ג/ 105 - כשפים, סגולות ופשר מאבק התורה ב”דרכי האמורי

כותרת משנה: שיעור 105 - ח"ג, פרק לז[2], פסקאות 4-12 תאריך: חמישי, י אייר התשפ"א   תקציר: תחילה (פסקאות 2-7) למדנו על דרכיהם של המכשפים ועל תפיסותיהם המושתתות על אמונות הע"ז היסודיות ומדוע כה החמירה התורה בציוויה: "מכשפה לא תחיה". אחר (פסקאות 8-9), ביאר הרמב"ם כיצד איומים וקללות מסויימות שנאמרו ב"דברי הברית" בתורה - נאמרו בצורה מדוייקת בכדי להוציא ממעשי המכשפים שהיו נפוצים באותם הימים. לבסוף (פסקאות 10-12), למדנו את משנתו הסדורה של הרמב"ם בעניין האיסור ללכת בחוקות הגויים וב"דרכי האמורי" השונות, את יחסו ל"סגולות" ולקמיעות, וכיצד הגישה לנושא מהווה לדעתו מן התנאים היסודיים ביותר לתבונה ולעיקר שלימותו של האדם, והמאפשרים את קניין מעלותיו כולן.