תשובותיו, ה"חוות יאיר", זכה לחשיבות גדולה מאוד.בשיעור נספר את סיפור חייו, ונביא מעט מתשובותיו החשובות, כמו בעניין הפלות והסגרת רוצח. ונסיים באחת מתשובות המופלאות, שיש אומרים שאינה אלא סיפור אגדה.

הרב אברהם גומבינר זכה לתהילה מועטה מאוד בחייו, וכשנפטר בעיר קאליש שבפולין בגיל 45 היה אלמוני למדי, אף שהיה מו"צ בעיר. הוא ניסה להדפיס את פירושו לחלק אורח-חיים על השו"ע, אולם צירוף נסיבות מנע את הדבר. גם בנו יחידו נתקל בקשיים כשניסה להדפיס את הפירוש, אולם לבסוף הצליח לשכנע מדפיס להוציא פירוש זה בשם "מגן אברהם", ולהדפיסו יחד עם הט"ז במהדורה שנקראה "מגיני ארץ". הפירוש הפך במהירות למקובל בכל ישראל.בשיעור נעיין מעט בפירוש הקצר והעמוק. נתעכב על כמה מדבריו, בעיקר סביב ענייני תפילה וברכות; נתייחס לפסקיו בשם האר"י ז"ל; ואף נציץ ב"דיבור המתחיל" אחד שהוא למעשה ספר מוסר

בשנת 1646 יצא לאור פירוש חשוב על שו"ע יורה-דעה, אותו הדפיס הט"ז, שנחשב אז מגדולי הדור וממכובדיו. אלא שבאותה שנה יוצא לאור פירוש נוסף על יו"ד, של צעיר אלמוני בן 24. פירוש בשם "שפתי כהן" או הש"ך, ספר המתקבל ברעש גדול בעולם התורה.בשיעור נספר בקצרה על חייו של הש"ך, שעובר לווילנה לאחר נישואיו, וגולה ממנה בחורבנה (אותה תיאר ב"מגילה עיפה"). ונתמקד בתורתו העמוקה, שיש אומרים שהיוותה את הבסיס לחשיבה המופשטת בלימוד, המקובלת היום. 

המסע אחר ר' חיים בנבנישתי, מגדולי מפרשי הטור, לוקח אותנו לאיזמיר בימי שבתי צבי. החבי"ב היגר בצעירותו מאיסטנבול לאיזמיר, ושם עבר דרך ארוכה של פולמוסים ומריבות, עד שבסוף ימיו מונה לרבה היחיד של איזמיר. כתב כמה ספרים, וראש להם הוא "כנסת הגדולה" – פירושו החשוב על הטור. את השיעור נחלק בין חייו המרתקים, כולל נסיון להבנת עמדתו בנוגע למחלוקת סביב ש"צ, עם צלילה למעט מתורתו הגדולה

משה רבקש היה תלמיד חכם גדול, אבל לא נשא בתפקיד רבני. הוא עסק בהצלחה רבה במסחר בעיר וילנה, והקדיש את רוב עתיו לתורה. כשהצבא הרוסי הגיע לעזור למורדים הפולנים – חרבה יהדות וילנה. הוא גלה מוילנה וישב בקהילה הספרדית באמסטרדם, שם עמדו על גדולתו בתורה, וכשהדפיסו את השלחן ערוך – ביקשו ממנו לכתוב בקצרה את מקורותיו. כך בא לעולם "באר הגולה", שלא נחשב ממש כנושא כלים, אבל אי אפשר לתאר את לימוד השו"ע בלעדיו. מכאן למדנו ש"הגולה" בשם ספרו אינו רק גלות עם ישראל, אלא בעיקר גלותו מוילנה. הגר"א הוא מצאצאיו, ואפשר ש"ביאור הגר"א" אינו אלא הרחבה של ספר סב-סבו. ואגב, את שמו יש להגות רבקה'ס, והוא כנראה אב למשפחת רבלין הענפה

הרב דוד הלוי סגל, הוא הט"ז, היה אור גדול לישראל באחת מתקופותיו הקשות. בפרעות ת"ח נמלט מוואהלין, ובהמשך שכל שני בנים ב"פרעות לבוב". נעיין בחייו הסוערים ובתורתו הגדולה והרחבה – על הקלותיו ועל חומרותיו, על יחסו לחותנו הגדול הב"ח, ועל התקבלות תורתו

רבי יום-טוב (ליפמן) הלר. נודע בעיקר בזכות "תוספות יום-טוב" על המשנה, ובזכות פירושיו על הרא"ש. התפרסם כבר בצעירותו כתלמיד חכם מרשים, ובגיל 18 מונה לדיין בפראג (!), שבהמשך יכהן גם כרבה. נדבר על חייו מלאי התהפוכות (בעקבות הלשנה וגזרת גלות), על הבנתו הרבה במדעים, על פירושיו לרא"ש, וכמובן ובעיקר – על פירושו החשוב למשנה

רבי יואל סירקיש, הוא הב"ח, מגדולי ישראל בשלהי המאה ה-16. חיבורו על הטור נודע בהעמקתו, חריפותו ובקיאותו, ובכך שאינו נושא פנים לאיש, והפך לספר יסוד בהלכה. בשיעור נעמוד על חייו, על מאבקו הנחרץ והסיזיפי להעמדת נוסח מדוקדק לכל ספרי היסוד וגם לתפילה. וגם על יחסו לקבלה, על דרכו החינוכית, על פסקו המהפכני להתרת "חדש", ועוד

הרב יום-טוב צהלון, המכונה מהריט"ץ, הוא אחד הרבנים הפחות מוכרים הנכללים בסדרה זו. יושבי בית המדרש יתקלו בשמו בעיקר אם ילמדו בעיון את חלק או"ח של השלחן ערוך, בו מרבים להביאו האחרונים, ובעיקר המשנה ברורה (כנראה דרך האליהו רבה).המהריט"ץ חי בצפת בשלהי המאה ה-16, והיה מהנסמכים בחידוש הסמיכה, על ידי יעקב בירב השני. נדבר על יחסו לשו"ע ולשאר פוסקים, ועל כמה מפסקיו הידועים או המעניינים, וכמובן על פסקו המפורסם לגבי הוצאת יתוש או צרעה שנפלו למשקה בשבת: "אין ברירה בלח, וגם את הצרעה ישלח"

השל"ה – תורה וקדושה במקום אחד. נספר על חייו של הרב ישעיהו הלוי הורביץ, שהיו מלאי נדודים ותפקידים רבניים, עד שעלה לעיר הקודש. נלמד כמה קטעים קצרים ומהותיים בספרו "שני לוחות הברית", ונעיר על דרכו הידועה בכמה עניינים, כמו תפילתו, תקיעותיו, ותיקונו לליל שבועות

המהרש"א, ששמו המלא שמואל אליעזר הלוי איידלס, ידוע מאוד בפירושו לש"ס. אלו למעשה שני פירושים: "חידושי הלכות" ו"חידושי אגדות", שהוא הדפיס בנפרד, אולם ביקש שבהמשך יודפסו יחד, וכך אכן עשו בדפוס וילנא (בגופנים שונים). פירושו הפך במהירות למקובל מאוד, עד שיש ישיבות שלמדו "גמרא, רש"י, תוספות ומהרש"א".על דרכו בהלכה ועל דרכו באגדה. על שיטתו החינוכית ועל שיטת לימודו. על הקפדתו שלא לכתוב דבר שלא למד בחבורה. על כמה ממחלוקותיו, ועוד מתורתו