הגיגים משלי (פרק 27): איך לתווך לילדים את ימי הזכרון

להרחיק מכאב, למנוע פציעה, להפסיק עצב... כמה היינו משלמים אם היינו יודעים שיש דרך לעשות את זה כהורים עבור ילדינו?כשהילד בוכה כשהוא נופל ונפצע, כשהילדה בוכה שחברה לא רצתה לשחק איתה, כשהנער נעצב שחברתו עזבה אותו.ועם זאת, אלה הם החיים - יש בהם גם דברים טובים וגם דברים פחות טובים. ברמות שונות של כאב ועוד שלל רגשות נמוכים וקשים. זה המחיר של להיות בנאדם. להרגיש.יחד עם זאת, החיים קורים ואנחנו בתוכם. מלחמה, אזעקות, חדשות כל חצי שעה, אנשים מדברים, אנשים מפגינים, שלטים בכל עבר עם תמונות של אנשים שלא נמצאים כאן... את כל אלה אי אפשר לעצור. וימי זכרון? שבוע אחרי שבוע, שנה אחרי שנה הם מופיעים ביומן ומקבלים שלל ביטויים - טקסים, צפירות, תמונות, סרטונים וכמובן שירים עצובים (ויפים) ברדיו. אז מה שמדאיג הוא איך אפשר לגדל את הילדים לתוך המציאות הזו וגם לעזור להם להתחזק? איך אפשר שלא לפגוע בנפשם הרכה מוקדם מדי כדי שידעו כן איך להתמודד עם המציאות המורכבת הזו בהמשך חייהם. אני מנסה בפרק הזה לענות על כל זה וגם להביע עמדה על האפשרות לבחור באיזה אופן לחיות ולזכור. אם מצאתם ערך ועניין בפרק, אשמח שתשתפו ותעבירו הלאה למי שרלוונטירוצים לעקוב אחרי העשיה שלי? את הפודקאסט שלי אפשר למצוא בכל הפלטפורמות דרך האתר pod.link :https://pod.link/1718543486להצטרף לקבוצת הפייסבוק "הדרכת הורים - מורת נבוכים":https://www.facebook.com/groups/parenthoodguidanceללמוד עלי דרך האתר שלי https://ayeletlahav.co.il/וגם להצטרף לקהילת ההורים שלי בוואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/Ec4G2xdHWq267FErqxDtAgהאזנה נעימהשלכםאיילת