גיבורים

סיפורו של רס"ן (מיל') אריה ריין ז"ל, שנפל בקרב בעזה במהלך משימה להשבת חטופים, הוא סיפור על אדם שהאמין במעשים יותר מאשר במילים. הוא לא חיפש הכרה, לא ביקש תשומת לב ולא סיפר על כל הטוב שעשה, אבל כמעט כל מי שפגש אותו זכר דבר אחד – הוא תמיד רצה שלאנשים סביבו יהיה טוב.בעצב ובגעגוע עמוקים מספרת אחותו, גלית, על הילד האהוב שנולד כשהייתה בת כמעט 14, על הקשר המיוחד שנרקם ביניהם למרות פער הגילים, על הדרך שבה הפך לקצין שריון, למהנדס, לבעל ולאב, ועל הערכים שליוו אותו בכל תחנה בחייו.זהו סיפור על משפחה, על אחריות, על אהבת הארץ ועל אדם שהשאיר חותם עמוק דווקא משום שמעולם לא ביקש להיות במרכז.

סיפורו של רס"ר (מיל') אלון פרקס ז"ל, לוחם, סטודנט, חבר, בן ואח, שנפל בקרב ב־3 ביוני 2025. בפרק מיוחד משתפים דניאל, חן ואושר, חבריו הקרובים לאורך השנים, בזיכרונות על מי שתמיד ידע לחבר בין אנשים, להקשיב, לייעץ ולהכניס אור לכל מקום שאליו הגיע. דרך הסיפורים שלהם נחשף אלון כפי שהכירו אותו באמת – מהילדות בקיבוץ, דרך השירות הצבאי, העבודה המועדפת ביוטבתה, האהבה לבשר, הטיולים, הזוגיות, הלימודים והמלחמה, ועד לאדם שהפך עבור רבים לעוגן של ממש.לצד הסיפורים על הלוחם והמילואימניק, מתגלה גם צעיר סקרן שאהב ללמוד, לשאול שאלות, לראות את העולם מזוויות שונות ובעיקר להיות שם עבור האנשים שסביבו. זהו פרק על עיגולים של שמחה – על המעגלים שאלון יצר סביבו בכל תחנה בחייו, ועל האנשים שממשיכים לשאת אותם גם היום.

יש אנשים שנכנסים לחדר וממלאים אותו בנוכחות שלהם. כאלה שאוספים סביבם חברים, שלא מפסיקים לצחוק, לחלום, לאהוב ולתכנן את הדבר הבא. כזה היה רס"ל שלום אוראל אלון ז"ל, שנפל בקרב על הגנת קיבוץ בארי בשבעה באוקטובר.בפרק הזה מספרות אמו טלי ואחותו קורל על הילד שתמיד היה בתנועה, על הצעיר שחי את החיים במלוא העוצמה, ועל האדם שהפך כל מפגש לחוויה וכל חבר למשפחה. זהו סיפור על אהבה גדולה למשפחה, לחברים ולמדינה, על חלומות שעוד חיכו להתגשם, ועל צעיר שעליו נהגה אמו לומר שהוא לא חי 23 שנים – אלא הספיק לחיות יומיים בכל יום.

סיפורו של סגן ניצב ודים בליך ז"ל - לוחם, מפקד, בן, בעל ואבא לשלושה ילדים, שמעל הכול, היה אדם של אנשים.בגעגועים אך בגאווה עצומה, מספרת אורטל אשתו, על הילד שעלה מאוקראינה, על הצעיר שלא הפסיק להציב לעצמו מטרות, על הלוחם שהפך למפקד מוערך ועל בן הזוג שכבש אותה בג'נטלמניות, בכבוד ובטוב הלב שלו. דרך הסיפורים נחשפת דמותו של אדם שתמיד מצא זמן לאחרים – לחבר, לפקוד, לשכן או למי שנזקק לעזרה. רק לאחר נפילתו בקרב בבארי ב־7 באוקטובר, כשמאות ואלפי אנשים הגיעו לנחם ולספר כיצד נגע בחייהם, הבינה אורטל עד כמה רחב היה מעגל ההשפעה שלו. זהו סיפור על מנהיגות שקטה, על אהבת משפחה, על נתינה ללא תמורה ועל אדם שהותיר חותם עמוק בכל מקום שאליו הגיע. פרק מרגש על חייו של גיבור, ועל המורשת האנושית שהשאיר אחריו

סיפור חייו ונפילתו של רס"ר (מיל') אליהו מאיר אוחנה ז"ל, שנהרג בקרבות במרכז רצועת עזה בשבת חורפית בדצמבר 2023.בשיחה עם אחיו הצעיר דן, הוא משתף בכנות על הקשר המיוחד וההדוק שהיה לו עם אחיו הגדול, על אהבתו של אליהו (אלי) למשפחתו, אשתו וילדיו, על החיבור הטבעי והמוצלח שלו לעבודת כפיים, ועל רצף האירועים שהוביל לאותו מוצאי שבת גשום, בו קיבלה המשפחה את הבשורה המרה. דרך עיניו של דן, שהיה אז תלמיד כיתה י"ב, נחשפים התמודדות לא פשוטה עם האובדן הפתאומי, הקושי לחזור לשגרה, וגם מאמצי הנצחה מרגשים של המשפחה, שמנסה ללמוד לחיות ולשמוח, לצד הכאב

בפרק זה, משתפת יעל נאמן בסיפור חייו יוצא הדופן של בעלה, רס"ן ד"ר איתן מנחם נאמן ז"ל, משירות כקצין נשק בחיל הים, דרך לימודי רפואה והתמחות בטיפול נמרץ ילדים, ועד להתמודדות המטלטלת עם תאונה קשה בה נפגע בנם התינוק יהודה - אירוע שעיצב מחדש את דרכו המקצועית והאישית של איתן כרופא. באומץ רב, מתארת יעל את ההתמודדות עם רגשות האשם ואת תהליך השיקום הפרטי והזוגי שעברו לאחר התאונה.בעצב גדול אך בגאווה עצומה, מתארת יעל את תפיסת עולמו הייחודית של איתן, את שעותיו האחרונות בבית בשבעה באוקטובר, בהן עזב הכל כדי להציל חיים בבית החולים סורוקה ובהמשך בקרבות הקשים באזור עוטף עזה, שם נפל כגיבור תוך מסירות נפש מוחלטת למען אחרים, בדיוק כפי שאמר לה בשיחת הטלפון האחרונה שלהם: "לא באתי לכאן לשמור על עצמי".איתן התייחס למטופלים שלו כאילו הם ילדיו והשתדל לתת לכל אחד מהם יחס אישי ומותאם. לזכרו והנצחתו, הקימה יעל את מיזם "נאמני איתן", רשת של מתנדבים שילוו משפחות במצבים שהיקרים שלהם בסכנת חיים, באופן שמותאם לתרבות שלהם ולרקע ממנו הגיעו, בדיוק כפי שנהג איתן בחייו