נפשות וחסרונן

שימו לב: פרק זה כולל תיאורים ודיון בנושא פגיעות מיניות. ההאזנה מומלצת בשיקול דעת ובתשומת לב למצבכם הרגשילפרקים נוספים בנושא פגיעות מיניות בפודקאסט "נפשות וחסרונן"לפרק על מוגנות עם שרי ברלינסקילפרק על טיפול נרטיבי בפגיעות מיניות עם הרב ישי שליף בפרק זה של פודקאסט "הקול בכיתה, מארחת נועם גרין את ד"ר דפנה קציר-גולדנבום, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומנהלת המרכז למיניות בריאה בשפ"ח ירושלים, לשיחה מקצועית ומעמיקה על אחד הנושאים הרגישים ביותר במפגש שבין חינוך לטיפול. הפרק עוסק בהבחנה הקריטית שבין סקרנות התפתחותית בריאה לבין התנהגויות מיניות מדאיגות, תוך היכרות עם מודלים 'שונים המאפשרים לאנשי מקצוע ולצוותי חינוך לסווג התנהגויות ולתת להן מענה מותאם. השיחה מפרקת מושגים מורכבים כמו שלושת המבחנים לקביעת פגיעה (גיל, הסכמה ופערי כוחות), ומעניקה כלים מעשיים לשיח עם הורים במצבי משבר.בשיחה דיברנו על היכולת לזהות סימני אזהרה ושינויי התנהגות אצל ילדים לפני שהמצוקה הופכת ל"צעקה" גלויה. ד"ר קציר-גולדנבום מסבירה את חשיבות התפקיד של המבוגר המשמעותי כ"שומר סף" ואת חובת הדיווח החלה על אנשי חינוך, תוך דגש על רגישות תרבותית והתאמת המושגים לקהלים השונים. הפרק מספק מתווה פעולה ברור להתערבות ראשונית ומזכיר לנו כי יצירת רשת של ביטחון ומוגנות היא התשתית ההכרחית לכל תהליך חינוכי וטיפולי בריא.לחומרים נוספים בנושא באתר השירות הפסיכולוגי חינוכי של עיריית ירושליםלדף הפרק באתר השירות הפסיכולוגי חינוכיהפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות, שפ"ח ירושליםאורחת: ד"ר דפנה קציר גולדבלום, מנהלת המרכז למיניות בריאה וטיפול בפגיעות מיניות, שפ"ח ירושליםצילום ועריכה: בתיה בויאר

בפרק זה של פודקאסט "הקול בכיתה", מארחת נועם גרין את מישל ליסס- טופז, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מומחית, מנהלת היחידה ההתפתחותית בשפ"ח ירושלים. בשיחה מרתקת על המנגנונים המעצבים את עולמם הרגשי של ילדים צעירים. הפרק מבקש להרחיב את המושג השגור "ויסות רגשי" מעבר לניסיון להרגיע התפרצות נקודתית, ומציע להתבונן עליו כעל "ווסת" פנימי שמתפתח בתוך קשר. השיחה עוסקת בהבדל שבין תחושה (Feeling) לרגש (Emotion), באתגרי החיברות המגדרי המשפיעים על האופן שבו בנים ובנות מבטאים מצוקה, ובתפקיד הקריטי של המבוגר כ"ווסת חיצוני" עבור הילד.במהלך הפרק, מוצגת החשיבות של היכולת לזהות את הרגשות, לתקף אותן ולהעניק להן מילים. הפרק מדבר על היכולת של הטבע (והנפש) לצמוח מחדש, המזכיר לצוותי החינוך וההוראה כי עבודה עם הגיל הרך דורשת סבלנות, תקווה וראייה ארוכת טווח.האזנה נעימהנועםהנחיה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות. בעלת הפודקאסט נפשות וחסרונן.אורחת: מישל ליסס- טופז, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מומחית, מנהלת היחידה ההתפתחותית בשפ"ח ירושליםהפקה ועריכה: בתיה בויארלקריאה נוספתויסות רגשי אצל ילדים - בטיפולנטמישל כתבה לנו כמה מילים שמשלימות את ההאזנה לפרק:על קטנטנים, רגשות ומה שבינהםגיל שלוש זותקופה ממש מיוחדת בחיים של ילד, של הוריו ושל הגננות שתומכות בהתפתחותו. זה גילמלא קסם – הילד כבר ממש מדבר, פעיל מאוד וחמוד וגם מצחיק לפעמים. אבל הוא גם יכוללהתהפך ברגע, כמעט ללא התרעה מוקדמת, ולעתים קרובות ללא סיבה נראית לעין (לפחותבעיניהם של המבוגרים שסובבים אותו ותומכים בגדילתו). ניתן לחשוב על הגיל הזה כעל"גיל התעתועים והקסם" – כי ככה זה מרגיש, גם לו וגם לנו. רגע אחד הואגדול והכל יכול ורגע אח"כ נדמה לנו שיש לנו עסק עם תינוק קטן, כי הילד עצובובוכה, או כועס ורוקע בפינה בכל הכוח. אבל האמת היא שזו פשוט תקופת מעבר בהתפתחות בכל המישורים: ביכולתהחשיבה, ביכולת הרגשית-חברתית ועוד. בנוסף, במקרים רבים הילדים גם עושים בשנים אלומעבר מעשי ממעון קטן או משפחתון לגן עירייה. תקופה זו מעוררת מטבע הדברים שאלות,אתגרים ודאגות. אתם מוזמנים להעמיק בנושא באמצעות צפיה בסרטונים ובהרצאות באתרהשפ"ח וגם בפלייליסט "מעבר רך לגיל הרך" של השפ"חביוטיוב:  https://www.sherut-psychology-jerusalem.com/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9Ahttps://youtube.com/playlist?list=PLmeJeuWjDTML9i0MRQojrbcVyHMC1H_XY&si=rSl2M2MpFpbdgRceעל רגשות וויסות עצמי בגיל הרךאחד התחומיםשבהם ילדים בני שלוש זקוקים לתמיכה והכוונה של המבוגרים שעליהם הם סומכים, הואבתחום הרגשי. הם זקוקים לדגם, הם צריכים אותנו כשקשה להם (ולא רק כשהם מתפרצים)ועלינו להוות עבורם מקור ללימוד והפנמה של יכולות הוויסות (תהליך שמכונה"וויסות הדדי"). הם זקוקים לנו במיוחד בזיהוי רגשות פשוטים ומורכביםובתרגול בזמן אמת של הדרכים השונות להתמודד איתם. ילדים שלומדיםמגיל צעיר לזהות את רגשותיהם ולהתמודד איתם, גם כשהרגשות מורכבים או עוצמתיים,מסתדרים טוב יותר מבחינה חברתית וגם מתמודדים טוב יותר עם משימות אחרות בחיים,כולל משימות למידה ומשימות בגיל בית הספר ובהמשך החיים. ומה שביניהם? אנחנו! תתחילו ללמודולזהות עם הילדים שלכם את השמות של הרגשות הבסיסיים (שמחה, עצב, כעס, פחד, גועל,דחייה) ומשם אפשר יהיה להתקדם גם לרגשות מורכבים יותר (התרגשות, עלבון, תסכול,אכזבה ועוד). גם כשהכל הולך כשורה, תשירו שירים, תכינו יצירות הקשורות לרגשות,תשחקו משחקים ותשוחחו על רגשות שונים. זה מסייע לילדינו להיות מסוגלים לתקשר עמנובשפה רגשית גם ב"אזעקת אמת", כשהסערה הרגשית תוקפת אותם והרגשות נעשיםגדולים מלהכיל לבדם. בין המשחקיםשאפשר לשחק ולאמץ בזמנים רגועים, לפני שהרגשות משתוללים:●     לתרגל מחיצה וחיבוק חזק/חלש/בנוני של כרית או של כדורלחיץ●     להפריח בלוני סבון וללמוד איך נושמים לאט ואיך נושפים רצוף ●     למלא בקבוק עם מים מוגזים וקצת צבע מאכל או פטל, לשקשק חזק חזק,ואז לעצור ולהתבונן בבועות המשתוללות בבקבוק, ולראות איך לאט לאט כל הסערה הזאת נרגעת מול העיניים שלנו. בנתיים אפשר לשיר משהו יחד או להקשיב לשיר עד שהסערה הרגשית עוברת והשקט חוזר לבקבוק.  אלה רק מקצתהרעיונות שניתן ליישם בגן או בבית. בהצלחה!

איך מזהים הפרעת אכילה אצל מתבגרים? מהו הקשר בין דימוי גוף שלילי לפתולוגיה? ואיך צוותי חינוך והורים יכולים להעניק מענה רגשי מצמיח?בפרק זה של "הקול בכיתה" – פודקאסט השירות הפסיכולוגי חינוכי של עיריית ירושלים , בהגשת נועם גרין, אנו צוללים אל תוך הנושא המורכב של דימוי גוף והפרעות אכילה בקרב מתבגרים, תוך בחינת הרצף שבין גישה נכונה לגוף לבין הפתולוגיה של המחלה. לשיחה מצטרפות יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה ומנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח, ואוריה ברוכי, פסיכולוגית חינוכית מומחית המנחה קבוצות בגישת "סטיילינג טיפולי". יחד, הן מנתחות כיצד הפרעת אכילה משמשת כדרך פתולוגית לביטוי צרכים בריאים כמו נראות, זהות ושליטה, ומסבירות מדוע דווקא צוותי חינוך בבתי הספר הם לרוב הראשונים לזהות נורות אזהרה לפני ההורים. הפרק מציע מבט מעמיק על האבחון הקליני, על השפעת המרחב החברתי והרשתות החברתיות על דימוי הגוף, ומעניק כלים מעשיים לצוותי הוראה וטיפול ליצירת "מצע טוב לצמיחה" המאפשר לנערות ולנערים לתפוס מקום בעולם באופן בריא ובטוח.הפקה צילום ועריכה: בתיה בויארמגישה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות, מפיקת הפודקאסט "נפשות וחסרונן"אורחות: יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה, מנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח ומומחית לטיפול בהפרעות אכילה.אוריה ברוכי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, המנחה קבוצות טיפוליות לנערות בגישת "סטיילינג טיפולי"לפרקים נוספים ב"הקול בכיתה" לפרק נוסף על הפרעות אכילה בפודקאסט "נפשות וחסרונן"

מה עושים כשמזהים פגיעה עצמית אצל מתבגרים? בפרק זה של "בקול בכיתה", הפודקאסט של השירות הפסיכולוגי חינוכי (שפ"ח) עיריית ירושלים ננסה להשיב לשאלה הכואבת והבוערת הזו.בפרק מתארחות שתי נשים שמכירות את הנושא מהשטח ומהקליניקה:  ד"ר רות גיסר (פסיכיאטרית ילדים ונוער בהדסה) ורות וקשלק (פסיכולוגית חינוכית מומחית בשפ"ח ירושלים, רכזת החינוך העל יסודי בירושלים)  יחד, ניסינו להבין מה קורה כשהגוף הופך לכלי לביטוי של מצוקה רגשית, ולמה במקרים רבים הפגיעה העצמית היא בכלל לא ניסיון אובדני, אלא דרך הישרדותית "לצעוק" כאב שאין לו מילים.דיברנו על התופעה המטלטלת של "הדבקה חברתית" – איך הצורך העמוק בשייכות והרצון לברוח מהבדידות מובילים קבוצות נערים לאמץ את הסימפטום הזה כשפה משותפת. רות הציגה לנו את המודל המערכתי שאנחנו עובדים לפיו בשפ"ח, שמסתכל לא רק על הנער הבודד אלא גם על המעגלים החברתיים והבית-ספריים סביבו, בעוד ד"ר גיסר עזרה לנו להבין את ההיבטים הרפואיים ומתי נדרשת התערבות קלינית עמוקה יותר.זהו פרק על החשיבות של שיתוף פעולה בין מערכות החינוך והבריאות, ועל הידיעה שאין כאן "החלמה ספונטנית" – הילדים שלנו צריכים אותנו נוכחים, מבינים ולא נבהלים. מוזמנים להאזין ולמצוא כלים להתמודדות עם הנושא הרגיש הזההפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות ויוצרת "נפשות וחסרונן"אורחות: ד"ר רות גיסר, מנהלת השירות להפרעות אכילה בית חולים הדסה, רות וקשלק, פסיכולוגית חינוכית מומחית, רכזת החינוך העל יסודי שפ"ח ירושלים.עריכת תוכן, וידאו וסאונד: בתיה בויאר

הם לא מפריעים, הם לא יוזמים, והם תמיד נראים כמי ש"מסתדרים" – אבל מתחת לשקט של הילדים השקופים מסתתר צורך רגשי עמוק שנותר ללא מענה. איך קורה שתלמיד נוכח פיזית אך נעלם מעיני המורים והכיתה?בפרק זה מארחת נועם גרין את חני עובדיה, פסיכולוגית חינוכית בשפ"ח ירושלים ומרכזת תוכנית "מקום לכולם", לשיחה על הילדים שנמצאים מתחת לרדאר.בשיחה נצלול לעומק הפסיכולוגי של השקיפות:מושג ה"מירורינג" (קוהוט): למה הכרה ושיקוף הם צרכים קיומיים לילד, ומה קורה כשהם חסרים?המחיר הסמוי: איך מתפתח "עצמי פגוע" וכיצד דפוס ההיעלמות משפיע על הערך העצמי והחרדה החברתית גם בבגרות.כלים מעשיים לזיהוי והתערבות: משימוש בסוציומטרי ואיתור ילדים "נשכחים", דרך "יומן נראות" ועד להנכחה מתוכננת ומכתבים אישיים.הפרק מציע למורים ולהורים דרכים פרקטיות לתת לילד את ה"מירורינג" שהוא זקוק לו כל כך, וליצור עבורו מרחב בטוח שבו הוא יכול להפסיק להימנע ולהתחיל להיראות.הגשה: נועם גרין, פסיכולוגית (מתמחה בשיקום).אורחת: חני עובדיה, פסיכולוגית חינוכית ומומחית לילדים שקופים.עריכה: אל גנוןלפודקאסט "הקול בכיתה" באפל פודקאסטלפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

ד"ר ז'אן פיזנטה הוא פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מי שהיה הפסיכולוג הראשי של פנימיית "הרי ירושלים" , ואחר כך הפסיכולוג הראשי של מכון "למרחב" שהוא מכון טיפולי הפונה לקהילה החרדית. ז'אן גם מלמד בתוכנית לפוטותרפיה ובמקומות נוספים. לאחרונה ערך את הספר "מעון לנפש סוערת" המאגד בתוכו מאמרים שנכתבו על ידי הצוות הטיפולי של הרי ירושלים (לשעבר "בני ברית" )- מסגרת טיפולית יוצאת דופן לילדים ונוער. בפרק שוחחנו על גישתו של ווניקוט לנוער, על הקשר בין התנהגות אנטי חברתית לחסך. דיברנו גם על גישתו של ז'אן, מה הוא חושב על עבודת צוות ומה הפתיע אותו בתהליך כתיבת הספר.האזנה נעימהנועם

הפעם ב"הקול בכיתה", אנחנו נוגעות באחד האתגרים הכי מושתקים, אך גם הכי נוכחים בשטח: שחיקת מורים. השחיקה היא לא גזירת גורל, אלא תהליך איטי שבו החוסן שלנו הולך ונסדק. המחקרים מראים שהשנים הקריטיות ביותר הן דווקא שלוש השנים הראשונות במקצוע, ודווקא שם אנחנו רוצות לעצור ולהציע כלים חדשים.אירחתי לשיחה מרתקת שתי נשים שמכירות את המערכת הירושלמית מכל זווית אפשרית: יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח ירושלים, ועדי בילבסקי, ממונה על החינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) במינהל חינוך ירושלים. יחד, הן מציגות את מודל משל"ן – גישה ייחודית שצמחה מתוך ניסיון רב שנים בליווי עשרות בתי ספר וצוותי הוראה ברגעי משבר ושגרה.בשיחה שלנו צללנו לארבעת מרכיבי החוסן שהמודל מציע: איך משמעות המשימה מחזיקה אותנו ברגעים הקשים, למה תחושת שליטה וויסות רגשי הם קריטיים למניעת קריסה, ואיך לכידות חברתית ונראות מצד המנהלים הופכות את חדר המורים למקום שבו לא רק עובדים, אלא גם נתרמים. זהו פרק על החשיבות של מבנים ארגוניים תומכים, על כוחן של קבוצות תמיכה למורים חדשים, ובעיקר על המסר שמורים ממש לא צריכים להיות לבד במערכה הזו.בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:הגדרת השחיקה כהיעדר חוסן: הבנת המנגנון שפוגע במורים בתחילת דרכם ואיך לזהות אותו בזמן.ארבעת עמודי התווך של מודל משל"ן: משמעות, שליטה, לכידות ונראות כמנועי צמיחה בבית הספר.כלים מעשיים למניעה: מהתערבויות מערכתיות ועד לתוכניות המעודדות יצירתיות וחדשנות פדגוגית כנוגדי שחיקה.תפקיד הנהלה וצוותים: איך מייצרים "נוכחות חיה" של מנהלים שנותנת כוח למורים בשטחהכנה והגשה: נועם גריןאורחות: יעל שטיינברג ועדי בילבסקיעורך הפרק: אל גנוןלתקציר על תפיסת העולם המערכתית של שפ"ח ירושלים:⁠עבודה⁠⁠ ⁠⁠מערכתית⁠⁠ | ⁠⁠שירות⁠⁠ ⁠⁠פסיכולוגי⁠⁠ ⁠⁠חינוכי⁠⁠ ⁠⁠ירושלים⁠למאמרים מקצועיים של יעל שטיינברג ונוספים על העבודה המערכתית:⁠"⁠⁠האישיות ⁠⁠הבית ⁠⁠ספרית⁠⁠" ⁠⁠כאוסף ⁠⁠שחקנים ⁠⁠על ⁠⁠הבמה⁠⁠האם ⁠⁠יש ⁠⁠לבית ⁠⁠הספר ⁠⁠לא ⁠⁠מודע⁠⁠? ⁠⁠עבודה ⁠⁠בחשיבה⁠⁠פסיכואנליטית ⁠⁠מערכתית⁠⁠אבחון ⁠⁠המערכת ⁠⁠הבית ⁠⁠ספרית ⁠⁠על ⁠⁠ידי ⁠⁠הפסיכולוג ⁠⁠החינוכי⁠לפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

מה עושים כשהתקשורת בין הבית לבית הספר עולה על שרטון? איך בונים שותפות אמת במקום לצפות לצייתנות?בפרק זה מארחת נועם גרין את ד"ר זהבה רוזנטל, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית ומנהלת השפ"ח בירושלים, לשיחה מרתקת על "שפת האמון". ד"ר רוזנטל מציגה את מודל מחשב"ה – כלי עבודה מעשי המבוסס על חמישה עקרונות לשינוי הדינמיקה בין הורים למחנכים:מנטליזציה וחיבור: איך להיכנס להלך הרוח של ההורה ולהוביל למטרה משותפת.שותפות מול צייתנות: בניית ברית עבודה אמיתית.בהירות והעצמה: להיות ה"מגדלור" המקצועי שמעניק תפקיד משמעותי לכל צד.דיברנו גם על ארבעת ממדי המודעות של הורים (על פי פרופ' אסתר כהן) וכיצד הבנתם משנה את איכות התקשורת שלנו עם הילד. הפרק מומלץ לאנשי חינוך המחפשים כלים לחיבור, ולהורים השואפים להתפתחות אישית ומודעות הורית עמוקה יותר.האזנה נעימההכנה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית (מתמחה בשיקום) ויוצרת "נפשות וחסרונן"אורחת: ד"ר זהבה רוזנטל, מנהלת שפ"ח ירושלים.עורך הפרק: אל גנוןלמתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת:הרצאה של פרופ' אסתר כהן - גוונים של הורות.פרק מ"נפשות וחסרונן" בנושא: איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מארח את הרב והפסיכולוג ישי שליף | נועם גרין.פרק מ"נפשות וחסרונן" בנושא: הפסיכולוגית שרי ברלינסקי על יצירת סביבה מוגנת לילדים: מרחב מוגן | נועם גריןלפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

אובדן ושכול הם לא אירוע נקודתי, אלא "ספירלה" שמלווה את הילד לאורך כל שלבי התפתחותו. איך צוות חינוכי יכול ללוות תלמיד שחווה אובדן – מהבשורה לכיתה ועד לחזרה המורכבת לשגרה?בפרק זה מארחת נועם גרין את קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומובילת פורום אובדן ושכול בשפ"ח ירושלים. קרן מציגה גישה ייחודית הרואה בתלמידים שחוו אובדן כתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, הזקוקים למעטפת מותאמת אישית.בשיחה נעמיק ב"מודל הדואלי" להתמודדות:מעגל השכול: התמודדות עם הרגשות והמחשבות סביב האדם שאיננו.מעגל החיים: ההתמודדות עם גורמי הלחץ והצורך להמשיך בשגרה.המעבר המהיר: מדוע ילדים נראים לעיתים כמי ש"אינם מתאבלים" ואיך מזהים את המעבר המהיר שלהם בין המעגלים?הפרק מציע כלים מעשיים למורים ולהורים בשכול "אזרחי" ובשכול ביטחוני, ומדגיש את תפקידה של מערכת החינוך כעוגן משמעותי עבור הילד ומשפחתו בתהליכי אבל.הגשה: נועם גרין, פסיכולוגית (מתמחה בשיקום) ויוצרת "נפשות וחסרונן".אורחת: קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית.עריכה: אל גנוןלפרקים נוספים בפודקאסט "הקול בכיתה"פודקאסט | שפ"ח ירושליםלמתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת:קריאה נוספת על המודל הדואלי אובדן ותהליכי אבל בקרב ילדים ומתבגריםלצפיה בהרצאת youtube  בנושאש. רובין - מבוא למודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול - עם איורים, תמונות והסברים עבור אנשי מקצוע והציבור.

אנחנו נרגשות להשיק את הפרק הראשון של "בקול בכיתה"! זהו הצעד הראשון למסע המשותף שלנו, בו ננסה לגשר על הפער שבין התיאוריה הפסיכולוגית לבין היום-יום המאתגר בשדה החינוכי. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו, להקשיב, וגם להיות שותפים לשיח באתר השפ"ח או בתגובות.בפרק הבכורה שלנו, בחרנו לעסוק באחד הנושאים שמעסיקים הכי הרבה את צוותי ההוראה וההורים בתקופה האחרונה: חרדה אצל ילדים ובני נוער. כולנו פוגשים את זה בכיתות – מהילדים שדואגים מכל דבר קטן, דרך אלו שנמנעים מלהיכנס לשיעור, ועד לאלו שהחרדה שלהם מתבטאת דווקא בשקט וב"שקיפות" שקל לפספס.אירחתי לשיחה את איריס היימן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, שמתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). יחד ניסינו להבין איפה עובר הגבול בין פחד נורמטיבי לבין הפרעת חרדה שמשבשת את שגרת החיים, ואיך נראה "מעגל החרדה וההימנעות" שבתוכו ילדים רבים מוצאים את עצמם כלואים. דיברנו על בניית שותפות עם ההורים ועל החשיבות של התאמה תרבותית, בדגש על החברה החרדית.בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:זיהוי חרדה בבית הספר: איך מזהים את הילד השקוף והנמנע בתוך המערכת החינוכית.טיפול CBT בחרדה: עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי והיישום שלו בתוך הכיתה.חרדת בית ספר והימנעות: הבנת המנגנון שגורם לתלמידים להישאר בבית ואיך לפרוץ את מעגל ההימנעות.הקשר בין הורים לצוות החינוכי: בניית שותפות וגיוס ההורים לתהליך הטיפולי במצבי דחק וחרדה.הפקה והגשה: נועם גרין, נפשות וחסרונן. פסיכולוגית שיקומית בהתמחות(שפ"ח ירושלים).אורחת: איריס היימן, פסיכולוגית, שפ"ח ירושלים.עורך תוכן: אל גנוןלפרקים נוספים על עבודה עם ילדים בפודקאסט נפשות וחסרונן:⁠איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מאחר את הרב והפסיכולוג ישי שליף ז"ל⁠⁠מרחב מוגן- כיצד נדבר מוגנות עם הילדים שלנו. נועם גרין מארחת את הפסיכולוגית שרי ברלינסקי⁠⁠לאתר השירות הפסיכולוגי חינוכי ירושלים: ⁠

בכל פרק של 'נפשות וחסרונן', אנחנו יוצאים למסע במפגש שבין המציאות הפסיכולוגית הפנימית לבין חיי היומיום והערכים של הציבור שלנו. הפעם, במסגרת הסדרה הפסיכואנליטית המיועדת למטפלים ולאנשי מקצוע, אנחנו צוללים אל תוך עולמו המרתק והחידתי של וילפרד ביון, אחד ההוגים המשמעותיים ביותר בפסיכואנליזה המודרנית.אירחתי לשיחה את הילה טאובר, מטפלת באמנויות, מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכת הורים, שהגיעה לדבר על התיאורטיקן שהשפיע עמוקות על עבודתה. יחד, ניסינו לפענח את המושגים שהפכו לאבני יסוד בחדר הטיפולים: מהו ה-O (המציאות המוחלטת) שביון מדבר עליו? מה ההבדל בין "לדעת על המטופל" לבין "להיות המטופל" (Becoming)? ואיך המושגים המופשטים הללו פוגשים מטפלת בבני ברק שעובדת עם הורים ומשפחות?דיברנו על החשיבות של להגיע לטיפול "ללא זיכרון וללא תשוקה", על היכולת של המטפל להחזיק את ה"לא ידוע", ועל הטרנספורמציה שמתרחשת כשאנחנו מפסיקים לחפש תובנות חיצוניות ומתחילים לאפשר תנועה פנימית של גדילה. זהו פרק שקורא למטפלים להעז להתבונן במסתורי שבתוך היומיומי, ולמצוא שפה חדשה למפגש האנושי בחדר.הפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות.אורחת הפרק: הילה טאובר עריכה: אביעד זכריהלכל פרקי הפודקאסט וגרסאות הדרייב: noamgreem.com

בפרק זה של "נפשות וחסרונן", בסדרת המטפלים הפסיכואנליטית, מארחת נועם גרין שתי נשות מקצוע לשיחה מעמיקה על עולם האנליזה הקבוצתית והפוטנציאל הטיפולי הגלום בו. האורחות בפרק הן ד"ר יעל דורון, פסיכולוגית שיקומית ואנליטיקאית קבוצתית בכירה, וידידה גולדברג, מטפלת באומנויות בתהליך הכשרה לאנליזה קבוצתית ויזמית בתחום בריאות הנפש. השיחה עוסקת בשורשי הגישה – מהמהפכה של פוקס ובריטניה שאחרי מלחמת העולם השנייה ועד לתפיסה המהפכנית לפיה "בראשית היתה קבוצה". הפרק בוחן את ההבדלים שבין טיפול פרטני לקבוצתי, את חשיבות הסטינג והאנונימיות, ומתמקד באופן מרתק בחיבור שבין המודל האנליטי לבין החברה החרדית. ידידה וד"ר יעל דורון מנתחות את האתגרים הייחודיים של האדם החרדי בקבוצה, כמו הקונפליקט בין שלמות הקהילה לבין צרכי הפרט, הקושי בחשיפה עצמית, וההזדמנות הנדירה "לתפוס מקום" ולעבד נושאים בין-אישיים בתוך מרחב המדמה חיים. הפרק מיועד הן למטפלות ומטפלים המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם ולבחון הצטרפות למסלולי הכשרה בתחום, והן לאלו המבקשים להבין את כוחה של הקבוצה ככלי לריפוי וצמיחה אישית.האזנה נעימהנועםלפרקים נוספים בסדרה:אמונה ופסיכונאליזה- עם מתי בן צורהאלביתי- עם יוחאי גומרילקאן למתחילים- עם אתי הייזלרזהות, על התיאוריה של אריקסון - עם חננאל גולדפינגר

**הפרק מכיל תוכן שיווקי תתארו לכם שאתם יושבים בחדר הטיפול יחד עם אבא, אימא, האחות שאתם הכי אוהבים, או זאת שתמיד היתה לוקחת לכם דברים מהמגירה, או זאת שנולדה כשכבר לא גרתם בבית. הטיפול המערכתי משפחתי עושה זאת במציאות, מכניס לחדר הטיפולים את המשפחה במטרה להזכיר לכם מה הכוח שלכם כמשפחה ולהיות בתהליך טיפולי שמשפיע על כולם. בפרק הזה שוחחנו, ד"ר מיכה בלזר ואני על התיאוריות העומדות בבסיס הטיפול המערכתי- משפחתי וזוגי, על הפרקטיקה ועל ההכשרה הנדרשת.   האזנה נעימה נועם על המכון למשפחה: המכון למשפחה של נווה ירושלים מכשירה מטפלים מהמגזר הדתי – חרדי מזה 25 שנה בקמפוס מקסים בהר נוףירושלים. צוות המכון כולל כ- 30 אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום.המכון כולל שני מרכיבים: (1) קליניקה המעניקה טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי במחירים מסובסדים הניתנים מטפלים בוגריתואר שני. כיום הקליניקה נותנת שירות ל-400 מטופלים בשבוע מכל המגזרים בחברה, על ידי 80 מטפלים ובליוויהדרכה קבועה של כ-20 מדריכים.(2) שני מרכזי הכשרה בפסיכותרפיה, טיפול זוגי ומשפחתי, אחד בעברית ואחד באנגלית ומוכרים על ידי האגודההישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. ההכשרה מותאמת תרבותית למגזר הדתי – חרדי ושואפת לרמה המקצועית הגבוההביותר. הלימודים מתקיימים במשך שנתיים.הייחודיות של מרכז ההכשרה של המכון למשפחה – נוה ירושלים היא בכך שכל מתמחה משתלב בקליניקה ומקבלמקרים לטיפול בפועל כך שבשנתיים מקיף 300 שעות טיפול, וזאת בליווי של הדרכה פרטנית צמודה במפגשיםשבועיים, כך שמקבל כ- 70 שעות הדרכה בשנתיים, שזה חלק מרכזי בהתפתחותו של מטפל. וזאת בנוסף להדרכהקבוצתית וחיה בהם המתמחים מבצעים טיפולים מאחורי מראה חד צדדית בזמן שהקולגות ומדריך מוסמך צופים בהםומקיימים דיון אחרי. זוהי אחת החוויות המעשירות ומפתחות ביותר של מטפלים. בנוסף, רמת המקצועיות של הקורסיםוהסדנאות שואפות להעביר את המתמחים חוויה של התפתחות אישית כמטפלים וביצירת חבורת לומדים פורה. כל זאת באווירה משפחתית, מכילה ותומכת בין החברים והצוות. https://nevefamilyinstitute.org/he/machon/ מזכירות: 026544600 וואטסאפ: 0559286050 אימייל: [email protected]  

"רגע, לא מספיק לדעת במה אני טוב ובמה אני אוהב לעסוק?" השאלה הזו נשאלת הרבה במיוחד בקרב צעירים, סביב החלטה תעסוקתית ראשונית. אבל, מסתבר שלכולנו מגוון צרכים וערכים שמבטאים מה שהכי חשוב לנו בחיים. הם אמתיים והם אותנטיים, אבל קצת חמקמקים לזיהוי. בפרק הנוכחי אירחנו את יעל לייבל, פסיכולוגית תעסוקתית בהתמחות, שנתנה הצצה לעולם הזה מתוך חוויה טיפוסית של נועצות הפונות לייעוץ סביב שינוי ובחירה תעסוקתית שניה. האזנה נעימה נועם לפרקים הקודמים בסדרה פרק ראשון: מאיפה מתחילים? פרק שני: אבחון תעסוקתי- מהו ומה תפקידו פרק שלישי: אקספלורציה תעסוקתית וחקר העולם בחוץ פרק רביעי: קבלת החלטות ויישום בחירה תעסוקתית על הסדרה: הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה. החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.     אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך.  איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית!  בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך. את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.

זה קצת כמו לאחוז חזק בחוט שקשור לבלון הליום: אנחנו נוכל ליהנות ממנו כל עוד נאחוז היטב בחוט. כך גם ברגע של בחירה ויישום החלטה תעסוקתית. אנחנו חותרים לקשור את התובנות, הרעיונות והעקרונות התיאורטיים לכדי החלטה, למטרות ולצעדים קונקרטיים. איך כל זה נדחס לפגישה אחת? על זה בדיוק שוחחנו בפרק הזה. האזנה נעימה! נועם לפרקים הקודמים בסדרה: פרק ראשון: מאיפה מתחילים פרק שני: אבחון תעסוקתי, מהו ומה תפקידו פרק שלישי: אקספלורציה תעסוקתית וחקר העולם שבחוץ עוד על הסדרה: הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה. החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.     אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך.  איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית!  בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך. את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.

בפרק הנוכחי צללנו לשלב של אקספלורציה תעסוקתית, ושוחחנו על האתגרים שיכולים ללוות שלב זה. מדובר בשלב עדין בייעוץ בו אנו עוברים מעיסוק בעולם הפנימי אל עיסוק בעולם החיצוני, והחוויה שמתלווה למפגש הישיר איתו. איך עושים מעבר כזה דרמטי מבלי ללכת לאיבוד? כיצד מבצעים חקר תפקיד בצורה אפקטיבית? בזה בדיוק עסקנו בפרק הזה. האזנה נעימה! נועם לפרקים הקודמים בסדרה: פרק ראשון: מאיפה מתחילים פרק שני: אבחון תעסוקתי, מהו ומה תפקידו עוד על הסדרה: הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה. החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.     אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך.  איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית!  בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך. את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) הוא סוג של פסיכותרפיה להוביל לחיים ששווה לחיות אותם, ה - D :הגישה הדיאלקטית (גם וגם) מדגישה את חשיבות האיזונים בטיפול ומזכירה לנו שיש יותר מדרך אחת לראות כל מצב ויותר מדרך אחת לפתור כל בעיה, שחשוב מאוד לראות את העולם כמורכב לא רק משחור או לבן וששני דברים שנראים לנו כמנוגדים זה לזה, יכולים להיות שניהם נכונים.  ה - B :הגישה ההתנהגותית מדגישה את חשיבות השינוי בטיפול ומציעה כלים שיאפשרו חיזוק של התנהגויות רצויות והפחתה של התנהגויות בלתי רצויות.  ה - T :הטיפול, מדגיש את חשיבות הקשר הטיפולי וכולל פגישות פרטניות עם מטפל, לימוד מיומנויות ועוד. טיפול DBT מוגדר כטיפול קו ראשון בהפרעת אישיות גבולית. שירה צימרמן היא מטפלת באומנויות שעברה הכשרה מקיפה בשיטת טיפול זו והיא אחת המטפלות החרדיות היחידות שמומחית בהעברת קבוצות בשיטה זאת. בפרק זה אותו מארחת ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ובעלת הכשרה בטיפול ב DBT, משתפות אותנו שירה וברכי בעקרונות השיטה, באופן בו מומלץ לעבוד איתה ועוד... האזנה נעימה נועם לפרקים נוספים בסדרה: על הפרעת אישיות גבולית עם הפסיכיאטרית ד"ר מרים פינק על קשר עם אדם נרקיסיסט עם הפסיכולוגיות גיטי גפני וברכי שגב לפרקים נוספים העוסקים בשיטות טיפול: על טיפול נרטיבי בפגיעות עם הפסיכולוג ישי שליף, חלק ראשון על עבודת גוף בטיפול בטראומה עם המאמנת והפסיכולוגית (שבדרך) אור אורן

ד"ר פינק היא פסיכיאטרית ילדים ונוער של מחוז ירושלים בקופת חולים לאומית.בשיחה חשובה ומרתקת היא שתפה אותי בקריטריונים הרלוונטיים לאבחון הפרעת אישיות, הפתיעה אותי עם כמה שינויים כלפי הגישה לאבחנה ודיברה על התקווה הקיימת בטיפולים המוצעים למתמודדות ומתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית.בני משפחה, חברים ומתמודדים, וגם אנשים שרוצים לדעת עוד, זה הפרק בשבילכם.האזנה נעימהנועם

קשה, אולי אי אפשר להציל אדם בוגר מקשר מתעלל. אבל יש טיפים והמלצות, מה לעשות ומה לא לעשות. חלק שני בשיחה עם ברכה שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ויזמית חברתית, וגיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית ובוגרת ההכשרה של עוגן. חלק בו שוחחנו על שיקום, על מה אנחנו יכולות לעשות בשביל אלו שעדיין לא רוצות ורוצים שיקום, ממה להיזהר ועל מה לא לוותר. למרות הכל, זה פרק של תקווה. האזנה נעימה נועם לעוד מידע בנושא של נפגעי אלימות נרקיסיסטית ופסיכופתית פנו לעוגן לפרקים נוספים בסדרה: לגדול עם הורים נרקיסיסטיים חלק ראשון על הפרעת אישיות גבולית עם הפסיכיאטרית ד"ר מרים פינק

כמה מילים מגיטי: "אני גיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית. עובדת באלעד ובירושלים. לפני כ7 שנים נחשפתי, בעקבות מקרה שהייתי מעורבת בו, למושג של התעללות נרקיסיסטית וגיליתי שיש פה תחום חשוב ומשמעותי שאני לא מכירה ושלא מספיק קיבל דגש בשנות הלימודים וההכשרה שלי עד אז. התחלתי לחפש חומר וללמוד את הנושא. ככל שלמדתי, הבנתי יותר ויותר כמה ידע בנושא הוא קריטי וכמה טיפול לא מותרם עלול להסב נזקים ואפילו לייצר לפעמים סוג של פגיעה נוספת..." בפרק זה משוחחות ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ויזמית חברתית, וגיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית בוגרת ההכשרה של "עוגן", על הנרקיסיסט ותחבולותיו, קשר עם נרקיסיסטים, מערכות יחסים רעילות בעבודה בזוגיות ועוד, איך זה נראה ומרגיש? זיהוי נשימה עמוקה ועל התקווה בטיפול מקצועי ורגיש.  האזנה נעימה נועם ⁠לעוד מידע בנושא של נפגעי אלימות נרקיסיסטית ופסיכופתית פנו לעוגן⁠

חלק שני בשיחה על הורות נרקיסיסטית בו התארחו ברכי שגב, פסיכולוגית קלינית בהתמחות, וג'סיקה וולף, פסיכולוגית קלינית מומחית. בחלק הזה התמקדנו בהשלכות של הורות נרקסיסטית. איך מתפתחת חרדה, תחושת אשמה תמידית, הערכה עצמית נמוכה, ולעיתים קושי בויסות רגשי... מה עושים אם אכן מתמודדים עם הורים נרקסיסטים? האם ניתן ליצור נפרדות? לתקן? ברור שאנחנו מאמינות שכן! ניתן לבנות מחדש עם תמיכה חיצונית וטיפול נכון. האזנה נעימה נועם לפרקים נוספים בסדרה: על הורות נרקיססטית חלק ראשון לפרקים נוספים עם ג'סיקה וולף: עושים סדר בOCD לפרקים נוספים עם בריכ שגב: קידום אורח חיים מוגן לילדים והורים

“אמא שלי כל הזמן מדברת על ההצלחות שלי בחוץ. על כמה ההישגים שלי גבוהים וכמה אני יותר טובה מאחרות, אבל מעולם לא מחמיאה לי כשאנחנו מדברות ביננו, היא כאילו לא יודעת כמה חשוב לי לשמוע ממנה את זה??" "ההורים שלי מחפשים לשלוט עלי כבר מהילדות ניסו לדרוש ממני להיות מה שלא רציתי ולא התאים לי, החליטו לי לפרטי פרטים את חיי מלבוש מאוד מסויים (בלי קשר לחלק הערכי דווקא) ועד מקצוע שאבחר וכן הלאה..."  " למרות שגדלתי ואני בעלת משפחה עדיין הקולות של אמא הם חלק מהראש שלי וקשה לי להחליט לבד או לסמוך על ההחלטות שלי..."  המשפטים האלו הם חלק ממה שעובר על אנשים בוגרים שגדלו בצילה של הורות נרקיסיסטית.   ה זה אומר לגדול לצד הורה נרקיסיסט? כיצד ניתן לזהות הורות נרקיסיסטית? מה עושים אם הורים נרקיסיסטים? ברכה שגב, פסיכולוגית קלינית בהתמחות ויזמית חברתית בשיחה עם ג'סיקה וולף, פסיכולוגית קלינית מומחית, בשיחה על מושקעות הורית בריאה ועל כזו שפחות. האזנה נעימה נועם לפרקים נוספים עם ג'סיקה וולף: עושים סדר בOCD לפרקים נוספים עם ברכה שגב: קידום אורח חיים מוגן לילדים והורים

אור אורן, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית ומאמנת קראטה מוסמכת בשיחה בה ניסינו לענות לשאלות העוסקות בשילוב בין טיפול לאימונים באומנויות לחימה. חשבתי שהכי נכון יהיה לצטט פוסט שכתבה אור על עבודתה (בדף הפייסבוק שלה, ממליצה לעקוב) וכך היא כתבה: "בשנים האחרונות אני מתעסקת הרבה בנושא של הגנה עצמית. בקורסים של נשים, נערות וילדים אני נתקלת לא מעט בשאלות מהי הגנה עצמית. האם הגנה עצמית זה להגן על עצמי מפני תוקף או פוגע? האם הגנה עצמית זה בכלל להגן על עצמי מפני מכרים או זרים? האם הגנה עצמית זה להגן על עצמי פיזית או נפשית? האם הגנה עצמית זה להגן או לתקוף? האם הגנה עצמית זה לכולם? האם הגנה עצמית זה להקשיב לעצמי? האם הגנה עצמית יכולה לבוא לידי ביטוי גם במצבים לא מסוכנים? האם הגנה עצמית זה תחושת בטן? האם הגנה עצמית זה שימושי? באחד הקורסים האחרונים אחת הבנות סיכמה את הקורס ואמרה: "למדתי לא רק הגנה עצמית, למדתי להקשיב לעצמי, לסמוך על עצמי.... הגנה עצמית זה לא רק מצבי קיצון, כשנמצאים בסכנה, צריך להשתמש בזה ביום יום שלנו" כמה שהיא צודקת, כמה מדויק הגנה עצמית היא לא רק למצבי קצה, היא מלווה אותי ביום יום, בהחלטות, בשמירה על עצמי מול מקום עבודה, לימודים, שכנים, משפחה היא מאפשרת לי לבחור, לדעת ולהכיר מה היכולות שלי, מה האפשרויות שלי " **** הפרק הוקלט במסגרת העונה השלישית של הפודקאסט שעוסקת במוגנות ובטיפול בפגיעות. ההקלטה התקיימה לפני שהטיפול בטראומה הפך להיות שאלה של רוב תושבי מדינת ישראל ואני מקווה שיתן כלים ורעיונות גם בהקשרים אלו. האזנה נעימה נועם לפרקים נוספים העוסקים בטיפול בטראומה: הפרק הראשון על טיפול בטראומה ב EMDR טיפול נרטיבי בפגיעות, חלק ראשון על טיפול DBT בהפרעת אישיות גבולית

מושג הזהות הוא מושג מרכזי ביותר בהגות של אריקסון , מושג שדרכו הוא בוחן את תהליך ההתפתחות בכלל ואת שלב ההתבגרות בפרט. הוא עסק בה בהרחבה בספריו והמשיג את התפתחות הזהות באופן שנתן ביטוי למאפיינים פסיכו- תרבותיים של האדם. חננאל גולדפינגר, דוקטורנט לעבודה סוציאלית, מרצה, מדריך ומטפל התארח לשיחה על מושג הזהות והתפתחותו, וכמובן, על ההקשר החרדי. האזנה נעימה נועם לפרקים נוספים בסדרה הפסיכואנלטית: האלביתי- עם יוחאי גומרי אמונה ופסיכואנליזה- עם מתי בן צור לקאן למתחילים- עם אתי הייזלר

במסגרת הסדרה הפסיכואנליטית של 'נפשות וחסרונן', המיועדת למטפלים ולאנשי מקצוע שרוצים לרענן את יסודות התיאוריה הדינמית, הקדשנו פרק מיוחד לאחד ההוגים המשפיעים והשנויים במחלוקת במאה ה-20: ז'אק לאקאן.אירחתי לשיחה את אתי הייזלר, מטפלת בפסיכודרמה, מנחת קבוצות ומדריכה, שמובילה אותנו בבטחה בתוך הסבך הלאקאניאני. יחד, ניסינו להבין איפה ממוקם לאקאן על הרצף שבין פרויד לבין הפסיכואנליזה ההתייחסותית המודרנית, ומהן אותן "חזרות לפרויד" שהפכו לסימן ההיכר שלו.דיברנו על העקרונות המרתקים של התיאוריה הלאקאניאנית: איך השפה מעצבת את הלא-מודע, מהו תפקידו של המטפל כ"סובייקט שאמור לדעת", ואיך כל אלו באים לידי ביטוי בתוך הקליניקה. בזהירות ובכבוד, נגענו גם בנקודות המפגש האפשריות (או הבלתי אפשריות) בין התפיסה הלאקאניאנית לבין עולם הערכים היהודי והתורני.

אמונה ופסיכואנליזה, הילכו שניהם יחדיו? האם יש נקודות ממשק תיאורטיות בהן הן יכולות להיפגש? האם הן נפגשות בקליניקה? פרק המשך בסדרה למטפלים. לחצו כאן להאזנה לפרק הראשון בסדרה: מהי פסיכואנליזה לחצמו כאן להאזנה לפרק השני בסדרה: על האלביתי לחצו כאן להאזנה לפרק: מהו טיפול מנקודת מבט פסיכו- דינמית כל הפרקים זמינים להורדה והעברה באתר שלי וכן זמינים לשליחה ישירות לוואטצפ.

יש שיטות רבות שמבטיחות טיפול יעיל בהתמודדות עם טראומה. אחת המפורסמות והמוכחות שבהן היא EMDR שכבר הוכחה במחקרים רבים. בפרק הקודם בו התארחה ד"ר שפרה וולגלרנטר שוחחנו על ההיסטוריה של השיטה ועל טיפול מבוסס ראיות. בפרק הזה נדבר קצת על איך לומדים את הפרוטוקול- שניתן למצא ברשת... ממה (או ממי) צריך להיזהר וניסינו להבין האם הוא באמת טיפול שמתאים לכל אחד. האזנה נעימה נועם להאזנה לפרק הראשון על טיפול באמצעות EMDR להאזנה לפרק על טיפול נרטיבי בטראומה

בזמנים אלו כולנו שומעים על הצורך הגדול במטפלים מומחים בתחום הטראומה. יש גישות שונות לטיפול בטראומה. יש שיטות שונות. לפעמים קשה להחליט מה נשמע יותר טוב, קל, מהיר. במציאות, בחדר הטיפול הדברים נראים קצת אחרת. כדי לשתף אותנו באחת השיטות המבטיחות אך דורשות זהירות, התארחה לשיחה ד"ר שיפי  וולגלרנטר, נוירופסיכולוגית בהתמחות ובעלת הסמכה לטיפול ב EMDR. בפרק תשמעו על ההיסטוריה של השיטה, אלו מחקרים מבססים אותה כשיטה מובילה ומה בעצם קורה בטיפול. האזנה נעימה נועם

הכירו את 'על המחיה': סדרה חדשה מבית 'נפשות וחסרונן' העוסקת בפסיכולוגיה של עולם העבודה. יחד עם שלמה נדלר ויהונתן למדן, ננסה להבין איך לבנות קריירה מתוך מודעות עצמית, צרכים וערכים, ואיך לצלוח את המפגש המורכב שבין הנפש לבין הפרנסה והעשייה בעולםעל הפרק:אחד המושגים המבלבלים ביותר בעולם התעסוקה הוא האבחון. האם הוא באמת יכול "לגלות" לנו מה המקצוע היחיד שמתאים לנו? בפרק השני בסדרה, שלמה נדלר ויהונתן למדן מפרקים את המיתוסים סביב האבחון הפסיכולוגי-תעסוקתי ומסבירים למה בקהילה החרדית נוטים לעיתים לחפש בו "פסיקת הלכה" מקצועית במקום תהליך של בירור פנימי.דרך המשך סיפורו של יעקב, נלמד מה באמת קורה ביום המבחנים, למה אין צורך (ואולי אף נזק) בלהתכונן אליהם, ואיך הופכים את תוצאות המבחנים לבסיס לדיאלוג מעמיק שמוביל לבחירה חופשית ומושכלת.בין הנושאים שסקרנו בשיחה:סוגי מבחנים: מה ההבדל בין מבחנים קוגניטיביים, שאלוני נטיות ומבחני אישיות.ייעוץ מול מיון: למה אבחון בשביל עצמך הפוך לגמרי מאבחון בשביל מעסיק.ניהול תסכול: למה אנשים חשים לעיתים אכזבה כשאיש המקצוע לא "נותן להם תשובה" אלא מחזיר להם את הכדור.התפיסה הסמכותית: על הנטייה לחפש אמת אחת מוחלטת והוויתור הכרוך בבחירה במציאות.משתתפים: נועם גרין, נפשות וחסרונן. פסיכולוגית שיקומית בהתמחות. שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים.עריכה: זאק אביעד

הכירו את 'על המחיה': סדרה חדשה מבית 'נפשות וחסרונן' העוסקת בפסיכולוגיה של עולם העבודה. יחד עם שלמה נדלר ויהונתן למדן, ננסה להבין איך לבנות קריירה מתוך מודעות עצמית, צרכים וערכים, ואיך לצלוח את המפגש המורכב שבין הנפש לבין הפרנסה והעשייה בעולם.על הפרק:רבים מאיתנו מוצאים את עצמם בצומת דרכים תעסוקתית ומרגישים מוצפים: האם ללכת אחרי הלב? אחרי הכסף? או אולי אחרי מה שהחברים אומרים? בפרק הראשון בסדרה "הפסיכולוגיה של עולם העבודה", אנחנו פוגשים את יעקב – אברך כולל שמבקש לצאת לשוק העבודה ומוצא את עצמו אבוד בין חלום הילדות להיות רופא לבין הטרנד הנוכחי של עולם ההייטק.הפסיכולוגים שלמה נדלר ויהונתן למדן מסבירים מדוע המקום הזה כל כך משתק ואיך אפשר להתחיל לעשות סדר בתוך "רעש" הקולות החיצוניים. הפרק מתמקד בשיקולים הפנימיים שצריכים להנחות כל אדם בבחירת קריירה, ובוחן איך לשמוע את הקול הפנימי בתוך מערכת הלחצים הסביבתית.בין הנושאים שסקרנו בשיחה:מבט פנימה מול מבט החוצה: איך מאזנים בין נטיות לב לבין דרישות השוק.שלושת מוקדי ההחלטה: הבנת הקשר בין נטיות (מה אני אוהב), כישורים (במה אני טוב) ואישיות (מה הצרכים שלי).פערים בין רצון ליכולת: מה עושים כשהנטייה והכישורים לא מסונכרנים (למשל: לרצות רפואה אך להתקשות בלימודים ריאליים).ניסוח שאלת הייעוץ: איך מגדירים מה באמת כואב לנו כרגע בקריירה.משתתפים: נועם גרין, נפשות וחסרונן, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות. שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים.עריכה: זאק אביעד

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לסדרה הפסיכואנליטית של נפשות וחסרונן. הסדרה מיועדת לנשות ואנשי טיפול שרוצים להכיר או לרענן את זכרונם ולשמוע שוב, ואולי לראשונה, על הבסיס של תיאוריות טיפוליות דינמיות. כמובן שגם נשים ואנשים שאינם אנשי טיפול מוזמנות ומוזמנים להאזין האורח בפרק זה הוא יוחאי גומרי, עו"ס טיפולי ודוקטורנט לפסיכואנליזה ופרשנות, בשיחה על מושג האלביתי אותו השאיל (אולי כן ואולי לא) זיגמונד פרויד- אבי הפסיכואנליזה. שוחחנו על מקור המושג, השימוש התיאורטי והמעשי בו וגם על הקשר שלו לימים הנוראים בהם אנו נמצאים (ערב יום הכיפורים תשפ"ד) האזנה נעימה נועם הפרקים הנוספים בסדרה: מהי פסיכואנליזה, עם מתי בו צור

השבוע שוב סער עולם הטיפול החרדי סביב נושא חוסר המוגנות בקהילה שלנו. סופרת שפרסמה ספר המתאר טיפול מפוקפק בעל פוטנציאל פוגעני גבוה פוגע מפורסם שמקבל עזרה מאנשים 'בחלונות הגבוהים' מורה נערצת שנכלאה באשמת התעללות חמורה בתלמידות ועוד רגע משתחררת ושוב אנחנו מוצאות את עצמינו חסרות אונים מול היקפי חוסר המודעות והסכנות העצומות שבהן נמצאות נערות ונשים. ובשבוע הזה ממש הבנתי שהגיע העת להקדים ולפרסם את הפרק שהוקלט לפני זמן רב והיה אמור להיות הפרק הסוגר של העונה על מוגנות- הפרק על הספר 'ראויה' למי שלא מכיר/ה הינה כמה מילים (ניסיתי להימנע מספולרים ככל יכולתי...) בעולם (דמיוני!) שבו אסור להביט בעיניים של אדם אחר, נוצר קשר בין התלמידה דבורה למורה שבי. הקשר, שמתנהל במרחב החינוכי, מתגלה לעינינו מהקריאה בפלאשבקים של דבורה. אנחנו לומדות ולומדים איך מתפתח קשר מרגש, עצמתי ומיוחד עם אשת חינוך אבל, גם, באותה נשימה, איך מתפתח קשר פוגעני מסוכן, ועדיין מרגש... בפרק זה מתארחת שרי ברלינסקי, פסיכולוגית קלינית. שתחת שם העט שרי לוין כתבה ספר שמתאר כיצד מתפתחת פגיעה. בשיחה שיתפה שרי במבט שלה המאפשר 'קריאה מודרכת' בספר הכה חשוב הזה (וגם, כבונוס, נותנה לנו כמה נקודות מבט על מאחורי הקלעים של הכתיבה..). ועוד הרבה לפני הפרק והקריאה המודרכת, בפרסום המהדורה הראשונה כתבתי כך: הספר הזה שבר את ליבי, מילא אותו תקווה, מתח את עצבי כך שיותר מפעם אחת התחננתי לדמויות, במיוחד לדבורה, לעשות את הדבר הנכון... עבודת אומן של כתיבת דמויות שכל טלטלה שהן עברו ועוברות, נגעה בי, וכל התקדמות ושיחה ואמון שנבנה, ריגשו אותי עד דמעות. ואני עדיין עומדת מאחורי כל מילה. לרכישת הספר: https://www.reuya.co.il/ לצפיה בראיון של שרי על הספר 'ראויה' : https://www.hidabroot.org/video/220384 לפרקים נוספים בנושאים דומים איך בוחרים מטפל- על גבולות וערכים בטיפול, עם היועצת אתי הייזלר על מוגנות במוסדות חינוך, עם המנחה חזקי איזנשטרק

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לסדרה הפסיכואנליטית של נפשות וחסרונן. הסדרה מיועדת לנשות ואנשי טיפול שרוצים להכיר או לרענן את זכרונם ולשמוע שוב, ואולי לראשונה, על הבסיס של תיאוריות טיפוליות דינמיות. כמובן שגם נשים ואנשים שאינם אנשי טיפול מוזמנות ומוזמנים להאזין. האורח הראשון מתי בן צור, פסיכואנליטיקאי, כותב, מטפל ומקים בית הספר לפסיכותרפיה 'הרי ירושלים' שמיועד להכשרת מטפלים מהקהילה החרדית. וגם, מנהל קבוצת אמונה ופסיכואנליזה שבה חברים מטפלים שהממשק בין שני הנושאים מעסיק אותם. בפרק הנוכחי עסקנו בשאלה הבסיסית, מהי פסיכואנליזה, מה קורה בחדר הטיפולים, למה היא רלוונטית גם בעולם הטיפול היום.

פרק שני בו תוכלו להכיר את הגישה הנרטיבית והפרקטיקה שלה בטיפול בפגיעות (ובכלל...) מה קורה בחדר הטיפולים? מה עמדת המטפל? איך מצליחים לחבר בין הצורך בהכרה למציאת כוחות לחיים עצמם ולאתגרים שבהם. להאזנה נוספת טיפול בפוגעים חלק ראשון עם הקרימינולוג אלי הופמן טיפול בפוגעים חלק שני עם הקרימינולוג אלי הופמן חוק חובת דיווח- המדריך עם עוס"ית לחוק נוער שרה רוטנמר איך לדבר עם הילדים בשפה שמחוללת בהם שינוי? עם הפסיכולוג ישי שליף

טיפול בטראומה הנגרמת מפגיעה הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר. יש שיטות שונות שמנסות להיות התשובה הבריאה, הנכונה והמותאמת ביותר. להוביל תהליך של הכרה, קבלה ושינוי. העונה השלישית נועדה לעסוק במסרים של מוגנות אבל הרגשתי שצריך לתת מענה גם לאלו שרוצות ורוצים לפנות לטיפול ורוצות ורוצים לשמוע יותר על מה קורה שם בחדר הטיפולים. הרב ישי שליף הוא פסיכולוג חינוכי מומחה מדריך שמטפל בגישה הנרטיבית ובפרק הזה הוא ישתף במה שעומד מאחורי טיפול נרטיבי, למי הוא מתאים כמטופל ולמי הוא מתאים כמטפל... חלק ראשון מפרק בן שני חלקים האזנה נעימה נועם

אזהרת טריגר: הפרק הזה יעסוק באנשים שביצעו פגיעות מיניות. מה קורה בטיפול כזה, מהם התנאים הנדרשים לקיום טיפול, מהם השלבים החשובים להצלחת הטיפול, ומהי בכלל הצלחה? ולמי פונים כשצריכים עזרה. המלצה חמה, לפני האזנה לפרק זה, לחצו כאן והאזינו לפרק על חוק חובת דיווח וכמובן לחצו כאן והאזינו לחלק ראשון של הפרק על טיפול בפוגעים פרק זה מיועד להאזנה לאלו העוסקות ועוסקים בטיפול או למאזינות ומאזינים החשופות וחשופים לידע לא מסונן.

מבנה הנפש שלנו, כידוע, מורכב. מורכב כל כך עד שהוא מאפשר לאנשים לפגוע בסביבה שלהם, ולא בלי לשים לב, ולפעמים עם לשים לב... או לנסות מאוד שלא ואז בכל זאת לפגוע. אלי הופמן, קרימינולוג קליני, עובד שנים רבות עם אנשים שפגעו בסביבה הקרובה שלהם. בחלק הראשון של הפרק שוחחנו על מבנה הנפש שממנו עלולה להתפתח פגיעה, על קורות חיים שיכולים לאפשר את זה וקצת, על הדרך, למנוע. פרק זה מיועד להאזנה לאלו העוסקות ועוסקים בטיפול או למאזינות ומאזינים החשופות וחשופים לידע לא מסונן. האזנה נעימה, נועם

בעונה הזו דיברנו על הורים שרוצים לאפשר לילדים שלהם לגדול במרחב מוגן, דיברנו על מוגנות בקרב אוכלוסיות מיוחדות, על חוק חובת דיווח ועל מה שאנחנו כאנשים פרטיים יכולים לעשות למניעת פגיעות. אבל האמת היא, בעידן הנוכחי רוב הזמן הילדים שלנו בכלל לא לידנו, הכוונה לזמן הפנוי שבו הם ערים וערניים וגם אנחנו... וכך יוצא שהמחנכים והמחנכות, מורות ומורים, נמצאים עם הילדים שלנו שעות ארוכות ויכולים להיות ערים לאתגרים איתם הם מתמודדים אפילו יותר מאיתנו ההורים. תכנית סביבה בטוחה של ידידות טורונטו הבינה את הסיטואציה ופועלת בתוך בתי הספר! שרי ברלינסקי כתבה את התכנית ואסתי גרזון פתחחה והתאימה למוסדות חינוך וצוות שלם של מנחים ומנחות מגיע לבתי הספר ומעביר את המידע החשוב הזה הלאה כדי להגן על הילדים שלנו. בפרק הזה התארח חזקי אייזנשטרק, מנחה בתכנית סביבה בטוחה וסיפר על הרציונל, על החוויה, ההפתעות הטובות וגם האתגרים.   פרק זה הופק בשיתוף קרן ידידות טורונטו התומכת ומפתחת מענים להנגשת מידע על מוגנות במוסדות החינוך. לפרקים נוספים העוסקים במוגנות: מרחב מוגן עם הפסיכולוגית שרי ברלינסקי חוק חובת דיווח- המדריך, עם עו"ס שרה רוטנר לפרקים נוספים שהופקו בשיתוף עם ידידות טורנטו: ג' זה גג- על המענה הראשון לצעירות חרדיות מחוסרות דיור לפודקאסט של חזקי בין בני לביני

רבקה בת 20, מסיימת בעוד חודשיים את לימודיה בסמינר, המורות היו מרוצות ממנה ומתחילים להציע לה שידוכים אבל היא עוד לא שומעת. היא לא יכולה להכניס מישהו נוסף לבית שלה ולחיים שלה. והיא מבינה שכדי להמשיך את החיים שלה, או אולי להתחיל אותם, היא צריכה להתרחק קצת מהבית בו גדלה. היא כבר תיכף יכולה לעבוד במקצוע שלמדה, אבל אין לה מושג איפה להתחיל, דירה? שותפות? מדריכה? מקום שבו תוכל לדבר על הסיבות שבגללן היא לא מסוגלת להמשיך לגור בבית, מה עושים? כדי לענות על השאלות הבוערות הללו הזמנו את אסתי דרורי, עו"ס קלינית העובדת בבני ברק, ושמענו ממנה אלו מענים יש למחלקת הרווחה לתת ומה (והאם!) יכול לעזור לרבקה שלנו. פרק זה ושאר הפרקים בסדרה על מעני דיור נוצרו בשיתוף פעולה עם תכנית לפידות של קרן ידידות טורונטו התומכת ומפתחת מענים לצעירות חסרות עורף משפחתי מרקע חרדי. לקריאה נוספת על תכנית יתד לפרקים נוספים בסדרה: פרק הקדמה והיכרות עם המענים הקיימים עם מיכל ינאי, מנהלת תכנית לפידות פרק שני בו תכירו את הוסטל ניגונים הנותן מענה לנערות (ולפעמים קצת אחרי) שזקוקות למענה בפיקוח הרווחה פרק שלישי בו תוכלו לשמוע על מענה החירום הראשון שהוקם בירושלים על ידי עמותת החוט המשולש ומשרד הרווחה והביטחון החברתי

אז מה זה חוק חובת דיווח, למי הוא מיועד, על מה מדווחים, למי מדווחים? הרבה שאלות נשאלות על החוק- אנשי מקצוע מנסים להבין מתי והאם מותר להם לטפל ללא דיווח, נשות חינוך מתלבטים מתי תפקידם להעביר הלאה את הסיפורים שלהם האזינו, בני משפחה- רחוקים וקרובים, תוהים מהו תפקידם כאשר הם מזהים שאירועים מטרידים התרחשו או מתרחשים בסביבתם. בפרק החשוב שלפניכם מתארחת שרה רוטנמר, עוס"ית לחוק נוער ומי שמכירה את החוק, עושה סדר בשאלות ומשתפת אותנו על החוסרים שבו ועל התקווה שבו, וגם על האתגרים שהוא מייצר לאנשי טיפול ולאזרחים בכלל. האזנה מועילה נועם רשימת מרכזי הגנה לדיווח

ברכי היא פסיכולוגית קלינית בהתמחות, מנהלת עמותה חשובה בתחום בריאות הנפש בקהילה החרדית ומקימת קהילת הפסיכולוגים החרדיים שיש לי את הכבוד להימנות בין חבריה. בנוסף לכל עלילותיה ומעלותיה היא גם כתבה סדרה על מוגנות. כשתכננתי את העונה השלישית וידעתי שהיא תעסוק במוגנות, היה ברור לי שגם ברכי תתארח פה ! למה? כי היא מדברת על רכישת שפה רגישה, מותאמת, מגוננת אך מאפשרת. כזאת שכל הורה יכול/ה לדבר בה. רוצות/ ים לשמוע עוד? האזינו!

בפרק השני בסדרת הפרקים שלנו על מוגנות, בחרנו להתמקד באוכלוסייה "מיוחדת" שקרובה ללב כולנו אך פגיעה יותר, אוכלסיית האנשים עם מוגבלויות. אנחנו חיים בעולם בו הכללים והגבולות שאמורים לשמור עלינו ועל ילדינו - לא תמיד ברורים. לשם כך אנו מנסים לייצר סביבה בטוחה ולהנחיל לילדינו את העקרונות שיעזרו להם לשמור על עצמם. אצל אנשים עם מוגבלות שפגיעים יותר, היכולת לייצר מרחב בטוח מאותגרת יותר. בפרק זה ישוחחו הפסיכולוג שלמה נדלר ודוד לידר - עו"ס קליני המתמחה בתחומי מוגבלויות מיניות וטראומה, באתגרים הייחודיים לאוכלוסייה זו, וכיצד למרות האתגרים נוכל לייצר עבורם סביבה בטוחה יותר. מומלץ לכולם ובפרט למשפחות, אנשי צוות ואנשי מקצוע שעובדים עם אנשים עם מוגבלות וכמובן למתמודדים עצמם. האזנה נעימה נועם פרק זה ושאר פרקי הפודקאסטים של נפשות וחסרונן זמינים להורדה באתר noamgreen.co.il

העונה השלשית של הפודקאסט נפשות וחסרונן נפתחת בפרק שמדבר על מוגנות. מילה קצת שחוקה- לפחות בעולמות הטיפול והחינוך. ובכל זאת, שרי ברלינסקי- פסיכולוגית בהתמחות קלינית, כותבת ומנחה סדנאות מוגנות, ואנוכי- נועם גרין, פסיכולוגית בהתמחות נוירו שיקומית, בחרנו לדבר פה על זה. לדבר על איך אנחנו כהורים ואנשי חינוך, יכולות ויכולים להגן על הילדות והילדים שלנו תוך כדי נתינת ביטחן בעולם שסביבם, בהורים שלהם ובעיקר בהם עצמם. בפרק עקרונות חשובים, טיפים מעשיים, וכמה מיתוסים ששרי תפריך... מוזמנות ומוזמנים להאזין, להוריד באתר ולהעביר הלאה. ואם אתן/ם מעוניינות/ים בעוד תכנים מקצועיים וחכמים על מוגנות (ובכלל), הצטרפו לקבוצה השקטה של שרי בלינק הזה⁠ כל הפרקים זמינים להורדה והעברה באתר שלי https://noamgreen.co.il/

ביהדות יש מקום חשוב לחינוך ילדים והעברת לפיד האמונה ודרך התורה מדור לדור  החינוך ללימוד תורה ושמירת מצוות הוא דגל שאותו נושאים בגאווה רוב ההורים שאני מכירה הוא מתבטא בהחלטות רבות שחלקן מבוצעות ללא מחשבה ובלחן מושקעת מחשבה רבה ורצון להעביר את הערכים שלנו באופן הכי טוב שיש בבחירת מוסדות חינוך במחשבה איפה מתפללים בשולחן שבת בשאלת שאלות כמו "להכניס מחשב לבית" ובשנים האחרונות הורים רבים, שעשו את כל זה, מוצאים את עצמם מתמודדים עם ילדים שאומרים (או עושים...) אנחנו לא רוצים את זה.  לא רוצים שולחן שבת ולא לימוד תורה ולא תפילות ולא את כל הערכים שבהם וסביבם הם גדלו כמה רבים? הרבה יותר ממה שחשבתם מה עושים?  בפרק נדבר על התופעה, מספרים, ודרכי התמודדות האזנה נעימה נועם  

כולנו היינו פעם מתבגרים ומתבגרות ואולי הזיכרונות מגיל ההתבגרות טובים מאוד, אולי הם רעים מאוד, סיכויים גדולים שהם גם וגם אבל מול הילד המתבגר שלך/ האחות המתבגרת שלך/ התלמידות/ החניכים, לפעמים קשה לזכור מה הם בעצם צריכים ולמה למען ה' הם יכולים להיות כל כך מעצבנים  (לא כולם! לא!) אז מה בעצם עובר על המתבגר או המתבגרת בסביבתך ואיך אנחנו יכולות ויכולים לעזור לו ולה האם ואיך ניתן למנוע הדרדרות למצב של סיכון אנה קרא איוונוב, פסיכולוגית קלינית במרפאת המתבגרים בקופת חולים לאומית, בשיחה עם נועם גרין, מדברת ומנסה לענות על השאלות החשובות האלו. האזנה נעימה נועם לפרקים העוסקים במתבגרים מאתגרים: הפרק להורים שילדיהם בחרו בדרך אחרת כאן זה בית- הסדרה על מעני דיור לצעירות בסיכון

הפסיכולוג ישי שליף הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בהתפתחות הפסיכולוגיה בעולם החרדי. מזה שנים שהוא עומד בראש השירות הפסיכולוגי חינוכי בעיר מודיעין עילית ובשקט יוצר שיתופי פעולה ומשקיע בטיפול איכותי בתושבי העיר. בנוסף לזכות הזאת הוא אחד ממובילי השיטה הנרטיבית בארץ ישראל. מדריך, מלמד ומפיץ את השיטה שעוסקת בלספר סיפור על כוחות, על יצירתיות ועל הדרכים הנפלאות בהם יכולים בני אדם לראות את עצמם ולהתמלא תקווה. לכבוד חג חנוכה- חג החינוך, עולה לאתר פרק מיוחד שהקליט הפסיכולוג שלמה נדלר עם הפסיכולוג ישי שליף  ובו תוכלו להיחשף לאופן המיוחד בו פועלת הגישה הנרטיבית בטיפול עם ילדים. איך לדבר עם ילדים בשפה שמחוללת בהם שינוי, ואולי גם בכם... האזנה נעימה נועם

יש בחורים שעבורם לצאת לשידוכים זה טבעי ורצוי. הם יודעים מה הם בדיוק רוצים- מראה, מקצוע, סגנון אבל אולי אולי, הם אף פעם לא שאלו את עצמם, מה הם בדיוק רוצים- איזו אישיות הם מחפשים?  איזו אישה תקשיב להם, תזהה את הצורך שלהם בשקט, תאפשר להם להיות הם או בכלל תדחוף אותם לעשות דברים שמעולם לא העזו. בפרק השבוע, זאב הלר,  עובד סוציאלי טיפולי, מנסה לתת קווים ראשוניים לפני היציאה לשידוכים. הפרק מבוסס על שאלה נפלאה שקראתי באתר אקשיבה האזנה נעימה פרק זה וכל שאר הפרקים זמינים להורדה ולהעברה הלאה באתר  noamgreen.co.il דרך האתר ניתן להירשם לקבלת הפרק השבועי במייל

"אנחנו מעדיפים לטפל בדברים בשקט" – המשפט הזה מהדהד בבתים רבים בקהילה שלנו כשמתפרצת הפרעה נפשית. השבוע בחלקו השני של הפרק עם אברימי פרידמן, עסקנו באחד הנושאים הטעונים ביותר: הסוד המשפחתי. האם ההחלטה לשמור על המצב בסוד היא באמת החלטה מגנה, או שהיא גובה מחיר כבד מילדים אחרים בבית שמרגישים שהם חיים בתוך שקר?.אברימי, מנהל מרכז למשפחות מתמודדות, מביא אל השולחן את המורכבות של הסטיגמה בקהילה החרדית. דיברנו בפתיחות על החשש האמיתי מחשיפה שתזיק לשידוכים או למעמד החברתי, אבל גם על הנזק שהסוד מחולל בתוך הנפש פנימה. זהו פרק שמנסה להאיר זוויות חדשות על השאלה – מה עושים כשחלק מבני המשפחה זקוקים לחשיפה כדי לנשום, וחלק נרתעים ממנה בכל מחיר?.בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:השלכות הסוד: מה קורה לדינמיקה המשפחתית כשהאנרגיה מושקעת בהסתרה במקום בריפוי.שיתוף מורות וצוותי חינוך: הדילמה בין הצורך בתמיכה לבין החשש מחוסר סודיות במערכת.עצות מעשיות למשפחות: מה עושים ברגעים הראשונים של גילוי המחלה ואיך מקבלים החלטות מושכלות על שיתוף.סטיגמה בחברה החרדית: התמודדות עם תפיסות חברתיות ואיך ניתן לשנות את השיח מבושה להבנה+2+3לא האזנתם לפרק הראשון? הינה הוא: https://noamgreen.co.il/podcast\מכירים מישהו שהפרק ישמח אותו או אותה אך אין להם גישה לאפליקציות תומכות? כל הפרקים ניתנים להורדה ולהעברה דרך האתר שלי . חפשו "נועם גרין" או "נפשות וחסרונן" בגוגל

השבוע ב"נפשות וחסרונן", בחרנו להסיט את המבט מהמתמודד עצמו אל המעגל שעוטף אותו יום-יום, שעה-שעה: המשפחה. כשיש בבית התמודדות עם הפרעה נפשית, הבית כולו נכנס למצב של דחק. השאלות לא מפסיקות לנקר: "למה לא מוצאים לזה תרופה?", "מה יקרה אם היא תעשה בושות בבר מצווה?", או הפחד השקט של האחים – "אולי זה יקרה גם לי?".אירחתי לשיחה את אברימי פרידמן, עו"ס טיפולי ומנהל "מרכז תכלת" בחיפה, שמוקדש כולו לסיוע למשפחות של נפגעי נפש. פתחנו בסיפורה (המומצא אך המוכר כל כך) של משפחת כהן, שמגלה יום אחד שהבן המוצלח שלהם לוקה בהפרעה בי-פולארית. יחד עם אברימי, ניסינו להבין למה דווקא המשפחות ה"טובות" והמתפקדות זקוקות לעזרה לא פחות מהמתמודד עצמו, ואיך אפשר למצוא נקודת תקווה בתוך ייאוש שמרגיש לפעמים אינסופי.בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:מדוע המשפחה זקוקה למרכז ייעודי? על האשמה, נשיאה בנטל ומחקרים על דחק וסטרס בקרב בני משפחה.ההבדל בין הורים, אחים ובני זוג: איך משתנה חוויית הכאב והאחריות בין התפקידים השונים במשפחה.ארגון הנרטיב מחדש: איך מפגשים וקבוצות תמיכה עוזרים למשפחה להטעין כוחות ולהגדיר את תפקידיה מחדש.עוצמות מתוך הקושי: זיהוי הכוחות המיוחדים שבני משפחה מפתחים בעקבות ההתמודדות+4

הפעם ב"נפשות וחסרונן", אנחנו נוגעים באחד הממשקים המורכבים והחשובים ביותר עבור האדם המאמין: המפגש בין עולם ההלכה לעולם בריאות הנפש. פתחנו את הפרק בסיפורו של חיים, ילד בן שבע שמתמודד עם קשיים תקשורתיים ותנועתיים מורכבים, והדילמה של הוריו ורב הקהילה – האם לשלוח אותו למוסד טיפולי מעולה, גם אם אין בו הקפדה על גדרי ההלכה?אירחתי לשיחה את הרב יוני רוזנצווייג, פוסק הלכה, רב קהילת "נצח מנשה" ומייסד מרכז "מעגלי נפש". הרב יוני הוא מחבר הספר "נפשי בשאלתי", והוא נחשב לאחד הקולות המובילים כיום בגיבוש שפה הלכתית חדשה ורגישה עבור מתמודדי נפש בעולם הדתי.בשיחה שלנו, ניסינו להבין איך פוסק הלכה ניגש לשאלות שאין להן תשובה חד-משמעית בספרים העתיקים. דיברנו על המפגש הייחודי בין רב לאיש מקצוע, על התהליך המרתק של כתיבת תשובה הלכתית בתחום רגיש כל כך, ועל החשיבות של "הכרה" – הידיעה שיש פוסקי הלכה שרואים בעיסוק בבריאות הנפש שליחות רוחנית וחברתית ראשונה במעלה. זהו פרק על החיפוש אחר מענה אנושי בתוך ד' אמות של הלכה, ועל האופטימיות שבאה כשאנחנו מפסיקים להסתכל רק על ה"פתולוגיה" ומתחילים לראות את הנפש.בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:אתיקה ופסיקה: איך רב מקבל החלטות במצבים של פיקוח נפש רגשי ורוחני.המפגש בין רב למטפל: מהם ההבדלים בהסתכלות על השאלה ואיך בונים שיתוף פעולה לטובת המטופל."אין להכל תשובה": על המורכבות שבכתיבת תשובות הלכתיות והנכונות להישאר בשאלה עד למציאת המענה המתאים.הכרה כמרפא: איך עצם העיסוק הרבני בנושאי נפש מאפשר שיח פתוח ובריא יותר בתוך הקהילה.הערה: פרק זה כולל דוגמאות לפסיקות שניתנו על ידי הרב רוזנצוויג ואין בהם כדי להתיר או לאסור דבר. בנוסף, חלק מהדוגמאות אינן קלות לשמיעה, קחו זאת בחשבון לפני שאתם מחליטים אם להאזין לפרקמעניין אתכם להאזין לפרקים נוספים בנושא של פסקת הלכה והשקפה בבריאות הנפש?בקישור זה תגיעו לפרק עם הרב ליפשיץ העוסק בפסיקה הלכתית בOCDבקישו זה תגיעו לפרק עם הרב קרויזר בו שוחחנו על התמודדות עם הפרעות נפש בתורה ובגמראהפקה והגשה: נועם גרין, נפשות וחסרונן. פסיכולוגית שיקומית בהתמחותאורח הפרק: הרב יוני רוזנצווייגעריכה: זאק אביעדלכל פרקי הפודקאסט וגרסאות הדרייב: noamgreem.com