תחנת ירח

שמונים פרקים אחרי שהנחנו את התשתית בפרק 41, אנחנו חוזרים אל נושא השליטה אבל הפעם, לא ככלי עבודה, אלא כזהות.בפרק הזה אנחנו נכנסים אל תוך המנגנונים הסמויים של ה״קונטרול פריק״ ונבין מה גורם לנו לנסות להפוך את האוקיינוס הסוער של החיים למשוואה מתמטית?למה אנחנו מעדיפים לחיות בתוך מבצר של חוקים ונוסחאות מאשר לפגוש את החופש המפחיד של הלא-נודע?בפרק נדבר על:מהכלי אל הזהות: איך השליטה הופכת מדופמין מזוקק למבנה אישיות כובל.האגו ה״חמסן״: הניסיון המודרני לנכס את המציאות ולהפוך את האדם האחר לאובייקט מדיד.סיפורם של תומאס ואיתן: על הרגע שבו המצפן נשבר והסוללה של השעון החכם מתה.הניתוח האקזיסטנציאלי: השליטה כבריחה מחופש וכמלחמה נואשת בארעיות של המוות.השחרור הדאואיסטי: למה ניהול מדינה דומה לטיגון דג קטן במחבת, ואיך מתרגלים ״וו-ווי״ (אי-עשייה) בעולם שדורש מאיתנו להחזיק במושכות.זהו פרק על חרדה, על אהבה כובלת, ועל הסמכות החדשה שנולדת דווקא כשאנחנו מעזים להניח את המפות ולהבין... שאנחנו הים.קישור לאלבום המוסיקה החדש של עידו (Got Me) בספוטיפיימוזמנים להאזין ולשתףקישורים שימושיים :⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠מוסיקה מקורית - ⁠⁠⁠⁠⁠עידו בן-אלי⁠⁠⁠⁠⁠

יש רגע אחד, כמעט בלתי מורגש, שבו אנחנו עומדים בפני בחירה גורלית. זה קורה כשמישהו פוגע בנו, מזלזל בעבודה שלנו או לא מעריך אותנו. באותו רגע עולה בנו תחושה משכרת של צדקנות. זהו ״הרעל המתוק״- המקום שבו אנחנו מרגישים קדושים וצודקים, ובאותה נשימה מוותרים על הבעלות על חיינו ומניחים את המפתחות בידיו של מישהו אחר.בפרק 120 של ״תחנת ירח״, אנחנו יוצאים לפרק את המבנה המתוחכם של הקורבנות. נבין למה הקורבנות היא לא גורל אלא אסטרטגיה או הדרך הכי מתוחכמת לשלוט בסביבה דרך החולשה, להוריד את נטל האחריות ולנוח במקום שבו אנחנו תמיד חפים מפשע.בפרק נדבר על:הקו הדק והחד: מה תלוי בנו ומה לא, ואיך הניסיון לשלוט בחוץ מייצר סבל פנימי.משולש הדרמה: הסימביוזה הרעילה בין הקורבן, הרודף והמושיע.המגנוט הקארמתי: החוזה הנשמתי שבו אנחנו ״מזמינים״ תוקפנים כדי להישאר בתפקיד המוכר.קורבנות לאומית וכלכלית: המעבר של העם הישראלי מתודעת ״אין ברירה״ ללקיחת אחריות על עוצמה ויוזמה ועל המחיר הגדול של המהלך הזה. הסירה הריקה: איך להפסיק להיאחז בדרמות ולהפוך למודעות טהורה שזורמת עם הנהר.האחריות שמה אותנו תמיד במרכז, אבל היא גם הופכת אותנו לאנשים שאף אחד לא יבוא להציל. אל תחכו שמישהו ידליק לכם את האור. תהיו אתם האחראים על המתג.מוזמנים להאזין ולשתףקישורים שימושיים :⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠מוסיקה מקורית - ⁠⁠⁠⁠עידו בן-אלי⁠⁠⁠⁠

למה כל שלמות חייבת לקרוס?עצמו עיניים ודמיינו עולם מושלם. עולם שבו הקו מעולם לא נשבר, השמש תמיד בשיא הגובה, ואין בו אבק, חלודה או צלילים צורמים. זהו עולם של ״אפס חיכוך״. עולם סטטי שאין בו חיים.בפרק הזה נצלול אל תוך אחד המנגנונים המתישים והמרתקים ביותר בנפש האנושית: הפרפקציוניזם.רבים מאיתנו תופסים פרפקציוניזם כשאיפה למצוינות, אך בפרק הזה נגלה שהוא למעשה מלחמה סיזיפית נגד ה״אנטרופיה״ - נגד חוקי הפיזיקה והחיים עצמם. למה אנחנו מוכנים לשעבד את הקיום שלנו למען אידיאל שחונק את הספונטניות? למה דחיינות היא למעשה מנגנון הגנה חיוני של הפרפקציוניסט? ואיך כל זה קשור לחרדת ביצוע ולאובדן ה״עצמי הממשי״?מה מחכה לכם בפרק:המלחמה באנטרופיה: מדוע הפרפקציוניסט רואה בכל סטייה של מילימטר ״צרימה באוזן״ וכשל מוסרי.מסע למזרח: מה למדתי מהשקט הסטרילי של יפן, ואיך המוסר הקונפוציאני  מעצב את הלחץ להצליח גם כאן, בישראל.לאו דזה והדאואיזם: על הכבילה של הטקסים והחוקים מול החופש שבפשטות ובזרימה.למה כל שלמות קורסת? התובנה המטאפיזית שחוזרת ב-7 פרקים שונים בפודקאסט: מדוע השלמות היא סוף המשחק, ואיך הסדק הוא זה שמאפשר חיים.הפרפקציוניזם ביומיום: משטיפת הרכב האובססיבית, דרך ניסוח אינסופי של מסמכים ועד לתכנון טיולים שגונב מאיתנו את חוויית הנסיעה.הפרק הוקלט לפני המלחמה- מאחל לכם ימים שקטים. מוזמנים להאזין ולשתףקישורים שימושיים :⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם⁠⁠⁠⁠מוסיקה מקורית - ⁠⁠⁠עידו בן-אלי⁠⁠⁠

אנחנו רוצים אחדות ויוצרים נפרדות, כמהים להרמוניה ויוצרים כאב, ומשתוקקים להיות חופשיים אבל משעבדים את עצמנו ואת האחרים. החיים שלנו מלאי פרדוקסים, ואולי הגדול שבהם מסתתר מאחורי המסכה המחייכת והמיטיבה של ״המושיע״.על פני השטח, המושיע הוא פסגת המוסר והאלטרואיזם. הוא זה שמקדיש את חייו לשיקום אחרים, להצלת הזוגיות או לתיקון המשפחה. אבל בפרק הזה, נדבר גם על מה שמתחבא מתחת לפני השטח: ריק קיומי עמוק, צורך כפייתי בשליטה בשרות ״הדימוי עצמי הממותג״ שזקוק לסבל של האחר כדי להרגיש קיים.בפרק נצלול אל:המלכוד של המושיע: למה אנחנו ״צריכים״ פרטנרים שבורים וסביבה כאוטית כדי לתחזק את הערך העצמי שלנו?הורות כ״מגדל פיקוח״: מתי דאגה הורית הופכת למנגנון שליטה שחונק את התפתחות הילד?המושיע והנרקיסיסט: הדינמיקה הסימביוטית שבה שני הצדדים נלחמים על אותה מטרה - ״להיות נאהב״ משל פו לו והסוסים: מה קורה כשכוונות טובות מתנגשות עם דרך הטבע והסדר הקוסמי?הפרקטיקה של השירות: איך לשרת אחרים בחמלה אמיתית מבלי להיצמד לתוצאות ומבלי לבנות ״מעקף רוחני״.״המושיע קיים כאדם רק כשהוא מושיע ורק ביחס לצורך של האחר וזו הדרך הקצרה ביותר להפוך לקדוש מעונה.״מוסיקה מקורית - ⁠עידו בן-אלי⁠קישורים שימושיים :⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם⁠⁠⁠

בלב החוויה האנושית שוכנת סתירה מטרידה: ככל שאנחנו צוברים יותר הישגים, השכלה והכרה, כך מעמיקה לעיתים תחושת הריקנות והזיוף. בפרק הזה נצלול  אל עומקה של תסמונת המתחזה - אותה חוויה קיומית המערערת את תחושת הזהות שלנו.בפרק הזה אני מדבר על מנגנון החרדה: למה התסמונת מופיעה דווקא אצל המצליחים ביותר, ואיך היא דוחפת אותנו לדחיינות או להכנת יתר מוגזמת? ״העצמי הממותג״: כיצד המרדף אחר תדמית מושלמת בעולם המודרני הופך אותנו ל״מתחזים״ בעיני עצמנו.הזווית הרוחנית: החיים כמשחק תפקידים על מסך קולנוע - האם אנחנו מזדהים יתר על המידה עם ה״דמות״ (המנכ"ל, הרופא, המומחה) ושוכחים את המהות? היציאה מהמשחק: איך משתחררים מהצורך באישור חיצוני ומאמצים את הידיעה ש״אני יודע את מה שאני צריך לדעת״? זהו פרק שקורא לנו להרפות מהפרפקציוניזם, להכיר בערך התהליך על פני התוצאה, ולחזור לאותנטיות הפשוטה של חלקת האדמה הייחודית שלנו.הפרק הזה פותח שנה שביעית לפודקאסט - תודה לכם על ההאזנה. מוסיקה מקורית - עידו בן-אליקישורים שימושיים :⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם⁠⁠

לרגל חגיגות 6 שנים ל״תחנת ירח״, אני מזמין אתכם למסע מיוחד ואישי שנע בין החושך לאור, בין הפחד לשחרור. בפרק הזה נצלול אל הסיפור״שקיעה״ של אייזק אסימוב כדי להבין למה אנחנו כל כך מפחדים מהחושך, נדבר על האשליה שבניסיון לשלוט בטבע, נפרק את המסכות של ״אי אלימות מדומה״, נפגוש דג לבן אחד שיש לו עצה מפתיעה לחיים. ולבסוף -הנערה עם המזחלת במדבר. זהו פרק על האומץ ללכת במדבר העצמי, בעולם של פייק ניוז, ולהמשיך להאמין בכוכבים שמעל.בפרק:הפחד מהלא נודע: מה קורה כשהשמשות כבות?על שליטה, מניפולציה והזרימה הטבעית״אי אלימות מדומה״ מחאה על רוחניות מזויפת.הדלת והאחריות: איך לוקחים בעלות על העתיד?הנערה והמזחלת:תודה לכם על 6 שנים של האזנה, שיתוף ואהבה. מוסיקה מקורית- עידו בן-אלי קישורים שימושיים : ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם⁠

בראשית הפרק הזה אני יוצא למסע בין יפן לבין חיי היום־יום שלנו.הסדר, המשמעת והנימוס שפגשתי ביפן העלו בי שאלה פשוטה אך מהותית:האם ההתנהגות שלנו היא בחירה או תוצאה של תכנות?מכאן הפרק מתגלגל אל הרובד האנושי העמוק: האידיאה המושלמת שיש לנו על זוגיות, אהבה, צדק, זהות וחיים - ומנגד המציאות, היישום, החיכוך, הפערים, הכאב והבחירות.הפער הזה הוא המקום שבו נולדת ההתנהגות האנושית.דיברנו על:• למה האידיאה תמיד שלמה, והחיים תמיד מורכבים.• הסכנה שבהצבת תנאי “יסוד” שלא קיימים באמת.• מה קורה כשאנחנו מבלבלים בין שפע לבין כסף.• זוגיות כמרחב של יישום ולא השלמת אידיאה.• ההבדל בין מיינד שמתוכנת לשרוד לבין תודעה שמסוגלת לראות.• איך צדק, אידיאליזציה וחיקוי חברתי יוצרים התנהגות עדרית.• ואיך ההבנה שאין שליטה אלא אחריות – משנה את הכול.זהו פרק על הדרך שבה אנחנו מתנהגים, על מה שמפעיל אותנו מבפנים,ועל היכולת להשתתף בחיים במקום להילחם בהם.מוסיקה מקורית - עידו בן-אלי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠⁠אינסטגרם⁠

בפרק הזה אני מתבונן ברעיון של ״האני העליון״ לא רק דרך תאוריות אלא דרך התנסות, שפה יומיומית ודימויים פשוטים. מה זה באמת להיות מחובר למקור? למה חיבור כזה לא קורה דרך עוד ידע אלא דרך ריקות? ואיך תרגול פנימי יכול להתחיל גם בסופרמרקט מול מקרר החלב. בפרק יש דיבור חופשי על רוח, אגו, ריק, אור ועל האפשרות לאהוב את כל מה שיש, ולא רק דרך השכל אלא באמת.מוסיקה מקורית - עידו-בן-אלי . - ערוץ אמן בספוטיפיי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠⁠פייסבוק ⁠⁠אינסטגרם⁠⁠

בפרק הזה אני מזמין אתכם אל תיאטרון פנימי שבו חמש דמויות: רגש, שכל, היגיון, אינטואיציה והמחשבה כבמאי - עולות על הבמה ומתעמתות בארבע מערכות:בתיעוד - נשאלת שוב ושוב השאלה “למה זה קרה לי”.בשיעור - מתברר שהחיים הם קריאה ללמידה ולא עונש.בדימוי - נחשף הפער בין הרצוי למצוי, בין איך שאנחנו נראים לבין מי שאנחנו באמת.ובשליטה - מתגלה שהמאבק על ההובלה הוא בעצם אשליה.זהו מחזה פנימי, אנושי ואינסופי, שבו כולנו גם השחקנים וגם הקהל.⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירחפייסבוק אינסטגרםהמוסיקה של עידו - ערוץ אמן בספוטיפיי שתהיה לכם שנה טובה וחגים שמחים

בין הצורך בוודאות לבין הרצון לזרום עם הדרך, בין חיפוש המשמעות לבין עולם שנשאר אילם, בין הרצוי והמצוי - שם פוגש אותנו האבסורד.בפרק הזה אני צולל אל תוך השאלות הגדולות שמלוות את החיים: למה אנחנו כל כך מפחדים מהלא־נודע? מה קורה כשהרצון בחופש סוגר אותנו? ואיך הקדמה, החומר, והתקופה - הפכו אותנו רחוקים מעצמנו ומקהילתנו.דרך סיפורים, הגות, מוסיקה מקורית של עידו, ננסה יחד לפגוש את האבסורד, לא כדי לפתור אותו, אלא כדי להקשיב למה שהוא מלמד אותנו על עצמנו, על תשוקה, על אהבה, ועל החיפוש אחר אחדות פנימית בתוך עולם משתנה.⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ אמן של עידו בספוטיפיי

כולנו שואלים שאלות. חלקנו מחפשים פתרון מיידי, חלקנו נוגעים במורכבות רגשית, וכנראה מעטים מוכנים להגיע לריק שבו אין כבר שאלה ואין תשובה.בפרק הזה אני עובר דרך שלושת הרבדים של שאלה ותשובה:ברובד הראשון -המישור הפרקטי־תועלתני - האדם מחפש שליטה ותוצאה מעשית, אבל את הכיוון הוא מבקש ממקור חיצוני ולא מתוכו.ברובד השני - המישור של הדיסוננס הקיומי - כבר יש מודעות לפחד, לאגו, למניפולציות העצמיות, אבל עדיין אין נכונות לפרק יסודות. יש הצצות לרובד עמוק יותר, אבל הן זמניות.ברובד השלישי - המישור המטאפיזי־הגדרתי- נוכחות מחליפה שליטה, השאלה מתמוססת, והאדם מבין שאין באמת שואל ואין משיב. האמת לא מתממשת במילים אלא בידיעה פנימית מתוך מרחב ריק.הפרק הזה עוסק ברווח שבין השאלה לתשובה, בשקט שיכול להתקיים שם, ובאומץ הנדרש כדי לשאול את השאלה האמיתית - זו שלא נשאלת.⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ אמן של עידו בספוטיפיי

זהו פרק אחר. הוא לא הוקלט ברצף, אלא נבנה בחלקים. חמישה קטעים מוקלטים, חמישה מצבים שונים - זיכרון, פחד, כעס, תסכול, שורש.כל אחד מהם הוקלט ברגע אחר, מתוך הקשבה למשהו פנימי שביקש לצאת.הפרק מלווה במוזיקה של עידו, ומומלץ מאוד להאזין לו באוזניות.⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ אמן של עידו בספוטיפיי

הפרק עוסק בחושך שבתוכנו. בדרך שבה הוא מתבטא דרכנו- מתמקם, מכרסם, מתחפר ומתבצר בעמדה שלו לאט ובהדרגה ומתפשט כמו צל. נדבר על  האפשרות  לא להדחיק ולא להילחם בו , אלא להבין, להרגיש, ולהתמיר אותו לאור. יש זמנים שבהם יש הרגשה שחושך יורד על העולם אבל לעיתים מספיקה קרן אור אחת כדי להאיר עולם שלם. ⁠⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הרצאות וידאו חדשות ביוטיוב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ אמן של עידו בספוטיפיי

מה קורה לנפש עדינה שלא מצליחה למצוא את הקצב שלה בעולם מהיר ותובעני?איך אפשר לחזור לעצמנו מבלי לנתק את הקשר עם האחרים סביבנו?בפרק הזה אני עונה על שאלה שנשלחה אליי ממאזינה, ומספרת על קושי עמוק שנמצא בין שייכות לפחד, בין הצורך להרגיש בטוחה לבין הרצון למצוא עיסוק שמבטא את מהותה.שלוש שאלות, שלוש שכבות של התבוננות, וניסיון לעבור יחד דרך הסבך הזה תוך מענה לצורך הפנימי האמיתי שלה שהוא הרצון להבין את עצמה. זהו פרק על רגישות, על הצורך במרחב פנימי, על הזדהות כוזבת, ועל האפשרות להפוך את המסע האישי למפגש שמרפא.⁠⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠⁠הרצאות וידאו חדשות ביוטיוב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ אמן של עידו בספוטיפיי

מהו הלב?האם הוא רגש? משאבה? סמל?או אולי משהו אחר לגמרי: שקט יותר, נוכח יותר, עמוק בהרבה?בפרק הזה אנחנו צוללים אל תוך הלב, לא הלב שנשבר, מתרגש ומתלהב אלא הלב כמהות קבועה, כמקום פנימי שבו שוכנת הידיעה, השקט, והאהבה שאינה תלויה בדבר. נבחן את ההבדל הדק אך הקריטי שבין לב לרגש, ונראה איך הרגש, כמו ענן, עולה, משתנה ומתפזר, ואילו הלב, כמו שמיים נותר שם תמיד, גם כשהוא מכוסה.נדבר על:אהבה ללא תנאי, הורות וזוגיותמה קורה כששני לבבות נפגשים לא באור אלא בערפלכיצד הלב מופיע ברפואה הסינית כקיסר, ובתוכו ה־Shen: תודעת האדםמה ההבדל בין רגש ללב?זהו פרק על לב פתוח, על תודעה שמתחילה מתוך ענן.ועל האפשרות לשוב ולהתחבר לא ללב כתגובה, אלא ללב כבית.⁠⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠הרצאות וידאו חדשות ביוטיוב⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ אמן של עידו בספוטיפיי

בפרק הזה אני יוצא למסע אל תוך מה שמתקבע בתודעה שלנו – חוויות עבר, זיכרונות, רגשות, ותבניות התנהגות שממשיכות לנהל אותנו גם שנים אחרי שהאירוע כבר חלף.אנחנו לא רק זוכרים – אנחנו נשאבים.העבר מתעצב מחדש בכל פעם שאנחנו מתארים אותו, וכשהזיכרון חוזר שוב ושוב – נוצר דפוס.דפוס של פחד, של כעס, של ריצוי, של בדידות, של כישלון.אבל האם אפשר להשתחרר מזה?האם אנחנו חייבים להישאר שבויים במה שהיה?אני מדבר על המתח שבין הזיכרון לבין החוויה, על הכאב שמקבע את העבר, על הדרך שבה הנשמה מתגלגלת בתוך שיעורי חיים שחוזרים על עצמם, ועל האפשרות להתבונן – בלי להזדהות.זה פרק על מודעות, על עמדת העֵד, על אפשרות הבחירה, ועל החירות שנפתחת דווקא כשאנחנו מסכימים לפגוש את מה שכבר היה – בלי לברוח ובלי להילכד.⁠⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠הרצאות וידאו חדשות ביוטיוב⁠⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠אינסטגרם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠ערוץ אמן של עידו בספוטיפיי

האם ויתור הוא הפסד או דווקא הדרך לחופש?בפרק הזה נצלול לתוך הדילמות שמלוות אותנו ביומיום – מתי להחזיק ומתי לשחרר?האם ההיאחזות תמיד משרתת אותנו, או שלפעמים דווקא הוויתור הוא מה שמאפשר לנו לצמוח?נדבר על גישות שונות לוויתור, על פחד מהפסד מול קבלה של הזרימה, ונבחן איך אפשר לבחור מתוך מודעות ולא מתוך חשש. הצטרפו אליי למסע פנימי שבו נלמד את האמנות של הוויתור.⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠הרצאות וידאו חדשות ביוטיוב⁠⁠⁠⁠פייסבוק⁠⁠⁠⁠אינסטגרם ⁠⁠⁠⁠ערוץ אמן של עידו בספוטיפיי

מערכות יחסים הן חלק בלתי נפרד מהמסע האנושי, אך לצד חיבור, קירבה וצמיחה, מגיע לעיתים גם האתגר של פרידה. בפרק הזה נבחן לעומק את הדינמיקה הרגשית של פרידות במערכות יחסים – מה באמת גורם להן לקרות?, מדוע הן מעוררות פחד כל כך גדול, ואיך אפשר להבין אותן ממקום אחר, פחות כואב ויותר מודע?.ניגע במתח שבין החזקה לשחרור, באשליית החופש שטמונה לעיתים דווקא בעזיבה, ובפער שבין פרידה מעשית לבין פרידה רגשית שהיא ריחוק. נבדוק כיצד מאבקי שליטה מעצבים את מערכת היחסים שלנו. ומדוע אנשים רבים מתקשים להיפרד גם כשהם לא מאושרים?, ואיך אפשר להפוך פרידה מחוויה מטלטלת להזדמנות להתפתחות וצמיחה?.האם עזיבה היא באמת חופש? האם כל קשר צריך להימשך לנצח? איך אפשר לדעת מתי הגיע הזמן לשחרר, ומה המשמעות של להישאר בקשר מתוך בחירה ולא מתוך פחד?זהו פרק לכל מי שנמצא בצומת דרכים, מתמודד עם שאלות על המשך או סיום קשר, או פשוט רוצה להבין טוב יותר את הרובד הרגשי העמוק שמתקיים בתוך כל מערכת יחסים. החלק השני של הפרק עוסק כולו בסיפור ושאלה שהופנתה לפודקאסט בנושא הזה. ⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠הרצאות וידאו חדשות ביוטיוב⁠⁠פייסבוק⁠⁠אינסטגרם ⁠⁠ערוץ אמן של עידו בספוטיפיי

בפרק הזה אני מזמין אתכם למסע מעמיק אל השאלות הגדולות של חיינו: איך מוצאים את האיזון בין זהות אישית להשתייכות לקהילה? האם אפשר לממש את עצמנו בלי לוותר על האחדות עם אחרים? נבחן את ההשפעה של גבולות ומסגרות על החיים שלנו, ונדבר על החיפוש אחר שייכות והגשמה בתוך קבוצה. נדבר גם על הבחירות שהנשמה שלנו עושה ועל הדרך שבה אנו מתמודדים עם הקשיים של חיי החומר. הפרק הזה הוא הזמנה לחשוב מחדש על החיבור שבין הפרט, הקהילה והחזון המשותף. זהו פרק על שייכות, מימוש ואחדות במציאות המורכבת של ימינו. אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠הרצאות וידאו חדשות ביוטיוב פייסבוקאינסטגרם ערוץ אמן של עידו בספוטיפיי

הפרק מתמקד בהיבטים המעשיים של החיים, ובוחן לעומק את תפקידם המהותי של סדר, ארגון ומשמעת עצמית. אלה מהווים תשתית איתנה למימוש עצמי בעולם החומר, ומשלימים את ההיבטים הרוחניים של הקיום.במרכז הדיון עומד המושג "סדר טבעי" – אותה יכולת להתבונן ולהשתתף במציאות ללא מאמץ מודע, בדומה לשהייה בטבע. זאת, בניגוד לצורך המוכר בדחיפה עצמית ודרבון לביצוע משימות יומיומיות.נדבר על התפתחות תפיסת הסדר המתחילה בילדות המוקדמת, כשאנו עוברים מזיהוי פשוט של דפוסים לעבר הפנמת מיומנויות, כללים וגבולות והקשר העמוק בין סדר חיצוני לפנימי, כאשר הסדר הפנימי – הכולל את עולם הרגשות והתחושות – נתפס כמהותי אף יותר מזה החיצוני.נקודה מרכזית היא חשיבות האיזון בין עולם הסדר והארגון לבין מרחב הספונטניות, היצירתיות והאינטואיציה. בפרק אני בוחן כיצד אנשים שונים מנווטים בין שני העולמות הללו, ונגלה כי בעוד שסדר וארגון נתפסים כביטוי לאחריות, אחריות אמיתית נובעת מעיקרון פנימי עמוק של יחס לאמת, לעצמי ולזולת.חשוב להבחין בין סדר לניקיון – כאשר לעיתים הדחף לניקיון חיצוני משקף צורך עמוק יותר בטיהור פנימי. ולסיכום, הפרק מהווה קריאה להתמקד בטיפוח הסדר הפנימי, לבחון את גבולות האחריות האישית, ולפתח משמעת עצמית המעוגנת בערכים ועקרונות יסוד עמוקים.  ⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח⁠ ⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠ערוץ היוטיוב - ⁠פייסבוק⁠ ⁠אינסטגרם⁠ ⁠⁠האלבום החדש של עידו בספוטיפיי⁠⁠ 

היי :) אחרי הפסקה חזרתי להקליט והאמת שלא ממש חשבתי עד לאחרונה שאמשיך להקליט בזמן הקרוב, אבל הרגע הגיע מעצמו ויש לי קריאה פנימית לשוב ולהקליט ואני שמח להיות פה. לקחתי לעצמי חופשה ארוכה מהפודקאסט על מנת לנוח, להתרחק, להתבונן לקחתי לי את הזמן על מנת לחוות ולהתאחד עם מה שהיה ב 5 שנים האחרונות. הפרק עוסק בנושאים שונים הנמצאים בין השמיים והארץ, מימוש הרוחניות של האדם מול הצורך להיות פרקטיים, היחס אל האמת, היחס לעצמי והיחס אל האחר. בין לבין אני מדבר על דואליות, על הרגשות ותחושות, על סדר טבעי, על מאבקים וניסיונות כוחניים של האדם לשליטה בטבע, על הישרדות, על שליטה וזרימה, ועל הריק והמלא.   אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠האלבום החדש של עידו בספוטיפיי פייסבוק אינסטגרם 

הפרק ה100 של הפודקאסט הוא נקודת ציון חשובה עבורי אחרי 4.5 שנים רצופות של הקלטות, שיחות וחומרים שהצטברו וזו היתה ועדיין דרך מלאת השראה ומלמדת גם עבורי. בפרק הזה אני משיב לשאלות שנשאלו ע״י מאזינים ורובן עוסקות בהיבטים של חיי האישיים ונושאים שנתבקשתי לספר עליהם ולהסביר את תפיסת עולמי ואת הדרך והכלים שאיתם אני מתמודד עם מה שקרוי.. החיים.אני לוקח חופשה מהפודקאסט לזמן מה, כדי לקחת מרחק ולהתאחד עם מה שהיה ועבר ב 4.5 של עשייה ללא הפוגה, זמן לשקול את ההתפתחות הנכונה של תחנת ירח להמשך, אשוב להקליט בזמן המתאים.תהיו טובים לעצמכם.אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח ערוץ האמן של עידו בספוטיפייהאינסטגרם של תחנת ירח

הפרק עוסק במסכות שבני אדם משתמשים בהן על מנת להתמודד עם כל אותם תכונות ומצבים שהם מבקשים להסתיר מהסביבה או מעצמם. המסיכה במקור אמורה להגן על האדם מפני החשיפה אל הפחדים העמוקים והזיכרון אך היא הורחבה ככל שהחיים התפתחו והפחדים העמיקו, בעוד הדימוי העצמי מחפש העצמה ומתקשה להתמודד עם המגבלות הרגשיות שעומדות לעיתים בסתירה לאידיאל שהאדם רואה מול עיניו כערך רצוי. הפרק מביא דוגמאות לשימוש במסכה וכיצד ההתניות וההטיות החברתיות והאישיות עוזרות לאדם ואף מעודדות אותו להסתיר את זהותו האמיתית ואת התוכן שלו מפני עצמו והסביבה וזה נותן אולי תחושה של שייכות ותואם לעולם מבחינת היכולת לתפקד ולהיות נינוחים אך בתוך תהליך החיים זה מרחיק את האדם מעצמו ומעכב את אפשרות ההיכרות שלו עם תכניו. ⁠⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי⁠⁠⁠⁠ערוץ היוטיוב ⁠⁠⁠⁠אינסטגרם ⁠⁠

הפרק עוסק בהרגשת הפגיעות שמופיעה בחיי האדם כנקודת כאב שהוא לא חש נח בתוכה ולעיתים הוא מבקש להיפתר ממנה. הפגיעות היא גורם רגשי ממקד ששם זרקור על נושא שדורש התייחסות ולכן זה מוטיב עוזר וחשוב להתפתחות הרגשית ולהתפתחות בכלל. בפרק הזה אני עוסק במערכת היחסים התודעתית בין גורמי הרגש והמחשבה וכיצד הפגיעות משחקת תפקיד משמעותי בכוחות התודעתיים שמושכים כל אחד לכיוונו על פי תפיסת העולם, מערכת האמונות והדימוי העצמי שמבקש להרגיש נוח עם תחושותיו רגשותיו ומחשבותיו וכמה מאמץ מושקע לעיתים על מנת להסתיר את אותם גורמים פגיעים שמייצרים לכאורה פירצה במבנה או תחושה של פגיעות. בפרק יש דוגמאות מחיי היומיום, במערכות יחסים בין אדם לעצמו ובין האדם לסביבה. ⁠אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי⁠⁠ערוץ היוטיוב ⁠⁠אינסטגרם ⁠

לכבוד חג הפסח העומד בפתח הקלטתי פרק שעוסק בזכות הבסיסית של כל אדם לחירות ועצמאות בעולם שבו זכויות אדם מצטמצמות בשל כפייה או כי בני אדם מוותרים על חירותם או חוששים להיות משוחררים באמת. החירות נובעת מהיכולת של האדם לקחת אחריות ולנהל את עצמו ואת נושאי חייו מתוך ידיעת השמיים וארץ והדרך לסנכרן ביניהם. הפרק עונה לשאלה שהופנתה אל הפודקאסט בנושא הזה והיא משקפת את הקושי לטפח מצבים שבהם נושאים חזקים בחיים באים לידי ביטוי כאלמנטים מובילים אל מול המצבים שמופיעים כחוסר היכולת לטפח נושאים מוחלשים שמעלים קושי וסבל ושוללים את הרגשת החירות.הפרק עונה על שאלה שהופנתה ע״י מאזינה והיא עוסקת בתחום העצמאות בקריירה והצורך לאזן ולשלב בין הביטחון לחווית החופש והעצמאות. אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפייערוץ היוטיוב אינסטגרם

אינני מתיימר לדעת דבר בנושא הבינה המלאכותית מבחינת המבנה והמוצר והפרק איננו עוסק בכך אלא בניסיון שלי להביא את התפיסה שלי בנוגע לנקודת המפגש של הבינה המלאכותית עם האדם וכיצד ואיפה ועל מה היא משפיעה? ניסיתי לשקף את הנושא מנקודת המבט של תהליך התפתחות שמנסה להציץ אל תחומי ההשפעה של הטכנולוגיה על האדם: על הנפש, על החיבור לעצמי, על נושאים שנוגעים לשליטה וניהול של המוצרים השונים מבלי לפגום בקצב הטבעי של האדם או בצורך לחוות את חווית החיים באופן ישיר ורגשי ולא רק דרך אינסוף מידע שפועל ומותאם אל הלוגיקה השכלתנית. עסקתי בפרק בשאלות של חיבור אדם ומכונה, אנושיות, ההשפעה השלילית והחיובית על התודעה וכמובן בשאלה: למי נתונה האחריות לכל מה שקשור להתפתחות המהירה בתחום הזה. לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לאינסטגרם של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי

הפרק עוסק ברגש וזו היתה הזדמנות מצוינת לנסות ולהעמיק את התובנות והלימוד בנושא הזה שהוא לא תמיד ברור כי הרגש מטבעו הוא גורם מתעתע. היה מעניין לדבר עליו באופן ספציפי כגורם נפלא באישיות ולהבהיר שהוא גם גורם בעייתי ובלתי צפוי לעיתים שמרהיב עוז, מלהיב, מוריד ומדכא ומכניס את חיינו לתנודתיות שנתונה רק למצבי הרוח של עצמו ולרצונו כי את הרגש כגורם עצמאי מעניין רק הרגש וכך יכולתי להביא דוגמאות לכך, להסביר את המצבים האפשריים ואת הדרכים האפשריות שמבקשות לכוון, להדריך ולשלוט עליו באמצעות מודעות כי חופש פעולה מלא של גורם כזה מביא בני אדם (שהוא דומיננטי ושולט אצלם) לחיי לונה פארק רגשיים ומלאי תנודות. דיברתי על חשיבותה של המודעות בנושא כיוון הרגש, על יחסי שכל רגש -ומחשבה רגש וכיצד המשחק התודעתי קובע את ההתייחסות לארועים. החלק השני של הפרק עוסק בשאלה שהופנתה לפודקאסט בנושא הרגש ואתם כמו תמיד מוזמנים בשמחה לבוא להאזין. אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירחהאינסטגרם של תחנת ירח ערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי

הפרק אפשר לי לשוב ולעסוק בנושאים יומיומיים שמטרידים, מעכבים, ומעוררים חוסר נחת ודאגה כי חווית המצוקה מועצמת (במיוחד) בזמנים הללו שבהם אי הוודאות גדולה מאד והתכנית הכללית שאנשים דמיינו לעצמם די התפרקה ויש המוצאים את עצמם במצב של חוסר אונים. כמובן שמצבי מצוקה נובעים גם מהרבה מצבים אחרים, פנימיים, תודעתיים וכאלה שכרוכים בחוסר איזון פנימי ממקור לא ידוע בהכרח או מאירועים חיצוניים ואישיים שמשפיעים על ההוויה, הגוף, הנפש והתודעה. יש בפרק דוגמאות שממחישות את הדילמה וכיצד מצוקה נבנית אך גם ניסיתי לשרטט את תכנית הפעולה האפשרית ליציאה ממצבי מצוקה וזה כרוך בהתנהגות נכונה, ולכן קראתי לפרק: התנהגות בשעת מצוקהדיברתי על יחסי חרדה- דאגה- מצוקה וגם על המתח שקיים בין הרצון לפעול מיידית על מנת לדחוק את המצוקה או הצעת הרוח להמתין דווקא, על מנת לקיים חקירה ולהתחקות אחר הסיבות למצוקה כי בסופו של דבר המצוקה היא רק מנורת התראה מהבהבת ולא הבעיה עצמה. אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח האינסטגרם של תחנת ירח ערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי

הפרק עוסק בחשיבות התרגול הרוחני ככלי ולא כמטרה בפני עצמה. אני מספר בפרק הזה על התבוננות, הקשבה ומיקוד כבסיס לבהירות פנימית והכרות עצמית ועל הצורך לדעת ולרתום לשם כך כוונה רצינית, טהורה ולא אנוכית. חשיבותה של ההתמדה היא גדולה והיא מאפשרת התחייבות אל התרגול ולא לחמוק ממנו ברגע שמתגלה המכשול הראשון או שהתרגול לא עומד בציפיות התוצאה שביקשתם. תרגול נכון ״מרגיש מועיל״ למרות הקשיים המובנים שיש בכל תרגול, הוא מקדם התפתחות, הוא חיובי והוא צריך להימדד עפ״י התהליך ולא על פי התוצאה.המטרה של התרגול הרוחני היא לא להמציא שום דבר חדש אלא להתחבר אל המהות שנמצאת מעבר לאשלית החומר הנוכחת באופן טבעי וללא מאמץ. התרגול מבקש מיקוד והתבוננות, והמטרה היא לקבל את הדברים בפשטות. עבור דרך הסתכלות כזו (הרבה פעמים) נחוצה נוכחות של מורה שמכיר או מכירה את הדרך, את האתגרים ואת סודותיו של התרגול ועדיין מוטב שישררו ביניכם יחסי אמון ולא רק יחסי סמכות. דבר נוסף שמדגיש את נחיצות המסגרת של התרגול ואת חשיבות הבחירה של המורה היא שהמורים יכולים לכוון ולהדריך אתכם רק עד לאן שהוא הגיעו. כל תרגול נכון מוביל לחופש וחירות, הוא תמיד חיובי גם אם יש בתוכו מהמורות וקשיים ותמיד יהיו כאלה. הכוונה האמיתית שלו היא לעצים ולעודד את ההתפתחות שלכם ולהקל עליכם וכדאי לזכור להינות מהתהליך. בפרק עוד הרבה הסברים, סיפורים והתייחסות לרבדים נוספים של התרגול, תמיד אשמח לשמוע מכם. לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לאינסטגרם של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי

הפרק עוסק במשמעותו של הבית כמרחב שמגדיר שייכות וביטחון אבל גם מבקש לברר מהם הצרכים של האדם מהבית ומציאת מענה להתניות הכרוכות בבחירתו כמושא בטוח ויציב. הבית אמור לייצג מרחב של הרגשה רצויה שכרוכה במושג ״יישותו של הבית״ שעליו אדבר בהרחבה בפרק, כישות פנימית לא מוגדרת מבחינה חומרית אך היא העוגן האמיתי של הבית והמרכז הבטוח המניע את הדברים. הקיום בעולם החומר מבקש הגדרה של ״מקום ההימצאות״ ובני אדם חייבים הגדרה ברורה, אחרת איפה בדיוק הם נמצאים? מקום החוויה הוא מעבר לגוף הפיסי והוא ביטוי של מרחב תודעתי בלתי מוגבל אבל התפיסה החומרית וההזדהות עם הגוף מחייבת מהאדם למקם את עצמו בכל רגע בשל הצורך ביתדות ועוגנים ולכן אנרגיה ופעולה רבה מופנית אל הבדיקות של מידת היותנו מקורקעים אל האדמה ואל עולם החומר דרך בדיקות חוזרות ונשנות של המתרחש ודרך הצורך באישורים רבים. הצורך בעיגון כרוך אם כן גם בהגדרת המרחב (כבית) כמו גם בצורך הברור בהגדרת מיקום על מנת שהאדם לא יתפוס עצמו כתלוש ולא שייך ולא מקורקע. כאשר תתבקשו לתאר את הבית שלכם אתם לא בהכרח תתארו את הרגשת הביתיות, השייכות והעוגן הרגשי אלא דווקא את המצאי של הבית: הצורה, הגובה, המיקום המדויק או כל מה שחיצוני וממשי, או מה שאפשר לראות, לגעת ולאשר שהוא אכן כזה כדבר קיים אך לא בהכרח כדבר מוחלט כי הוא תמיד יעמוד ביחס והשוואה למה שיש לאחרים. מושג הבית הוא ערך חיצוני שמוגדר כמושג חברתי, ערך שמתקיימת בו היררכיה של הישגים שכוללת את מושגי הנוחות והיופי שהם בעצמם מושגים יחסיים כי כל אחד חווה אותם אחרת, וכך נוצר עיוות והחלפה בין ערכים פנימיים לחיצוניים ועדיין בני אדם יבקשו ויחפשו את ״יישותו של הבית״ שהיא ערך פנימי הנמדד ע״י החיצוני. אתם מוזמנים להאזין לפרק לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לאינסטגרם של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי

לפני 4 שנים בדצמבר 2019 פורסם הפרק הראשון של הפודקאסט ״תחנת ירח״, אלו 4 שנים של מסע רוחני שהתגלה ונוצר מעצמו ואני מודה על הדרך שאפשרה לי את המרחב להתבטא ולבטא את תפיסת עולמי וגם לתרום במשהו לטובת ההתפתחות הרוחנית של בני אדם. אז תודה למי שמאזין ומאזינה, למי שמשתף ולומד, אני סקרן לדעת לאן ״התחנה״ תתפתח. הפרק ה 91 של הפודקאסט עוסק בנושא החרטה והוא מציע מספר כיוונים שונים להבנה של הנושא:האכזבה, אשליית הזמן, תפיסת השפל ככישלון, היותה של החרטה נקודת כאב. באופן כללי נדבר על מהות החרטה והיותה נקודת כאב שמפעילה אכזבה ותחושת פספוס שבעקבותיה האדם יוצא למסע על מנת לעקוף את ההרגשה הרעה שנוצרה תוך רצון לחזור אל העבר ולתקן את האירוע, כאן הוא יפגש עם פרדוקס הזמן. יש פער מבני בדרך ניהול המציאות של בני אדם המונעים בעקבות רצון לתוצאה מסוימת (באירועים מבודדים) לבין העובדה שהחיים עצמם הם תהליך אחד ארוך ומתמשך שיש בו מחזוריות של שיאים ושפל. נקודות השפל הן גם נקודות חרטה כי האדם מכוון רק לשיאים וכך הוא מסבך את עולמו ולכן נדבר על התנהגות נכונה במצבים של שפל מנקודת המבט של החרטה.לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לאינסטגרם של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי

הפרק עוסק בתחושת אי הודאות שמתבטאת בצורך האנושי לעשות את מסע החיים מתוך תחושת ביטחון ויציבות ברורים וודאיים על מנת שלא נאלץ להיפגש עם הפחדים העמוקים או עם האפשרויות שלא מוצאות תואם עם תפיסת המציאות והעולם האוטופי שהאדם בונה לעצמו כדימוי לרצונו האמיתי להיות מאושר ובכלל זה הפרשנות שלו על הנושא. חיים נוחים, בטוחים ושקטים הם בהחלט מטרה ראויה אבל כאשר הם הופכים להתניה שמבטלת אפשרויות אחרות האדם נסחף אל תהליכים פנימיים של הונאה עצמית. הוא עושה זאת על מנת לבנות מעקף לכל אותן פחדים ואפשרויות שהוא לא היה רוצה לממש והם מאיימים על יציבותו (לכאורה) .האמת אומרת שהעולם בבסיסו מונע ע״י שינוי ומחזוריות של גאות ושפל ואי וודאות שהיא זו ששומרת בסופו של דבר על זכות הבחירה החופשית כי היא מציבה את האדם על צמתים של התלבטות והחלטה שמחייבת אותו להביט פנימה בעצמו, לחקור את תודעתו ואת רצונו האמיתי וזו כוונת החיים. לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לאינסטגרם של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי 

הפרק הוקלט בעקבות האירועים הבטחוניים והמצב המלחמתי, חצי שעה על התמודדות, על מצב נפשי, רוע, קושי, סבל ותקווה גדולה. שנדע ימים של שקט ובריאות.לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לאינסטגרם של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי 

הפרק עוסק בחווית הריק הקיומי שהוא חלק מהרגשת אני לא באמת קיים. הרגשת הריק הקיומי קשורה אל חווית חוסר משמעות וחוסר תכלית שלא תלויה רק בחוויה הארצית של מה האדם עושה, מתפעל, יוזם ומפעיל אלא לבסיס אמונתו הרוחנית והקשר שלו עם המקור האלוהי בתוכו וחוסר קשר כזה הוא הגורם המרכזי להרגשת תלישות וחוסר משמעות ומכאן עולה השאלה האם הקיום קודם למהות ? ובזה יעסוק החלק הראשון של הפרק. בהמשך נצלול אל עומק ההגדרה של הריק הקיומי והתחושות המלוות אותו כהרגשת אני לא קיים באמת, חוויה שבה האדם לא מבין עבור מה הוא קם בבוקר, לא ברור לו עבור מה הוא חי והוא רק יודע שהוא לא רוצה למות, לא תמיד ברורה לו הבחירה, הדרך והמטרה של החיים הללו כי החוויה הבסיסית שלו היא לעיתים חוויה חסרה, חלקית או של חוסר הצלחה כאשר המוצא מתוך המצב המתסכל הזה הוא לחפש מושא חדש של תשוקה שיש לשאוף אליו בתקווה שהוא יפתור את הרגשת הריק הקיומי כאשר הפתרון האמיתי הוא לצאת לחיפוש אחר משמעות חיפוש אחר החופש של הרצון, חיפוש אינדיבידואלי אחר מהות, כדי להתגבר, להתחבר, להרגיש ולהבין את האבסורד החומרי והבדידות הקיומית שנובעת מחוויות התלישות שתיעלם כאשר האשליה תובן והאדם יבין בעומק ליבו והוויתו מהי משמעותו כאדם, מהו רצונו ומהו ייעודו האמיתי. מוטב להשתוקקות האדם להיות מופנית להגשמת מהותו ומשמעותו כאדם ולא אל תחרות המציבה יעדים והישגים שאמורים לקרב אותו אל האושר באמצעות תחרות עם עצמו. אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לאינסטגרם של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי 

הפרק עוסק בהגדרת ״אני קיים״ שהוא ידיעת העצמי הקוסמי והטהור כמישור הגבוה ביותר והקרוב ביותר להגדרת הנשמה וזה דורש ניסוח מחדש של משמעותי כאדם. זה מצב תודעתי שאי אפשר לשהות בו באופן קבוע כל עוד לאדם יש תיקונים בעולם החומר והגוף ועדיין זה מישור שמאפשר היכרות עצמית כי זו עמדה שאוחזת בנקודות מבט רבות  והרגשת אושר עילאי מעצם הקירבה אל המקור והרגשת האחדות.. זה אומר: שאם אני לא נמצא בנקודת המבט של אני קיים באופן קבוע סימן שיש לי עוד נקודת מבט או אני שאותו אני מזהה וממנו אני פועל וזהו אותו אני שהסברתי אותו כאינדיבידואליסט מחפש דרך שמטהר את התודעה שלו באמצעות התנסות וחיכוך עם חוויות החיים, התחכחות עם המבנה, הרצון האופי שלו על מנת שהוא יוכל להבין ולדעת את עצמו ואת תמצית החוויה והקיום שלו בו בזמן שהוא נושא את עיניו אל אותו אני קיים קוסמי שהוא החיבור של כל נקודות המבט האפשריות של העד שיודע את הדרך והוא שואף להתאחד איתו ע״י התקדמות במעלה הרוחני והכרת הגשר שבין התודעה למודעות. בפרק הזה אגע בנקודות השונות הכרוכות בנקודות מבט המשתנות, נדבר על המאבק התודעתי מנקודת מבטו של העד או ״אני קיים״ ומהם הדרכים להגיע אל אותו שדה ראיה רחב הרואה את כל האפשרויות, מבין את כל ההתנסויות וחי מבעד לאשלייה כדבר שהוא הקרוב ביותר אל המקור. לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠פייסבוק לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לאינסטגרם של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי    

הפרק עוסק בנושא ההישרדות והארעיות מנקודת מבטו של המחפש שמתמודד עם קשיי עולם החומר אך ראשו מתבונן אל השמיים בציפייה להלך רוח והתנהלות רוחנית.  הפרק מבוסס על שאלה שמבטאת עומק של התנסות בעבר שכרוך בקשיי קליטה, שפה והגירה המבטאים מצבים שבהם האדם נדרש ליכולת הישרדות שנשארת איתו כדפוס גם אחרי שבגר והוא חי בשפע, הוא מעלה סוגיה שדרכה ניתן להבין שהדילמה שואלת: האם אני עדיין זקוק ליכולת ההשרדות גם כעת? ארעיות מבטאת את תנודתם והישתנותם של הדברים, היא מכירה בצורך המתחלף, בנסיבות שמבקשות שינוי, היא שוללת הרגלים וקבעונות ומעדיפה זרימה שמשתנה על פני הקבוע המוכר כי זו דרכו של הקוסמוס המשתנה תדיר ועדיין מייצג סדר בתוך הכאוס ולכן הארעיות חייבת להיות דינמית אך עדיין לשמור על שלמות הצורה. הישרדות היא חוויה ארצית שמתרחשת כאשר מערכת אמונות נפגשת עם זיכרון, היא מנסה להימנע מחזרה על נקודת כאב או מנסה להימנע ממצב נתון בגלל אמונה שהמצב צריך להיות אחרת ומתאים יותר למה שהייתי רוצה להרגיש ולמה שאני מבקש לחוות. ההישרדות מונעת מפחד שמתגלם כזיכרון והיא מצביעה על חווית חוסר שבני אדם מאמינים שמקורו במחסור חומרי למרות שהחוסר הוא רוחני.יש בפרק סיפור מעניין של אדם מקסים ואופטימי המתאר את מהלך חייו ובחירותיו תוך שהוא מראה ששפע והישרדות חיים זה לצד זה ללא פרדוקס אמיתי כי הוא מוצא שההישרדות היא מניע ודחף לחיים עצמם ואתם מוזמנים להאזין לפרק ולהעמיק את הידיעה שלכם בתוכו. לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠פייסבוק ⁠אינסטגרםלערוץ היוטיוב של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי 

מאחורי רעיון הזוגיות עומד חיפוש אחר נפש זהה כי יש ציפייה שההזדהות והתפיסה הדומה ייצרו חיבור חזק ועמוק שישריש את תחושת השייכות וידחה את תחושת הלבד ולכן הזוגיות היא כלי שנועד קודם כל לפתור את תחושת הלבד של האדם ובהמשך הזוגיות אמורה לאפשר חוויה מתפתחת שנובעת מחיים משותפים עם ההשתקפות המשלימה שלכם כי ככה תוכלו להתחכך עם האופי, וללמוד ולהכיר את עצמכם דרך האחר ולבנות יחד עולם שבנוי ממטרות משותפות. הפרק הזה לא עוסק במציאת זוגיות מתאימה אלא במפגש על גשר הזוגיות כאשר הבחירה כבר נעשתה ומתקיימים חיים משותפים והרבה פעמים יש צורך לתווך, למצוא נקודת איזון, לתחזק, לעורר ולהפתיע את הזוגיות על מנת שהגוף והנפש לא ירדמו ובעיקר על מנת שהזוג יוכל לחוות המשך של קצב התפתחות שהיא המטרה המרכזית של הקשר הזוגי ולחצות את הגשר הזוגי. הגשר של הזוגיות מתאר את השיעורים שיש לעבור יחד במסע החיים והם דורשים שיתוף פעולה, הדדיות, רצון טוב וכוונה מלאה מתוך ההבנה שהנשמה רוצה להצליח ורוצה להתקדם בשיעוריה בגוף חומר ולכן לזוגיות יש משקל רב בתהליך הזה כי מדובר בד״כ בנשמה קרובה (בזוגיות) ושכבר נעשתה כברת דרך ולכן הצתבר כבר ניסיון שנותן אולי הרגשה של מסוגלות ורצון או הרגשה של היכרות מוקדמת וידיעה שזו בחירה טובה. בכל מקרה, האתגרים יתקיימו ביחס לבחירות, לייעוד וליכולת הנוכחית כי ההתפתחות של הנשמה דרך הזוגיות היא גדולה בשל החיכוך הגבוה של האופי ובשל הצורך לאזן משוואות סותרות שלא תמיד מתחברות בקלות ולכן למציאת המשותף יש תפקיד כה משמעותי בדרך הזו. בסופו של דבר הזוגיות תמדד כאיזון בין קבלה ונתינה ובעקבות חוסר האיזון הזה מתרחשים רוב הקרבות, רוב המלחמות, הויכוחים, האהבה והשנאה, מלחמות השליטה והספק, אבל כשהאדם מבין את כל אלה ניתנת לו ההזדמנות לשנות את דרכו והתנהגותו ולהכריז על שלום בתוך עצמו וזה ישפיע בצורה ישירה גם על הזוגיות שלו או שלה. דיברתי הרבה בפרק הזה על הספק שבא מתוך צורת המחשבה ולעיתים מתריע שהבחירה אולי לא נכונה ומדויקת וזה מכביד על הקשר ועל הרצון להתדם ויש גם סיפור מעניין של מאזינה כי כל הפרק הזה מבוסס על שאלה שנשאלה בנושא. לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לעורץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי 

הפרק עוסק במושג ״ לרכב על עולם החומר״ והוא מספק הצצה אל המרווח שבין עולם הרוח לעולם החומר והכישורים הנדרשים מהאדם בתודעתו על מנת ״לשים את החומר במקומו״ ולהתנהל בחיים הללו בגישה רוחנית, מקבלת וחומלת שלא מזניחה את הצדדים החומריים אך לא נותנת להם להוביל, לשלוט,להשפיע ולהשתלט על כל ההוויה. הפרק סוקר את נוכחות הנשמה בגוף, בחומר, בקושי להתמודד עם התנאים שמבקשים את הגדרת הייחודיות של האדם ובו בזמן להבין שהאדם מכור לתוצאה שהיא היחידה שקובעת וזה גורם לאספקטים נפשיים מסוימים להתקשות ולבוא לידי ביטוי בצורה הרמונית, רחבה וכוללת כי החיים נהפכים למרדף אחר תוצאה וזה רק מייצר עוד דחק.  הקיום שלנו בעולם כרוך בזיהוי התודעתי של המציאות, וכאשר יש דילמה  בין גישת החומר לגישת הרוח אז ניתן לפתור אותה כאשר האדם יחליט  איך הוא מבקש ורוצה לחיות את חייו ועל פי איזו דרך. תיאורטית אפשר לחלק את בני אדם לאלו שרוצים ויכולים לחיות רק על פי תכתיבי עולם החומר, חמשת החושים, רצונות הגוף, החיפוש אחר הנוחות והזיהוי התודעתי שאומר : רק מה שאני מזהה כאוביקט קיים. ולעומתם יש כאלו שרוצים לחיות בין המיימדים ובגשר שבין עולם הרוח לעולם החומר וכדי לעשות זאת עליכם לדעת את עצמכם, לקבל את אי הוודאות, השינוי וההבנה שהכל זמני וחולף שהרי בהתמזגותכם עם הקוסמוס אתם תאלצו להתמזג עם חזון רחב גדול ומשמעותי בהרבה מכפי שנדמה לכם וכל זאת מבלי לאבד את עצמכם כי אתם אמורים להכיר את עצמכם קודם. את עולם החומר מניעות תשוקות, כח, שליטה, וצורך בנוחות גופנית. את עולם הרוח מניעות אפשרויות, אי וודאות, הרגשה, והבנה של תהליכים  מי שרוצה רק וודאות ורק ביטחון ירצה ללכת באותו שביל ועל אותה מדרכה , הוא יצעד באותה דרך שהוא מכיר ויזהה שוב ושוב כל עמוד חשמל וכל בלטה בדרך הזו. מתי שהוא יבין שאולי הוא קיבל את הוודאות שהוא רוצה אבל הוא משועמם ולא מתפתח כי הדברים חוזרים על עצמם באופן קבוע. הסכמה לאי וודאות פותחת בפניכם אפשרויות שלא נלקחו בחשבון קודםולכן הסכמה לאי וודאות מאפשרת חוסר היצמדות וזה כבר הישג כי האדם לומד דרך חוסר היצמדות להביט על המציאות מפרספקטיבה אחרת. חוסר היצמדות מאפשר הרחקה של שיפוט שכלי ממה שנכון או לא נכון שזו גישה שכובלת אותך לתפיסת שחור לבן והיא מבטלת את מה שאתה מרגיש כלפי הנושא ולכן התרחקות משיפוט שכלי תאפשר התבוננות בתהליכים וחיבור להרגשה ואינטואיציה וזו יכולה להיות אפשרות נהדרת להפוך את היוצרות ולתקן את העיוות הקיים שנותן את כל המשקל לשיפוט השכלי ולהתחיל להתנהל באופן רוחני ואף לרכב על עולם החומר.  לאתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי 

הפרק ה 83 של הפודקאסט עוסק נרקיסיזם וגזלייטינג שאנשים חווים במערכות היחסים שלהם והוא מנסה לענות על השאלה האם אישיות נרקסיסיטית היא מצב מולד או נרכש? התשובה לזה רק מניעה עוד ועוד שאלות כמו האם האדם הוא טוב מיסודו או רע מיסודו ? שאלות על מוסר, נתינה וקבלה, יחסי שליטה בין בני אדם וסוגית האהבה העצמית שאין ספק שהיא ראויה ונכונה אבל הופכת להיות בעיה כאשר האדם מתאהב בעצמו ולא רואה את זולתו, זולת עצמו. מקור הנרקיסיזם וגזלייטינג הוא סבל פנימי שנובע מתפיסת עולמו של האדם, ממחשבתו והתנהגותו וזו בחירה כי יש לו אפשרות לבחור ולהתנהג אחרת, לשנות את ההתייחסות וההתנהגות שלו לעצמו, אל הסביבה ואל מושג הסבל דרך הרחבת המבט שלו על מושגי המציאות שלו. הניסיון למגר את הסבל והתסכול בכח ובהכחשה או להשליך אותו על מישהו אחר ולא לקבל אותו  רק מעצים ומנפח אותו.  יש מצבים בהם האדם יפתח גישה של אישיות קורבנית, סובלת ודרמטית או שיש כאלו שלוקחים את הסבל של אחרים על עצמם והם עושים את זה מטוב לב ומתוך רצון להיות נאהבים בעצמם אך לעיתים גם מהפוזיציה של המושיע שתורם לדימוי העצמי ולאגו שלהם כמושיעים וכך הסבל של צד אחד הופך לעיתים להיות כלי פעולה עבור שני הצדדים :עבור הסובל ועבור המושיע בלי להבין שהרבה פעמים שניהם קורבנות של הסיטואציה כי שניהם לכודים בתוך התפקיד ולא יכולים להשתחרר מהזיהוי התודעתי שלהם בתוכו. הסובל חי בתודעת קורבן קבועה והמושיע האלטרואיסט מרצה אותו כי הוא חייב להציל את הסובל וכך הרבה פעמים דווקא הסובל והקורבן גודל להיות עם הזמן להיות הנרקסיסט ובמקרים מסויימים הוא ממשיך משם אל גישת המתעלל, והנוקם והגרזן שלו או שלה פועל בשם כל מה שעשו להם בעבר אבל כעת הם מצאו אובייקט שמוכן לשאת את הסבל שלהם במקומם ואז יש להם אפשרות להתנסות בתפקיד השולט. ולמה זה קורה? כי הרבה יחסים בין בני אדם מושתתים על יחסי שליטה. האדם לא בנוי רק מאור ותכונות חיוביות בלבד. מה תעשה עם כל השלילי שמתקיים בך? אל תבטל אותו, קבל אותו אל ליבך ותבין שאדם חייב להתמודד על שני המישורים , קבלת השלילי והחיובי כאחד רק ככה  האדם עושה את הדרך שלו אל  המודעות. המודעות היא לעולם לא חד כיוונית והיא לא אמורה להיות דרך אחת לכיוון האושר בלבד, המודעות יכולה להגיע אליכם רק כאשר תבינו את הגורם שמונע את האושר כולו וזה לעולם לא אדם אחר אלא גורם בתוך עצמכם. לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי 

הפרק ה 82 של הפודקאסט הוא החלק השני של הנושא: התפתחות התודעה אז למי שלא הקשיב עדיין לחלק הראשון ( פרק 81) מומלץ לעשות זאת לפני ההאזנה לפרק הזה.לחיות בזיהוי תחושתי, רגשי ומחשבתי מתמשך זה לא בהכרח ענין פשוט בגלל הקושי לייצר רצף של שימת לב ומיקוד שנדרשים לעניין הזה ודבר נוסף: מבנה התודעה בנוי מכמה גורמים שהם למעשה חלקים נפרדים ועצמאיים שאנו חווים רק את האינטגרציה שלהם-תחושה רגש ומחשבה.  הקשיים בזיהוי נובעים גם מכך שהאדם התרחק מעצמו ומהמקור שלו ולכן רבים לא מבינים או נכון יותר לא מזהים האם מה שאני חווה עכשיו  זו תחושה או רגש, או מתי זה רגש ומתי זה שכל? או מתי זה שכל ומתי זה היגיון? זה רק מבהיר למה יש צורך ללמד בני אדם זיהוי נכון של תחושות ורגש ע״י מיקוד שימת לב והבנת המושגים ובפרק הזה אני אנסה להעמיק א ההסברים אודות התחושה הרגש והמחשבה אבל אעסוק בהם מהמימד הרוחני כהסבר לכך שהתודעה היא אכן ידע אודות המציאות אבל היא גם אמורה להוות גשר אל המודעות כשאת הגשר הזה בונה הרגש או החוויה הרגשית של כל אירוע והתנסות בחיים שלנו. הגשר בין התודעה למודעות בנוי משרשור ותהליך שהוא למעשה התפתחות: מידע הופך לידע, ידע הופך לידיעה, ידיעה מתפתחת לתבונה ותבונה מתפתחת לבינה , בינה מתפתחת למודעות.. אסביר כל אחד מהשלבים הללו . אם הרגש הוא זה שבונה את הגשר בין התודעה למודעות אז צריך להתייחס אליו בכבוד אבל הענין הוא  שהרגש מביא גם עיכובים ומהמורות ואין ספק שהוא צריך להיות מנוהל כי המציאות האישית שלכם וגם המודעות תתפתח או תתעכב רק על פי הרגש ולא על פי המחשבה ולכן לקחים רגשיים הם חשובים ואדבר על זה בהרחבה בפרק הזה וגם אפרט יותר את פעולתו של הרגש. נדבר על התודעה כביטוי של תבונה ובינה וכיצד משתנה הגישה והיחס שלך לנושא זיהוי המציאות כאשר אתה מתבונן עליה מעיני התבונה ויכול לחוות חרות, חופש ויציאה מהעבדות הפיסית והרוחנית שלך כי יכולה הליות אפשרות אמיתית ליצור הלימה בין המבנה הפנימי אל הזיהוי החיצוני , התודעה והתפיסה וזה מקדם את התודעה לאיזון וכך הזיהויים השגויים של התודעה משפיעים ומפריעים פחות ואז האדם באמת יכול לשחרר את היסחי הדעת הרבים ולהתפנות להעמיק ולהשריש את הראיה שלו לבהירות של המציאות.. ולכן נדון בנושא זמן, אנרגיה, שינוי, התפתחות, אובייקט וסובייקט כדי להסביר כיצד נראית התודעה מעיני המודעות  לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח ערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי

זהו פרק ראשון מתוך 2 פרקים על התפתחות התודעה, הפרק הנוכחי עוסק בהתפתחות התודעה ממבט המישור הארצי והפרק הבא יעסוק בהתפתחות התודעה מהמישור הרוחני. מטרת הקיום של האדם היא אושר והדרך אליו עוברת דרך הכרת טבע האדם, עצמיותו והסביבה שלו תוך שהאדם פועל חי וקיים על מנת ליצור בעצמו סביבה פנימית מאוזנת ושמחה שהיא הביטוי לתודעה מאורגנת, ברורה והרמונית. תודעה מאורגנת כזו יכולה להתקיים כאשר היא מאוזנת ע״י הפרמטרים שאותם היא מזהה: תחושה , רגש ומחשבה כאשר תפקיד המחשבה הוא להסביר את שני הגורמים קודמים : מה אני חש ומה אני מרגיש ? מטרתו של ההסבר הרציונאלי והשכלי פרקטי היא לעגן את התחושות והרגשות אל ״המציאות״ ולנהל את הרגש כי הרגש לא יכול לפעול היטב ללא היגיון והנחייה ולעומת זאת השכלתנות תהיה ריקה אם הרגש לא מעורב בתהליך החיים כי אז נקבל אדם שהוא רובוט שמתנהל באופן אוטומטי. הצד השכלתני הוא מישור חשוב בתוך התודעה כי הוא אמון על ההתנהלות המעשית והוא היחיד המכיר את חוקי הארץ, הזמן, המסגרת, מטרה, תפקוד ויעילות ולכן הוא המנהל המכתיב גבולות וזמן שאלו תנאי החומר העיקריים ולכן בחשיבה פרקטית האדם מתפתח בעולם באמצעות שכלו ועל פי יכולת הזיהוי של המציאות שלו כאשר הכלי שאיתו האדם מזהה את המציאות שלו הוא התודעה שהיא זו שמזהה את מה שקיים כמציאות (תחושה רגש מחשבה ) והיא גם מאגדת את כל הידע שנרכש מהמציאות באמצעות מושגים, ולכן יש חשיבות עצומה לידע ולמושגים כי על סמך אלו יקבע הזיהוי התחושתי או הרגשי או החשיבתי וזה מה שהתודעה תתכנת אל המינד שהוא בעצמו יקבע איך האדם יפעל בעולם עפ״י הזיהוי התודעתי שנצרב בו.אם אינך יודע לזהות נכון את תחושותיך או את רגשותיך ואלו מרכיבים מרכזיים בתודעה אז איך השכל יסביר לך אותם בדיוק ? ואם אין לך זיהוי מושגי של ידע נכון אז התודעה משובשת והיא משובשת בגלל שהפרשנות על המציאות משובשת כי לא הבנת את המושג או שאין לך ידע מתאים, בנוסף יש לדעת שזיהוי זו בחירה . אתה יכול לבחור לזהות ויכול לבחור לא לזהות כי לא נח לך עם מה שאתה מזהה במיוחד בתחושות ורגשות וזה מכניס אותנו אל עולם ההתעלמות, ההכחשה וההדחקה שגורמים לאפשרות ההתקרבות של האדם אל עצמו להיות מטרה שרק מתרחקת. אתם מוזמנים להאזין לפרק, אפרט בו את הדרך שבה התודעה רוכשת מושגים וידע על העולם, את פעולתם של גורמי התודעה, התפקודים השכלתניים, הגיוניים , המינד, הרגשות והתחושות. לאתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי

הפרק עוסק בשאלה למה אני חי ? וזו שאלה שיכולה להפליג להרבה כיוונים ותשובות שונות כי כמו תמיד זה תלוי בנקודת המוצא ורמת והמודעות או במקום שממנו שואלים את השאלה ומאיזה מישור אנו מצפים לקבל את התשובה : מישור העשייה הגשמית הכולל אירועים, משימות ומצבים או אולי הישגי חומר משפחה ומע יחסים, השכלה והמשכיות הדורות או ממקום רוחני השואל את עצמו בכנות: בהנחה שאני מקבל את האשלייה שנמצאת סביבי ובהנחה שאני מודע וער לאפשרויות המימוש שלי וכעת אני עומד בפני בחירת הכיוון של חיי, אני שואל : עבור מה אני חי ? כל הפרק הזה מורכב מסיפור אחד ארוך על בחור שמחפש את התשובה לשאלה עבור מה הוא חי דרך תחנות החיים שלו, ההתלבטות, הספק, ההתעלות והיופי וגם אל מול רגעי השפל והדילמה. למה אתה חי אתה שואל ? על מנת לדעת את עצמך!! אתה תגיד שאתה לא יודע ואני אענה לך: אתה לא צריך לדעת מי אתה, זה מספיק שתדע מה הוא לא אתה. העולם בנוי על שינוי ומחזוריות ודבר היחיד שקבוע זו העצמיות שאיננה קשורה אל מקום, רכוש ומע יחסים, היא גם לא תלויה בתעסוקה שלך אלא ביכולת והרצון שלך לקיים את ההתפתחות הזו עבור אותה עצמיות שבדרכה היא מחוברת אל המקור האלוהי והיא גם ניזונה ממנו כי הכל מחובר במודעות הרחבה זה בא לידי ביטוי ברצון לגדול  וקשור ליכולת ההכלה והמסוגלות שלך שמבטאים ביכולת הזו את ההסכמה להתנסות רגשית  ולקחת אחריות מלאה על ההתנסויות הללו  במערכות היחסים בין האדם לעצמו ובין האדם לסביבתו ולכן ההתנסות הזו  היא עבור ההתפתחות של אותה עצמיות לא מוגדרת היא הקבוע היחיד שיש לפעול למענו  בעולם הזה כי כל השאר הוא תעתוע. אנחנו מסכימים שיש להגדיר את הרצון אבל בני אדם מרחיבים את החיפוש והולכים לחיפוש אחרי הגדרות כי הם מדמיינים שהם רוצים שינוי אבל הם מחפשים את הקבוע ומנסים לקחת כל תחום בחיים לקבע אותו ולהפוך אותו  לקבוע הנצחי והלא משתנה כאשר הקבוע הזה צריך להיות מיושם על מה שאמיתי: מה שאמיתי הוא הגדרת העצמיות שלכם שהיא לא ניתנת לביטוי במילים אבל היא נשענת על האופי , היעוד והרצון שלכם שהם מושגים שהגדרה קבועה בהחלט תומכת בהם כי זו היכרות עצמית ובוודאי שהיא תומכת בידיעה שלהם כי הם משרתים את מישור הנשמה הרוחני ולא רק את הכלים הארציים שהם מתכלים ולכן לא קבועים מטבעם .עצמך זה הדבר היחיד שקיים והוא מתבטא דרך השאלה : איך אני מתפקד, כמה אנרגיה יש לי, מה אני מרגיש, מה אני רוצה, מה אני יכול לתרום לעולם, האם יש לי מטרות? , ואם יש לי מטרות מה ואת מי הם משרתות , את עצמי האמיתי?  או את הגוף שלי שרוצה רק נוחות? .הדרך המוכרת והקבועה לעיתים רק מראה לך שהשכלתנות והניסיון לשלוט על הדרך תגרום לפרפר לעוף ואתה תמשיך כנראה לרוץ אחריו כי אתה לא עוצר נרגע ושוקל דרך פעולה אחרת. למה אתה חי אתה שואל ? כדי לממש את עצמך ולהיות מאושר לאתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי 

הנושא של הפרק הנוכחי עוסק בנקודת השבירה של האדם שהיא תמיד קשורה אל המצב הנפשי ואל בדיקת הגבולות של יכולת המסוגלות וההכלה. נעסוק גם בפירוש הרוחני לאנרכיה ואי אפשר כמובן בלי התקווה אז נדבר גם עליה כי בפתח הפרק הזה אני יענה על בקשה ממני להתייחס אל המצב הנוכחי במדינה. אינני עוסק בפוליטיקה ואני משתדל להביא נקודת מבט על המצב מעיני המימד הרוחני וזאת בשל חשיבות הזמנים, ההקצנה ונקודת השבירה הקוליקטיבית שהיא גם הנושא של הפרק הזה.כשאדם מתקרב אל נקודת השבירה שלו עולה בו חשד, הרבה פעמים הוא לא מתייחס אל החשד הזה כי אין לו את הכלים להפריח אותו כי הכל בנוי על הרגשה ותחושה ולכן החשד מעלה פחדים ומגביר חששות וזה לא נעים בכלל לחוות את זה. הבעיה היא לא החשד עצמו אלא מה שחשד מתריע מפניו אבל האדם בשלו רק רוצה לחוות נוחות וזרימה ולחיות את תשוקותיו גם אם אלו ביטויים של דרמה מוגזמת או חצייה של גבול שהוא בעצמו החליט עליו כשהוא נמצא בתחרות עם עצמו ולכן הוא מתעלם מהחשד הקיים וממשיך לזרום לנקודת השבירה תוך שהוא מתעלם מהחשד.. ואז הוא נשבר ..כאשר אדם מגיע אל נקודת השבירה שלו הוא בהרגשה שאין לו את הכלים והיכולת להתמודד עם מה שהגיע לחיים שלו ולכן הוא נשבר, בד״כ הוא יאשים את המציאות החיצונית שהיא אכזרית אבל זה רק כי הוא שוכח שלא מתקיים שום דבר מחוץ לעצמו ולכן השבירה שהוא חווה היא פנימית ונפשית והיא כל כולה כרוכה בדחיקת עצמו אל קצה יכולת ההכלה והיכולת שלו ללא אפשרות לכבד את הגבול של המסוגלות שלו כי קשה לו לעיתים להתנהל במתינות, לא להעמיק בעיה קיימת ולהימנע מלבדוק את הגבול הזה שוב ושוב..ההתעקשות להביא את עצמו אל נקודת הקצה ולהתעקש לעשות את זה ללא הרף גורמת לו להמציא הסברים (במילים יפות) שזה ישתלם לו ושזה אפשרי אבל הרגש לא עומד בזה והולך לכיוון אחר (כי הוא בעצמו מרדן ועצמאי) ולכן השבר הוא רגשי .נדבר גם האנרכיה ולמה היא בעיה מורכבת עבור האדם הארצי שמאמין שרק חיי החומר קיימים. אסביר למה עבור האדם הרוחני האנרכיה מתחברת עם מושג ״האי וודאות״ ולכן אם האדם הוא טוב מיסודו, אוהב את עצמו ומתנהג בכבוד אל הבריאה ואל אחרים באותה אהבה אזי מושג האנרכיה יכול לבטא חופש כי אז ישלוט בעולם החוק הקוסמי שמעניק לכל פרט ופרט זכות בחירה חופשית וזה האידיאל אך יש כאלו הרואים בכך אנרכיה.אתם מוזמנים בשמחה להאזין לפרקאתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירחערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפייאיור ב AI - Midjourney

הפרק ה 78 של הפודקאסט עוסק בשאלה : מהי הגירסה הכי טובה של עצמי ועל מנת לענות על השאלה הזו צריך להבין את ״התמונה המלאה״ ולכן עשיתי חיבור בין כמה פרקים קודמים של הפודקאסט, במיוחד הפרק שעסקבפער שבין הרצוי והמצוי והפרק שדיבר על הגשר בין מי שאני למי שאני רוצה להיות. כל הרעיון מאחורי אלו הוא האפשרות לשהות בעצמכם, לעצור לרגע את מירוץ החיים, לנשום ולנסות ולהבין את התמונה הרחבה, לשאול לאן אתם מתקדמים או רצים ולמה? בהמשך אפשר להמשיך ולשאול האם הדרך שבה אתם חיים את החיים שלכם היא אכן הדרך שאתם מסכימים עליה ומאשרים את הבחירה בה כאשר אתם מתבוננים על הגירסא הכי טובה של עצמכם.שאלת הפער שבין הרצוי למצוי עוסקת במרווח בין מי שאתם באמת לבין הציפיות שיש לכם מעצמכם. הציפיות האלו נגזרות מהרקע שלכם, מהחינוך שקיבלתם, ממה שראיתם ורואים בסביבה שלכם או ברשתות חברתיות, מהשוואה לאחרים, גחמות, אשליות ותשוקות וכמובן מהפער שבין עולם הרוח לעולם החומר כשהעיסוק העיקרי בתוכו הוא לעיתים התסכול המצתבר ששואל למה בכלל קיים פער ביניהם?שאלת הפתרון לנושא הזה היא לא שכלתנית אלא רגשית ואדבר על זה ברחבה בפרק.הגשר בין מי שאני למי שאני רוצה להיות עוסק בשאלת האני , וההיכרות עם העצמיות האמיתית שלכם, הידיעה שהדרך אל הבנת עצמכם בנויה מ 3 רגליים עיקריות : האופי שלכם, הייעוד שלכם והרצון שלכם שאלו כולם שאלות בירור ותוצר של מבט כנה אל תוך עצמכם. לעתים נדמה שרבים מבני האדם בעולם הזה לא יהיו מסוגלים לענות אפילו על שאלה אחת מהן בוודאות כי הרוב עוסקים בהישרדות או בניסיון להפוך את החיים שלהם למסע תענוגות בזמן שההיכרות עם האופי, הייעוד והרצון דורשים כנות ורצינות בכוונה לדעת את עצמכם, הם מבקשים חתירה אל המקור וגמילה מהנטיה להשוות את עצמכם לאחרים וכדי לעשות את זה צריך נחישות וכוונה זה אומר שאתם כנראה מקדישים לכך את החיים שלכם או לכל הפחות חושבים על כך לא מעט..אחרי שהבנו את הפרמטרים הללו אפשר לנוע לכיוון הגירסא הכי טובה ולא שיש דבר כזה באמת אלא קיימת רק אפשרות לממש חלקים גדולים יותר מתוך הפוטנציאל הקיים בכם ולכן הגירסא הכי טובה של עצמכם כרוכה במימוש הרעיון האינדיבידואלי שלכם, ביכולת להתאחד , להרגיש שייכים ובהפסקת ההשוואה לאחרים. ברצון להיות אותנטיים, בסרוב להיות מובלים ע״י יסודות רדודים, בפיתוח היכולת לזרום ולהסתגל למצבים ולא להיתקע במצבים יתר על המידה ללא אפשרות פתרון ועל כל אלו ארחיב עוד בפרק הנוכחילאתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירחלערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפייאיור ב AI - Midjourney

הפרק הוקלט בעקבות שאלה שהופנתה אל הפודקאסט והיא עוסקת בתהליך ההתאהבות שמאפשר חווית התעלות מרגשת אבל לאחר זמן נחווית החוויה ההפוכה של הזוגיות כאשר היא נוחתת אל הקרקע וזו תמצית השאלה:אתמול הקשבתי לפרקים על הזוגיות 4 ו5 והעמקתי מאוד את ההבנה שלי, ועדיין יש בי הסתייגות או פרשנות קצת אחרת מהחוויה האחרונה שהיתה לי בזוגיות שהיתה בפרק ב ׳ שלי, אני גרושה ואם לילדים גדולים . בחרתי באיש (שהייתי איתו בפרק ב׳ )כי היה לנו חיבור די מיידי ואינסטיקטיבי, זה היה אחריי הקורונה והסגר הראשון ואחרי שאבי נפטר, נפגשנו אחריי כמה חודשים שבהם היינו בקשר באינטרנט.היתה בו אנרגיית חיים , שמחה, רגשות מאוד חזקים ותשוקה שהלהיבה אותי, כשנפגשנו בהתחלה זה היה פעם בשבועיים בגלל שאני גרה בצפון והוא במרכז אז לא נפגשנו באופן סדיר וקבוע. כשעשינו אהבה החיבור היה כמו פאזל, הגופים ממש התמזגו והתמוססו זה בזה לגוף אחד, חווית התעלות ותחושה שלא חוויתי מעולם, זה הרגיש מאוד מיוחד , אהבתי את המגע שלו, והיה לנו צורך דומה מבחינה פיזית, גם בכל מה שקשור לבילויים כמו מוזיקה, הופעות, לרקוד שאני מאוד אוהבת, אוכל טוב, טיולים הרגשתי שזה הדדי ושנינו אוהבים את הנאות החיים.היתה לנו פנטזיה לקנות קראוון ולטייל בעולם וזה היה חלום משותף. כל פעם שרבנו, או כשהיו חילוקי דעות או הקטנה ופגיעה רגשית מילולית בסוף היה פיוס באופן שבו הוא אומר : אני אוהב אותך ואני לא רוצה לפגוע בך , היתה לי ילדות קשה…..והכל משם ….ידעתי והרגשתי שיש מורכבות , אבל לא ראיתי או לא רציתי לראות עד כמה. היה שיפור משמעותי לתקופה ואז תלות , קנאה ואובססיביות שהלכו והתגברו וחוויתי קושי רב גם בתחומים האחרים כמו תקשורת, אמון, שפה ,ניגודיות בהשקפת העולם והתנהלות ארצית שונהבסופו של דבר ההתעוררות שלי והפרידה שיזמתי נבעו מההבנה שאני מחפשת ריפוי אך חווה פגיעה שוב ושוב והבנתי שאני לא מרגישה ראויה ופוחדת להשאר לבד,ולכן אני נשארת שם.ההבנה הנוספת והמבהילה יותר היתה שהסכמתי להיות עם אדם נרקסיסט עם כל מה שמשתמע מכך וכל הזמן הזה חשבתי שזה ישתנה מכיוון שראיתי והרגשתי את הנשמה ואת הטוב ואת החיבור לאלוהי והחיצוניות היתה מורכבת וגם בלתי אפשריתהשאלה שלי האם במסע שלי שכמובן החזיר אותי לעצמי ולאהבה עצמית יש משהו נוסף שאני לא רואה ?יש בי המון בלבול וחוסר וודאות ביחד עם ידיעה שלפעמים היא ברורה שהכל מדוייק ואני בהתפתחות ושינוי תמידי ומע׳ יחסים כזאת היא הרסנית ולא בריאה לי .הציפייה שלי בזוגיות היא קודם כל עם אדם שהחיבור יהיה הדדי, שיוויוני ותהיה שפה מקרבת ובה כל אחד מהצדדים וגם אני אקח אחריות על הילדה הפנימית והפצועה שלי, יהיה שיח ומקום להביא פגיעות שתהיה הכלה ואמפתיה. לא שיח מאשים, מקטין מבלבל וגזלייטינג.חיבור גם כמובן ברמה הרגשית ברמה הפיזית והרוחנית, ושיהיה מקום ורצון הדדי להתפתחות אישית ושיח מפרה ביני לבינו, לא הסכמה על הכל כמובן אבל יכולת להקשיב להביא דעות שונות ולא להתהלך על ביצים.שהביחד יהיה ממקום בוגר ולא טיפולי. (אני נמשכת להיות המטפלת ולהושיע) כשאני מבקשת הרפתקנות וסקרנות קבלה ונתינה ,העמקה, ומשמעות.אתם מוזמנים להאזין לפרק ולתשובה שלי שאותה חילקתי ל 6 נושאים עיקריים.הנושא הראשון עוסק בהתאהבות שמטשטשת את ההיגיון ודוחה את צורת המחשבה הפרקטית אל העתידהנושא השני מדבר על ההיכרות ששואלת האם היעדים שהצבת לזוגיות הם נקודת מוצא או היעד הסופיהנושא השלישי מספר על הנחיתה של הזוגיות אל הקרקעהנושא הרביעי מסביר שהפגיעות מופיעה כחץ מתוך הלב והיא מצמצמת את השיח לדו קרב של עלבונות והשפלההנושא החמישי מדבר על הצורך בתקווה שמופיעה כרכישת קראוון לטיול בעולם ואפשרות של חלום מעשי ומשותףהנושא השישי מספר על המטפלת שמגלה ששוב יש פערים בהבנת הדרך והגדרת התפקידים הזוגיים אתר האינטרנט של תחנת ירח ⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח ערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי וקישור לאלבום החדש 

יש אנשים שקיימת בליבם תחושה והרגשה מילדות שהם נועדו לעשות משהו גדול בחיים אבל משום מה ההצלחה מתמהמהת ועל זה נדבר הפעם. רבים רוצים לעשות משהו גדול בעולם והרבה פעמים הרצון הזה מופיע בשל צורך להראות ולהוכיח יכולת אבל במקרים רבים הרצון הזה מסתיר תחושת חוסר שייכות ומאבק תודעתי פנימי בין כוחות שמאיימים לפרק את העצמיות ומתאגרים אותה.הפרק הזה מתאר את הפער שבין הפוטנציאל למימוש בפועל והמפגש עם התוצאה שהרבה פעמים היא מאכזבת ומה אפשר לעשות על מנת להגיע להרגשה המתאימה בתוך עצמי.כדי להסביר את הנושא חילקתי אותו ל 3 נושאים:הנושא הראשון מדבר על הפער שבין היכולת לבין התוצאה.הנושא השני מדבר על ההשוואה לאחרים, הנסיגה, הדרך לחיות את החיים כמתבונן מהיציע ולא כמעורב, הצורך להיות שייך, חוסר הביטחון והמאבק בין הרוח והחומר ובין ההרגשה לבין צורת החשיבה.הנושא השלישי מדבר על האשליה שמסבירה שהזמן קצר מלכת ורק תוצאה מוכחת ופרקטית יכולה לבטל את האשליה הזו.אלבום המוסיקה החדש של עידו בן-אלי - I Search For You בספוטיפייאתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב של תחנת ירח

הפרק עוסק בנושא ההשתקפות ״עם האחר״ והוא חוקר הנחות יסוד שמספרות שהאדם הוא ייצור חברתי המוגדר דרך דימוי עצמי שמוכתב ומבוסס על דעתה של החברה והסביבה עליו. הדימוי הזה הוא אשלייתי ומדומה ועדיין האדם מדמיין את השיפוט של האדם האחר עליו ופועל על פיו, מחליט החלטות על פי מה שהוא חושב שמצופה ממנו וזה מה שמכתיב את ההתנהגות שלו כאשר הוא עושה הערכת מצב ומשתנה לפי הצורך כדי להתאים את עצמו.השאלה ?השואל שהפנה את השאלה לפודקאסט ציטט סוציולוג אמריקאי שאמר שהזהות העצמית של אדם ניבנת באופן חברתי למרות שהוא מכיר במונח ״היכרות העצמית עם עצמך״ לאורך החיים ועדיין הוא טוען שהמפגש של ההיכרות העצמית עם ה"אני שבמראה" הוא שיוצר את האדם. במילים אחרות אין עוד דרך לדעת בדיעבד מי אני, אלא אם על ידי השוואה לאחרים, ניתוח אינטרקציות מהעבר, וניתוח ההווה - והכל ביחס לחברה.והשואל שאל: איך אני יכול לדעת מי אני מתוך עצמי, ללא מפגש עם אחרים? מבלי קשר לחברה? איך בן אדם מהרחוב מתחיל את המסע הזה של להבחין מי הוא כאשר בכל רגע אפשרי ביום הוא מתעסק ב"אני שבמראה" כשהוא רק חושב איך חושבים עליו אלו שמסביבו?ערוץ היוטיוב של תחנת ירח⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠אתר האינטרנט של תחנת ירחערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי

הפרק עוסק בשאלה : למה אנחנו מרגישים ככה ? והוא מדבר על הפער בהבנה שבין ההרגשה והרגש כי בני אדם לא תמיד יודעים להבדיל ביניהם, להבדיל בין ההרגשה שיש לי לבין הרגש שאני מרגיש וכך אפשר לומר שההרגשה היא לא תמיד ברורה,למעשה היא חיבור בין הרגש לבין הבנה גבוהה והחיבור הזה (רגש -הבנה )לא תמיד קיים ונוכח בגלל אורח החיים והמהירות בתוכו והקושי בזיהוי של ההרגשה וזו הסיבה שלרבים אין גישה קלה לדבר הזה שנקרא: ההרגשה בתוכי. ההרגשה מבקשת שהרגש יעשה כברת דרך על מנת לחפש מחשבה מתאימה וגבוהה שתסביר לו את התמונה הכללית והרחבה של החוויה הרגשית שזה עתה הוא חווה או פשוט תסביר לרגש מה הוא מרגיש ממקום ההתסכלות הרחב והרוחני..אבל בגלל שאצל רוב האנשים הרגש מופיע בפתאומיות ומשתלט על הכל (כי הוא בעצמו רוצה להיות עצמאי ובלתי תלוי) אז הוא גם מבטל בדרך הזו את ההרגשה כי הוא לא מאפשר להבנה גבוהה או למחשבה מתאימה להצתרף. במילים אחרות ועל מנת שיובן : ברגש האדם כועס או דואג, מפחד , מצטער או שמח ואז הרגש הזה הוא כל כך דומיננטי שהוא משתלט על כל המרחב ואז הוא לא מוצא את התמיכה של המחשבה הנכונה..מבחינה תודעתית יש בתוכנו ציפייה שהשכל יבוא לעזרתו של הרגש באירועים שיש בהם סערת רגשות וחוסר שקט או בהלה או פחד או רגש אחר ואז הוא יסביר לי: מה אני מרגיש . לא למה אני מרגיש או מהי הסיבה שאני מפחד או מודאג או כועס אלא מה אני מרגיש בכלל? , איזה רגש ?פחד,כעס, שנאה, צער..וכו׳.. הלמה אני מרגיש ככה או הסיבה ההגיונית לזה היא גלישה לא רצויה בהכרח של השכל כי הוא קשור יותר אל הצד הפרקטי והמעשי והוא לא רואה את התמונה המלאה ולכן הסיבות שהוא יתן ללמה הם הרבה פעמים בכלל לא נכונות אלא מה שנראה לי על פי הסתכלות שהיא הרבה פעמים שטחית .מי שיודע למה אני מרגיש ככה זו ההרגשה שהיא האינטגרציה בין הרגש שלי למחשבה הגבוהה ורעיון המחשבה הגבוהה הוא לפתוח את המרחב וכאילו להביט בסיטואציה מרחוק ולא מתוך נקודת הפגיעות של הרגש אלא מאותה נקודה שבה הרגש פוגש מחשבה נכונה ומתאימה והם צועדים יחד.. זה קשה למימוש בזמנים מהירים של אינסטנט כמו שיש היום ולכן ההרגשה היא מצרך שהופך להיות נדיר יותר מה עוד שאדם לא צריך לחכות לחיבור הספונטני של ההרגשה- הבנה אלא צריך לדעת ״להביא את זה״ או לייצר את החיבור הזה או להתאמן בשיטוט הרגשי שמחפש מחשבה גבוהה והשיטוט הזה יכול להתקבל בתוך מצב של בהייה או מצב של מדיטציה כי דרוש שקט ודרושה הקשבה והתבוננות וכוונה במצב הזה ואם תשימו לב הרבה מכם חיים בתוך ערפל של תחושות ורגשות שהוא בכלל לא ברור לכם ואין לכם תמיד פתרון לסוגיה הזו ואיך להגיע לבהירות.בחיי הרגש וההרגשה יש כל העונג שקיים בעולם כי אפשר לחיות את האהבה אבל אי אפשר לחיות רק את הצוף ורק להיות דבורה שעוברת מפרח לפרח ומזינה את האבקנים שהם הבסיס להמשכיות. העולם הזה הוא עולם חומרי מוקף חומות של מסגרת שמבקש בחירה ברורה והתייחסות ופתרון של מצבים מוגדרים על מנת שהחוויה תהיה ברורה , ממוסגרת וכזו שנלמדת על כל צדדיה.הזיכרון של האדם הוא לא דבר מצחיק והסבל האנושי נמתח בין פחדים, טראומות ורגעי התעלות ואושר כאשר רק הקבלה והאהבה העצמית יכולות לספר שתמיד יש תקווה לעתיד טוב יותר , שהאדם חי את החוויה שהוא בחר ועדיין יש לו זכות בחירה חופשית להתנהל בתוך החוויה בדרך רוחנית, לשים דגש על השילוב בין הרגש לבין מחשבה גבוהה שמסבירה את כל האירועים מנקודת מבט רחבה , ממקום שרואה את האפשרויות , ממקום שמבין שהחוויה חוזרת על עצמה שוב שוב על מנת שתהיה למידה. ולכן, אין צורך לרוץ לכל אירוע ולנסות לפתור אותו באופן פרקטי: מוטב להתרחק , להקשיב , להתבונן , לתת לרגש להופיע ולאפשר לו לפגוש הבנה גבוהה שתסביר את האירוע ממקום שרואה את האפשרות לחוות ולבחור. ועל ההרחבה של הנושא הזה אתם מוזמנים להקשיב בפרקערוץ היוטיוב של תחנת ירחאתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠ערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי

רבים מבני אדם מתייחסים אל האחריות שלהם ביחס לאחרים ובהשוואה למה שמקובל בחברה והם בוחנים את האחריות שלהם או את היעדרה עפ״י המעשים הפרקטיים והתוצאה שהם חוו (או שהם יחוו) ולא בהכרח על פי הכוונה המקורית של הדברים. כאשר אדם מתכוון לטוב אבל תוצאת המעשים שלו לא עומדת בציפיות של הסביבה שלו או של עצמו, המעשה יכול עדיין להיות מתויג ככישלון או כחוסר אחריות וזה מבטל את העובדה שהכוונה המקורית שלו היתה טובה מיסודה וזה קורה כי עולם החומר פועל על פי תוצאה ומכוון את עצמו רק על פיה.בתפיסת עולם החומר והמעשה האחריות קשורה לערך מוסרי ויש לזה השלכות על המעשים שלנו, על עצמנו ועל הסביבה שלנו גם אם אנחנו מסכימים שיש לנהוג מתוך חופש בחירה ותוך כדי מתן של מרחב פעולה לאפשרויות השונות שיבואו ויחד עם זאת צריך לקחת בחשבון שתוצאות המעשים שלנו יפגשו מתי שהוא עם גמול או עם עונש כי האחריות היא מוסרית ולכן, מי שנמצא בתפקיד שדורש אחריות צריך לנהוג ולפעול מתוך התוקף המוסרי הזה, הוא חייב להיות ער לאפשרויות של טעות או של מחדל שבעקבותיהם הוא יקבל עונש או יואשם בחוסר אחריות. זו הסיבה שאנשים פועלים ומיישמים את הפעולות שלהם ביחס לאשמה או לעונש האפשרי או לסיכון שעומד לפניהם (לדעתם) ולא עפ״י נקודת המבט הרוחנית שמסתכלת קודם על הרצון ועל ההרגשה ועל כוונת המקור כאפשרות שמתוכה אפשר לבחור ולממש דרך מתוך אחריות לדרך ולא לתוצאה.בגלל ההתחשבנות שאנשים עושים עם תוצאות המעשים שלהם הם לומדים לקבל החלטות עפ״י הגמול או העונש האפשרי של הפעולה או העשייה שלהם ולא על פי ״ הרצון או הבקשה האמיתיים שלהם״ והם יסבירו את זה לעצמם ולאחרים שיש הבדל בין הרצוי והמצוי ומוטב לי לעשות משהו שיש לי בו פחות סיכון לכאורה למרות שאני יודע שאני לא רואה את כל התמונה המלאה ואת כל האפשרויות והכל מבוסס על ההערכות או על ניסיון של אחרים. ההערכות הללו הרבה פעמים מתבררות כטעות כי מה שנכון למישהו אחד לא בהכרח נכון לי ..אחריות היא בדיקה של יסודות עמוקים ולא רק ביחס לתוצאות מיידיות של הפעולות שעשיתם ותעשו אלא בדיקה בתוך עצמי שלכם מה נכון לכם כי עולם החומר הוא מגרש משחקים שאותו צריך ללמוד לנהל ממקום חומרי כאשר את ההתנהלות המעשית עדיף לכם לקיים ממקום רוחני. בהתנהלות רוחנית אין דבר כזה שלא יהיו הפרות או חוסר שימת לב או אירועים שיכולים בקלות לגלוש להגדרה של חוסר אחריות , והניסיון להימנע מהפרות רק גורם למתחים וחרדות מאפשרות של כישלון או של חוסר אחריות וניסיון להימנע מהם זה מצב מתוח שלא תורם ליכולת המיקוד והריכוז של האדם , להיפך, זה מתיש אותו.האחריות מבקשת ליצור מבנה שהוא מסגרת שתכיל בתוכה את מה שנכון לי ואת מה שאני רוצה, את מה שאני מאמין בו ועדיין היא תשאיר לי החופש המלא לתת את הפרשנות שלי לנושא .כשאדם מתנהל מתוך אחריות הוא מנהל דיאלוג בתוך עצמו שלא מתנהל רק בין החלקים השונים של התודעה אלא בין הגורם המנהל שהוא עולם החומר ובין הגורם המתנהל שהוא עולם הרוח. הגורם המנהל הארצי מציב כל הזמן לוחות זמנים ,גשרים, התניות, אתגרים , התראות, בקשות ומטרות מתוך הצורך לנהל את מעשה החיים הפרקטי בצורה עניינית וברורה כי אין זמן וצריך להתקדם בצורה מעשית ופרקטית .. דרישות הניהול הללו הם לעיתים קשוחות כי עולם החומר לא מחייך והוא לא תמיד נחמד בבקשות והדרישות שלו ועדיין יש לכם בחירה חופשית להתנהל בתוך צפיפות המשימות שלכם מתוך התנהלות רוחנית ששמה את הדגש על מה שנכון ועל מה שמתאים ורצוי לכם תוך שאתם ערים לכך שיש פערים מתסכלים בין ההבנה לבין יכולת היישום שלכם שבאה לידי ביטוי בקושי להכיל את התהליך ובקשיי הבנה וחוסר התאמה במצבים מסוימים . זה קורה לכל אחד ואחת שאומר שחשבתי ככה וקרה אחרת , דמיינתי מצב אחד וקיבלתי מצב אחר ושאני לא מבין למה אני לא מקבל מהעולם את מה שאני מבקש למרות שביקשתי כבר כמה פעמים. התנהלות רוחנית לא רצה לפתור את הפער הזה ואת חוסר ההבנה או את אי ההתאמה - היא יודעת שהפער הוא עובדה ! וכאשר מופיע ספק אז אין ספק כי ההתנהלות הרוחנית נותנת קדימות מלאה למה שאתם מרגישים , למה שאתם רוצים ולמה שנכון לכם ועדיין נשאר הרבה מקום לפרשנויות השונות ולמה שתעשו כאשר תתוודאו לזה שהכל נמצא בשינוי מתמיד ואין באמת היכן לאחוז מלבד במרכז של עצמכם .לאתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירחערוץ הספוטיפיי של עידו  

הפרק ה 72 של הפודקאסט עוסק בנושא - אשמה, עלבון, ויתור.ככל שבני אדם נפגשים עם רגשות שנחשבים קשים ומטרידים עבורם כך יש לאותם רגשות נטייה להערם לגובה עד להרגשת חנק מבלי שיש לאדם יכולת להגיע להרגשה של הקלה.עלבון ואשמה הם מצבים שהאדם רוצה להיפתר מהם במהירות בגלל שהוא לא תמיד יודע איך לנהל אותם בתוכו ולכן יש להם נטייה להיערם, להידבק , לרדוף ולהטריד אותו בעקשנות וכך קל יותר להרגיש אשם ונעלב או להאשים, להעליב ולא לוותר לאחרים.אנשים משקיעים הרבה מחשבה, תשומת לב ומאמץ בדימוי העצמי שלהם על מנת לשמר, לטהר, להעצים , להרים ולמנף אותו כשהוא נוטה לקרוס אופן קבוע כאשר מופנית כלפיו ביקורת או כאשר בונים אותו על קרקע לא יציבה וזה קורה בד״כ בגלל פרשנות עצמית שגויה והתעסקות עודפת עם הדימוי העצמי.רוב הרעיונות שיש לכם על עצמכם משתנים בכל תקופה כי רוב האנשים חיים את עצמם ביחס לאחרים ובהשוואה לאחרים ולא ביחס לעצמם ואם אתם מסכימים לזה אז זה רק מראה שהדימוי העצמי שלכם הוא לא קבוע אלא משתנה ביחס למצבים שאתם פוגשים ומתמודדים איתם לכאורה מחוץ לעצמכם.אשמה גם היא תכונה קשה ודביקה כי האשמה מאשימה את עצמה וזו אצבע מאשימה שאתם מפנים כלפי עצמכם ולכן אתם רוצים להעלים ולגרש ולהיפתר מההרגשה הזו במהירות האפשרית וההתנהלות הזו רק מעמיקה ומשרישה את האשמה ביסודות עמוקים יותר וכך האדם מחביא את אשמתו אבל הוא לא יכול להסתיר אותה מפני עצמו כי האצבע המאשימה עדיין מצביעה עליו מתוך עצמו וכך האשמה נוטה להתנחל בלבבות בני האדם.כללתי בפרק הזה הזה את המושג ויתור כי הוא הרבה פעמים נתפס כמושג שלילי. התפיסה של הויתור כתכונה שלילית אומרת שאף אחד לא רוצה להיות פראייר ויש אנשים שממש מפחדים להיתפס ככאלה. עמדה של ויתור יכולה להיתפס כחוסר דיעה או חולשה אישיותית או חוסר באסרטיביות ויוזמה כאשר האמת אומרת שויתור הוא הרבה פעמים עמדה שבה האדם מרגיש בתוך עצמו שהוא מקבל ויקבל בכל מקרה את מה שנועד לו ולכן לא אכפת לו לוותר עבור תחושת האחדות ולטובת כל הצדדים והשאלה היא : מה קורה לאדם כזה שמוכן לויתור וחי בקרב בני אדם שכל רצונם הוא להילחם על דעתם ולא לוותר בשום מצב כי רבים תופסים את הויתור בכך שאתה פראייר , כפשרה צורמת וחוסר עמוד שדרה של זה שויתר והם לא מבינים שדווקא מי שמוותר רואה במקרים רבים את טובת כל הצדדים ולכן זו תכונה חיובית כי אדם שמותר מרגיש שהוא כבר קיבל את מה שנועד לו ולכן הוא בוחר שלא להתעקש.אנשים שמאשימים אחרים יכולים לעשות את זה על כל נושא ועל כל דבר , המהירות שבה המאשים הופך לנאשם היא גבוהה וכל אדם שהולך לישון בלילה ומוצא את עצמו ער מבין שהאמת נוטה להופיע כשאתה מתהפך במיטה שלך בלילה ומתקשה להרדם.אנשים שמעליבים אנשים אחרים גם נותנים לעצמם את הפריבילגיה להעלב ולעיתים הם מצפים שהצד השני ייצא מגדרו על מנת להוציא ולחלץ אותם מהעלבותם .. הם משתמשים בזכות להעלב כמו כלי נשק שמאפשר להם להמשיך לשלוט ולנהל את הסיטואציה ואת האדם השני בשם הפגיעות שלהם כי הקורבן יודע לקרבן את עצמו היטב על מנת להמשיך ולשלוט במהלך דברים ..והוא משתמש בחרב הפגיעות כדי להשיג את המטרות שלו.אנשים שמוותרים לאנשים אחרים עושים את זה כדי לשמור על האחדות הכללית ,במקרים רבים הם מרגישים שהם כבר קיבלו את שלהם ועדיין, ללא הכרות עצמית עמוקה הויתור הזה יכול להיות אוטומטי ויכול להצביע על פחד להתעמת ועל רצון להיות בהרמוניה בכל מחיר במצבים שבהם האירוע שמופיע מבקש התייחסות אחרת וצורת פעולה שונה ולכן , גם מי שרוצה הרמוניה צריך לדעת ולהכיר גם את הדיסהרמוניה כי ברגע שיש התנייה רק לצד אחד של המשוואה מופר האיזון . הויתור באופן כללי הוא חיובי ונכון כי אפשרות הויתור תמיד תפנה פנימה אל תוך האדם בשאלה האם אני זקוק לזה באמת או שאני יכול לוותר ? ועצם העמדה הזו היא מצב רוחני תומך כי האדם פונה אל עצמו בשאלת רצון וזה מצביע על רצון לאחדות עם הקוסמוס כי העולם הרוחני מתפתח על ידי שאלות שהאדם שואל את עצמו .אתם מוזמנים בשמחה להאזין לפרק כאן או בכל אחת האפליקציות הפודקאסטים.לאתר האינטרנט של תחנת ירח⁠⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠⁠⁠⁠פייסבוק ⁠⁠⁠אינסטגרם⁠לערוץ היוטיוב של תחנת ירח מוסיקה לנשמה - הערוץ של עידו בספוטיפיי