באדם תאמין

שיחה עם המשורר והמתרגם הרולד שימל. על משוררי החבורה הירושלמית, חדווה הרכבי, יהודה עמיחי, אריה זקס ודניס סילק. ילדותו בארצות הברית, משוררי דור הביט. העברית והיידיש. שירה, השראה ותרגום. התקבלותו בעולם הספרות, קשריו עם נתן זך ואחרים ופרספקטיבה שלו על הספרות בימינו. בשיחה יחד עם המשורר והמגיש נדב הלפרין.

שיחה עם המשורר והמתרגם הרולד שימל. שיחה על משוררי החבורה הירושלמית חדווה הרכבי, יהודה עמיחי, אריה זקס ודניס סילק. ילדותו בארצות הברית. דור הביט. העברית והיידיש. שירה, תרגום והשראה. התקבלותו בעולם הספרות וקשריו עם נתן זך ואחרים. הפרספקטיבה שלו לגבי הספרות בימינו. בשיחה יחד עם המגיש והמשורר נדב הלפרין.

שיחה עם איריס חיים, אמו של יותם חיים זיכרונו לברכה, שנחטף במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ונורה למוות בשוגג בידי חיילי צה"ל בעזה. שיחה על הסרט החדש "תהיה חזק", המגולל את סיפורם של יותם, אלון שמריז וסאמר אל- טלאלקה, שנמלטו מהשבי ולבסוף נהרגו באופן טרגי. על השיחה המורכבת שהייתה לה עם צביקה מור, על הבחירה כל יום מחדש להתרחק מהכעס ולהתמקד בטוב, בעיקר על צמיחה מתוך אובדן. בשיחה יחד עם העיתונאי והמשורר שמואל מוניץ.

שיחה עם חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק. שיחה על תוכנית טראמפ, ההתנתקות והשביעי באוקטובר. השאיפה לשלום, הציונית הדתית והפלסטינים. הסטטוס קוו בהר הבית, והתפקיד של הר הבית כמרכז עולמי של שלום. פעילותו במסגרת הארגון למען אלמנות ויתומים צעירים. קידוש המת בתרבות. דיאלוג עם אנשי דת מוסלמים בעניין הר הבית. שוויון בנטל וגיוס חובה. תיקון החברה וחשבון הנפש הנדרש.

שיחה עם חבר הכנסת לשעבר ויושב ראש מפלגת זהות משה פייגלין. שיחה על אובדן הזהות, הקשר בין זהות לחירות ולבורא עולם. המאבק בין שמרנים לפרוגרסיביים ולאסלאם הרדיקלי. ריבונות בארץ ושלום לפי התורה. בשורת האמונה באל אחד והאנטישמיות. הקשר בין בית המקדש לקיום בארץ. הפרדת דת ממדינה והחזון של מפלגת זהות לצמצום מעורבות המדינה. השביעי באוקטובר וסוגיית החטופים. אידאולוגיה כנגד פופוליזם בפוליטיקה. החלת ריבונות והחזון ליהודה ושומרון.

שיחה עם חבר הכנסת לשעבר מוסי רז. שיחה על השבעה באוקטובר, המלחמה והתנתקות. העדר השיח עם הפלסטינים וההשפעה של המלחמה על ההנהגה ברשות הפלסטינית. פתרונות חלופיים לבעיה הפלסטינית. כישלון השמאל בעשורים האחרונים ומנהיגותו של יאיר גולן. אשליית הביטחון שבמלחמה מול הצורך בהסכמים. כהונתו כח"כ בממשלת השינוי. האפשרות שיחזור לכנסת וחשיבות הנושא המדיני ועתידה של הציונות.

שיחה עם פרופסור אמנון רז קרקוצקין פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון. שיחה על השביעי באוקטובר, דו-לאומיות, השאלה הפלסטינית, השגשוג של החברה הישראלית בצל ההתעלמות מהפלסטינים. האפשרות לצאת אל מציאות אחרת מתוך האסון. האחריות למצב של מחנה השלום שיישם את עקרון ההפרדה. תוכנית ההתנתקות והקשר לאסון. המחשבה על "דרך" כנגד המחשבה על "פתרון". פוליטיקה המבוססת על חרדה. גלות מתוך ריבונות. הציונות כתודעה מקראית. והתקווה לתיקון השסע המזרחי והפלסטיני ועוד. בשיחה יחד עם רועי קלטימן ראש המדרשה האמונית וחוקר הדתות שמואל בן-שלום.

שיחה עם חבר הכנסת עופר כסיף חבר הכנסת מטעם מפלגת חד"ש. שיחה על ההשעיה ממליאת הכנסת והניסיון להדיח אותו. על פשעי מלחמה והחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין צווי המעצר. על האופוזיציה ושיתוף הפעולה שלה עם מפלגת חד"ש. על סוציאליזם ותפיסת עולמו הכלכלית-חברתית ופעילותו הפרלמנטרית . ועל הכיבוש והאופק לפתרון מדיני.

שיחה עם הרב והמחנך אבידן פרידמן שפתח בשביתת רעב אל מול הכנסת כמעשה של הזדהות עם החטופים. חלון ההזדמנויות ההולך ונסגר להשבת החטופים. פיקוח על ייצוא נשק. חלוקת הנשק המקיפה כביטוי להפקרת הממשלה והפגיעה בגבולות המוסר. היחס במגזר הציוני-דתי לעסקת חטופים. היחס של המגזר להר-הבית. הכיבוש והיחסים בין יהודים לערבים בגדה. משיחיות פרגמטית וחשבון נפש לאומי לקראת לשנה החדשה.

שיחה עם המוזיקאי, הסופר וסמנכ"ל הקרן החדשה יובל יבנה. שיחה על האלבום "נשארנו מעטים" שיצא לאור לאחרונה ובו שירת יידיש מודרנית מתורגמת לעברית של המשוררים יעקב גלאטשטיין, אברהם סוקצבר ועוד, מולחנים בסגנון רוק. על הספרים שכתב ביניהם הרומן "שיר של יום". על התחדשות יהדות ויחסי אמריקה ישראל. על המלחמה, הממשלה והחזון של הקרן החדשה לשלום וביטחון ושילוב חרדים כדי ליצור חברה משגשגת ובת קיימא. בשיחה משולבים שלושה שירים מן האלבום בביצוע להקת אינזיך.

שיחה עם פרופסור ניסים ליאון ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. שיחה על השביעי באוקטובר והתגובות בחברה החרדית. חוק הגיוס, וסוגיות התעסוקה ולימודי הליבה בחברה החרדית. חרדים ודמוקרטיה. מסורתיות והשינויים שהתחוללו בציבור המסורתי. הסוציולוגיה של המלחמה והקבוצה החדשה של יוצאי המלחמה. המחאה והציבור המזרחי. סוציולוגיה ופוליטיקה ומגמות עכשוויות ומרתקות בחקר הסוציולוגיה. כל זאת ועוד בשיחה יחד עם יונתן גורן-חיים.

שיחה עם הרב והדוקטור תמיר גרנות. שיחה על החזון ליום שאחרי המלחמה. אמנת בראשית וארבע העקרונות המנחים- עידוד שיח חיובי, ממלכתיות, אמון מחודש ובחירות, סוגיות הליבה (יהודית-דמוקרטית וחוקה)בהסכמות רחבות. על בנו אמתי גרנות ז"ל שנפל. תיקון החברה. פדיון שבויים והשבת החטופים. הסדר מדיני עם הפלסטינים והתרחישים האפשריים. השואה וברית הגורל והייעוד. מאשמה לאחריות ועוד.

שיחה עם המשורר פרופסור זלי גורביץ. שיחה על השביעי באוקטובר ותחושת הבלי מה (ביאליק). על יחס היהודים למקום. הזיקות שבין בית, מרחב ומקום. איך מרגישים בבית כשהבית בוער? אנתרופולוגיה של שיחה-רצוא ושוב, וגן העדן. ספר קהלת כספר של משורר אנתרופולוג ופילוסוף השואף להבין את האדם. ספר שיריו זמן בבא, ושני ספרי השירה החדשים שהוציא לאחרונה בית בית, ופזור. מצב הבריחה שרבים מצויים בו שיכול להפוך לפריחה.

שיחה עם פרופסור חביבה פדיה משוררת וחוקרת קבלה וחסידות. שיחה על היום שאחרי המלחמה. חזון אוטופי ליום שאחרי. הסדרת השבר היהודי-ערבי, חוקה וסטטוס קוו חדש. ברית הדמים לעומת אחוות החיים. השסע הישראלי והקונפליקט היהודי-פלסטיני והזיקה ביניהם. המנהיגות הפוליטית והאזרחית. השביעי באוקטובר-האסון הגדול של העם היהודי אחר השואה. תפקיד אנשי הרוח. הציונות הדתית ודת ומדינה והציונות הכללית. המשיחיות הספרדית, חכמי ספרד והציבור המסורתי. המיתוס התיאולוגי של הקורבן (העקידה, הצליבה והשהיד). החזון של רבי נחמן לשלום. הסיכוי להסדר פוליטי והאפשרות לאחווה בתוך העם...

שיחה עם פרופסור דוד אוחנה פרופסור בחוג ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. על הציונות, חירות שלילית וחירות חיובית. היש פתרון לבעיה הפלסטינית? מלחמת יום כיפור. מושג ההיסטוריה של רעיונות. התשוקה הפרומתאית של האדם המודרני לשלוט בגורלו. מיתוס כמושג מכונן בתפיסה העצמית. הנאורות והרומנטיקה. ניטשה והשפעתו על הציונות. דמותו של האינטלקטואל הציבורי לעומתו דמותו של הנביא. זהות ים-תכונית כזהות פלורליסטית והמוניסטית. כהנוב וקאמי כאינטלקטואל שיצא נגד האידאולגיות הגדולות ובחר באמו. מכתב ששלח לביבי. המשיחיות כרעיון וכמעשה. עיון משותף כבסיס לשיחה. כל זאת ועוד בשיחה יחד עם תום פרנס.

שיחה עם פרופסור יונתן גארב חוקר מחשבת ישראל. על דרכו במחקר מחשבת ישראל וקבלה. ההבדל בין הגישה של גרשום שולם למשה אידל בחקר הקבלה והסינתזה שהוא עושה במחקרו. יחס המקובל לטקסט לעומת יחסו של החוקר. הרב קוק והרמח"ל. הקבלה הספרדית. מיסטיקה- מצב טראנס לעומת המודלים הפסיכולוגים של המקובלים לתיאור הנפש. הרמח"ל ורבי משה דוד ואלי כזוג שפיתח יחד את הקבלה. הקבלה המודרנית והמודרניות ככלל. ההשפעה של המיסטיקה על חיי היומיום. כנגד מקומו של הספק. הקבלה והלאומיות היהודית העכשווית. השביעי באוקטובר ועתיד עולם התורה. ההשפעה האזורית על הסכסוך. אל אקצא ונאמני הר הבית. המוות בפסיכולוגיה הדתית. כל זאת ועוד בשיחה יחד עם חוקר הקבלה תום פרנס.

שיחה עם מעוז ינון- ששכל את הוריו בשבעה באוקטובר- יזם ופעיל חברתי ממייסדי אברהם הוסטל. ילדותו ודמותם של הוריו יעקובי חקלאי ואיש אדמה ובלהה מורה ואמנית. הקמת ההוסטל פאוזי עזר בנצרת ובהמשך רשת אברהם הוסטל. על האסון שפקד אותו בשבעה באוקטובר. השבת החטופים כתנאי מוסרי לקיום המדינה. הדחת הממשלה כתנאי לשיקום ציבורי ושלום כהכרח לביטחון. בהמשך שיחה עם יעקב גודו ששכל את בנו תום גודו ז"ל. ילדותו ועלייתו ארצה לימודיו ופעילותו במסגרת הקיבוץ. על דמותו של תום גודו שחקן ומוזיקאי לשעבר. על האחראיות של הממשלה למחדל והקמת המאהל מול הכנסת. החזון של יעקב לתיקון חברתי-פוליטי ולשלום.

שיחה עם העיתונאי והמשפטן החרדי דב הלברטל. הטבח בשבעה באוקטובר והממשלה. שילוב של חרדים בכלכלה ובצבא בעקבות המלחמה. תגובות אנשי התקשורת החרדית למלחמה לעומת התגובה של גדול הדור דוב לנדאו. ההטעיה שעושה התקשורת החילונית בדבר מה שבאמת קורה בהתגייסות של הציבור החרדי. המגמות המשיחיות ביהדות והסכנה שבהם. היהדות שהיה רוצה להיות במרחב הציבורי. על תפיסת "הבלתי מעורבים" בקרב תושבי עזה והקשר שלה להקצנה הדתית. ועל המפץ הפוליטי-החברתי שיכול לצמוח מתוך המלחמה. ההכרח בפיטורי נתניהו לשם תיקון חברתי. הפרדת דת ומדינה, מגילות העצמאות כחוקה לעם ישראל, ופתרון שתי מדינות לשני עמים כפתח לתקומה מתוך המשבר.

שיחה עם עורך הדין מיכאל ספרד המתמחה במשפט בינלאומי ודיני מלחמה. על הזכות להגנה עצמית כנגד שיח נקמה. מהו פשע מלחמה? ההסתה כנגד ארגוני זכויות האדם. דיני מלחמה כמפתח לצמצום הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ועקרונות האבחנה, הצמצום או המידתיות ונקיטת אמצעי זהירות. דיני מלחמה בלחימה כנגד ארגון טרור. רצועת עזה. מניעת סיוע הומניטרי. פשיזם בחסות המלחמה. ופתרון לסכסוך. שיחה נוספת עם דוקטור טל ממירן מומחה למשפט בינלאומי. על לוחמת משפט וזווית אחרת על פשעי מלחמה. הפרקליטות הצבאית. כיבוש צבאי אזרחים בלתי מעורבים. ההטיה כנגד ישראל מצד ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום. הסברה בינלאומית של דיני מלחמה.

שיחה עם הרב בני לאו על הימים האלו והכיוון שאליו הולכת המדינה. מצוות פדיון שבויים ושחרור שבויים. על המעמד של שבוי בתורה דרך סיפוריו של אברהם ודוד, וערך חיי אדם במקרא. ההשגות על המצווה בתלמוד וההקשר היסטורי שבו נאמרו. הפסיקות של הרבנים הגדולים בעניין החזרת השבויים. פעילותו במסגרת "929 תנ"ך עכשיו" למען השבת החטופים, והחיבוק שהארגון מעניק למשפחות. שיח נקמה כשיח של חלשים כנגד מיגור הרשעה. אבחנה בין עזה לחמאס והשאיפה לחיי שכנות טובים. שיחה נוספת עם אסף פוזניאק, דובר המטה של משפחות החטופים והנעדרים. תהליך הקמת המטה להשבת הנעדרים והחטופים. הפעילויות של המטה: ציר המשא ומתן בראשות ראש המוסד יוסי כהן, הציר המשפטי בראשות עו"ד רז נזרי, הציר הדיפלומטי, הציר רפואי ועוד. הסכנה לחטופים בכניסה קרקעית והתניית הסיוע ההומניטרי. מיקום הנושא בסדר היום המדיני, החברתי והתקשורתי. מה אני כאזרח יכול לעשות? כל זאת ועוד .שנדע בשורות טובות!

שיחה עם הסופרת, המשוררת והוגת הדעות פרופסור מיכל גוברין. ילדותה בתקופת קום המדינה במשפחה של בוני הארץ ומנסחי מגלת העצמאות מחד וחסידי סקוור-צ'רנוביל מאידך. על האפשרות לתיקון מתוך השבר ומקומה של היהדות בחזון הזה. החיבור בין תיאטרון מטפיזי, חסידות ורוחניות. היכרותה עם הפילוסופים עמנואל לוינס וזאק דרידה. הקשב של דרידה למילה ויכולתו לברוא עולמות בשפה. הספר "גוף תפילה" שחיברו יחד גוברין ודרידה. התפילה כפנייה להעדר שבה ערגה למימוש מה שמעבר לגבולות חייו ומותו של האדם. התפילה כצורת ביטוי נועזת הבוראת נמען. והתפקיד של התפילה בעידן של חילון כמקור של תקווה. זיכרון השואה, המאבק היהודי בדרכי הרוח והאפשרות לאהבה בלב התופת. ירושלים כעיר של ריבוי וכישות נשית עיר ואם המחבקת את בניה. החיים בארץ כבחירה של אהבה ונס קיבוץ הגלויות. כל זאת ועוד בשיחה יחד עם ד"ר שחר פישר חוקר תרבות ומנהל בית המדרש נטור בירושלים.

שיחה עם המועמדים השונים למועצת העיר ירושלים: עו"ד יוסי חביליו סגן ראש העיר מסיעת "מצילים את ירושלים" (ועכשיו האיחוד הירושלמי), אדיר שוורץ יו"ר סיעת "התעוררות", עמית פרץ מסיעת "ירושלים אחת" של ראש העיר משה ליאון, ד"ר לורה ורטון יו"ר סיעת "ירושלים הדמוקרטית" (כעת האיחוד הירושלמי), ערן בן יהודה יו"ר מפלגת העבודה (עכשיו האיחוד הירושלמי) ועו"ד וואליד אבו תאיה ראש סיעת "כל תושביה" ומועמד לראשות העיר. מראיינת נוספת, הפעילה החברתית טובה שלג. שיחה על השבת הירושלמית, שוויון מגדרי ונשים במרחב הציבורי, מזרח העיר, זכויות להט"ב ומיעוטים, תעסוקה, רווחה, חינוך, תכנון ובנייה ושטחים ירוקים, תרבות, תחבורה והלכתיות בעיר. ירושלים יצרנית וציונית כנגד ירושלים חרדית והציבור הליברלי בעיר. על קווים אדומים בכניסה לקואליציה ועל ישיבה באופוזיציה. על רפורמה משפטית וכיצד יפעלו במקרה של משבר חוקתי. על צעירים בעיר. על עתיד העיר. וכמובן על משה ליאון ואריה קינג. כל זאת ועוד. נציין שהתוכנית הוקלטה לפני ההכרזה על ה"איחוד הירושלמי". ותודה רבה לעמותת "מעמותה" מבית הנסן על האכסניה.

שיחה עם יונתן מאיר, פרופ' מן המניין במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, החוקר את ספרות ההשכלה, החסידות והקבלה. שיחה על מחשבת ישראל כתחום אקדמי רחב, המהפך עולמות. על דמותם של החוקרים גרשם שלום, נתן רוטנשטרייך, ישראל ברטל ועוד; יחסו של הילל צייטלין למיסטיקה וליהדות; יוסף פרל וספרו "מגלה טמירין" והניסיון הסאטירי להפקיע את הקדושה, על ה"חסידות כמובילה לבערות" בספרו של פרל, והשפעתו על מנדלי מוכר ספרים וש"י עגנון; תנועת החסידות והרנסנס שחוללה ספרות ההשכלה כשפנתה לספרות יפה; "משיח שקר" כ"משיח נפול", דמותם של שבתאי צבי, הבעש"ט ויעקב פרנק והמפנה שחוללו ביהדות. "ספרי יעקב" מאת אולגה טוקרצ'וק. ציונות ומשיחיות; הרנסנס של חסידות ברסלב, ההצלחה של חסידות חב"ד והקשר לשיווק; שליחותו של ההיסטוריון, ההתפטרות ממרכז זלמן שזר והגבלת העצמאות של גופים אקדמיים. כל זאת ועוד בשיחה יחד עם קובי פישר.

שיחה עם יגיל לוי, פרופסור מן המניין באוניברסיטה הפתוחה וחוקר היחסים צבא-חברה-פוליטיקה בישראל. שיחה על משבר הלגיטימציה של מודל גיוס החובה. ההשלכות של מעבר לצבא מקצועי וההסללה של קבוצות מבוססות ליחידות טכנולוגיות ושל יוצאי הפריפריה לצבא השיטור. התיאוקרטיזציה של הצבא - תהליך שבו סמכויות דתיות מעמיקות את ההשתלבות שלהם בצבא מהאינתיפאדה השנייה ועד ימינו. הצבא הרשמי, וצבא השיטור בגדה המערבי. הירידה בנטל העלויות הביטחוניות של השליטה בגדה על משלם המיסים הישראלי. העדר ההיתכנות לגיוס חובה של החרדים, הסכנה של חוק יסוד לפטור משירות של חרדים וערעור הלגיטימציה בכך. השפעות ההפיכה המשטרית על הצבא והעדר הגנה משפטית לחיילים מפני הדין הבינלאומי. תופעות הסרבנות - סרבנות אישית לעומת סרבנות קולקטיבית וההשלכות לעתיד. אחים לנשק. חשיבותו של השלטון המקומי. התפקיד והאחראיות של הרמטכ"ל והצבא במקרה של משבר חוקתי. המב"ם. ועוד בשיחה בהשתתפות עמית זגורי.

שיחה עם הרבה והפרופסור לליטורגיה ומדרש דליה מרקס. שיחה על המשמעות של להיות יהודייה מתוך רצון להאמין בטוב ובתיקון וכהזדמנות, לחיות חיים של אחראיות ומחויבות לתיקון. דליה מספרת על ילדותה בירושלים במרחב החילוני והתעוררת שלה לחוויה הדתית. הסידור הרפורמי הישראלי "תפילת האדם" שערכה יחד עם ד"ר אלונה ליסצקי, הפותח פתח לראיה רדיקלית של החוויה הדתית מנקודת המבט הנשית, ובו משולבים טקסטים של משוררות ודמויותיהן של האימהות מן התנ"ך מוזכרות בו. למשל, משה השר את שירת הים לצד מרים. השפה כמעצבת תודעה והפנייה לאל גם בלשון נקבה. העדרה של התפילה לחידוש הקורבנות מן הסידור, כשאיפה לריבוי תפילות וביטוים של עבודת האל. התפוצה והצלחה להם זכה הסידור. עתידו של עם ישראל והאפשרות ליהדות מכילה מיטיבה ואהבת אדם כנגד היהדות הגזענית. "היברו יוניון קולג'"- בית מדרש לרבנות המשלב מחקר ולימוד חי. מה היא תפילה? תפילה כשיחה עם האל, הנפש והקהילה, תפילה כחינוך עצמי, התקשרות למורשת הדורות. קהילת "ענן כבודך" המתפללת ולומדת יחדיו. הספר "בזמן" שכתבה, ספר המלווה את חודשי השנה העבריים ומשלב בין טקסטים ישנים וחדשים, שנכתב כמכתב אהבה לחברה הישראלית וכהזמנה לריבוי. "בעת אישן ואעירה" ספר נוסף פרי עטה, על תפילות בין יום ובין לילה. היהדות במרחב הציבורי וזרמי המעמקים של יהדות אחרת שוויונית וליברלית העומדת מנגד ליהדות הגזענית. על התנגדותה לרעיון ההפרדות לישראל ויהודה והאמונה בכוחות המיטביים והצעירים שיעצבו את המדינה כמדינה בריאה וטובה. כל זאת ועוד...

שיחה עם המשוררת חדווה הרכבי. שיחה על הילדות המתמדת אל תוך החיים והילדות בדגניה ב' של שנות הארבעים. הטבע, השמיים, השמש והחופש. הוריה של חדווה ואנשי המופת שחיו את האידאלים של אהבת הזולת וחיי שיתוף. על ראשית כתיבתה והשיר הראשון שחיברה. היציאה מדגניה לירושלים וירושלים של אותה תקופה. הלימודים בבצלאל והמקום של אומנות בחייה. ההבדל בין המדיום של הציור לשפת השירה. היכרותה עם המשוררת לאה גולדברג ופרסום הספר הראשון "כי הוא מלך". מה היא שירה? "שירה כעבודת החיים, כפילוס הדרך אל עצמך, כל שיר הוא אי קטן של סדר בתוך האנרכיה של החיים הפנימיים". מתוך מה נולדת שירה? שירתו של אבות ישורון והמהפכה שהיא חוללה. המפגש עם יונה וולך סביב השיר "וכלבים אדומים". הציפורים בשירתה והאוסף "ציפור שבפנים עומדת בחוץ". בנה של חדווה, אלישע. האינסופיות והדתיות של יחסי אם ובנה. ספר השירים "מיגו" המוקדש לזכרו. האינסופיות של חיי אדם והאפשרות להרגיש את החיים שבמוות ובסוף- אהבה כבסיס לכל התופעות. במהלך השיחה חדווה תקריא את שיריה "והנדיר הזה" ,"ילדה מאושרת מאוד" ו"שיחקנו בגורל". וכן, נשמע את השירים פרי עטה של חדווה "שוב את מסתובבת לך" בביצוע חני לבנה "ואת כל פניך" בביצוע נורית גלרון. האזנה ערבה.

שיחה עם הדרשן החילוני והסופר ארי אלון. שיחה על פעולות החילון וביאה אל הקודש בלא מתווכים והאפשרות להיות חילוני רליגיוזי; ספרו "עלמא די" ושחרור השפה; חילון כפעולה של פתיחת חלונות והפקעת נכסים מידי הממסד הדתי והאופן שבו זה בא לידי ביטוי בשפה לדוגמא במילים כמו "שבת", "הלכה" ו"אלוהים" הדורשות פעולה של חילון. חילוני כזר. דרשן כמי שעובד עם התשתית של הזיכרון הקולקטיבי. לאן לוקחים את המדרש? ההשפעה של ביאליק, ברנר וברדיצבסקי על הגותו. השיר "נד נד" והשאלה האסורה ביותר בעולם היהודי. ההשפעה של מלחמת יום כיפור והעליות והירידות מן הארץ. "רצחתי אותו (את אלוהים) מתוך רחמים, לא יכולתי לראותו עוד בסבלו"- הפתיחה של "עלמא די" ואיבוד אלוהי ילדותו. המדרשה באורנים. ההבדל בין אדם רבני לריבוני. מותו של אלוהים בעולם הזה ותחייתו בעולמות האחרים והזיקה לניטשה. גמגום כפעולה המאפשרת את הגם והגם. דמותם של הוריו פרופסור מנחם אלון המשנה לשעבר לנשיאת בית המשפט העליון ורות בוקסביום מוזיקולוגית ומורה. האפשרות לתקן את היהדות במרחב הציבורי דרך פעולות החילון. השילוש הקדוש של תורת הרב קוק: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. עם ישראל וארץ ישראל עברו תהליך של חילון ונדרשת עבורם פעולה של חילון תורת ישראל, החזית המדאיגה ביותר היא תורת ישראל בה לא נעשו פעולות של חילון. מדינה דמוקרטית ריבונית או מדינת הלכה רבנית. תורת ישראל כמקור סמכות או כמקור השראה. חזרתו ללמד בירושלים במסגרת בית המדרש של נטור. לקראת סיום, מה היא אהבה? (מדרש על השיר "הכניסיני תחת כנפיך") והאם יש קיום לאחר מוות? זאת ועוד. בשיחה יחד עם אודיאה פרידמן.

שיחה עם דוקטור מרדכי נאור היסטוריון, סופר וחוקר התקשורת הישראלית. שיחה על דמותו של יצחק נוי ז"ל, תולדת חייו של יצחק והתוכניות שהגיש "שעה היסטורית" ו"שבת עולמית". ימי ראשית הרדיו ביריד המזרח, "קול ירושלים" "קול ישראל" "גלי צה"ל". השידור הראשון של גל"צ ממצרים צוות של הרדיו ששידר לכל העולם. פגישתו עם אנואר סאדאת. על ילדותו במושבה גן יבנה בתקופת המנדט הבריטי על רקע ההפצצות בערים הגדולות ותקופת הצנע. זכרונותיו ממלחמת העצמאות כולל סיפור ההנצלות המדהים ברחוב. הקמת המדינה, פרשיות סוערות שליוו את המדינה לאורך תולדותיה (הפילוג בתנועה הקיבוצית, גוש קטיף ועוד). על אקטואליה בשירת אלתרמן והטור השביעי. על תולדותיה של ירושלים מימי המקרא לימינו ועל תולדות ימי תל אביב (הקמת התיאטרון ומוסדות המדינה שבדרך). ביוגרפיות שכתב על רמטכ"לים שונים. המנהיגות אז והיום והחוט השני העובר בין 200 הספרים שכתב. האזנה ערבה.

שיחה עם פרופסור רחל אליאור פרופסור אמירטוס למחשבת ישראל חוקרת קבלה ופילוסופיה יהודית. שיחה על ילדותה בשנות ה-50 בשכונת תל-ארזה פינת רחוב הבוכרים כדור ראשון של הצברים. העולם שאסור היה לדבר עליו ברקע "ארץ שם" והמשיכה להתעניין בו על רקע הילדות הפסטורלית בירושלים. המפגש עם גדעון אלעד שהציע לה לקרוא את הספר "החסידות כמיסטיקה" ולימודי מחשבת ישראל באוניברסיטה. הרצון להכיר את העולם היהודי שאבד. המחלוקות בין תלמידו לבנו של רב שניאור זלמן מלאדי והעניין בגורלם של מי שנדחק הצידה המוחרמים והנרדפים, הפולמסים בתוך העולם החסידי. רב שניאור זלמן מלאדי והחידוש שלה בכתיבתו ספר מבואר על החסידות ספר "התניא". מלוא כל הארץ כבדו כחידוש של החסידות בכל מקום שאדם מחשב שם הוא נמצא עם הקדוש ברוך הוא וההשלכות של החסידות בביטול ההיררכיות. התוספת של החסידות למצוות "למען איחוד קודשא בריחו ושכינתיה" למצוות המעשיות התורם להעלאת השכינה מגלותה. ההיפוך מהיות האדם מצפה לגאולה להיות האדם גואל את השכינה (יוסף קארו)וייסוד המרכז הקבלי בצפת. המיסטיקה כתורת הסוד, או תורת המרכבה (המושג מיסטיקה מטשטש ולא מדייק). האפשרות למגע עם עולם הנסתר דרך החלום למשל ובעלי הסוד והסופרים כמי שיכולים לחבר בין החלום והחזון למילים בעלות משמעות חלומות בעלי משמעות אוניברסלית. מסורות ספרות ההיכלות, מרכבת הכרובים וחזון המרכבה. המשכן והמקדש כמקור של חיים ושלום ונצחיות. הרעיון כי המקדש שחרב בארץ מצוי בשמים המהווה את תחילת המסורת המיסטית. מסורת המרכבה הנמשכת מימי משה לאורך כאלפיים וחמש מאות שנה עד ראשית הקבלה.  העם היהודי כקהילת זכרון. חורבן בית שני. העבר המשותף של עם ישראל והעתיד המשותף לעומת ההווה המשוסע והמפולג. המשיחיות הצומחת מתוך חורבן. כל עוד היינו בגלות היה משמעות למשיחיות ברגע חזרנו לארצנו  ואנו ריבונים להתעסק עם המשיחיות זה הבל ורעות רוח. התנועה הציונית, 1948 צוק העתים שהוביל להקמת המדינה הטעות של מדיניות "כור ההיתוך" הניסיון הכושל למזג בין קהילות שונות. הציבור הציוני-דתי ורגשות הנחיתות שפתח, מלחמת שש הימים כנקודת מפנה, גאולת אדמות של "ארץ ישראל השלמה". התפנית של המשיחיות, ממשיחיות מתוך חולשה למשיחיות מתוך צה"ל וכוח. והרעיון שהפך למועד לכל שכול וכשלון של בשר ודם. הספר "עת הזמיר" המתאר את המהלך שצבר תאוצה לאחר מלחמת יום הכיפורים. אובדן המוסר והצדק. לסיום המלצה על שני ספרים "מגלה החולשות" מאת ישי שריד, המתאר את מחיר הכיבוש. והחזאית מאת תמר וייס גבאי- ספר סביבתני על היחסים בין האדם לטבע. 

שיחה עם פרופסור ברק מדינה הרקטור לשעבר של האוניברסיטה העברית ופרופסור מן המניין למשפטים . שיחה על הרלוונטיות של עולם המשפט לציבור. המחקרים האקדמיים שערך על יחסי הגומלין בין כלכלה למשפט ועל משפט חוקתי. מה היא חוקה? מה המעמד של חוקי היסוד? הספר שחיבר "דיני זכויות האדם בישראל". תפקידו של בית המשפט העליון בחברה דמוקרטית. המקרה הייחודי של בג"ץ בארץ. הזהות החוקתית של מדינת ישראל ומה הפירוש החוקתי של ההגדרה מדינה יהודית. הרפורמה המשפטית|המהפכה המשטרית. דמוקרטיה כהגנה על "זכויות האדם" והחובה של ביקורת שיפוטית כדי להבטיח זאת. ההיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל והעדר הביקורת השיפוטית עד 1992. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חיסול הביקורות השיפוטית במטרה לשנות את ההגדרה של ישראל למדינה יהודית ולא דמוקרטית. מטרה נוספת בביטול הביקורת השיפוטית הנצחת שלטון הימין. מה שעשוי להפוך את ישראל למדינה לא לגיטימית. דמותו של אהרון ברק. הירידה באמון הציבור בישראל בערכים ליברליים ובעבודה כי שוויון צריך להיות מעוגן בחוק. הצורך בכינון חוקה והרגע החוקתי בו אנו מצויים. שיחות הדברות בבית הנשיא והסודיות האנטי דמוקרטיה שלהן. הקווים האדומים שאסור להתפשר עליהם- פוליטיזציה של המשפט. הצורך בהוספת תקנים בבית-המשפט. סוגיות ייצוג המזרחים והאזרחים באופן כללי. משבר האקלים והגנת הסביבה במישור החוקתי והגנה חיובית על זכויות. 

שיחה עם יאיר אסולין, סופר והוגה דעות ישראלי. שיחה על ילדותו בקריית מוצקין, החוג לפילוסופיה וההתפתחות סופר ופילוסוף . "סוף עידן הפוליטיקה" והצורך ב"תודעה חדשה". המאה העשרים כמאה של המה? בה כללי המשחק היו קבועים. המאה העשרים ואחת כמאה של איך? דקארט בהגיונות מטיל ספק וקאנט ככותב ביקורות, ההכרח ב"קניבליזם עצמי" לבניית תשתית של שיח.  תפקידה של התרבות כמכוננת סיפורים חדשים. הרומן שפרסם "נסיעה" העוסק בחייל הנוסע עם אביו לקב"ן, ההשוואה "לתפסן בשדה השיפון" והאוניברסליות של המקומי. ההבחנה בין "יהודי" כסיפור רחב אקס טריטוריאלי ל"ישראלי" כסיפור של מדינה עם גבולות והעיסוק של הספרות הישראלית במתח הזה. ספרות ככלי לשינוי התודעה האנושית. הרומן שכתב "הדברים עצמם" בין רמת אביב ג לבית כנסת והניסיון לחבר ביניהם. הצורך בהפרדת דת ממדינה דווקא מהצד של היהדות והצורך ביצירת "אתוס חדש של אלוהים". המהפכה המשטרית והזמן הזה כטרגדיה וכהזדמנות לכונן שיחה ישראלית רחבה. המחאה שכנגד והאתגר הרוחני שלה. הוועדה לבחירת שופטים והצורך לגיוון בה. זרם השינוי כזרם השימור והצורך בשיחה כלל ישראלית. הסכנה בהפיכת מגילת העצמאות לקדושה, הסכת "התבודדות" אותו הוא מגיש והתבודדות כמצב קיומי. אלוהים, משבר האקלים, והאופטימיות נוכח האתגרים במאה ה-21. לסיום בלעדי קטע מרומן בכתובים פרי עטו "הצפה".  כל זאת ועוד בשיחה יחד עם קובי פישר. האזנה הערבה

שיחה עם פרופסר דני גטווין המלמד בחוג לתולדת ישראל באוניברסיטת חיפה. שיחה על ילדותו של דני והבית בו גדל. לאומיות וקונליאליזם בהקשר הישראלי כחברה של מהגרים ממדינות עולם שלישי. חישבותה של המעורבות הפוליטית בתור איש אקדמיה. רעיון המגזרים בחברה הישראלית והרס מדינת הרווחה. כינון החברה החרדית כמגזר, עלייה בילודה של החרדים ירידה בחשיפה לשוק העבודה. הציבור החרדי כקורבן ההנהגה שלו הדוחפת להפיכה המשטרית. תת אזרחות ערבית, אפלייה על פי חוק חרדית, אין אזרחות פלסטינית, אזרחות על מתנחלית, תת אזרחות שמאלית. חינוך ובריאות כסחורה במקום זכות. גידול באוכלסיית המתיישבים כתוצאה מהטבות כמו דיור ושירותיים מנוצפליים טובים יותר עקב פירוק מדינת הרווחה. נתניהו כמכונן קואליציית המגזרים, ומגנון הנאמנות בחלוקת התקציבים. המהפכה המשטרית וכיצד היא תפגע בכלכלה הניאו ליברלית וההייטק, המעבר לביסוס הכלכלה על גז, ונפט. המחאה כנגד (הסקטורקרטיה) מחאה של מעמד הביניים המצליחה להעביר מצביעי ימין אך נקודת התורפה שלה באי יצירת קשר עם אשכולות הבסיס 4-7. לצד המאבק הדמוקרטי שימת לב לכך שהאזרחים מצביעי הליכוד מדברים על עצמם כאזרחים סוג ב ומבטאים בכך את המקום שהם תופסים בחברה הישראלית. אי שוויון החברתי העמוק בישראל. והדמון המדומה בג"ץ אהרון ברק כמחולל הפרטת בית המשפט. התייחסות לאי השוויון, חוק זכויות חברתיות, ביטול הפריווילגיה של המעמדות המבוססים, מס דמוקרטי, חינוך שיווני, מערכות  מיסוי מתקדמות, שיקום מדינת הרווחה כפתרון לדמוגרפיה החרדית. תחזית פוליטית לעשרים שנה הקרובות. הציבור החרדי כציבור עני, מדינת רווחה כפתרון, והאיום הדמוגרפי כתוצאה של מדיניות אי שוויון . כל זאת ועוד האזנה ערבה

שיחה עם הסופר אלי עמיר. שיחה על ילדותו בשנות הארבעים והחמישים בעיראק. דמותו של החכם הבאשי, קטעים מהרומן "מפריח היונים".המגולל את חיי היהודים בעיראק ומקים יד לקהילה היהודית המפוארת שהייתה שם. הפרהוד מאורעותיו וכיצד ניצלו בנס. העלייה ארצה לישראל ולקיבוץ. החיים בקיבוץ משמר העמק וההשתלבות בחברת הנוער כעולה חדש. קטע מתוך הספר האחרון "מחרוזות הענבר" על הנעורים בקיבוץ. ראשית הכתיבה והרומן "תרנגול כפרות" העוסק בחיים במעברה לעומת החיים בקיבוץ. ידידתו עם הסופר עמוס עוז ופגישתם ההיסטורית בחולדה בעקבות פרסום הרומן והעידוד שעודדו עוז, יצחק נבון ולובה אליאב, את אלי לכתוב את "מפריח היונים" המגולל את סיפורה של יהדות עיראק. פצע ההגירה. תפקידו כמנכ"ל עליית הנוער. פגישתו עם הסופר המצרי זוכה פרס נובל "נגיב מחפוז" הערצה לה זכה והשוואה ביניהם. היחסים עם סופרים ערבים. מפגשיו כנער אופניים עם המנהיגים דוד בן גוריון, לוי אשכול, טדי קולק דמותם ומנהיגותם המאחדת. ההבדל מהנהגה הנוכחית שמפלגת את החברה לשבטיות. האם החלום על מיזוג גלויות נכשל? והצורך במנהיגות חדשה. הספר החדש שפרסם "מחרוזות הענבר" והצגה החדשה בתיאטרון החאן לפי ספרו "נער האופניים". הזקנה, חשבון נפש על חייו, והאהבה. 

שיחה עם הדוקטור דרור בונדי החוקר את משנתו של הרב הפרופסר והפילוסוף אברהם יהושע השל. בשיחה דרור מספר על ילדותו בציונות הדתית, על השבר שהתחולל לאחר הסכמי אסולו ורצח רבין. על לימודיו בישיבה והכירותו עם הרב שג"ר. דרור מנתח את הציונות הדתית כפי שגדל אליה והתמורות שהתחוללו בה לאורך השנים. בהמשך השיחה כיצד התוודע להגותו משנת החיים של הרב השל. דרור ישרטט קווים לדמותו ולחייו המפגשים הדרמטיים עם היטלר ומרטין לותר קינג שהשפיעו עליו ההתנגדות של השל למחלמת ויטנאם והמאבק למען זכויות האדם. בנוסף דרור ידבר על הגותו המיוחדת של השל בנושאים שונים כמו השבת, מיסטיקה, ארץ ישראל וזכויות האדם. על ההבדל בין הגותו של בובר והגותו של השל. עוד בשיחה על המתח בין יהדות לישראליות ובחינה של המציאות הנוכחית לאור הגותו של השל, כיצד היה תופס את הרפורמה המשפטית ואת השסע בעם. השפעתו של השל על החברה האמרקאית והישראלית ועל הצגה חדשה "ליל הסדר של השל" שעלתה לאחרונה המתארת את חייו ודמותו של הרב אברהם יהושע השל. כל זאת ועוד בשיחתנו. האזנה ערבה

  שיחה עם המשורר, העורך, הבמאי והאוצר עמיחי חסון. בשיחה עמיחי מספר על ילדותו ברמת גן ומוצאו המשפחתי. בהמשך ידבר על לימודיו בישיבת ההסדר בעתניאל, על דמותו של הרב פרומן ויחודו בנוף הישראלי בכלל והציוני דתי בפרט. המעבר ל"סם שפיגל" ולימודיו אצל המייסד והמנהל האגדי רנן שור. ספר הביכורים שלו "מדבר עם הבית" והנושאים המופיעים בו. בהמשך יקרא גם מספר שיריו השני "בלי מה". על השוטטות כמנוע לכתיבה וההשראה שהוא שואב מרחובות רחביה והיסטוריה שאצורה בהם. עמיחי יוסיף ויקרא גם מספר שיריו האחרון לפי שעה "שירים על סף". עוד בתוכנית הסרט שביים "ישורון שישה פרקי אבות" על דמותו של המשורר "אבות ישורון"  והספר שערך "אדם מהלך בעולם" על הרב אברהם יהושע השל. בתוכנית  משולבים שני שירים "הקפה ראשונה" שהלחין המוזיקאי דוד לביא ו"האיילה" שהלחינה שי לי גמשיד. האזנה הערבה  

שיחה עם דן מרידור על ההבדל בין מנהיג לפוליטיקאי. על מנהיגים אתם עבד בעבר ומהם שאב השראה. יצחק שמיר ומנחם בגין. על ההבדל בין ליעוד של פעם והליכוד של היום, תנועה לאומית ליברלית. על האיזון בין הרשויות ערב הרפורמה. על חיזוק מערכת המשפט וחיזוק הכנסת והצעדים הנחוצים לשיטתו. על העדר חוקה במדינה. איך תשפיע הרפורמה עלינו כאזרחים. המחאה נגד הרפורמה והצעדים שיש לנקוט. בהמשך גם על המהפכה החוקתית שהוביל כשר משפטים. השסעים העיקריים בחברה שהוא מזהה והצעדים שיש לנקוט במיוחד בשילוב חרדים בחברה. למרות הרוח הפסימית ישתף דן מרידור מה הוא חושב על אנשים שרוצים לעזוב את הארץ ומה עוד ניצן לעשות. זאת ועוד בשיתוף עם יובל לרנר סטודנט למשפטים בעברית. 

שיחה עם פרופסור אבינועם רוזנק, על לימודיו בישיבת הר עציון, על רבו הרב עמיטל, על לימודיו בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית אצל המרצים אביעזר רביצקי, אליעזר שביד, וזאב הרווי. זכרונותיו מאביו הפילוסוף מיכאל רוזנק ועל ההבדל בין חינוך ישבתי לחינוך באקדמיה. שוחחנו על האחריות הקהילתית של הפילוסוף וההוגה במחשבת ישראל ותפקידו החינוכי. בנוסף דיברנו על ההשפעה של הפילוסופיה המערבית על מחשבת ישראל. על הקשר בין הלכה לאגדה ועל חשיבות ההלכה לאדם הישראלי. שאלנו מהי הפילוסופיה של ההלכה? על מופע  היהדות במרחב הציבורי בעבר ובהווה. על דמותו של הרב קוק. על תנועת שיח שלום שקמה אחרי ההתנתקות והשפעתה הפוליטית. על הקשבה כמפתח לאחדות ישראל. היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית ונישואי תערובת. כל זאת ועוד האזנה נעימה!

ילדות בבני ברק, והחינוך התרבותי העשיר שקיבל. סבו פרופסור פנחס פלאי המשורר חוקר הפילוסופיה וסבתו פנינה פלאי מחלוצות הפמיניזם הדתי. הקשרים הסמויים והגלויים ביניהם. ישיבת שיח יצחק, דמותו של הרב שג"ר ותרומתו להבנה של הנקודה הפנימית שבדברים.  הדוקטורט שכתב על מיתוס מלכי אדום בזוהר- המיתוס של העולמות הקדומים. האידרא רבה, כינוס התלמידים הבכירים. קריאה ספרותית בזוהר. התרומה של לימוד זוהר המלמד על רצף וחיבור ליום יום. הממדים האלוקים בעולם. הקשר בין הזוהר לחסידות. "אור חוזר" ספר מקיף שערך על תנועת החסידות המכיל מגוון רחב של נושאי החסידות כמו הסיפור החסידי, הניגון, הצדיק ועוד. ראשית הכתיבה והחלחול של השירה הפואטית לעולמה של הציונות הדתית קבוצת "משיב הרוח". מקורות השראה בכתיבה זלדה, צלאן ותורת הסוד. האם השירה מוסיפה לחוויה דתית. הכמהה לדיבור עם האינסוף, חוויות אנושיות עמוקות הן חלק מחוויות דתיות. ספר הביכורים של אבישר "סוסי אש" ושירים מתוכו והלשון המיסטית האופייניות בו החיבור בין הנקודה הזוגית והדתית. ספר שיריו השני "אל אשר לו אחוזת הארץ". שירים לרב פרומן והרב שג"ר המתח שבין המוות לחיים. היחס למוות כחלק מ"נהר החיים" או "עץ החיים". זאת ועוד

בשיחה צבי מספר על ילדותו בירושלים של שנות החמישים, הניגונים שספג בבית הכנסת "היכל שלמה". המפגש עם הרב שלמה קרליבך השפעתו עליו וביצוע של השיר "השמעני את קולך" למנגניתו של קרליבך. בהמשך היכרותו עם שיריה של זלדה וההלחנה שלהם. מה התרומה של הלחן למילים. תהליך ההלחנה של השיר "הדליקו נר" מאת זלדה וביצוע בלעדי באולפן. גם את השיר "ואקיץ והנה הבית מואר" יבצע צבי. בהמשך החשיפה לשיר "שמתי לב אל הנשמה" שחיבר פנחס שדה כאשר היה בבית חולים. השבירה של החריזה בהלחנה. המפגש עם שיריו של המשורר הנשכח ש. שלום. הקשר לעולם המקורות והלחנה של פיוטים לשבת ולחג. ביצוע השיר "אזמיר בשבחין" לחן צבי זלבסקי שירה דוד בן עזר. ביצוע השיר "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישעותך" ההתפתחות המוזקלית שעבר מהדיסק "חמדת הלבבות" ועד "נמשך אחריך כמים" כוחה של שירה ליחיד ולקהילה. שירה משותפת ברמה הלאומית ושירה כבקשת אלוקים

שיחה עם המשורר והסופר יונתן ברג. יונתן מספר על ילדותו בהתנחלות פסגות, על ההוויה התמימה הילדית היחפה, על ההבנה שהלכה והתגבשה שמדובר בהתנחלות עם המשתמע מכך, גדרות, וחיילים. הרגע בו ניסה לאחוז בדת בשולייה עם לימוד הספר "מסילת ישרים" ואז העזיבה של הדת שהייתה בו זמנית פתיחה של מרחב חדש. השירות הצבאי הטראומטי האירוע בו נהרגו שניים מחבריו בחברון והשירים שכתב בעקבות זאת. האם שירות צבאי הוא בהכרח טראומטי? והעיבוד של זה בשירה. ספר הביכורים של יונתן "מפרשים קשים" והשיר "אחדות" מתוכו שפורש את שיטתו הרוחנית. בהמשך גם ספרו "שעות ליד העולם" והשיר בו הוא חוזר להתנחלות כמבוגר וגם השיר "אדוני המרחקים הנני" ואז על הקשר בין פרוזה לשירה, על הרומן "עוד חמש דקות" ועבודת הטראומה, על המשוררים מהם יונתן שואב השראה. לקראת סוף התוכנית מסעות וכיצד הם מאפשרים לו לחנוך את עצמו מחדש בעולם והספר "אור וזמן " האחרון לפי שעה. 

ראיון עם העורך, הסופר מגדולי הסופרים בימינו חיים באר. חיים מספר על ילדותו בירושלים, איך ניצל בנס מהפגזה במלחמת העצמאות, על הפעם הראשונה בה ידע שהוא הולך להיות סופר, עוד על הוריו ובית ילדותו על ירושלים דאז. בהמשך על כתיבת ספריו האהובים "צל ידו" "חבלים" ו"נוצות". על אירוניה בכתיבה, "ארון הספרים היהודי" תפקידו של "סופר עברי" והספרות העברית לדורותיה. כבן לציונות הדתית, חיים מדבר על תפקידה ההיסטורי, על הטעות ההיסטורית שלה, על המצב הפוליטי והמוצא שהוא רואה ממנו. לקראת סיום חיים מדבר על האמונה שלו באלוהים, על תפיסתו לגבי השארות הנשמה והאם יש אהבה בעולם. 

המשוררת ליאורה כהן מספרת על הנסיבות שהובילו לכתיבת ספר שיריה "בלע" על השירים שמופיעים בספר על נושאים שונים העולים בספר כמו כתיבה חושנית על זקנה, שירה ארוטית,  פואטיקה של זקנה מחלה ומוות מחד ושל לידה ואהבת אם לבנה. על רעב בשירה וצימאון בכתיבה.  זקנה אלצהיימר מחקר גרונטולוגי ומסודות גריאטריים. עוד בשיחה מה בין פרוזה לשירה סיפורים קצרים וכתיבה סימבולית ועוד

שיחה עם דוקטור זוהר מאור מרצה באוניברסיטת בר-אילן ורם בישיבת שיח יצחק. בתוכנית נשוחח על לימודיו בישיבת מרכז הרב, מחקריו על חוג פראג ומיסטיקה בראשית המאה ובחברה הדתית. מחוג פראג לברית שלום התנועה עם החזון החברתי מדיני לציונות רוחנית. מרטין בובר ההוגה הפורה המקיף, חייו הגותו תרומתו לתפיסת הדיאלוגיות והחוויה המיסטית החזון החברתי מדיני והיותו דמות טראגית. הקשר של בובר לחילון ותפיסת החילון. בהמשך היכרותו של זוהר עם הרב שגר תרומתו ללימוד גמרא כבקשת אלוהית, לחסידות, ולשילוב הפוסט מודרניזם בהגות דתית. ראייתו הנבואית את הכיוון החרדלי אליו הולכת החברה הדתית, האתגרים של הציונות הדתית ותפיסות הזהות של הרב שגר כל זאת ועוד בראיון שותף המשורר עמרי שרת

זכרונות ילדות, תל-אביב של שנות השישים, שירת אבל ושירת אהבה,שימבורסקה הוצאת קשב וספרויות העולם. יאיר הורביץ, ההיבט הקהילתי בספרות העדנה שהשירה זוכה לה אז והיום.רפי וייכרט משורר רב זכויות ופעלים המגדיר את עצמו כמי שדר בספרות פותח צוהר לעולם הכתיבה של שנות השמונים שנים תוססות בכתיבה העברית, פרסום שיריו הראשונים. ממה יכולה להווילד שירה,יאיר הורביץ משורר גדול שלא זכה מספיק לפרסום והתפתחותו רפי חיבר עליו עבודה מקיפה. בהמשך תרגום שירה ולידת הוצאת קשב המשוררת הפולנייה ויסלבה שימברוסקה שרפי הוא מתרגמה המבוהק. ובתור אחד האנשים הפעילים ביותר למען השירה רפי יתן פרספקטיבה על מעמד השירה משנות השמונים להיום. מיוחד לפרק שני שירים פרי עטו של רפי מולחנים ומושרים. 

שיחה עם המתרגם ראובן כהן, על ילדותו בזמן מלחמת העולם השנייה, בפרניצה, החבאתו כילד קטן במנזר, עלייתו ארצה לקיבוץ גל-עד. השתתפותו בקובץ שיח לוחמים במלחמת ששת הימים. מוזיקה, ובעיקר על הקומדיה האלוהית היצירה הנצחית הכוללת את התופת העדן וכור המצרף. תיאור של הקומדיה, דמות המשורר, קטעים נבחרים בתרגומו, חייו של דנטה אלייגרי,יצירתיו הנוספת השפעת הקומדיה על ספרות העולם. אמניטה מחזהו של טאסו והשפעתו של דנטה, המשורר האיטלקי המודרני לאפורדי אתגרים בתרגום מאיטלקית ועוד. כולל בכורה היסטורית לשלושה שירים פרי עטו של ראובן כהן

שיחה עם פרופסור אריאל הירשפלד על ילדותו בפרדס חנה, משפחתו, מורתו המיתולוגית לספרות. החוג לספרות בשנות הזוהר שלו פרופסור גרשון שקד, דן פגיס דן מירון. מה הפך את הספרות העברית לאחת הגדולות במאה העשרים? ביאליק והמהפכה שלו בשירה העברית המודרנית.  כמחבר העברית של מעמד הר-סיני לרגשות האדם המודרני דכאון, ילדות ואהבה. המוזיקליות של אלתרמן המושמצת המהווה דווקא את מקור כוחו. רישומו של מקום, רישומה של התגלות. אהבה ובתיה גור, מוות ותקומה ממנו משבר מדעי הרוח ועוד.

שיחה עם הפילוסוף הירושלמי אביאל רובשוב על מה היא פילוסופיה? מה היא מטפיזיקה? מה היא המטפיזיקה של הארוס? מה בין זיקה ארוטית לבין אתיקה. 15 דקות של אהבת אמת להן זכאי כל אדם. שאלת הטוב העליון והטוב המוחלט? מהו השיגעון ומקורותיו? הם שגעון פולש לתודעת האדם או שהוא בחירה מודעת בצורת חופש אלטרנטיבית, מה היא אהבת אמת לאור    הפילוסופיה, שאלות חברתיות לאור הפילוסופיה, הדילמה של השלום ספרי השירה של אביאל רובשוב ועוד

שיחה עם דוקטור יונתן אייקנבאום מנכל גרניפס על ילדותו, שמירת הטבע בשנות השבעים. הנסיבות שהובילו להקמת גרניפס העולמית, גרניפס ישראל, ההשפעה של הארגון על שמירת הטבע, משבר האקלים איך הוא בא לידי ביטוי השלכותיו הצעות לפתרונות שלו, ההשפעה הפוליטית של המשבר ודרכי פעולה, שמירת הסביבה ביהדות והציונות חשיבות הקהילה .והחוסן החברתי בהתמודדות עם משבר האקלים. מה יכול כל אחד לעשות ועתיד ילדינו

שיחה עם המשורר יהונדב קפלון על ילדותו באוסטרליה, היכרותו עם הרב גינזבורג,  זלדה דמותה ושירתה המשורר חיים גורי והמשורר אבות ישורון. בהמשך אסטרולגיה וכוכבים השפעתם על חיי האדם המתח המובנה שבין אסטרולוגיה ויהדות. על השראה בכתיבה, כוחו של הטבע והנוכחות של אלוהים בשירה.  ממך אלייך ארבעת ספרי כינוס שכינס בנושאי אהבה, נישואין השבת והמועדים וימים מיוחדים. ועוד

שיחה עם דוקטור אבנר גרוס מאוניברסיטת בן-גוריון על זיקתו לטבע הגיל בו התוודע למשבר האקלים, מחקריו השונים בתחום במסגרת המעבדה באוניברסיטת בן-גוריון, גלי החום התכופים הקשר שלהם למשבר והתקווה שישנו את השיח, משבר האקלים סיבות שגרמו לו וההשלכות שלו לעתיד הקרוב, נקודת האל-חזור העתיד האפשרי עם יתרחש שינוי ואם לא, פתרונות שונים של אנרגיה חלופית ואפשרויות לבלום את המשבר שיח סביבתי במרחב הפוליטי והיותנו הדור הראשון שמרגיש את השפעות המשבר והאחרון שיכול לשנות את התוצאות ועוד