הגיע הזמן לצאת אל העולם

כל אחד ואחת מאיתנו מוצאים את עצמנו לעיתים קרובות לא רוצים לצאת מאזור הנוחות שלנו. אפשר להגיד שזה כמו 'להיתקע' קצת בהתבוננות של עד כמה ה' אוהב אותי בלי גבול ובלי תנאי, ולא לרצות להתקדם משם, להתמכר לתחושה של החיבוק של ה' ולפחד לצאת אל העולם. או כמו תינוק שלא מוכן לצאת מהרחם של אמא שלו. מצד אחד, באמת אין כמו החיבוק של אימא, ואין תחושה יותר מרגיעה מלהרגיש שה' פשוט אוהב אותי עד אין סוף, בלי תנאים ובלי גבולות. אבל בסוף אנחנו צריכים לדעת שזו לא התכלית. לא ככה נביא את הגאולה. ברור שצריך לצאת לעולם מתוך תחושה חזקה שה' אכן אוהב אותנו, אבל הוא גם רוצה שנצא ונתמודד עם העולם (כמו שהאימא שכל-כך אוהבת את הבן שלה רוצה שהוא יצא מהבית ויתחיל לחיות את החיים שלו), כי רק ככה אפשר להגיע לתכלית הקדושה שבשבילה נברא העולם. שיהיה בהצלחה לכולנו.