לחשוב דיור עם ד"ר דורית גרפונקל - Housing Thoughts with Dr. Dorit Garfunkel

איך קמים מה - 7 באוקטובר? משקמים פרטים, בתים וקהילות? ואת האיזור כולו? ומסתכלים קדימה? הזמנתי את אביאל פנסאפורקאר לדבר על העשייה של מנהלת תקומה, החזון והאתגרים, ובעיקר על הדרך שבה המנהלת פועלת, היום יום של העשייה ומאחורי הקלעים.הפרק הוקלט לפני הסבב האחרון עם איראן.

פרויקט עד הבית בהובלת ומימון ג'וינט ישראל נועד ללוות ולסייע לתושבים שבתיהם נפגעו מפגיעת טילים במהלך מבצע עם כלביא תוך סיוע למספר רשויות מקומיות שנפגעו במענה לתושבים אלו. במסגרת הפרויקט מונו למשפחות שנפגעו "מלווי אכלוס", האמונים על סיוע במיצוי זכויות, מציאת דיור חלופי, והתנהלות מול כל הגורמים הנדרשים. בפרק שוחחתי עם חני רוזה המובילה את הפרוייקט מטעם הג'וינט ועם עידו קלינברגר, מחברת סטריטלייט, שנבחרה כאחת מהחברות המפעילות את הפרויקט מטעם הג'וינט (יחד עם פיפל).שיחה מרתקת על האתגרים בהתמודדות עם הבלתי צפוי ואובדן הבית - ועל הצורך בליווי אישי ומותאם אישית בהתמודדות מורכבות זו בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות. השיחה עוסקת במעורבות של חברה אזרחית בהתמודדות עם הפגיעות, בעבודה מול הרשויות המקומיות ואיתן, ובמה אפשר ללמוד מהחירום לעיתות שגרה, ובפרט להתחדשות עירונית ולעבודה חברתית.

מדברים הרבה על הפער בין המרכזיות של הבניה והנדל"ן למשק ולחיים של כולנו לבין הטכנולוגיה והאופן בו ענף ככ מרכזי נשאר מאחור. אך ניצני השינוי כבר כאן, וגם ההזדמנויות לייעול, שכלול ושקיפות. הזמנתי את שי ענבי, היזם, המייסד והמנכ"ל של חברת גט סטטוס שמציעה פלטפורמה לניהול קשרי דיירים בהתחדשות עירונית - וגם לניהול תהליכי התחדשות עירונית לכלל השותפים המעורבים: היזם, עו"ד, הדיירים, המפקח - ואפילו העירייה. בשנים באחרונות הצליחה גט סטטוס להיות אלטרנטיבה למעשה יחידה לניהול דיגיטלי של כל אלו. שי מספר על היוזמה, על האופן בו הצליח לחדור לשוק מורכב ואיך מתפתח המפגש בין טכנולוגיה ועולמות ההייטק לעולם הנדל"ן. אך יותר מכך - הוא משתף מהתובנות שלו על התחדשות עירונית, על הצורך בשקיפות ובזרימת מידע, ואיך אפשר לשפר ולייעל התחדשות עירונית ולקדם פרוייקטים מעיניו של יזם טכנולוגי.

בפרק זה אני מארחת את פרופ׳ ארז צפדיה לשיחה על דיור ממבט גאופוליטי. הפרק כולל סקירה מקיפה של התפתחות מדיניות הדיור בישראל, והמניעים שמאחוריה ועוסק בשאלה האם ניתן לצאת מההבניה של הדיור כעניין פוליטי ובטחוני הקשור לגבולות, דמוגרפיה ושליטה במרחב, ולעבור לראייה אזרחית של דיור באמצעי חברתי היכול לאפשר חיים טובים, גישה למקומות עבודה, לפנאי ותרבות, והתקדמות בחיים עבור הפרט, ושיוויון וקידמה ברמה החברתית הקולקטיבית ושיפוא הערים בישראל. ארז, המומחה למדיניות ציבורית ופוליטיקה מרחבית, מדגים ומסביר איך מדיניות דיור משמשת זירה המייצרת (אי) שוויון, שייכות ואזרחות לאורך שנים, במיוחד כשמדובר בפריפריה, בדיור ציבורי, ובקבוצות המודרות ממרכזי הכוח והמשאבים. דיברנו על:למה אי אפשר להבין דיור בישראל בלי להבין את ההיגיון המרחבי-פוליטי שמאחוריואיך עוברים ממדיניות שמסתכלת על שמירת הקרקע למדיניות שמסתכלת על חייםמה המשמעות של דיור איכותי: לא רק קירות וגג, אלא נגישות לתעסוקה, שירותים, תחבורה והזדמנויותלמה שוויון בדיור הוא לא “בונוס חברתי” אלא תנאי בסיסי לחברה מתפקדת והאופן בו בעלות על דירות קובעת הזדמניויות בחיים לאורך זמן.האזנה נעימה—ואם הפרק מחדד לכם משהו, אשמח שתשתפו ותדרגו ⭐️ותודה רבה לאולפני האוניברסיטה הפתוחה על האירוח ולמאור גיגי על העריכה.

בפרק זה אני משוחחת עם נחמה בוגין על אחד הנושאים המשפיעים ביותר בשוק התכנון והנדל״ן: היטל ההשבחה. דיברנו על פערים בין שומות, תפקיד השמאי המכריע, ועל המתח המתמשך בין רצון בפיתוח ומשיכת היזמים לבין מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות ויכולתן התקציבית להכיל את הפיתוח לאורך זמן. השיחה נוגעת גם בפערים בין מרכז לפריפריה, בהתחדשות עירונית, במימון תשתיות ובעיקר במטרו - והמגמה לקשור בין פיתוח לבין מימון באותה תכנית, ובשאלה מה קורה כשמאשרים תכניות שלא ניתן לממש. עוד דיברנו על שמאות בזמן של שינוי הסביבה הבנויה - והמעבר למבנים גבוהים ומורכבים - ומתי יהיה שינוי בתקינה השמאית כדי להתאים טוב יותר לשינוי זה:- בשומות של דירות שיתייחסו גם לרכוש המשותף ולשאלות של תחזוקה.- בשלב התכנון - ומעבר לדוח אפס - מתי יתחילו לקחת בחשבון את המשמעויות הכלכליות של מבנים הנבנים היום לאורך זמן..

בפרק זה אירחתי את גיא אנגל, מנהל הפיתוח העסקי בחברה הכלכלית של ראשון לציון, לשיחה על פרויקט תקדימי בישראל: הקמת דיור להשכרה ארוכת טווח בבעלות עירונית, על קרקע חומה, ביוזמה ובתפעול מוניציפליים מלאים. פרויקט זה מתווסף יחדיו למלאי של כ - 900 דירות בבעלות העיר.זהו הפרויקט הראשון מסוגו שיוצא לפועל בישראל – והוא פותח פתח לחשיבה אחרת על תפקידן של רשויות מקומיות בשוק הדיור - על אומנות האפשר והצורך במנהיגות אמיצה ויזמות מוניציפאלית המבוססת על תפיסה כלכלית ותכנון מראש.הפרק מציג את הנסיון של ראשון בו העירייה הצליחה עליזום דיור להשכרה בבעלות עירונית – וגם להפוך אותו לכלכלי ורווחי. דיברנו על מודל שבו הדיור עומד בפני עצמו, אלא מלווה בעירוב שימושים ובתמהיל דירות שמאפשר כלכליות, ומתוכנן כך שישא בעלויות התפעול הצפויות לאורך זמן וללא תלות בתקציבים עירוניים אחרים.השיחה נוגעת בהשפעות הרחבות של המהלך - לעיר ותושביה - הוזלת יוקר המחייה, מענה לתושבי העיר לאורך חייהם לרבות פינוי והקלת הלחץ על דירות זולות יותר בעיר ויצירת מוקדים עירוניים. וגם לרשות עצמה - ביצירת נכסים מניבים ומיצוי שטחים חומים, לצד מנגנונים ניהוליים וארגוניים וצבירת ידע חדש וכלים חדשים היכולים לייעל את עבודת הרשות והפיתוח העירוני הרבה מעבר לפרוייקט זה או אחר.ברמה הכללית יותר - זהו פרק שמדבר על מפנה בתפיסת תפקיד הרשות המקומית שנדרשת להתערב בנושאים ולתת מענים לנושאים שלא נדרשו בעבר, לייצר לעצמה הכנסות מעבר לארנונה או לתשלומי העברה, אבל גם לשמור את הפיקוד והשליטה אצלה - ולא לרוץ ולהסתמך על חברות חיצוניות. וגם על הצורך במנהיגות פוליטית אמיצה ופרואקטיבית.גיא חזר והזמין את כל מי ששומע את הפרק לבוא ולהתייעץ, לשמוע עוד ובעיקר להתחיל לרוץ קדימה.

שיחה מרתקת עם דוד בדל, כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה על התכנית האסטרטגית לדיור שהציגה המועצה. דנו בגלגול הראשון של התכנית עד 2040 ובתכנית החדשה שפורסמה במרץ 2025 וקובעת את יעד הדירות הנדרשות עד לשנת 2050. בפרק דיברנו על מה זה אסטרטגיה לדיור - האם רק מספרים? ביקוש והיצע או גם שאלות של חלוקה, איכות הדיור ובטחון בדיור?האם יעיל לשאוף ליתירות גדולה בתכנון דירות - למעלה ממליון דירות עודפות מתוכננות כשהצורך עומד על כ -1.6 יחידות?איך מחשבים את כמות היחידות שצריך? וכמה יחידות דיור חסרות בישראל בשאיפה להוריד את מחירי הדיור? מדובר בפרק שעוסק בתכנית המכוננת את מגמות תכנון היצע הדירות בישראל בשנים האחרונות שעד כה לא זכתה להתייחסות רבה - הגיע הזמן להשלים את החסר!את התכנית ניתן למצוא כאן: https://www.gov.il/BlobFolder/news/2050-120325/he/file_2050-120325.pdfתודה לענת הורביץ הראל על המחשבות לפני הראיון.

צפיפות הופכת להיות אחד המושגים הכי מרכזיים בשיח על ערים, תכנון, דיור ויוקר המחייה. אבל מה היא צפיפות? האם יש צפיפות טובה, או שצפיפות משמעה גודש?

התרגשתי מאד לארח את ישראל דוד, איש עם מפעל חיים אדיר של בניה בארץ ובחו"ל לדבר על הבניה בעיקר כשמדובר בבנייה גבוהה והאם באמצעות בניה וטכנולוגית הבניה ניתן להפחית את עלויות המגורים בגובה. שיחה מרתקת על בניה ועל החיים, על מגדלים ועל תכנון, על המטרו ועל רמת גן וגם הרבה אופטימיות על האפשרות להמשיך לבנות ולהתפתח כאן.

ישראל צומחת ומצטופפת, מאסות של יחידות דיור נוספות לכל עיר ועיר, אבל מה הבסיס הכלכלי העירוני שיחזיק את כל הפיתוח הזה? שיחה מרתקת עם איתי שפרן על פיתוח, עירוניות וכלכלה ואפילו על אינבידיה! הרבה חומר למחשבה על עתיד הערים שלנו, התחרות ביניהן והחוסן של כולנו

"לנהל מגדל זה כמו לנהל עיר קטנה" אבל למרות שיותר ויותר אנשים עוברים לגור במגדלים, הידע אודות הניהול והתחזוקה שלהם מצומצם - מה זה דורש מדיירים כדי שהבנין לא יתדרדר? ולמה מתכננים ורשויות צריכים לשים לב כדי מראש לתכנן בניינים שיהיה יותר זול וקל לתפעל ולתחזק? ובעיקר - אין הסדרה, וכמעט ואין כלים שייגנו על בעלי בדירות ויבטיחו שהמגדלים לא יהפכו לסלאמס.שמחתי ממש לארח את מיקי בראל, בעל הנסיון האדיר ותפיסה סופר מקצועית המבוססת על הנסיון שלו במגדל משה אביב וכיו"ר ובעלים של חברה המנהלת מאות מגדלים, של מה ואיך צריך עשות ולמה לשים לב.

תמ"א 70, תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו במטרופולין תל אביב, קובעת מסגרת תכנונית לפיתוח עירוני סביב 109 תחנות המטרו המתוכננות באמצעות תוספת זכויות משמעותיות באזור התחנות. זכויות אלו נועדו להבטיח את מקסום הפוטנציאל של תחנות המטרו - והן גם חלק ממנגנון המימון של המטרו. בשיחה מרתקת עם דניאלה פז ארז, התחלנו רק לגעת בהשפעות הצפויות של המטרות - על הערים בהן מתוכננות התחנות, על המטרופולין - וכמובן על הדיור, בעקבות השינוי אולי הכי דרמטי הצפוי בשנים הבאות במטרופולין - שאינו מתמצה רק במערכת להסעת המונים, אלא גם כרוך בפיתוח על פני הקרקע - ובציפוף ועלייה לגובה - וגם עליית מחירים.

הדחפורים כבר התחילו לעבוד במתחם אשכול והתכנון של רובע שדה - וההבטחה שהוא מביא איתו ליצירת רובע תל אביב חדש וחדשני, זיכוי לדיור להשכרה, וגם המשך ישיר של העיר ואבן גבירול - קורמים עור וגידים. אבל אחד הדברים שאולי פחות נדונים במסגרות התכנוניות, הוא הרכב הבעלות הייחודי של המתחם - שהופך אותו לאחד המתחמים המורכבים ביותר למימוש בהנתן יותר מאלף בעלים. הזמנתי את עו"ד גלית רוזובסקי, אחת ממנהלות הגוש הגדול ומזכירת המנהלים לדבר על הקשר בין בעלות ותכנון - וכפועל יוצא גם - הרכב בעלות ומימוש ובמידה מסוימת גם סיכוי להשפעה על מחירי הדיור.פרק חובה להבנת הקשר המורכב בין בעלות ותכנון שרלוונטיות הרבה מעבר - גם להתחדשות עירונית, השקעה בקרקעות חקלאיות ועודוגם למי שמתעניין בשדה דב ובהתפחותה של תל אביב, גם ההיסטורית! ולסיפורים שמאחורי הקלעים.

ממש בשנים האחרונות, האחלו מספר עיריות פועלות לגיבוש וקידום מדיניות דיור עירונית - בעיקר לדיור להשכרה, דיור בהישג יד והבטחת תמהיל דיור שנועד כשלעצמו להבטיח דירות קטנות ונשיגות יותר גם באיזורי ביקוש. הזמנתי את סיגל דיאמנט שעמדה בראש מנהלת ההתחדשות העירונית בהרצליה ובימים אלו נכנסת לתפקידה כאדריכלית העיר כדי לדבר על מדיניות הדיור שגובשה בהרצליה שרק לאחרונה הוצגה להשגות הציבור. פרק מעניין על התחדשות עירונית ועל תכנון בכלל ועל הקשר שבין תכנון, דיור ופערים חברתיים. האזנה נעימה!!

פרק המשך עם נתנאל לפידות - על נכסי הדיור הציבורי וניהולם, על האתגרים והשליחות ואיך ניהול נכסי הדיור הציבורי מנוהלים מאחורי הקלעים...

איך הדיור הציבורי הגיע למצבו הנוכחי? ומה עתיד הדיור הציבורי בישראל? פרק מרתק - חלק א' - עם נתנאל לפידות, משנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

זכות גדולה לארח את מורתי פרופ' רחל אלתרמן לשיחה מאלפת על מדיניות דיור, קצת היסטוריה ובעיקר על העתיד לבוא. בשנים האחרונות גוברת הקריאה לעידוד פיתוח דיור להשכרה בשישראל, בין אם במחירי שוק ובין אם מתחת להם. מעבר לשאלת נשיגות הדיור, דיור להשכרה, המוחזק לרוב על ידי חברות תאגידיות, מוצדק לרוב כפתרון לאי הוודאות בה מצויים שוכרים בשוק הפרטי ולשיפור תנאי השכירות. כנגד עמדה זו, פרופ' אלתרמן מציגה את הסכנות הטמונות במדיניות המעודדת שכירות והקצאת כספי ציבור לעידוד דירות להשכרה במקום תכניות המעודדות בעלות כמו מחיר למשתכן. פרק חובה המציג תמונה רחבה ובינתחומית להבנת אחת מסוגיות הליבה המרכזיות במדיניות דיור!

פרק מרתקומעורר השראה עם אביטל בלונדר, מנכ"לית ג'ינדאס ובשמה החדש - מנוף, יזמיתחברתית הפועלת לקידום מוביליות חברתית באמצעות התחדשות עירונית. פרק מעולה לכל מישרוצה להבין התחדשות עירונית מבפנים, למה כל כך חשוב להסתכל לתושבים בעיניים, להכירםלעומק ולאמץ נקודת מבט הוליסטית. הפרק עוסק בפוטנציאל – ובצורך - החברתי האדירליצירת שינוי חברתי באמצעות התחדשות עירונית. הפרק (אחרי דקה 40) עוסק גם בפרקטיקהשל הפיכת החזון החברתי למציאות, במודל הכלכלי החדשני, ובחשיבות של עבודה רב ובין-מגזרית.

שיחה מרתקת עם ד"ר גל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה על מאבקי הדיור הציבורי בצומת שבין עוני ואזרחות ובהקשר הרחב - ההסטורי, החברתי, הפוליטי והגיאוגרפי. זוית אקדמית ומחקרית על מאבק חברתי, על זכויות, וגם על האופן בו אפשר לקרוא את המחאה הנוכחית בראי הדיור הציבורי והמאבקים שמאחוריה

ידעתם שהמדינה מספקת דיור גיל הזהב לזכאים? ושבימים אלו ממש נבנות אלפי יחידות דיור ציבורי לגיל הזהב? מצד אחד - טיפה בים - אך מצד שני - מודל ודוגמא לעשייה ולהזדמנות לדיור ציבורי במתכונות חדשניות - ולא רק לגיל הזהב. שיחה מרתקת עם ארז שני על העשייה והגישה של עמיגור, על התחדשות עירונית ופריפריה, ועל המכשול הכלכלי והקרקעי בפיתוח דיור ציבורי. בדומה לשאר פרקי הדיור הציבורי - גם כאן עולה שקשה להפריז בחשיבות הדיור הציבורי - שתלך ותגדל.אך מול הצורך - העדר מדיניות - או מדיניות מפורשת - שלא לקדם דיור ציבורי .ותחושת ההחמצה שדווקא בתקופה של בניין הארץ מחדש, ההזדמנות לייצר דיור לאוכלוסיה הזקוקה לו יותר מכל, מתפספסת.

שיחה מרתקת עם חבר הכנסת מיכאל ביטון על העבר ההווה והעתיד של הדיור הציבורי ממי שנולד בדיור ציבורי, היה ראש עיריית ירוחם, ופועל רבות לסיוע לדיירי הדיור הציבורי - ולקידום פתרונות והצעות חדשות לפיתוח דיור במחירים אפשריים. שיחה המרכזת את ההסטוריה וההקשר החברתי של הדיור הציבורי הציבורי לאורך השנים - וממולה את המגמות העכשוויות של ייבוש הדיור הציבורי לנזקקים ביותר והקשיים: במבנים של רוב שוכרים, בניהול עיר ובה דיור ציבורי, ובניצול ההזדמנות שבהתחדשות עירונית...פרק על הפערים החברתיים והכלכליים ההולכים וגוברים - וגם על הפערים ההולכים ומחמירים בין אוכלוסיות. תודה לשרי ארמן ולארז צפדיה על הערות מחכימות בהכנה לראיון זה.

מה המשמעות של דיור ציבורי ולמה הוא נחוץ? שיחה מרתקת עם ריקי בן לולו על המשמעות של דיור ציבורי מבפנים - החיים בדיור הציבורי, ודרך זה הכרות עם המאבקים הנדרשים מהחיים בדיור הציבורי כדי לממש זכאות - והאופן בו הם מקרינים על כל נדבכי החיים והמשפחה.שיחה מעוררת השראה על הכוחות האדירים של ריקי, להתמודד מול מערכות גדולות, וחוקים נוקשים ופעולות לא נתפסות, היכולת לראות את המציאות נכוחה, לעמוד באתגרים אדירים ומגוונים ולהפוך לפעילה חברתית ולהאבק על זכויותיה - וזכויות דיירי ודיירות הציבורי. ולמה - למה בכלל צריכים דיירי ודיירות הדיור הציבורי להתמודד עם אתגרים כאלו....ולאן זה הולך?

שיחה מרתקת עם פרופ"ח עדי עמית המתגוררת בקריית יובל בירושלים על הליכי ההתחדשות בשכונה ועל השאלה האם ההתחדשות אכן מטיבה עם השכונה ותושביה. הפרק עוסק בסוגיות מרכזיות היום בהתחדשות עירונית: את מי היא משרתת, מה משמעות זכויות הבניה ומכפילים ואיך מפקחים על חלוקתן, על כושר נשיאה שכונתי ומשמעויות הציפוף, משמעויות לאוכלסיות מוחלשות, החיים באתר בניה ועוד ועוד סוגיות שקריית יובל כבר למודת נסיון לגביהן. הפרק מעורר שאלות נוקבות על מדיניות התכנון בירושלים והדחיפה הנחרצת לציפוף העיר ובניית מגדלים בעיר ועל (העדר) יכולת הציבור (וגם אנשי מקצוע) להשמע – שלא לומר להשפיע - על מדיניות תכנון המשפיעה באופן כל כך עמוק על העיר. סאונד ועריכה: יובל עמית - אולפני הקלטה

נסעתי למגדל העמק לשמוע מר' העיר, יקי בן חיים על האתגרים בפיתוח העיר ומה מתוכנן בה. יצאה שיחה מרתקת ומעוררת השראה על חזון ורצון ועל החשיבות של התמדה ושל ניהול עירוני פרו-אקטיבי. שיחה המעוררת שאלות על המשמעויות של פיתוח עירוני מואץ לעיר ולתושבים הקיימים, למתח בין פיתוח שכונות חדשות מול התחדשות עירונית, ועל יכולתן של ערים אלו להתמודד עם הכוחות השונים ובעיקר עם המוטיבציות הכלכליות המניעות (וגם מעכבות) את פיתוח העיר. תודה לרונאל בן סימון ר' המנהלת להתחדשות עירונית במגדל העמק על ההכנה ולארטיום פיונדיורין על הליווי והעריכה.

שמחתי לאחר את ירון הופמן-דישון ממרכז אדווה כדי לדון במושג השולט בשיח על מדיניות דיור בעולם ב - 40 השנה האחרונות ומשום מה כמעט ולא מדובר בישראל - Housing Financilization או פינאנסיליזציה של הדיור בישראל - ובעולם. תפיסה זו מדגישה את השינוי שעבר מושג הבית מקורת גג לא רק לסחורה (או תהליכי מסחור) אלא לאמצעי מימוני וכלי להפקת רווחים. שימוש שנעשה על ידי ומשפיע על - כלל השחקנים בשוק - ממשקי הבית, היזמים, הבנקים, המדינה, וגם החברות והתאגידים השונים המעורבים למשל בדיור להשכרה. הפניית הזרקור לתהליכי הפיננסיליזציה מאפשרת לצאת משאלות של בעלות או שכירות לשאלות רחבות יותר של אי שיוויון, תפקיד המדינה, ואולי הצורך לייצר אלטרנטיבה וכמו שירון אומר - דיור מחוץ לשוק.

תל אביב, כבר מספר שנים, מרגישה כמו אתר בניה אחד גדול. מכולות, פקקים, נתיבים ומדרכות חסומות וביטולי חניות הפכו כבר מזמן לחלק מהחיים בעיר. היה לי את הכבוד לראיין את שירי עוזרי - מנהלת קשרי קהילה לתחום תשתיות ובניה ואת אפרת שרגא - יועצת קשרי קהילה מעיריית תל אביב כדי להבין מהן עם מה ואיך הן מתמודדות בכל הקשור לניהול עיר שבה למעלה מ - 1000 אתרי בניה פעילים, רבים מהם גדולים ומשמעותיים, עירוניים ולאומיים. שיחה מעניינת על הביצוע - הצד השני התכנון: איך שומרים על איכות חיי התושבים בעיר מתפתחת? האם יש מקום עבודה עם תושבים והליכי שיתוף בשלב הביצוע? והאם ניתן ללמוד מתהליכי הביצוע משהו גם לטובת ייעול התכנון?

שיחה מרתקת עם בנצי ראקוב, מתכנן חרדי אודות מגמות דיור בחברה החרדית - חלקה הראשון של השיחה עוסק במגמות כלליות - האם ישנה התכנות לערים מעורבות? או שמא הפרדיגמה צריכה להיות רק הפרדה? החלק השני עוסק בזוית מרחבית בקשר עם הקמת ערים חרדיות בנגב. עריכה: ארטיום פינדיורן I הקלטה ועריכה: עמר פישביין, אולפני תטה

הזמנתי את איברהים אבו סהיבאן, מהנדס העיר רהט, כדי להתחיל שיח על תכנון ועירוניות בחברה הבדואית - וספציפית על העיר רהט ותכנונה, ועל האתגרים המעסיקים אותו בימים אלו, ובמטרה להתחיל ולהשלים עוד חלק מהפאזל המרכיב את עתיד מחוז דרום, שלפחות לפי תחזיות האוכלוסין הקיימות ומגמות תכנוניות להעברה מאסיבית של  אוכלוסיה חרדית  לנגב, הולך ומתפתח מחדש כמרחב הצפוי להיות ברובו הגדול חרדי, בדואי וגם מרכז צבאי. הפרק חושף ולו במעט את המשמעות של תהליכי העירוניות שיצרה העיר רהט בקרב החברה הבדואית - כאמצעי המשנה את אופייה, על מגוון המשמעויות הנלוות לכך, בפרט בהקשר של חברה מסורתית ובנסיבות של עוני חמור, אך גם בהעדר תשתיות ומענה הולם לצרכי האוכלוסייה, תוך הבטחת סטנדרטים עירוניים מקובלים כגון שטחי ציבור מספקים ואיכותיים, או חשיבה פתוחה יותר על התפקיד המטרופוליני שיכול להיות לעיר וההזדמנות לקירוב וחיבור בין אוכלוסיות ולא רק להפרדתן.  הפרק פותח צוהר לחשיבה על חברה בשינוי, על האתגרים הפנימיים הרבים עמה היא מתמודדות וההשלכות של המצב הלאומי עליה, וגם על האפשרות - ואולי הצורך - לדמיין עתיד אחר לעיר כמו רהט - אך גם למחוז כולו.  הפרק מציג גם צד יפה של השירות הציבורי, והרצון להשקיע ולפעול שנים ארוכות, בתנאים לא פשוטים, ביושרה, לטובת העיר והקהילה.   הפקה והגשה: ד"ר דורית גרפונקל | הקלטה ועריכה: ארטיום פינדיורין

איך עושים התחדשות עירונית חברתית ומה זה בכלל אומר? בפרק הזה הזמנתי את אדריכלית מיכל יוקלה כדי לדבר על התחדשות עירונית, האתגרים, והחששות שהיא מביאה - בעיקר מהזווית החברתית - של האנשים. הפרק דן במגוון האתגרים הקשורים להתחדשות עירונית ולשינוי בסביבה הבנויה ובעיקר במעבר למגורים בגובה, ובמחסור בכלים ממשיים - אדריכליים, תכנוניים ואחרים - שיתנו מענה לאתגרים אלו ויאפשרו הערכות ממשית אליהם. מפיקה ומגישה: ד"ר דורית גרפונקל | הקלטה ועריכה: עמרי פישביין, אולפני תטה

בעקבות המחאה החברתית של 2011, התחדדה הקריאה לקידום דיור בר השגה בישראל, במטרה לתרום להפחתת מחירי הדיור, להגברת הנגישות לדיור, ולאפשרות לדיור במחירים נמוכים ממחירי השוק גם באזורי ביקוש. בינתיים, אמנם נעשו תיקוני חקיקה, הוקמו חברה ממשלתית והמדינה פועלת לקידום "דיור בר השגה" אך הדגש על המחיר, הוחלף במידה רבה בדחיפה לפיתוח דירות להשכרה ארוכת טווח ולהסדרת שוק השכירות, כאשר החוק קובע כי בתכניות הכוללת דיור בהישג יד רק 25% מסך הדירות חייבות להיות במחיר מופחת.  בפרק מרתק עם ד"ר אמילי סילברמן מהקליניקה האורבאנית באוניברסיטה העברית דיברנו על דיור בר השגה, המטרות הכלכליות והחברתיות שבבסיס רעיון זה,, ועל המשמעויות השונות שיכולות להיות ליצירת סגמנט נוסף למגורים במקום בעלות וראינו את הדגש הגובר על איכות חיים, בטחון ויציבות במקום על יצירת אלטרנטיבה למחירי השוק. הפקה והגשה: ד"ר דורית גרפונקל | הקלטה ועריכה: ארטיום פינדיורין | תודה מיוחדת ליחידה לקידום איכות הלמידה וההוראה באונ' בן גוריון בנגב על התמיכה בפודקאסט

תכנון הוא מטבעו מעשה פוליטי המשקף מנעד רחב של אינטרסים ויחסי כוחות. התכנון הסטטוטורי מהווה כלי בידי הממשלה להגשמת תפיסות עולם וחלוקת משאבים. מתח זה בין תפיסות עולם ושיקולים שונים מתעורר בתקופה האחרונה ביתר שאת בכל הקשור לפיתוח העתידי של מחוז דרום החולש על כ – 2/3 משטחה של מדינת ישראל, מאשדוד ועד אילת, בעיקר בשאלת הפיתוח של יישובים חדשים במחוז מול השקעה בחיזוק יישובים קיימים. הזמנתי את עודד פלוס, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום, כדי לדבר על האתגרים המרכזיים העומדים לפתחו ותפיסותיו ביחס לפיתוח הרצוי של שטחי המחוז. היתה שיחה מרתקת ביותר גם על הקמת יישובים חדשים, אבל גם הרבה מעבר, על סידורי קבורה ושינויים סוציולוגיים בחברה החרדית, על מתקנים פוטולטאים וגם קצת על החיים ואיך הם פשוט מתגלגלים. הגשה: ד"ר דורית גרפונקל | עריכה: ארטיום פינדיורין | תודה מיוחדת ליחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה באונ' בן-גוריון בנגב

הזמנתי את אדר' תמר פוריה-שרביט מהנדסת עיריית באר שבע כדי לדבר על עתיד הדיור בעיר - מי יגור בה ואיפה, ואיך: במגדלים? בצמודי קרקע? בשולי העיר או במרכזה? על איך מקדמים דיור ופיתוח כשערכי הקרקע נמוכים ובכלל, על איך זה להיות מהנדסת עיר. מה הם האתגרים עמם היא מתמודדת ומה השיקולים אותם היא שוקלת כדי להתמודד עם מהמורות תכנוניות, משפטיות, חברתיות וכפי שאמרה גם היא - בעיקר כלכליות, כדי להצמיח את העיר ולחזק את תפקידה המטרופוליני מנקודת פתיחה שאינה פשוטה.  מגישה ומפיקה: ד"ר דורית גרפונקל | מקליט ועורך: ארטיום פינדיורין | תודה ליחידה לקידום איכות ההוראה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב על המימון לפרויקט

כיצד נבטיח שמדינת ישראל לא תפסיד את הדרום? ואת מטרופולין באר שבע? איפה יש עודף דירות? האם תקום עיר בדואית על-שבטית חדשה? מה הקשר בין מס הכנסה לבין תכנון? ואיך פיתוח של יישוב אחד משפיע על התפתחותו של יישוב אחר? על כל אלו ועוד נוספים שוחחתי עם ד"ר רחל קטושבסקי, מתכננת ערים וסגנית מתכננת מחוז דרום. הפקה והגשה: ד"ר דורית גרפונקל | עריכה והקלטה: ארטיום פינדיורין | תודה מיוחדת ליחידה לקידום איכות ההוראה באוניברסיטת בן גוריון בנגב

מה הקשר בין משפט ודיור? והאם ניתן בכלל להפריד בין שאלות של דיור ונדל"ן לבין התשתית הנורמטיבית ושיקולים משפטיים, הזמנתי את עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) כדי להבין יותר את מאחורי הקלעים של עבודת הייעוץ המשפטי לממשלה בכל הקשור לסוגיות הבוערות היום בעולם התכנון והדיור והמשפיעות על איך נחייה כאן בעתיד וכמה זה יעלה לנו. דיברנו על תחזוקת מבנים גבוהים, התחדשות עירונית, דיור להשכרה ארוכת טווח וגם על שאלות רחבות יותר של האינטרס הציבורי, שמיעת הציבור, המורכבות שבין עמדות הממשלה והדרג המקצועי ובעיקר ההתפתחות האדירה, השינויים והצורך בחקיקה לתמיכה בפיתוח העירוני המשמעותי שחווה ישראל בשנים אלו.מפיקה ומגישה: ד"ר דורית גרפונקל | עורך ומקליט: ארטיום פינדיורין | תודה מיוחדת ליחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה באוניברסיטת בן גוריון בנגב על המימון לפרויקט.

הסכמי הגג הם הבסיס לשינוי העירוני הגדול ביותר המתחולל בימים אלו בישראל: פיתוח עירוני מואץ של שכונות, ערים ואלפי יחידות דיור, 40% בדרום הארץ. הסכמי הגג הם כלי כלכלי ביסודם, שנולדו במטרה להוריד את יוקר המחייה. אך כדרכם של כלים כלכליים, הם הפכו לאמצעי לבנייתה של ישראל מחדש. נפגשתי עם עו"ד אלונה שפר, מנכ"לית מנהלת הסכמי הגג של נתיבות, בירת הנדל"ן הישראלית שגם אחרי ה – 7.10 נהנית מהגירה חיובית, כדי להבין יותר מה הם הסכמי הגג, מה הם מלמדים על היחס שבין השלטון המרכזי והמקומי, ועל התפתחותו העתידית של המטרופולין הדרומי, ומה ניתן ללמוד מניסיונה של נתיבות, ובעיקר כדי להתחיל ולהתייחס ברצינות יתרה לאתגרים שבדרך (וכבר כאן).מגישה ומראיינת: ד"ר דורית גרפונקלסיוע טכני: הוקלט באולפני שמע בתל אביב בסיוע טובה שימנוב ונערך טכנית על ידי ד"ר בוזי רביב מרדיו אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

אם השם מיכה ביטון נשמע לכם מוכר, זה אולי בזכות ספרה של גלילה רון פדר "אל עצמי" או בזכות המוזיקה המדהימה שלו. נפגשתי עם מיכה, שהיה אותו נער אומנה, כדי לדבר על המשמעות של בית - דווקא ממי שחווה את העדרו בשנות ילדותו ושוב לאחרונה עם הפינוי מנתיב העשרה, כדי לחשוב יחד על ההבדל בין דיור לבית ועל הקשר שבין האישי והפוליטי; בית, סביבה ומדיניות. מגישה ומראיינת: ד"ר דורית גרפונקל סיוע טכני: ד"ר בוזי רביב