פרק 65 - התאהבות

לפני הכל אפשר לומר שזוגיות טובה בנויה מחוזה נוח בין נשמות שבמקרים רבים כבר עשו כברת דרך משותפת בחיים אחרים. לעיתים המפגש בין שני אנשים או נשמות קרובות נושא בתוכו זיכרונות משותפים שהם לא תמיד מלהיבים או קלים והצורך לפתור סוגיות פתוחות ביניהם הוא הבסיס האמיתי למפגש המחודש וצריך לזכור שזה לא מפגש שתכליתו ״סגירת חשבון״ אלא מציאת הפתרון ההולם לטובת שני הצדדים או במילים אחרות נפגשים עבור האצת ההתפתחות. דיברתי כבר על סוגית הקצב המתאים של הקשר שאומר שרצוי שקצב ההתפתחות יהיה דומה אחרת צד אחד מתפתח מהר כשהצד השני משתרך מאחור וזה אחד הנושאים מעוררי התסכול ומשבשי ההרמוניה הגדולים ביותר בקשר זוגי. סוגיה אחרת בזוגיות דיברה על גודל החוויה והרצון המשותף לחוות יכולת משותפת כי טובים השניים מן האחד ולכן הם רוצים שתהיה להם חוויה גדולה עם בניה , מעשיות , ילדים, רכוש ומשהו משמעותי שהם יוכלו להצביע עליו כהצלחה גדולה. סוגיה נוספת דיברה על העומק של הקשר שהוא ביטוי לעומק הקשר הנשמתי בין שני הצדדים ומכאן גם נגזרת עומק המחויבות.הסוגיה האחרונה דיברה על גובה היצירה המשותפת או חווית ההתעלות שיכולה להופיע בגוף , בנפש או ברמת הנשמה .כולם רוצים בזוגיות שלהם קצב, גובה , עומק וגודל של חוויה בתוך הקשר הזוגי שלהם וכדי לבדוק זוגיות טובה צריך לבדוק קודם האם מתקיימת אחדות ואיך הזוג מסתדר ומתפתח יחד וכמו בתוך חוויה עצמית בסוף מה שחשוב זה מה אתם מרגישים ..בבסיס אפשר לומר שההתאהבות היא תוצר של יצירה גופנית משותפת שהיא תוצאה של מפגש גופני שפותח אצל כל אחד מהצדדים דו שיח בין היכולת הידועה של כל צד לבין אפשרות המימוש שלו . כשמאוהבים הכל אפשרי כי אתם חיים בתוך יצירה משותפת והמימד הגופני חווה התעלות שאם הייתם חווים אותה ברוח הייתם מוארים לרגע וזה מפגש מופלא של פוטנציאל מקסימלי בין יכולת ומימוש.בסיס היצירה הגופני מפעיל את החושים , מחדד אותם, ולרגעים ארוכים או קצרים אינכם חווים יותר את החיפוש , את חוסר האיזון , את הנטל והסבל ובעיקר את חוסר האיזון התודעתי כי אתם נמצאים מעל הקונפליקט הפנימי הקבוע שלכם בגלל עוצמת היצירה המשותפת וכך ההתאהבות הופכת להיות מנוע ליצירה שמרחיב ומעצים את היצירה או את אנרגית היצירה שהיא הבסיס של כל הדברים. אדם מאוהב מרגיש שהוא לא רעב ולא צמא , הוא לא חש בחרדה או פחד באותה עוצמה כמו שהוא לא מאוהב וכל המגבלות , החסרונות , מה שעקום ולא נח או מתאים אצל הצד השני בכלל לא נראה חשוב באותם רגעים וקל לך יותר לקבל את עצמך וכך גם את הצד השני כי עוצמת היצירה מגמדת את המגבלות , האדם טעון בכל כך הרבה אנרגיה והתלהבות שכל דבר נראה אפשרי וכל מה שהוא רוצה זה שמצב הזה ישאר כך לנצח . אדם מאוהב מביט בבת זוגתו ומקבל אותה כפי שהיא כי קל לו יותר לקבל את עצמו במצב מועצם שכזה אבל הבעיה היא שזה רק שלב שבוחן את הפוטנציאל המשותף או יכולת ואין בו עשייה או התחבטות אלא מצב נקי ומופרד שבו אפשר לחוות פוטנציאל, תחושה וחוויה רגשית שבה אתה מרגיש שאתה מרחף ולא קשור לשום דבר וזה קורה עד שנגמר הדלק הסילוני ואז מגיעה הצניחה אל עולם המימוש כי כל קשר זוגי וכל יצירה נבחנת בסופו של דבר דרך משקפי העשייה הפרקטיים .תביטו סביבכם על מערכות יחסים שלכם או מי שאתם מכירים ותשאלו את עצמכם האם אתם מאוהבים? האם חוויתם את זה אי פעם והאם זהו היעד היחיד שלכם או שאתם כבר עמוק בעשייה המשותפת , בחיי היומיום והאתגרים שבאתם לפתור יחד ובעיקר תשאלו את עצמכם האם התאהבות היא תנאי למערכת יחסים ?⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠ ⁠לאינסטגרם של תחנת ירח ⁠⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי ⁠