דקות או פחות ‎30

שמעון טולץ היה ילד פלא טכנולוגי שהקים את החברה הראשונה שלו בגיל 15 ואחרי השירות הצבאי שלו השתלב בבטר פלייס של שי אגסי וניהל צוות פיתוח גדול באיירונסורס. את שמעון כבר אירחנו בפרק לפני מספר שנים כשהיה המנכ״ל והמייסד של דאטרי, אז חברה שמכרה מוצר בעולמות הדב אופס וניסתה לפרוץ לשוק בצורה ישירה אל מול לקוחות הקצה. קצת לפני שהמלחמה פרצה, המשקיעה המרכזית של דאטרי, הציעה לשמעון לסגור את דאטרי ולהתחיל לעבוד על הדבר הבא. אחרי שנה וחצי במילואים הוא המשיך עם הצוות שליווה אותו בחברה הקודמת והקיפ את קופרהלם, חברת סייבר אג׳נטית לעולמות הענן. פרק על יזם סדרתי, על השיעורים שהוא למד בסיבובים הקודמים, ואיך זה להיות אאוטסיידר שנכנס לעולם הסייבר התחרותי בישראל.

לקראת יום העצמאות ביקשנו לראיין את ענבל אריאלי, שהספר המצליח שלה ״חוצפה״ מנתח את התרומה שיש לאופן שבו ילדים ישראלים גדלים, לסיבות שהביאו את ישראל להיות חממה כל כך מוצלחת ליזמות. ענבל שגדלה לסירוגין בישראל, שוויץ ובלגיה, והייתה עו״ד, יזמת טכנולוגית ומשקיעה כתבה את הספר בעקבות הרצאה בעמק הסיליקון שניתחה איך האופן שבו הילדים הפרטיים שלה גדלים בישראל מסבירים אלמנטים ספציפיים בחוזקה של ההייטק הישראלי. בימים האלה ענבל מסתובבת בעולם ומרצה על הספר, אחרי שהוא יצא בלא פחות מעשר שפות, כולל אנגלית, סינית, יפנית וקוריאנית. ענבל מגיעה לראיון ומספרת איך ארגז החול, הקומזיץ ומחנה הקיץ של תנועת הנוער, הם חלק בלתי נפרד מהתרבות שמאפשרת אקזיטים הנפקות וגיוסים של מיליארדי דולרים כל שנה.

אלון ליפשיץ הגיע לעולם ההון סיכון במקרה. אחרי תואר במרכז הבינתחומי הוא התחיל לעשות פיתוח עסקי לחברות ישראליות, ובשלב מסוים קיבל פניה מענקית התקשורת בריטיש טלקום כדי למצוא לה טכנולוגיות ישראליות. הפרק הבא בקריירה שלו, היה כמשקיע הון סיכון, מטעם הקרן האמריקאית בלאמברג קפיטל, ובעשור הקודם הקים את האנאקו, הקרויה על שם סבתו ז״ל חנה כהן. לצד אקזיטים מרשימים שהיו להאנאקו, כמו קרביין ו-ויה, היו גם רגעי שפל, ככה היה בהשקעה שלהם בחברת ווסטו, שעל פי החשד הייתה מעורבת בהונאת ענק, ולהבדיל, כאשר המייסד של אחת מחברות הפורטפוליו שלהם נרצח במסיבת הנובה. ה-7.10 היה קריאת השכמה עבור ליפשיץ להתחיל להשקיע בדיפנס טק, השקעות שישיאו תשואה למשקיעים אבל גם יעזרו לבצר את הביטחון של מדינת ישראל. בחודשים האחרונים הוא הקים את אורליוס, קרן דיפנס שמשקיעה בשלבים מקדמים בחברות תוכנה עם שימוש דואלי אזרחי ובטחוני. על המסע של ליפשיץ העליות, והמורדות בפרק שלפניכם. 

העבודה של עומרי דקלו לוקחת אותו לכמה מהמקומות הכיפיים ביותר בעולם, כמו אצטדיון וומבלי או סנטיאגו ברנבאו, מסלול הפורמולה 1 סילברסטון, ואולם ההופעות או2. ככה זה כשהחברה שהוא הקים אוביאה, מנהלת את העובדים הזמניים במקומות הללו, ובעוד עשרות אצטדיונים ואולמות ברחבי העולם. עומרי הגיע מרקע קלאסי של הייטק, שירות ב-8200 כקצין בינה רשתית ועבודה בחברות כמו פלנטיר. לפני תשע שנים הוא החליט להקים משהו משלו ומצא את הנישה של ניהול עובדים זמניים. עם גיוס של 14 מיליון דולר והכנסות שמתקרבות ל-10 מיליון, המערכת שאוביאה בנתה מנהלת מגוון תפקידים כמו סדרנים, מלצרים ומאבטחים ופשוט גורמת להצגה להימשך, בין אם מדובר בקונצרט של אואזיס, או במשחק של ריאל מדריד. 

עידו גפן גדל בחדרה ועשה שירות קרבי ביחידת יהל״ם ואחר כך במשרד הביטחון, שם נחשף לעולם הסייבר. אחרי תואר במדעי המחשב ועבודה כמנהל מוצר בכמה מחברות הסייבר המובילות בארץ, הוא החליט לעבור לצד היזמי והקים את נובי, חברת סייבר שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לבנות האקר וירטואלי שמבצע בדיקות חדירה ומאבטח ארגונים. תוך שנה וחצי מההקמה הם כבר גייסו מעל 50 מיליון דולר, בין היתר מאורן זאב, מקינן פרטנרס ומ-וויי אל ונצ'רס. עם כמה עשרות לקוחות משלמים וכחמישים עובדים בתל אביב ובניו יורק, היעד הבא שלהם הוא לתפוס שטח ולגדול בצורה אגרסיבית, כדי לנצח את התחרות ולהיות כמו שעידו אמר בפרק ״חברת הסייבר הגדולה ביותר בעולם.״

דור גולן חווה על בשרו את שני המשברים הגדולים של תחיל שנות האלפיים, הוא הקים רשת חברתית במובייל עוד לפני עידן האייפון לפני התפוצצות בועת הדוט קום, ובשיא משבר הסאב פריים הקים וניהל קרן גידור אמריקנית. המסקנה שלו, בחיים של יזם, זה אף פעם לא ממש גרוע ואף פעם לא ממש טוב. אחרי הקריירה שלו בעולם קרנות הגידור ואחרי שעשה מספיק כסף לביתו, הוא החליט שהוא חייב לבנות משהו עם אימפקט והקים עם שני שותפים את גריין, פלטפורמה שמאפשרת לחברות בתחום התיירות, התחבורה והתוכנה לגדר ולעשות אופטימיזציה בעסקאות מט״ח. עד היום הם גייסו כ-51 מיליון דולר, ומגדרים כבר עסקאות בשני מיליארד דולר בשנה, ללקוחות ברחבי העולם. שיחה רלוונטית לכל מי שאוהב פינטק אבל למעשה, גם לכל יזם שגייס כסף בדולרים ומשלם בשקלים.

אופיר טהור עשה בגיל צעיר שני תארים במתמטיקה ומדעי המחשב, היה מעורב בשני אקזיטים, אחד מהם כמייסד של חברה שנמכרה בעשרות מיליוני דולרים למג׳נטו, עשה שני רילוקיישנים לארה״ב וקנדה וב-2020 בעיצומה של מגפת הקורונה הקים את ג׳אסט, פלטפורמה שמאפשרת לבעלי עסקים להציל עסקאות שהוכחשו על ידי לקוחות באמצעות בינה מלאכותית. עד היום גייסה החברה מעל 100 מיליון דולר, והיא עובדת עם מותגי ענק בעולם האיקומרס ועם פלטפורמות תשלומים בשוק שמוערך ב-180 מיליארד דולר. דיברנו על הגל החדש של הבינה המלאכותית, על אייג׳נטיק קומרס ועל היכולת לבנות חברת ענק עם צוות יחסית מוצמם.

לדניאל מרקוס יש שלוש שורות בקורות החיים, שירות בממר״ם, עבודה בווייז אחרי הרכישה של גוגל, והקמת הסטרטאפ הנוכחי שלו, אפריל, שבו הוא משמש כסמנכ״ל הטכנולוגיה והמוצר. את אפריל הוא הקים עם השותף שלו בן בורדוך בשנת 2021, כשהכסף היה קל לגיוס ותחום הפינטק היה לוהט. הם הקימו את אפריל, פלטפורמה שמאפשרת לאזרחים אמריקנים להגיש דו״חות מס ובחרו לעבוד במודל שבו הלקוחות שלהם הם בנקים וגופים פיננסיים, שמשווקים את השירות של אפריל ללקוחות הקצה. למרות שהם גייסו סיד יפה של 10 מיליון דולר מקרן ההון סיכון טים 8 ומכמה קרנות אמריקניות, התחרות הקשה מצד המונופול בתחום, והעובדה שהמודל שלהם הצריך תהליכי מכירה ארוכים השנים הראשונות היו מאתגרות, אבל היום אפריל כבר משרתת מיליוני אמריקנים, ועובדת עם גופים פיננסיים מפורסמים כמו פייפאל, רובין הוד וצ׳יים. לאורך השנים הם גייסו כ-80 מיליון דולר, וההכנסות שלהם חצו את רף עשרה מיליון הדולר בשנה. שיחה על פינטק, החזרי מס, ואיך זה לנסות לנצח מונופול בשוק מאתגר אבל עם פוטנציאל עצום.

עמיר פישלוב גדל בתל אביב, לאמא פרופ׳ באוניברסיטה ולאבא בכיר בעולם הטכנולוגיה. הוא השלים תואר במדעי המחשב עוד לפני הצבא והצטרף ליחידה 81. שם, ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, הוא הכיר את מי שלימים יהיו השותפים שלו בהקמת אחת מחברות הטכנולוגיה המצליחות ביותר שיצאו מישראל, סולאר אדג׳. אחרי 16 שנה בחברת הקלינטק, שבשיאה הגיעה לשווי של 20 מיליארד דולר, הוא החליט להתקדם לשלב הבא בקריירה שלו, לעבוד עם יזמים טכנולוגיים בשלבים מוקדמים. בחודש ספטמבר האחרון הוא השיק עם שני שותפים את קרן ההון סיכון  סקוור וואן לאבס, שמשקיעה ביזמים בתחומי האנרגיה, המוליכים למחצה והרובוטיקה. הם משקיעים בין מיליון לשלושה מיליון דולר בחברות בתחילת דרכן, אבל גם יכולים להשקיע כמה מאות אלפי דולרים ביזמים שעוד אין להם רעיון, אבל התחומים האלה שמצריכים טכנולוגיה עמוקה, מלהיבים אותם. 

השנה היא 2017, יקיר סודרי ושני השותפים שלו, כולם בוגרי תכנית תלפיות משתחררים מיחידות המודיעין שבהם הם שירתו עם שתי מטרות, להקים סטרטאפ, ולא לעשות את זה בעולם הסייבר. הם בדקו כמה רעיונות בחקלאות ורפואה, עד שהם זיהו נישה ענקית בשוק הגדול ביותר בעולם, שוק הבנייה. בילדוטס היא בעצם חדר בקרה ורטואלי, שמאפשר למנהלי פרויקטים שבונים מגדלים, מפעלים וחוות שרתים לעקוב אחרי קצב ההתקדמות של הפרוייקט באמצעות ניתוח של וידיאו שמתקבל ממצלמות 360 מעלות ומרחפנים. עד היום הם גייסו 160 מיליון דולר, הם מכניסים עשרות מיליוני דולרים בשנה, ועם צוות שמתקרב ל-300 עובדים, הם פעילים בעשרות פרויקטים ברחבי העולם. לאחרונה הם גם רכשו את ג׳נדה, חברה ישראלית אחרת בעולם הקוסטרקשן טק, והמטרה שלהם היא להיות מרכיב חיוני בכל פרוייקט בנייה גדול בעולם, תעשייה שמגלגלת טריליוני דולרים בשנה.

אילן פלג היה בכלל אצן עם חלום גדול להיות אלוף העולם בריצה ל-800 מטר. הוא הגיע לאולימפיאדה לנוער, והיה ספורטאי מצטיין בצבא, אבל כשהוא הבין שגם אם הוא יגיע למשחקים האולימפיים, הוא לא יסיים עם מקום על הפודיום, הוא החליט להקדיש את עצמו לאהבה אחרת שלו ונרשם ללימויד מדעי המחשב במרכז הבינתחומי. בשנת 2019, הוא והשותף שלו ליאוניד בלובשטיין, הקימו את ליייטראן, פלטפורמה שמאפשרת למפתחים לדבג את התוכנה שלהם ישירות בסביבת הפרודקשן בצורה מאובטחת ומיידית. הם גייסו עד היום כ-110 מיליון דולר מקרנות כמו אינסייט, אקסל וגלילות, ויש להם מכירות של עשרות מיליוני דולרים, כשבין הלקוחות שלהם אפשר למצוא את מיקרוסופט, אפל וסיטיבנק שגם השקיעה בחברה. איך מנהלים חברה בין תל אביב וניו יורק, איך גדלים במאות אחוזים בשנה, ואיך מהפכת הבינה המלאכותית הייתה הגל הענק שעליו לייטראן רוכבת כדי לעמוד על הפודיום בסופו של דבר.

עדי דנגוט זוקובסקי גדלה בנתניה ואחרי שירות כקצינה בבא״ח גולני הייתה בטוחה שהיא תהפוך לרואת חשבון. היא עשתה תואר בחשבונאות וגם עבדה תוך כדי כדיילת באל על, אבל מודעה שהפיצה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב הביאה אותה להתמחות בגולדמן זקס, אחד מבנקי ההשקעות המפורסמים בעולם. העבודה שם בליווי של הנפקות, מיזוגים ורכישות גרמה לה להתאהב בעולם הטכנולוגיה, מה שהביא אותה לתפקיד של אנליסטית בקרן ההון סיכון באטרי. כיום עדי היא אחת השותפות בקרן ההון סיכון האמריקאית אייבקס, שמנהלת בארץ קרן של 110 מיליון דולר, ומשקיעה בחברות ישראליות בשלב הסיד. הם מחפשים יזמים עם יתרון תחרותי בשווקים נישתיים, אבל אוהבים להוביל ולהשתתף בסבבים מוקדמים של חברות פינטק, תשתיות מחשוב, סייבר ואיך לא, בינה מלאכותית. 

לנור דניאל גדלה בנס ציונה ושירתה כקצינה ב-8200 בתפקיד אופרטיבי, ככה היא נחשפה לעולם הטכנולוגי. אחרי השירות היא הקימה עסק נדל״ן ויחד עם בן זוגה, שהיום הוא הגרוש שלה, מכרו, קנו ושיווקו מאות נכסים מניבים, תחילה עבור עצמם ובהמשך עבור לקוחות בישראל וביוון. לפני שש שנים נפל לה האסימון, וזיהתה פער בשוק, איך זה שחנויות פיסיות לא מנתחות את התנהגות הצרכנים שלהם, כפי שעושים בעולם האונליין? זה היה הרקע שגרם לה להקים את שופר אי איי, פלטפורמה שמתממשקת למצלמות האבטחה בחנות או בסופרמרקט, ומאפשרת לקמעונאים וספקים להבין את התנהגות הצרכנים במרחב הפיסי. היא גייסה עד היום כ-12 מיליון דולר, בין השאר מאמנון שעשוע, מהבעלים של רשת ויקטורי ומקרן ההון סיכון בי אר אם. שיחה על מסע יזמי קצת שונה, של מי שרוצה לבנות את הגוגל אנליטיקס של כל סופרמרקט או חנות פיסית בעולם. 

אורן צ׳רנוף גדל במשפחה יהודית ציונית באחד הפרוורים של וושינגטון די סי. אחרי הקולג׳ ותקופה קצרה בסטרטאפ טכנולוגי, הוא התחיל לעבוד בקרן הון סיכון ישראלית שבזכותה עשה עלייה לישראל. ההרפתקה הבאה שלו הייתה חברה בשם פונדו בעולם האיקומרס שבסופו של דבר נמכרה וכמו שאורן אומר, האקזיט היה אירוע משנה חיים עבורו ועבור השותף שלו. היום אורן הוא אחד המייסדים של סטיקר, קרן הון סיכון שמשקיעה בחברות קונסיומר ישראליות. יחד עם השותף שלו דני כהן, הם מחפשים יזמים עם תשוקה לבנות מוצרים לצרכני קצה, בין אם מדובר במוצרים דיגיטליים, או במוצרים פיסיים, לא משנה אם זה משחק, אפילקציה, או קרם גוף היעקר שתהיה לכם תשוקה ואיזה שהוא יתרון יחסי שאין לאחרים.

אור בוקבוזה נולד במושב ביישובי גדרות, עד גיל 26 הוא היה בטוח שהוא יעשה קריירה צבאית, אחרי ששירת כקצין בסיירת מטכ״ל אבל במקום זה, הוא החליט להקים קהילה עם החברים שלו בשכונת שפירא, שמהר מאוד הפכה לקרן שקונה, משביחה ומנהלת מאות מבנים בתל אביב. על התשתית הזו הם הקימו את וון, פלטפורמה שמנהלת בנייני מגורים בארה״ב, ומאפשרת לדיירים של נכסי מולטי פאמילי לקבל את השירותים שהם צריכים ממנהלי הנכס, משלב המעבר לדירה, התשלומים החודשיים, וכל השירותים הנלווים. עד היום הגם גייסו יותר מ-110 מיליון דולר והם מנהלים כרבע מיליון דירות מתוך שוק של כמעט חמישים מיליון. על המסע היזמי של וון, שכלל הרבה עליות ומורדות, ועד הבוקר ההוא בשבעה באוקטובר כשהוא יצא עם הנשק לעוטף, ואיך רכב עם מתנדב שחילק פיצות לחיילים, גרם לו להיות הכי אופטימי לגבי ישראל. 

נועם שוורץ הוא יזם סדרתי, עם רקע לא שגרתי. הוא גדל בבני ברק ואחרי לימודים בישיבה תיכונית הוא התגייס לחטיבת המחקר של אמ״ן, וכמעט מיד אחרי השחרור הקים את החברה הראשונה שלו, שלבסוף נמכרה לסימילרווב. בשנת 2018 הוא הקים את אקטיב פנס, אליה גייס כבר יותר מ-130 מיליון דולר בתחום הסייבר, אלא שב-2022 הם זיהו את טרנד הבינה המלאכותית, והיום הם החברה המובילה בהגנה על מודלים של אי איי וכבר מתקרבים להכנסות שנתיות חוזרות של 100 מיליון דולר. סביב ההזדמנות הזו, הם החליטו לעשות מהלך של מיתוג מחדש והיום הם נקראים אליס, על שם הדמות הספרותית המפורסמת מהספר של לואיס קרול. שיחה על ריברנד, איך מגיעים להחלטה משמעותית כזו, מה חייבים לדעת, ובעיקר איך משלימים תהליך כזה ונשארים בחיים. 

את שי מישל אירחנו כבר פעמיים לאורך השנים, בהן דיבר על המסע היזמי שלו, על עבודתו כאיש פרודקט ואז על הקרן אליה הצטרף, מרלין וונצ׳רס, קרן סייבר שעוזרת לחברות למכור בשוק הפדרלי והמדינתי בארה״ב. הוא הגיע אלינו שוב לפני כמה ימים כדי לדבר על העסקה הגדולה ביותר שהוא הוביל, 140 מיליון דולר בחברת הסייבר טורק, שעושה אוטומציה למערכות בקרת הסייבר של ארגונים גדולים שידועה בשמה ״סוק״. שיחה על סבבי ענק, על העסקה הלא שגרתית עבורו, כקרן שבדרך כלל משקיעה בשלב הסיד, והאם הסייבר הישראלי נמצא בבועה. 

גיל שי התחיל לתכנת כבר בבית הספר היסודי, במחשב שכנראה מעולם לא שמעתם עליו, דור שהקדים אפילו את הקומודור 64, אי שם בשנות השמונים. הוא התגייס לעתודה האקדמית ושירת ביחידה הטכנולוגית של חיל האוויר. עם שני אקזיטים על החגורה, האחרון שבהם בכ-250 מיליון דולר, חברה בשם קלאוד אנדור שנמכרה לאמזון, הוא התחיל לבצע השקעות אנג׳ל ולאחרונה הצטרף כמשקיע לקרן ההון סיכון מירון קפיטל.  כחובב טבע, שאוהב טיולים, צלילות והוא גם טייס חובב, הוא החליט להשקיע בתחומים שההון סיכון הישראלי פחות מחבב כמו אנרגיה, אקלים ובריאות דיגיטלית, ומחפש יזמים בשלבי פרה-סיד וסיד שמחפשים לא רק אקזיט גדול אלא גם משמעות.

זה סיפור על שני שחייני נבחרת ישראל, גלעד זילברמן וגיא קוגל, שאחרי קריירה באליפויות עולם ואירופה, שיאי גילאים ושיאי ישראל, החליטו שהם מקימים את סיטפיק, פלטפורמה שמאפשרת לעשרות מיליוני גולשים בעולם למצוא את הכרטיסים הכי טובים לאירועי ספורט ומופעי מוסיקה, מגמר הצ'מפיונס ליג ועד מופע של טיילור סוויפט. הם עברו דרך חתחתים, בקושי גייסו כסף, וכמעט נסגרו תוך כדי הקורונה, אבל היום הם מוכרים כרטיסים בשווי של כמאה מיליון דולר בשנה, מנהלים עשרות עובדים בישראל ובחו״ל ומשרתים לקוחות בכ-15 שווקים גלובליים. איך הם כמעט נטשו את הרעיון, איך הם מתכוונים לנווט את החברה גם בעולם שבו חלק גדל והולך מהתעבורה ברשת עובר דרך פלטפורמות בינה מלאכותית, ואיך הספורט הסיזיפי מתחת למים הוביל אותם להצלחה.

פרופ׳ מור פרץ הוא דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחה. הוא גדל בשנות השמונים בשכונה א׳ בבאר שבע, לאמא שעבדה כאחות ואבא שניהל מחסנים לוגיסטיים. הוא בכלל קיווה להיות שחקן כדורסל, ואחרי לימודי הנדסאות בתיכון הגיע לחיל האוויר, שם חווה פציעה קשה שכמעט שיתקה אותו. מור מעיד על עצמו שהוא תמיד מכוון הכי גבוה, והיה בוגר המכללה הראשון שהתקבל לתואר שני ואז שלישי בהנדסת חשמל בבאר שבע. אחרי פוסט דוקטורט בקנדה, כשיכול היה לבחור במשרה באיזו אוניברסיטה שהוא ירצה, הוא החליט לחזור ארצה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. בשנת 2019 יחד עם שני דוקטורנטים שלו, הם הקימו את קפאו, שפיתחה טכנולוגיה שמטעינה רובוטים תוך כדי שהם נעים על רצפות ייצור ובמרכזים לוגיסטיים. עד היום הם גייסו יותר משלושים מיליון דולר ועובדים עם חברות ענק כמו טויוטה, שגם השקיעה בחברה, דנסו, ויונדאי. סיפור על חתירה למצויינות, ציונות ורובוטיקה בנגב.

כמה יזמי הייטק אתם מכירים שהתחילו את הקריירה שלהם בכלל בחיל החינוך? אחרי פציעה תוך כדי קורס חובלים, בן ברנשטיין מצא את עצמו בחיל הזה, אבל בגלל שהוא תכנת מגיל צעיר, את המילואים שלו הוא כבר עשה ביחידה 81. קריירה בכמה סטרטאפים, וכמעט 14 שנים במיקרוסופט בתפקידי פיתוח וניהול מוצר, הביאו אותו להקים את טוויסטלוק שנמכרה לפאלו אלטו נטוורקס ב-450 מיליון דולר. אחרי שנשאר קצת זמן בפאלו אלטו ותקופה קצרה בקרן הון סיכון בשם אייקוניק, הוא הקים חברה נוספת בתחום הסייבר לקונטיינרים בשם מינימוס וגייס סיד ענק של 51 מיליון דולר. שיחה על אקזיטים, ציפיות, והייפים בתחום הכי חם בהייטק הישראלי.

יאיר נחמד היה בכיר בכמה מחברות המשקאות המובילות בישראל כמו מי עדן וקוקה קולה, כשהוא נתקל במי שלימים יהיה השותף שלו, שבא עם רעיון מהפכני לפני עשרים שנה, לאפשר לאנשים לשלם בכרטיס אשראי כשהם ניגשים למכונת משקאות או חטיפים. הם הקימו את נאייקס ויאיר וגם אחיו השקיעו כמה מאות אלפי ש״ח כמשקיעי אנג׳ל והחברה התחילה לפתח את פתרון החומרה והתוכנה שלה לשוק הישראלי. אחרי כשנתיים התחילו להתקשר אליהם שותפים מחו״ל שנתקלו בפתרון שלהם, כשהם באו לקנות משקה או חטיף ממכונה בביקורים שהם עשו בארץ. כיום נאייקס היא חברה עם מעל 1,200 עובדים, ויותר ממאה אלף לקוחות בלמעלה ממאה מדינות. הם התרחבו הרבה מעבר לעולם התשלומים במכונות, וכיום עובדים עם הבנקים הגדולים בעולם, עם חברות בתחום הרכב והטעינה החשמלית, ועם ענקיות ריטייל מוכרות. הם רכשו עשרות חברות, ונסחרים במסחר דואלי בנאסד״ק ובבורסה בתל אביב. שיחה על חברת בוטסטראפ ששווה היום מעל מיליארד וחצי דולר, ואיך יאיר כמנכ״ל החברה, מכוון ליעד הבא שלה, לשרת שוק של טריליון וחצי דולר. 

משה זילברשטיין עשה אקזיט הרבה לפני שהמילה הזו הייתה שגורה בפי כל ישראלי, אי שם בתחילת שנות האלפיים. זו הייתה רשת חברתית שהוא והחברים שלו בממר״ם הקימו לקראת סוף השירות הצבאי, שנמכרה לבסוף לקומברס. אחרי תקופה בסיאטל, שבה עבד בין השאר במיקרוסופט, הוא עבר לצד השני, לעולם ההון סיכון, תחילה כמשקיע בקרן נורווסט ובשנים האחרונות כשותף הישראלי של קרן ההון סיכון אן 47, קרן שמנהלת שניים וחצי מיליארד דולר, ושהמשקיע היחיד שלה, הוא תאגיד הענק הגרמני סימנס. זילברשטיין מספר על אסטרטגיית ההשקעה שלהם, בחברות מסיבוב איי עד סי, עם צ׳קים שנעים בין 5 ל-35 מיליון דולר. דיברנו על ההייטק הישראלי והחוסן יוצא הדופן שלו אחרי שנתיים של מלחמה, והאם האיש שראה כבר כמה בועות מתפוצצות חושב, שלפחות בתחום הסייבר בארץ, אנחנו עומדים בפני התפוצצות שתשאיר רבים עם הנגאובר חזק. 

עופר וולף שירת בחיל האוויר ולמד מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. זה היה הרקע לכניסה שלו לעולם ההייטק, תחילה כמפתח ואיש מוצר, ובהמשך בתפר שבין המוצר לביזנס. בתפקיד האחרון שלו הוא היה סמנכ״ל התפעול של גארדיקור שנמכרה לפני כארבע שנים לאקמאי, רכישה שהייתה התשתית למרכז המו״פ של ענקית המחשוב והסייבר בישראל. לפני כשנה, אחרי שהיזמים של גארדיקור עזבו להקים את הסטרטאפ הבא שלהם, הוא מונה למנהל המרכז בישראל והוא מוביל גם את חטיבת הסייבר העסקי של אקמאי. שיחה שנכנסה עמוק לעולם המיזוגים והרכישות. אילו סטארטאפים מעניינים אותם? איך יזם שבונה חברה בעיקר בתחום הסייבר, צריך לתכנן מראש את גיוס הכסף והשוויים כדי להיות אטרקטיבי עבור רוכשת כמו אקמאי? וגם, האם סבבי הענק של חברות ישראליות בשנה האחרונה מעידים על בועה?

מיכאל ברגורי גילה את עולם הסייבר בתור בן נוער ששיחק קאונטר סטרייק וראה איך השחקנים האחרים מנסים לעכב אותו באמצעות התקפות שאמורות להאט את המחשב שלו. הילוך מהיר קדימה, אחרי שירות בחלק המודיעיני של 8200, תואר במדעי המחשב ומתמטיקה ושש שנים במיקרוסופט, הוא הקים את זניטי, חברה שמתמחה בהגנה מפני התקפות על מודלים של אי איי. בחודש שעבר באחד הכנסים הגדולים של סייבר, מיכאל עלה על הבמה והראה איך חולשת אבטחה של אופן אי אי מאפשרת לו לנהל שיחות כאילו הוא צ׳אטג׳יפיטי ובאמצעות זה לשאוב מידע או לשלוח נוזקות לאדם בצד השני של הצ׳אט. עד היום גייסה החברה כשישים מיליון דולר, ואם להאמין למה שמופיע ברשת, יש להם הכנסות דו ספרתיות במיליוני דולרים. שיחה על בינה מלאכותית, סייבר ישראלי, ואיך זה להקים חברה שרוכבת על הגל, עם שאיפות לבנות משהו שונה גם בנוף הסייבר המקומי.

אופיר ארליך הוא יזם סדרתי שהקים כבר ארבע חברות וגם משקיע אנג׳ל פעיל עם מעל 50 השקעות בחברות סטרטאפ. הוא גדל בנתניה התחיל לתכנת בגיל 9, בגיל 17 כבר עבד כתלמיד תיכון בחברת תוכנה ושירת ב-8200. אחרי האקזיט השני שלו, של קלאודאנדור שנמכרה לאמזון בכ-250 מיליון דולר הוא חשב שהוא יוצא לפנסיה ואז החליט להקים את אאון, בעולמות גיבוי הענן. תוך 11 חודשים הם גייסו לא פחות מ-200 מיליון דולר מקרנות מפורסמות כמו סקויה ולייטספיד ובתקופה הזו השווי שלהם צמח מ-0 ליותר ממיליארד דולר, מה שהפך אותם ליוניקורן הכי מהיר בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. שיחה שחרגה הרבה מעבר ל-30 דקות על הקמת חברות, על גיוס כסף ועל העצה הכי חשובה שלו ליזמים, אם אתם רוצים להצליח יש שתי דרכים, או שתתחילו להשקיע כאנג׳לים ותכירו המון עסקים, או שתארחו יזמים אחרים בפודקסט. 

ביג איי די, היא אחת מחברות הסייבר המצליחות בישראל. היא גייסה כבר יותר מ-300 מיליון דולר, יש לה 600 עובדים והכנסות שחצו לאחרונה את רף 100 מיליון הדולר. אבל את ההצלחה שלה היא חייבת בכלל לתקנות הפרטיות שפרסם האיחוד האירופי שנתיים אחרי שהם קמו, אי שם ב-2018. ביג איי די היא כיום יוניקורן שמאפשר לחברות ענק כמו וולמארט או בוקינג דוט קום גישה נוחה למידע שלהם מה שמאפשר להם למחוק מידע אישי של משתמשים המעוניינים בכך על בסיס הרגולציה האירופית אבל לא רק. לאורך השנים הם פיתחו מגוון מוצרים משלימים. שיחה עם נמרוד וקס סמנכ״ל המוצר ואחד משני המייסדים על תחנות חייו כטייס תובלה, מפתח תוכנה ויזם, מיבנה, דרך ניו יורק והיום בתל אביב.

פבל ליבשיץ נולד בברית המועצות לשעבר ועלה ארצה כילד היישר לנצרת עילית. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר וביחידת 81, לאחר שסיים תואר ראשון במסגרת העתודה בטכניון. בשלב זה בקריירה, הייתם מצפים שימשיך במסלול טבעי של פיתוח תוכנה – אבל החיים הובילו אותו לכיוון אחר לגמרי.פבל מצא את עצמו בתפקיד סמנכ״ל שיווק בסטארט־אפ בתחום החקלאות הדיגיטלית, השלים תואר שני במנהל עסקים, ומשם הדרך הובילה אותו לעולם ההשקעות. בשנת 2017 הצטרף כשותף זוטר לקרן חץ (Hetz Ventures), ושתי השקעות בולטות שלהם – בטריגו ובגרנולייט – הפכו אותו לשותף בכיר בקרן.היום, חץ מנהלת כ-300 מיליון דולר ומשקיעה בתחומים כמו סייבר, דאטה והממשק שבין ענן לבינה מלאכותית – ופבל נמצא בלב אחת התקופות המרתקות בהיסטוריה של ההייטק הישראלי.שיחה על סקרנות, שינויי כיוון ואיך נראית השקעה חכמה בעידן הבינה המלאכותית.

ירדן גרוס נולד בטבריה, למשפחה שהקימה את ה"לידו" – סירות השעשועים ששטו בכנרת בשנות ה-80. לאחר שירות צבאי בצוללות, הוא ייסד את אנג'י, סטארטאפ בתחום הרכב, שחווה הצלחות לצד אכזבות.ב-2018, בעיצומן של הכותרות סביב האקזיט הענק של מובילאיי, הקים יחד עם חברו מחיל הים את Orca AI, שפיתחה מערכת ניווט אוטונומית לספינות, המפחיתה תאונות ימיות וזיהום סביבתי. עד היום גייסה החברה 111 מיליון דולר, ועובדת עם מהחברות המובילות בעולם הספנות – בהן Maersk, Carnival ו-MSC.בשיחה עמו הוא מספר על ההתחלה הקשה, הדמו הכושל כמעט ללקוח ביפן שהעמיד את עתיד החברה בסכנה, וגם מסביר מדוע האקוסיסטם הישראלי של חדשנות בספנות עדיין לא צבר תאוצה – למרות הפוטנציאל האדיר בתחום, שאחראי על 99% מהסחורות המובילות בעולם.

ערן וסטמן גדל בבית ציוני דתי בתל אביב. אחרי שירות ארוך במודיעין ותואר במשפטים, שני חברים מהיחידה הציעו לו להצטרף לחברה שהם הקימו וכך הוא התחיל מסע של 17 שנים בסרגון. הוא ניהל את צוותי המכירות של חברת ציוד התקשורת באירופה, ואז באסיה והפסיפיק ומשם את המכירות הגלובליות. התחנה הבאה הייתה בחברת Vidyo אותה הוא בסופו של דבר גם מנכ״ל, ולפני 7 שנים חצה את הכביש והפך למשקיע הון סיכון. בשנתיים האחרונות הוא אחד משני השותפים המנהלים בקרן Planven השוויצרית שמשקיעה בחברות אירופאיות וישראליות, בבינה מלאכותית, סייבר וטכנולוגיות בריאות בשלבי פוסט סיד, עם צ׳קים של בסביבות 10 מיליון דולר. שיחה על מסלול הקריירה שהוביל אותו לחיים בסינגפור, ניו יורק וחזרה לתל אביב, על הבדלים תרבותיים ואיך זה משפיע על עולם המכירות, ועל הקרן שהוא מנהל ואיזה חברות הם מחפשים בישראל.  

נועה אשר התחילה את הקריירה שלה כעורכת דין, אבל זה לא החזיק מעמד הרבה זמן. אחרי שליוותה כמה סטארטאפים מהצד המשפטי, היא החליטה לעשות שינוי משמעותי והצטרפה לקורס הצוערים של משרד הכלכלה. משם נפתחה לה קריירה חדשה כנספחת כלכלית בשגרירויות וקונסוליות ברחבי העולם.בהתחלה הוצבה בשיקגו, אחר כך חזרה לתפקיד בארץ, ולבסוף יצאה לשליחות של שש שנים בטוקיו – בדיוק בתקופה שבה יפן החלה לפתוח את שעריה לשיתופי פעולה עם תעשיית ההייטק הישראלית. מפגש אחד עם ענקית הטלקום היפנית הוביל אותה לתפקיד הנוכחי שלה – מנכ״לית המשרד הישראלי של תאגיד התקשורת היפני NTT, אחד התאגידים הגדולים בעולם עם מאות אלפי עובדים.אז מה מחפשת כאן חברה רב־לאומית יפנית? באיזה סוגי סטארטאפים היא מתעניינת ומשקיעה? למה לא כדאי להתחיל למכור דווקא ביפן לפני שמצליחים בשווקים אחרים? ואיך מתנהלים מול אנשי עסקים יפנים – החל במעמד החלפת כרטיסי הביקור ועד לארוחות עבודה עם חוקים נוקשים של עשה ואל תעשה.

פרופ׳ ינאי עופרן התחיל את דרכו האקדמית בסדרת ניסיונות שלא תמיד הושלמו: הוא פתח דוקטורט בבלשנות, נטש אותו, החל דוקטורט נוסף במדעי המוח, ובסוף מצא את מקומו בביו־פיזיקה חישובית – תחום שבו השלים את הדוקטורט באוניברסיטת קולומביה. לאחר פוסט־דוקטורט בסטנפורד, חזר לארץ והקים מעבדה באוניברסיטת בר־אילן. משם נבט הרעיון שהפך ל–Biolojic Design – חברה המפתחת תרופות חדשניות נגד סרטן, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות באמצעות בינה מלאכותית.מאז הקמתה גייסה החברה כ–30 מיליון דולר, אך יצרה ערך עסקי גדול פי חמישה דרך פרויקטים עם כמה מחברות הפארמה הגדולות בעולם. כיום מעסיקה החברה כמאה עובדים, מתוכם כשבעים במטה בנס ציונה, ומקדמת במקביל ארבע תרופות בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים.אבל מה שבאמת מניע את עופרן הוא לא גיוסים או עסקאות, אלא העובדה שתרופות שפותחו בחברה שלו כבר הצליחו לרפא חולי סרטן – ולהחזיר לילדים רבים בעולם את האפשרות להמשיך לחבק את אבא או אמא, שמהם כמעט נפרדו.

בני לקונישוק הוא יזם סייבר קלאסי: בוגר יחידה 9900, עבד בסטארטאפים שנמכרו לחברות ענק כמו מיקרוסופט, ובנה מוצרי סייבר לתאגידים בינלאומיים. לכאורה, דמות שהמשקיעים הנכונים היו אמורים לרדוף אחריה עוד לפני שהייתה לו חברה. אבל המציאות שונה מאוד מהכותרות במדורי ההייטק – ובני היה צריך לעבוד קשה כדי להרים את זירו נטוורקס על הרגליים.זירו נטוורקס מתמודדת עם אתגר קריטי לארגונים: לא רק לגלות התוקפים, אלא לעצור אותם מלנוע בתוך הרשת הארגונית. החברה פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת שליטה מרחוק על חומות האש המובנות בכל מערכת הפעלה – ללא סוכנים, ובאופן אוטומטי לחלוטין – כדי לחסום את התוקף כבר בשלב הראשוני לאחר שהצליח לחדור לרשת.שש וחצי שנים אחרי ההקמה, זירו נטוורקס כבר גייסה כ־100 מיליון דולר, מוכרת בעשרות מיליוני דולרים, ומעסיקה כ־130 עובדים בחמש יבשות. שיחה עם בני על תפקיד המנכ״ל בחברה בצמיחה מואצת, על שמירה על פוקוס, ועל החזון שלו: שתוקף שינסה לחדור לרשת עם ההגנה של זירו – יעשה אחורה פנה ויחפש קורבן קל יותר.

שי לוי מגדיר את עצמו כ“משוגע הכפר”. אחרי שירות ב-8200 ועבודה בפייסבוק, הוא הקים חברת אד-טק משלו. את האקזיט הגדול עשה כסמנכ״ל הטכנולוגיות ואחד ממייסדי Noname Security, שנמכרה לאקמאי בכחצי מיליארד דולר.לוי בחר לעזוב את החברה שייסד עוד לפני המכירה – הכל בגלל מהפכת ה-AI. יחד עם שני חברים ותיקים הקים את Unframe, חברה שמפתחת פתרונות מותאמים אישית ללקוחות אנטרפרייז בתחום הבינה המלאכותית. החברה גייסה עד כה כ-50 מיליון דולר, וכבר רשמה הכנסות של מיליוני דולרים בזמן קצר.היעד הבא: להגיע ל-50 מיליון דולר בהכנסות עד סוף 2026 – יעד שלוי הבטיח למשקיעים. מבחינתו, זו רק ההתחלה.

את ד"ר מיכה בריקסטון אירחנו כאן לפני כשנתיים, זמן קצר אחרי האקזיט המרשים של קרוב ל־600 מיליון דולר, שבו נמכר הסטארטאפ קורוס שייסד ל־ZoomInfo.כעת, בפרק החדש של הקריירה שלו, הוא בחר מטרה אחרת לגמרי – לעשות טוב.החברה החדשה שהקים, Somite, מפתחת מודלים מבוססי בינה מלאכותית לייצור תאים ורקמות אנושיות, כחלק ממדע הרפואה הרגנרטיבית – שיקום, תיקון או החלפה של תאים פגועים לטיפול במחלות קשות.הטכנולוגיה של החברה מאפשרת להשתמש בתאים אנושיים ורקמות כתרופות, עם פוטנציאל יישום רחב – מסוכרת נעורים, דרך בעיות אורתופדיות ומפרקיות, ועד ניוון שרירים ועוד.עד היום גייסה Somite כ־60 מיליון דולר, בין היתר מ־Khosla Ventures (הקרן הראשונה שהשקיעה ב־OpenAI) ומקרן הצדקה של מארק צוקרברג ופרסיליה צ'אן.אחרי שבנה חברה ששינתה את עולם המכירות באמצעות בינה מלאכותית, בריקסטון נחוש עכשיו להשתמש בטכנולוגיה כדי להציל חיים ולרפא מחלות.

אייל ניב עלה לישראל מדרום אפריקה בתור חייל בודד ולוחם ביחידת המסתערבים דובדבן.עוד לפני שהגיע לארץ הוא כבר למד אקטואריה והקים חברת תוכנה, אבל אחרי השחרור, הרעב ליזמות חזר, והוא החליט ללמוד קודם איך פועל המנגנון שמממן סטארטאפים.כך הגיע לקרן גיזה, אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל. ההשקעה הראשונה שהוביל הייתה בחברת סיוטה של נפתלי בנט – ומאז היה מעורב בעשרות השקעות נוספות, קודם בגיזה וכיום כשותף מנהל ב־Pitango First, זרוע הסיד של קרן פיטנגו.דיברנו על החברות המובילות שבהן היה מעורב – כמו AI21, Finout, ExtremeIO ו־Appsflyer – וגם על ההייטק הישראלי בעידן החדש: בין ציונות למלחמה, בין אנטישמיות גוברת ליזמים שנעים בין ישראל לחו״ל.

ההיכרות הראשונה של פיונה דרמון עם ישראל הייתה, איך נאמר, קצת פחות שגרתית. השנה הייתה 1982, היא הייתה ילדה בת 9, עלתה עם משפחתה מלונדון ומונקו — ונחתה ישר לבית ספר יסודי בנתניה של תחילת שנות השמונים.בהמשך שירתה ביחידה 8200, ושבועיים אחרי השחרור כבר התחילה לעבוד כמזכירה בקבוצת קלארידג׳ של משפחת ברונפמן, תחת המנכ״ל יונתן קולבר. אחרי לימודי מנהל עסקים, הפכה לאנליסטית בקבוצת כור (שנרכשה על ידי קלארידג׳), ובהמשך הצטרפה לקרן ההון סיכון התאגידית של הקבוצה.אחרי כמה שנים כיועצת לחברות בדרך להנפקה, הגיעה ליעד הבא שלה – קרן JVP של אראל מרגלית. ולפני שנתיים וחצי פתחה דף חדש, כשייסדה יחד עם מירב ויינריב את קרן הסקנדרי סאנווסט.מה זה בכלל סקנדרי? איך עובדים, יזמים ומשקיעים יכולים להשיג נזילות עוד לפני אקזיט או הנפקה? ומה אפשר ללמוד מקריירה מפוארת של אחת הנשים הבולטות בעולם ההון סיכון בישראל?

לפני כמה שבועות שאול אולמרט שינה סטטוס בלינקדאין. מיזם סדרתי, שגייס עשרות מיליוני דולרים והעסיק מאות עובדים בסטרטאפים שהוא הקים לאורך השנים, תחילה פלייבאז ואחר כך פיגי ששינתה את השם לקווה קווה, לאדם שלא ממש יודע מה יהיה הפרק הבא בחיים שלו, טכנית אפשר לומר מובטל. זו הייתה סיבה מספיק טובה להזמין את שאול, שהוא מרואיין מדהים לשיחה על החיים שלו היום. מה גרם לו לעזוב את הסטרטאפ שהקים, איך הוא מעביר את הימים שלו ומה ממלא את חייו. שיחה על ספרים, בינה מלאכותית וגם איך המציאות של מלחמה ולפניה תקופת הרפורמה או המהפכה המשפטית השפיעו על השינוי הזה ועל ההבנה שאולי בפרק הבא בחיים שלו הוא ינסה להחזיר בחזרה לחברה ולמדינה.

יוני צרויה גדל ברחובות, וכבר בגיל 15 התחיל לבנות אתרים — בלי לדעת לכתוב שורת קוד. אחרי הצבא סיים תואר במדעי המחשב והקים סטודיו לבניית אפליקציות. בשלב מסוים חבר לאסף אייזנשטיין, והשניים זיהו הזדמנות: לעזור למגייסים ואנשי מכירות להגיע ללידים הכי חמים – בזמן אמת.הם הקימו את לושה – על שם החיבה של הבת של אסף – ובנו עסק רווחי שצמח מהר, בלי שקל ממשקיעים. תוך ארבע וחצי שנים הם הגיעו ל-15 מיליון דולר מכירות, והיום לושה היא כבר חד-קרן עם יותר מ-300 עובדים, גיוסים של מעל 240 מיליון דולר, ומכירות בעשרות רבות של מיליוני דולרים בשנה.בפרק הזה דיברנו על איך המערכת שלהם עובדת, למה העולם של Revenue Operations רק בתחילת הדרך, ואיך הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק – כהזדמנות אדירה, אבל גם כאיום ממשי למודל העסקי של חברה כמו לושה, שמתפקדת כסוג של ספוטיפיי של לידים לאנשי מכירות.

כנראה שאם הייתם שואלים את אלון חיימוביץ' בשנת 1999 אם יום אחד הוא ינהל מאות עובדים ויוביל את הפעילות של מיקרוסופט בישראל — הוא היה צוחק.בסוף המילניום הקודם, הוא היה חייל משוחרר שנוהג ברנו קנגו, טכנאי שטח שמלחים שקעים אצל לקוחות של חברת בינת.Fast forward 25 שנה, והיום הוא מנכ״ל מיקרוסופט ישראל (הקבוצה העסקית) — אחראי על מכירת מוצרי מיקרוסופט ללקוחות ממשלתיים, עסקיים, ובעיקר לסטרטאפים ישראליים שמוכרים לעולם.דיברנו על איך מיקרוסופט מביאה בינה מלאכותית לעולם הארגוני, על הקשר בין חדשנות לתוצאות עסקיות, על איך ישראל נתפסת כיום בעולם – וגם על אותה סערה בה עובדת מיקרוסופט בישראל האשימה בכיר בארגון ברצח עם ונפרדה מהחברה.

ליאור פוזין הוא בן לזוג הורים, עולים חדשים מאוקראינה שלאורך רוב הילדות שלו הרוויחו משכורת מינימום וגידלו אותו בשכונה ד׳ בבאר שבע. בגיל 14, הוא נתקל לראשונה בעולם הדרופשיפינג כשחיפש לרכוש טלפון סיני ברשת. הוא התחיל למכור ולקנות ולהתפרנס לא רע ואחרי שירות ביחידה 81, הוא החליט להקים את אוטודיאס, השירות שהוא תמיד רצה לעצמו, מערכת שבונה ומנהלת חנויות דרופשיפינג ברשת. הם לא גייסו כסף ממשקיעים וצמחו להיות חברה רווחית שמעסיקה כמאתיים עובדים ומכניסה עשרות מיליוני דולרים. בשלב מסוים הם החליטו למכור את החברה, גייסו בנקאי השקעות קנדי שהשיג עבורם עסקה חלומית, ומכרו את אוטודיאס לפייבר, בעסקה של עשרות מיליוני דולרים.

בשבועות האחרונים גיא קצוביץ׳ נהיה אחד המבקרים החריפים של תעשיית ההון סיכון הישראלית. בסדרת פוסטים בלינקדאין הוא יוצא נגד הקולגות שלו מעולם ההשקעות. לדבריו, הם שמרנים, מקובעים ומרובעים. הם משקיעים רק בסוג מסוים מאוד של יזמים, יוצאי יחידות טכנולוגיות, שמפתחים כלי סייבר, או תוכנות ארגוניות, ועל הדרך מפספסים השקעות מעולות בחברות מגוונות יותר. זו הפעם השנייה שאנחנו מארחים את קצוביץ׳ מקרן פיוז׳ן. בפרק הוא מספר לנו איזה תגובות הוא מקבל מהקולגות, נותן דוגמאות של עסקאות מדהימות של חברות שאנשי ההון סיכון הישראליים מפספסים, והאם הוא בחר להיות בוטה בעיקר כאסטרטגיה שנועדה למצב את עצמו כילד הרע של תעשיית השקעות ההייטק בארץ, ועל הדרך לבלוט מעל כולם כדי להשיג דילים מעניינים כבר בשלב מוקדם.  

מאור פרידמן התגלגל לעולם ההון סיכון כמעט במקרה. הוא גדל בהרצליה, שיחק כדורסל בצורה מקצוענית, אבל בצבא בכלל שירת כלוחם בנ״מ. הוא למד הנדסת חשמל, והתחיל לעבוד כמהנדס חומרה ותוכנה בהתחלה באינטל ואחר כך באנפורנה לאבס, לא הרבה זמן אחרי שהיא נרכשה על ידי אמזון. בשלב מסויים, הוא החליט להרחיב את האופקים, נרשם לתואר במנהל עסקים באוניברסיטת ת״א, ומצא את עצמו בחילופי סטודנטים בוורטון, אחד החוגים הנחשבים בעולם למנהל עסקים. אחרי שהתוכנית שלו להקים סטרטאפ לא התרוממה, הוא החליט שהוא רוצה לעבור לעולם ההון סיכון ומצא את עצמו כג׳וניור בקרן אף2 של ג׳וני סאקס וברק רבינוביץ׳. שיחה על אי איי, השקעות והמודל היחודי של אף2 של השקעות בשלב הכי מוקדם שאפשר. וגם איך מאור הפך תוך מספר שנים קטן מג׳וניור בקרן לשותף.

ד״ר יאיר עדתו גדל למשפחת מגדלי תמרים ומנגו במושב תומר בבקעת הירדן, אבל כבר בכיתה ב׳ ידע שהוא יעשה דוקטורט במתמטיקה. הוא התחיל את הלימודים שלו תוך כדי שירות בשיריון ואחרי שהשתחרר כסמג״ד השלים את התואר השלישי, והחליט שהוא מיצה את עולם האקדמיה. הוא עבד בגוגל אבל מהר מאוד מצא את עצמו כמהנדס ראיית מכונה בסטארטאפ שלימים הפך לחד קרן בשם טראקס. אחרי שהתקדם לתפקיד סמנכ״ל הטכנולוגיה והמוצר, הוא נחשף למאמר הראשון על הפקת תמונות בבינה מלאכותית והחליט שהוא חייב להקים משהו בתחום. ב-2020 הוא הקים את בריה אי איי,  פלטפורמת בינה מלאכותית גנרטיבית שמאפשרת לעסקים לייצר תוכן ויזואלי באופן בטוח, מותאם ושקוף, תוך שמירה על זכויות יוצרים. נכון להיום הם כבר גייסו 65 מיליון דולר ומוכרים במיליוני דולרים לחברות כמו דיסני, נטפליקס ולוריאל, כשהחזון הוא לאפשר למפתחים, לייצר סרטונים, אנימציה או תמונות בעזרת מודל שמשלם ליצרני התוכן המקורי שעל בסיסו יוצר התוכן החדש. 

עדי גלוון הוא יזם סדרתי ואנג׳ל בדימוס (לפחות לכרגע). אחרי שמכר את החברה הקודמת שלו לרדיס לאבס בעשרות מיליוני דולרים, הוא נקרא לדגל כדי להוביל את סטרטאפ השבבים ספידאטה. את ספידאטה הקימו 6 יזמים מומחים בעולם הצ׳יפים והבינה המלאכותית, במטרה לתכנן מאפס מעבד שיסייע בהאצת חישובים אנליטיים מורכבים ולייעל משמעותית את התשתיות במרכזי המחשוב. על פי גלוון, המעבד שהם פיתחו יעיל פי חמש מזה של החברה הגדולה בעולם, אנוידיה. בימים אלה משלימה החברה עוד המשך של הגיוס האחרון שלה, כולל הסכום הנוסף, סך הגיוסים של החברה יגיע ליותר ממאה חמישים מיליון דולר. בין השאר השקיעו בה איל וולדמן, ולי בו טן, שהיה שותף בקרן ההון סיכון וולדן קטליסט והיום משמש כמנכ״ל אינטל. אז איך מתכננים צ׳יפ מאפס? מה האתגרים הקיימים בעולם החומרה? ולמה, לפחות בינתיים, הוא הפסיק להשקיע כאנג'ל? הכל בפרק על החברה שמכוונת לתפוס את מקומה של אנוידיה כספקית העיקרית של תשתית קריטית לעולם הבינה המלאכותית.

גבי דיאמנט היה עתודאי שאחרי תואר בטכניון, השתלב בתפקידי ייעוץ כלכלי, קודם במועדון הלקוחות של אנשי הקבע ״חבר״ ואחר כך באחת החטיבות של צה״ל. הוא השתחרר מהצבא, הקים חברה ראשונה ומכר אותה תוך שנתיים לחברה מובילה בתחום תעודות הסל בשוק ההון. עם שלושת השותפים שלו, דור ואור אליגולא ומור חזן, הם הקימו קרן גידור, שהשתמשה בבינה מלאכותית כדי לנתח שווקים, מניות ומגמות. אבל שיחה עם אחד המשיקיעים שלו, מייסד וויקס אבישי אברהמי, גרמה לו לעשות פיווט ולהפוך מוצר פנימי, שהם פיתחו לצורך הביצועים של קרן הגידור שלהם, לפלטפורמה שמנתחת מניות, ותעודות סל עבור גופים פיננסיים והלקוחות שלהם בכל העולם. עד היום, שש שנים אחרי ההקמה, הם גייסו 35 מיליון דולר והגיעו להכנסות של כ-7 מיליון. שיחה על שוק ההון, בינה מלאכותית, ואיך גבי והשותפים שלו מתכוונים להגיע להכנסות של 100 מיליון דולר תוך שנתיים שלוש.

גיא פלכטר מגדיר את עצמו כסוג של טכנופוב. הוא אמנם בעולם הסייבר והאבטחה מאז השירות הצבאי שלו בחיל האוויר, אבל הוא מעולם לא כתב שורת קוד. אולי זה מה שהוביל אותו להקים את החברה הנוכחית שלו. אחרי השירות הצבאי והלימודים גיא השתלב בצוות אבטחת הסייבר של לייבפרסון ואחר כך הפך לסמנכ״ל אבטחת המידע של אפספלייר. הפרק הבא היה אולי אחד המהירים ביותר של איזשהו יזם. הוא הקים עם חבר את הסטרטאפ סיידר, ותוך שנה ועשרה חודשים, גייס סיבוב סיד של 6 מיליון דולר, עוד סבב איי של 30 מיליון והשלים אקזיט של 300 מיליון דולר לפאלו אלטו נטוורקס. במאי בשנה שעברה הוא הקים כבר את החברה הבאה שלו, סולה סקיוריטי, שמפתחת פלטפורמה לבניית מוצרי סייבר באמצעות בינה מלאכותית. עם משקיעים כמו אס קפיטל, גלילות והמשקיע האגדי סר מייקל מוריץ, שלראשונה בקריירה שלו השקיע בחברת סייבר, הם רוצים לשנות את הפרדיגמה של עולם הסייבר - אין צורך לקנות מוצרי אבטחה, מעכשיו פשוט תגידו למנוע של סולה על מה אתם רוצים להגן, והבינה המלאכותית תבנה לכם מוצר לאבטחת מידע. 

את רז ויצרבין פגשתי בעקבות המלצה. הוא ניהל מערכי מכירות בחברות כמו ריסקיפייד ואיידנטיק, אבל את ההכשרה הראשונית שלו במכירות, הוא קיבל בכלל כקצין חקירות במצ״ח ובעגלות באוסטרליה אחרי הצבא. את עבודת המכירות הראשונה שלו בהייטק הוא עשה בחברת סיבו, לא הרבה אחרי שסיים התמחות בעריכת דין במשרד פישר בכר חן, והבין שקריירה משפטית זה ממש לא בשבילו. היום רז מלווה מנכ״לים ומעביר סדנאות על מכירות לארגונים, גם תאגידי ענק, וגם חברות בינוניות וקטנות. שיחה עם מלא טיפים מעניינים על איך עושים מחקר על הלקוח, מי זה צ׳מפיון ומי הרוכש הכלכלי בכל חברה, איך לנווט בתוך הפוליטיקה הארגונית, איך להיזהר ממתחרים, מתי לעשות דמו, ובסופו של דבר איך משלימים עסקה. 

אייל וקסמן נראה הכי רחוק מהתדמית של המנכ״לים שאתם אולי מכירים בהייטק הישראלי. הוא נולד בישוב מעבר לקו הירוק, למד בתיכון מקצועי והיה מדריך בחיל חימוש בצבא, או כמו שהוא מעיד על עצמו, נראה קצת ״ערס״ עם קעקועים על הזרועות, ראש מגולח וזקן. את הקריירה שלו הוא בכלל התחיל כטכנאי ביורוקום נוקיה והתקדם בארגונים שהוא צמח בהם, עד שנחשף והתאהב בעולם אבטחת המידע. לפני תשע שנים הוא הקים את סיימולט, חברה שפיתחה מערכת אוטומטית לסימולציות תקיפה. לאורך השנים הם גייסו יותר מ-140 מיליון דולר, ונמצאים במכירות של קרוב ל-50 מיליון דולר, עם משרדים ב-14 מדינות. בחודשים האחרונים הם גם רכשו חברת סייבר אחרת, ואייל הגיע לאולפן שלנו לספר על הדרך שהוא עשה, עם המון חוצפה ואמונה עצמית, ועל הדרך גם הוכיח שלא חייבים לעבור ב-8200 או 81 כדי להצליח בתעשייה הזו. 

את נועם פיינהולץ אני מכיר מיליון שנה, שנינו שירתנו בגלי צה״ל אי שם בסוף שנות התשעים. אחרי דוקטורט בקולנוע ותקשורת וקריירה באקדמיה, הוא עשה שינוי והתחיל לייעץ ולהרצות בפני חברות, ארגונים וסטרטאפים על אמנות הסיפור או הסטוריטלינג בעיקר בהקשר העסקי. כשפרצה מלחמת חרבות ברזל וחלק גדול מהפגישות פשוט התבטל, הוא התיישב מול המחשב והחליט לכתוב ספר שמסכם את כל התובנות שלו על אמנות הסיפור וכך יצא לאור בשבועות האחרונים ״סטוריטלינג - איך לספר סיפור שפותח דלתות״. אחרי קצת נוסטלגיה מהשירות המשותף, צללנו לסיפור האישי של נועם, דיברנו על טעויות גדולות כשמספרים סיפור וניסינו לזקק איך עושים פיץ׳ מעלית מוצלח בשישה צעדים.