שיעורי הרב אריה איתן בסוגיות בפרשת השבוע ומועדים

בחוקותי "והשבתי חיה רעה מן הארץ" בשאלת הראב"ד על הרמב"ם שסובר כשמואל שלעתיד לבוא עולם כמנהגו עומד ואין שינוי בטבע, בב' שיטות הרמב"ן להסביר פסוק זה, בסתירה ברמב"ם שבה' תשובה פסק שלעולם הבא "עין לא ראה אלהים זולתך", בביאור הגר"א שאלו ואלו דברי אלהים חיים ויש ימות משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.האם לעתיד לבוא נזכור את יציאת מצרים או צרות אחרונות משכחות הראשונות.

האם יש איסור קצירת חדש בזמן הזה,בשאלת הטורי אבן האם עיצמו של יום מתיר בבית המקדש כמו שמתיר בעומר למדינה,האיך הביאו עומר בבית המקדש הרי לא הותר בבית המקדש עד הבאת שתי הלחם.

קדושים,מצוות פאה "לא תכלה פאת שדך לקצר" ועשה של "לעני ולגר תעזוב אותם" פאה בזה"ז דאורייתא או דרבנן,האם עושים פאה בזמן הזה,כשאין עניים האם מותר לכל מדין יאוש או מדין לעני ולא לעורבים ועטלפים,בשיטת הרמב"ם שחיוב הפרשה יש גם אם אין עניים.

מצורע "ושלח את הצפר החיה על פני השדה" בסברת רבא שבהכרח הציפור המשולחת מותרת דאל"כ לא אמרה תורה שלח לתקלה,בשאלה למה לא יהיה מותר מדין הלך אחר הרוב, ביטול איסור לכתחילה,ביסוד השערי יושר לחלק בין ביטול ברוב להלך אחר הרוב,בנדון הפת"ש האם מותר להחמיר ולא לאכול ביטול ברוב או שזה אפיקרוסות,טמטום הלב בביטול ברוב.

ספק חמץ שעבר עליו הפסח,במחלוקת הפוסקים ובסתירה במ"ב,אמאי לא אומרים ספק דרבנן לקולא,חמץ הוא איסור על הגברא או כמו מאכלות אסורות, בנכרי שקנה החמץ מישראל בקנין כסף שיש ספק אם מועיל אמאי לא נאמר שנשאר ברשות הישראל מדין מרא קמא.

האם בן חו"ל יכול לצאת בהלל ביום טוב שני מבן א"י שחייב רק בחצי הלל שזה מנהג,החילוק בין חוה"מ סוכות לחוה"מ פסח,בחידוש של ר' חיים שאחד שלא אמר הלל שלם ביו"ט הראשון יאמר הלל שלם בחוה"מ, קטן שהגדיל בחוה"מ אם יהיה חייב בהלל שלם.

פסח,כל שלא אמר שלשה דברים פסח מצה ומרור לא יצא,במחלוקת הראשונים אם לא יצא בהגדה או לא יצא באכילת הפסח והמצה,בחידוש הביכורי יעקב שמעכב אף בדיעבד,בחידוש הפמ"ג שחיוב דרבנן מבטל מצווה דאורייתא,במחלוקת הרא"ש והרמב"ם באחד שאכל מצה ולא הסב האם חייב לחזור ולאכול, באחד שאכל בלא הסיבה ובא לחזור ולאכול ועכשיו רבו כאן שאין מיסב האם יאכל שוב.

ד' כוסות האם מעכבות זו את זו ואם יש לו רק ג' האם ישתה,במחלוקת שו"ע והרמ"א האם מברכים בורא פרי הגפן על כוס וכוס או רק על הראשון והשלישי,בפורס מפה ומקדש האם צריך לברך שוב בורא פרי הגפן בליל שבת ובליל הסדר,באחד ששכח בקידוש או הבדלה בורא פרי הגפן וכבר שתה היין האם צריך לקדש שוב.

ויקרא,פסח,"כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו" האיך אפו חמץ ומצה של קרבן תודה באותו תנור,האם איסור חמץ זה מין איסור או טעם איסור,חמץ נוקשה בחידוש שעובר על לאו הבא מכלל עשה שהתורה ציוותה לאכול בפסח חמשת מיני דגן רק בצורה של מצה בלי חימוץ.

ויקהל פקודי, האם אפשר להקריב קרבן פסח או כל קרבן יחיד בזמן הזה,במחלוקת הרמב"ם והראב"ד האם יש קדושת המקדש בזמן הזה,האם מקריבים אפילו שאין בית,טומאה בציבור,תכלת באבנט,כהנים מיוחסים,מקום המזבח, ולא אריח בריח ניחוחכם,והאם הכל על פי נביא.

כי תשא "ואת הארון לעדות" כתב רש"י לצורך לוחות העדות, בשאלה למה לא בנו את ארון העדות בבית שני,האם הארון הוא חלק מכלי המקדש או רק בשביל לוחות הברית,האם אפשר לקדש את הארון בלי שמן המשחה,בסתירה ברש"י האם העדות זה הס"ת או לוחות הברית.

קריאת המגילה,בשיטת הב"י שיש חיוב שמיעה במגילה ולא יוצא אם רק קרא ולא שמע,בחקירת החזו"א למ"ד שבק"ש חייב לשמוע,חרש בקריאת המגילה,באחד שקרה ולא שמע האם השומעים יצאו,קרה בלע"ז והקורא לא הבין והשומע הבין האם יצא.תקע לתוך הבור והיה בתוך הבור שומע פסק המ"ב שיוצא על אף שהתוקע לא יצא.

תרומה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" חיוב לבנות בית המקדש בזמן הזה,בשיטת רש"י שמקדש השלישי בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים,כמה דרכים להסביר הרש"י,בבית שני העיד הנביא על מקום מזבח החיצון,מדוע היה צריך עדות מנביא ולא עשו מדידות,בדברי הרמב"ם שיש קפידא מיוחדת על מקום המזבח, מה המשמעות שדוד בחר מקום המזבח ושלמה קידש המקום.

פרשת שקלים,במחלוקת האם מי שלא קרה ד' פרשיות בזמנו הם יכול להשלים בשבת הבאה,קטן בקריאת ד' פרשות,קרה ד' פרשיות אבל לא קרה פרשת השבוע עם שבעה קרואים אם יצא,האם ד' פרשיות מצטרפים לשבע קרואים, האם קריאת ד' פרשיות מחייבת קדיש אחריה וא"כ האיך אנחנו קוראים אותו בתור מפטיר.

האם מותר לכתוב מגילה של תורה ולא כל החומש

ט"ו בשבט-עיקר וטפל מברך על העיקר,בשאלה האם פטור מברכה על הטפל או שברכת העיקר פוטרת גם את הטפל,בספק שעה"צ באחד ששתה רוב רביעית יין שלא מברך מעין ג מספק ושתה מים כשיעור אם יברך בורא נפשות, בחידוש המחנה אפרים הובא ברמ"א באכל הטפל לפני העיקר שיברך שהכל,בספק אם בירך במחלוקת אם ממשיך לאכול בלא ברכה.

בא "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך" אסור להניח תפילין בשבת והשיטות שאין איסור אלא שבת לאו זמן תפילין, הולך במדבר מתי מניח תפילין,בחידוש הביאור הלכה שאחד שלא שובת חייב בתפילין בשבת,האיך לנהוג במקומות שספק מתי שבת כמו ביפן, במחלוקת האם תפילין זה כלי שמלאכתו לאיסור.

וארא ז י"א "וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם-הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַֽהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן" ז כ"ב "וַיַּֽעֲשׂוּ-כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָֽטֵיהֶ֑ם" אומרת הגמרא בלטיהם אלו מעשה שדים בלהטיהם אלו מעשה כשפים, הסבר לחילוק בין כשפים לשדים,במחלוקת הראשונים אם מעשה שדים מותר,במחלקת הרמב"ם והראשונים האם כישוף הוא יש מאין או רק מראית עין, חידוש בשיטת הרמב"ם במעשה שדים.

שמות "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא" איסור נעילת נעלים בבית המקדש,בשאלת התוס' שזה נלמד מהפסוק "מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי" במח' האם יש מורא מקדש מדאורייתא גם בהר הבית או רק בעזרה,מח' הרמב"ם והראב"ד אם יש קדושת בית המקדש בזמן הזה,ביאור לרמב"ם שיש שכינה בזה"ז בבית המקש והלא עשרה מסעות נסעה שכינה ,לדעת הראב"ד שאין קדושה האם יש מורא מקדש.

ויחי "אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" פתח יעקב אבינו ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הגמ' בפסחים התקינו שיאמרו אותו בחשאי (בלחש),ברוך שם בקול ביום כיפור, האיך אומרים ברוך שם בקול בתפילת יוכ"פ קטן, דילג על ברוך שם אם חייב לחזור, בשיטת הרמב"ם שברוך שם הוא מנהג לומר,לא כוון בברוך שם האם חייב לחזור,כוונת השם בקריאת שמע.

עשרה בטבת בסליחות "בְּשָׁלֹשׁ מַכּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה הִכַּנִי וכו' וּמֶלֶךְ יָוָן אִנְּסַנִי לִכְתֹּב דָּת יְוָנִית" צום שמונה בטבת, נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, במחלוקת רבנן ורשב"ג אם ספרי תורה נכתבים בכל לשון או רק ביוונית,האם יש איסור לתרגם התורה מדאורייתא מדרבנן או רק אין בזה קדושת ס"ת,בדברי החזו"א האיך יש כח לחכמים לקבוע לאיזה ספר יהיה קדושת ס"ת ולאיזה לא ,תרגום אונקלוס ותרגום בזמן הזה.

חנוכה "כבתה אין זקוק לו" במחלוקת תרומת הדשן והט"ז האם בערב שבת כבתה זקוק לו,הדלקה ע"י חש"ו,הדלקה נרות חנוכה ע"י גוי.

וישב,חנוכה, "והבור ריק אין בו מים" בשעה ששב יוסף מקבורת אביו בירך ברוך שעשה לי נס במקום הזה.נס חנוכה מברכים על השמן ולא על עיקר הנס לנצחון מלכות ישראל מאתים שנה, וכן ביוסף על על מה שיצא מהבור ולא על המלוכה, בשיטת האבודרהם שהובא בשו"ע רי"ח י"א שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם, בשאלת הראשונים לשיטה שחילקו השמן לשמונה ימים והרי אין סומכים על הנס,מערב עד בוקר זה שיעור או זמן המצווה.

וישלח "והוא עבר לפניהם" כל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן חוץ מטבילה,במחלוקת הראשונים האם רק בטבילת גירות או בכל טבילת טמא,בדברי השל"ה שיטבול יברך ויטבול שוב, במחלוקת האם צריך כוונה לטבילה,בטבל והתכוון לא לצאת האם עלתה לו טבילה,כלי שנפל למקווה האם עלתה לו טבילה.

ויצא "וידר יעקב נדר לאמר" בשאלת הראשונים האיך יעקב נדר הרי אסור לנדור,נדר בשעת צרה,במחלוקת ר' מאיר ור' יהודה אם טוב שלא ידור גם מנדר ושילם,בנדר ונאנס האם יש לו שכר על המחשבה לקיים מצווה.

תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה" אומד זה למעשרות היה, משנה באבות אין מעשרים אומדות, האם תרומה גדולה מעשרים באומד,במחלוקת הרמב"ם והראב"ד האם אברהם נצטווה ראשון כל המעשרות או יצחק, האם בזמן הזה שמעשרות דרבנן יש את וציותי את ברכתי.

חיי שרה "שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בה" הגמרא לומדת מכאן שצריך בשבועת מודה במקצת נקיטת חפץ,בשאלה האם נקיטת חפץ היא שבועה חזקה יותר או שזה רק דין לאיים על הנשבע,נשבע בלי נקיטת חפץ האיך נשבע שוב הרי הוא חשוד על השבועה,האיך ת"ח יכול להישבע בתפילין.

וירא "ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך" במחלוקת אם זה שם חול או שם קודש "ויבא אלהים אל אבימלך בחלום" ספק אם זה משמות הקדושים,בספק שם קדוש מה מכוון הסופר,אמאי בכתיבת ספר תורה צריך אמירה של הריני כותב לשם ס"ת ובכתיבת שם יש סוברים שמספיק מחשבה לקדושת השם.

לך לך "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד" המשנה באבות "שלי שלי ושלך שלך" י"א מידה בינונית וי"א מידת סדום, בביאור רבנו יונה והגור אריה למשנה,בר מצרא מדין כופין על מידת סדום,בשאלת הרמב"ן מאי שנא חטא סדום לבין החטא של פילגש בגבעה שלא נענשו כמו סדום.

פרשת נח "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" איסור מאבד עצמו לדעת, במחלוקת האם מאבד עצמו הוא רוצח או איסור חדש,האיך שאול הרג עצמו,איך דוד הרג את את הנער העמלקי שהרג את שאול,המקור של המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא.

המשנה בכלים:בבריאת העולם,ביום הראשון טומאה, בשני אין בו טומאה, בשלישי יש בו טומאה, ברביעי ובחמישי אין בהם טומאה,וכל שנברא ביום הששי טמא.בביאור הרמב"ם והר"ש למשנה,כלי שנוצר מאדמה שבאה מהירח אם מקבל טומאה, ביאור מדוע לא אג"ו יום כיפור.

נחמיה "ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד:"ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים"האיך עשו סוכות בבית המקדש הרי יש איסור לא תטע לך כל עץ, האם הכהנים היו צריכים סוכה לאכול לחם הפנים,האיך אפשר לומר שלא עשו סוכות מימי יהושע עד לעזרא

בשיטת הב"ח שבאכילה בסוכה צריך לכוון טעם המצווה של "למען ידעו דורותיכם" באחד שאכל וכיוון בפירוש שלא רוצה לצאת בלמען ידעו האם בכל זאת יצא ,האם מצוות צריכות כוונה גם באכילה של סוכות שכן נהנה,במחלוקת הראשונים אם בלילה הראשון חייב לאכול כזית או כביצה.

"אכילה ביום כיפור של פחות מכותבת" מדאורייתא מדין חצי שיעור או מדין ועינתם, בירושלמי שמודה ר"ל ביוכ"פ שחצי שיעור אסור, אוכל שיעורים האם יכול לעלות לתורה במנחה ביוכ"פ, נשבע לבטל חצי שיעור אם חשיב נשבע לבטל המצווה.

ראש השנה:מקצת תקיעה בחיוב ומקצתה שלא בחיוב, מקצת תרועה בחיוב ומקצתה שלא בחיוב, זה צריך פשוטה ראשונה וזה צריך פשוטה אחרונה תקיעה אחת מוציאה את שניהם,האריך בתקיעה אחרונה של תשרת כשיעור ב תקיעות כדי שתעלה לו לשם תקיעה אחרונה של תשרת ובשביל ראשונה של תשת,מתי הזמן של תחילה וסוף.

פרשת כי תבוא "עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה מ"ט כדי שתכלה השנה וקללותיה, לבני מערבא שסיימו רק בשלש שנים האם שייכת התקנה,אין מפסיקין בקללות, שלא לברך על פורעניות למנהג הש"ס שלא היו מברכים בתורה רק העולה הראשון והאחרון ,החילוק בין קללות של בחוקתי לקללות של כי תבוא.

פרשת כי תצא "ולנערה לא תעשה דבר" אונס רחמנא פטרי,רמב"ם בספר המצוות מונה לאו לדיין והרמב"ן לא מנה,בשאלה אם אונס זה פטור מאונסים או שהמעשה לא מתייחס אליו,אונס בקיום מצוות.

פרשת שופטים, במחלוקת הראשונים האם יש מצווה למנות שופטים ושוטרים, דיין שאינו מוסמך שפועל מכח שליחותייהו - דבני ארץ ישראלקעבדינן, האם זה דאורייתא או רק מדרבנן מכח הפקר בי"ד, בי"ד של גירות בזה"ז מכח מה פועל.

 פרשת ראה "אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך" בסתירה ששואל רש"י מהפסוק "לא יחדל אביון מקרב הארץ" החילוק בין אביון לעני לגבי צדקה ולגבי שכר שכיר,במחלוקת במתנות לאביונים אם יוצאים בנתינה לעניים.

עקב"ואכלת ושבעת וברכת" חיוב ברכה ראשונה,במחלוקת הראשונים אם מברך בספק בירך ברכה ראשונה,אונן ואנוס על ברכה,שכח והכניס משקין לתוך פיו בשיטת הרמ"א שמברך אחרי ששתה,האם הדין של אסור לאדם להנות בלא ברכה נאמר גם ברכה אחרונה.

פרשת ואתחנן "וכתבם על מזוזת ביתך" חיוב מזוזה בשכירות לטווח קצר בארץ ישראל, מלון ופונדקאי,מזוזה ופרשיות התפילין בשיטות הראשונים אם קובעים בעמידה או בשכיבה.

הבדלה במוצ"ש ליל ט באב,בשיטות הראשונים,חיוב בהבדלה ביום ראשון השלמה לחיוב או שחיו בהבדלה עד יום רביעי, בשכח אתה חוננתנו במעריב מוצאי שבת ליל ט באב.

מטות "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר" טבילת כלים דאורייתא או דרבנן במתכות שלא מתוך הששה מתכות שמנה הפסוק, טבילת כלים מצווה או הסרת האיסור,ספק טבול בכלי זכוכית,טבילה בשבת.טבילה בכלי ששותף בו עכו"ם.

פרשת פנחס,ירושה "ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו" בשאלת הרמב"ן שהאבא קודם לאח, ירושת בן מדין ירושה או מדין ברא כרעיה דאבוה, ירושת בת בעכו"ם,ירושה ברבנות.

פרשת בלק "על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים" מה המקור לצער בעלי חיים דאורייתא,כל דבר שהוא צורך האדם האם יש בו משום צער בעלי חיים,האם מותר להשתתף במסעות ציד,צער בעלי חיים לשמירת ממנו.

פרשת חוקת,חרב הרי הוא כחלל, במחלקות הראשונים אם חרב מטמא באוהל ומזים עליו שלישי ושביעי,האם כהן מוזהר לא להטמאות לכלי מתכות שנגעו במת,בחידוש הרש"ש שאדם שנגע בכלי מתכות נטמא כמו אותו היום שהחרב נמצא בו, האם כהן שנטמא בכלי מתכות יכול להיטמא למת.

פרשת קרח "ונחשב לכם תרומתכם"הפרשת תרומה במחשבה, האם יש ברכה על הפרשת תרומה במחשבה,חילוק רעק"א מביטול חמץ,הפרשת תרומה במחשבה בשבת.

פרשת שלח "מצוות ציצית" בשאלת המ"א אמאי בציצית מברכים על העטיפה ובמזוזה מברכים על קביעת המזוזה,בחידוש רעק"א שנכנס לדירה שיש בה מזוזה שמברך לדור בבית שיש בו מזוזה,במחלוקת המרדכי והראשונים באנוס על הציצית אם יוכל ללבוש, האם בהטלת תכלת גם נחלקו הראשונים.

בהעלותך "הדלקת נרות שבת" חיוב הדלקה או חיוב שהנרות יהיו דולקים,מצות הדלקה מצד כבוד שבת ומצד עונג שבת,חיוב הכנה לשבת באדם חשוב

הפטרת נשא "ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה" האיך מנוח הקריב בבמה אחרי משכן שילה,האם הותרו הבמות אחרי חורבן הבית,קדושה ראשונה וקדושה שניה וההבדל ביניהם.